יום שני, יוני 17, 2024

פוסטים אחרונים

אבן ריחיים על צוואר-החקלאים

העובדים הזרים הפכו בשנים האחרונות לבעיה הקשה של החקלאים בישראל מרבית הוצאות המחיה ממונים על ידי החקלאים. העובדים הזרים בורחים ממעסיקיהם ובסוף הדרך גם מגישים תביעות ענק.

מצוקת העובדים בחקלאות מתבטאת במחסור גדול בידיים עובדות תוצרת חקלאית רבה שגודלה בעמל רב מוטלת על הקרקע מאחר ואין מי שיקטוף אותה, החקלאים מוציאים הון בכדי לשמר ולהשיג עובדים לחלקות וזו הופכת להיות אחת מההוצאות המשמעותיות עבור המגדל.

הזעקה של החקלאית דבורה אדלר

 בסרטון בין שתי דקות שהופץ ברשת מציגה בכאב רב דבורה אדלר חקלאית ואגרונומית ממושב מירון  את עצי הפרי גדושים בפירות שרק מחכים לידיים עובדות בכדי לקטוף את היבול מהעצים אך אין ידיים עובדות דבורה מציינת שאין לנו מספיק עובדים. הפרי נופל על הרצפה ולא נקטף , אם אף אחד לא ישמע את זעקת החקלאים לא יהיה במדינה פרי או ירק ונצטרך הכול לייבא מחו"ל. מנסה לבד לקטוף אבל זה טיפה בים, מנסה לגייס עובדים מהאזור ובקושי מצליחה." התיאור של דבורה אדלר מציג בעיה חריפה שיש בחקלאות, מחסור בידיים עובדות, בשיחה עם בכיר בענף ציין שהמצוקה היא בעיקר במטעים ובמשקים הקטנים – הבינוניים והמשקים המשפחתיים , המצוקה מוסיפה את הקש ששובר את גב הגמל וישנם משקים שסוגרים וחקלאים שמחפשים דרכים אחרות להתפרנס מכיוון שהקושי בלגייס עובדים גדל, בנוסף מתעוררות בעיות נוספות עם העובדים הזרים שרבים עוזבים את המעסיקים שלהם לאחר שהמגדל שילם את הוויזה הכשיר את העובד , העובד מחליט לעזוב אותו ולעבור למשק אחר בעיית עזיבת העובדים מעצימה את הקשיים, דוגמא לכך הינה חקלאי מהצפון שסיפר לי שלאחר שהביא עובד שילם את כל התשלומים עבור גיוסו, הכשיר אותו בעבודה במשק במגוון של תפקידים לאחר שנה וחודש העובד ביקש העלאת שכר  לא סבירה שהמגדל ציין לי שלא תואמת את הסיכום ביניהם, העובד שלו כעבור שבוע עבר לעבוד במשק אחר, בנוסף ישנם סיפורים על תביעות שווא של חקלאים על ידי העובדים הזרים הדבר מוביל לקשיים רבים להעסקת עובדים זרים בנוסף למחסור הקיים בעובדים בענף. דבורה תיארה את המצב במשק "בחלקות שלי חלק גדול מהיבול לא נקטף הולך לאיבוד , וישנם גם תהליכים שלא מתבצעים כמו למשל שחלק מחלקות האפרסקים והנקטרינות בכלל לא דיללתי השנה בעקבות המחסור בכוח אדם , כרגע אני בקטיף של הדובדבן ולא מצליחה להגיע לקטוף את היבול מהמטעים , חלקה נוספת שלי התחלתי את הקטיף אך מאחר ולא היה כוח אדם הבנתי שלא אוכל לבצע את הקטיף כראוי  ונאלצתי למסור למגדל אחר. המשק מתקשה להתנהל בצורה הזאת זה משפיע על התוצרת ועל הפחת."

איפה הבעיה בתהליך של גיוס כוח האדם?

בתהליך גיוס העובדים הזרים צוואר הבקבוק הוא בהגבלה של מספר הוויזות, לדגומא משק בגודל שלי מוגבל לשתי וויזות בלבד, ואני צריכה בעונה בערך כ 12 עובדים. גם בעונות השקטות שני עובדים זה עדיין מעט מדי אך ניתן להסתדר אך ממרץ עד אוקטובר אני צריכה בין 10-20 עובדים אבל אין. בעבודה עברית – יש מענה מאוד חלקי וקשה להתבסס על זרם עובדים יציב. לדעתי השנה 40% מהתוצרת לא תשווק.

היכן מתעוררות הבעיות  של העסקת העובדים הזרים ?

העובדים יכולים להגיע רק ממדינה אחת תאילנד ולכן לדעתי הרגולטור צריך לפתוח אפשרות גיוס של עובדים מאוד ארצות , כגון לאוס .

בנוסף העובד צריך להתמחות בעבודה החקלאית וצריך לבצע עבורו הכשרה, הבעיה מתעוררת כאשר העובד מגיע עם וויזה ששולמה על ידי החקלאי שביקש אותו , והעובד לאחר שהגיע למשק יכול לעבור למעסיק אחר. לדוגמא תקופה ארוכה אני רק עם עובד אחד למרות שיש לי הקצאה לשני עובדים.

המדינה מגבילה את האפשרות של לקזז את הוצאות המחייה של העובדים ממשכורתם למגבלה של 540 ₪ יחד עם זאת יש הוצאות מחייה מאוד גבוהות מספקים להם את כל הצרכים שלהם, וההוצאות בערך כפול 4 פר עובד. כמו כן צריך לשלם לעובדים פנסיה למרות שזה שונה מהחוקים של אותו עובד במדינת היעד שממנה הגיע.

ישנה תופעה של תביעות מעסיקים, חקלאים רבים מתלוננים על תביעת שווא שהעובדים הזרים תובעים את החקלאים. ברשתות רצים סרטונים ופוסטים של עורך דין שמפרסם את עצמו בקבוצה שמיועדת לעובדים תאילנדים שבקבוצה יש סרטונים ופוסטים רבים שמתארים איך הוא הצליח לתבוע את המעסיק של העובד ולהרוויח מזה כסף רב, בכדי למשוך את העין הוא מצרף לפוסט תמונות וסרטונים בהם פרוסים שטרות של מזומנים על השולחן."

מה גורם המחסור בעובדים בענף?

העובדים התאילנדים יודעים שהם יכולים לעבור בקלות ממעסיק למעסיק מכיוון שיש מחסור גדול מאוד של עובדים בענף. כמו כן הם מתווכחים על תנאים, ודורשים לשנות חוזה שנקבע מראש בכדי לקבל הטבות ושיפור בתנאי השכר, ומאיימים לעזוב אם לא יהיה שיפור בתנאים. וכתוצאה מכך יש עלייה בהוצאות שכר שלא היו מתוכננות.

האם הקושי של המחסור בעובדים הינו מתרחש גם במשקים גדולים וגם בקטנים?

הבעיה היא גורפת בכל החקלאות, המגדלים לא קוטפים את היבולים כמו שאצלי חלק משמעותי מהתוצרת נשאר באדמה. התופעה משפיעה על יוקר המחייה מכיוון שהתוצרת שלא משווקת גוררת מחסור בפרי שבקלות יחסית עם כוח האדם הנכון היה ניתן לשווק את התוצרת, ובכך להגדיל את ההיצע ולהוריד מחירים. בנוסף העלות של כוח האדם עולה וכתוצאה מכך זה מייקר את התוצרת שמשווקים.

השומר החדש עוזרים לחקלאים בעזרה במציאת כוח עבודה ?

השומר החדש עוזר בשיבוץ כוח אדם של צעירים שמגיעים לעזור במשק, אבל זה לא תמיד קבוע ולא תמיד אפשר להסתמך על זה. בנוסף להכשיר עובד ברמה גבוהה לעזרה משמעותית ושיכיר את העבודה  במשק לוקח לפחות שנה בכדי לעבור את כל סוגי העונות והתפקידים.

עם כל הקשיים בחקלאות עדיין שרדנו אבל בלי עובדים אנחנו החקלאים נרים ידיים , כל השנה אתה משקה, מדשן מטפל בחלקה שלך נותן את הנשמה מגיע לחלק של הקטיף ואין עובדים התוצרת נופלת על האדמה זה מייאש. בשביל מה עובדים שנה שלמה?"

"הסכם העסקה הקיים עם העובדים הזרים גרם לסגירת מאות משקים השאיר חקלאים שבורים כלכלית ונפשית הביא חקלאים עד כדי מחשבות התאבדות, כי מפעל החיים נגדע, הציבור בישראל בכלל לא מבין את גודל המצוקה של החקלאים" הדברים הקשים האלו נאמרו על ידי טל שפירא חקלאי מהערבה שהמשיך ותיאר את הקשיים של המחסור בכוח האדם ואיך הוא נוצר." בהתחלה החקלאי פונה לרכזת תאילנדים במושב או באזור שלו, ומבקש להזמין עובד חדש. לאחר מכן  החקלאי מחויב לחתום על הסכם העסקה שמגיע ב 3 שפות , כשקראתי בפעם הראשונה את ההסכם אמרתי לרכזת שאני לא מוכן לחתום על הסכם העסקה כזה, בלי כמעט הגנות עבור המעסיק. ההסכם מכיל את כל הזכויות של העובד משכר שעה, שעות נוספות, מה מותר לחקלאי לקזז עבור עלות מחייה של העובד ועוד זכויות שמגיעות לעובד ובסוף טלפון להתלונן על החקלאי במידה ולא עומד בהסכם בנוסף טלפון של עורך דין או נציג במשרד העבודה לתלונות."

איך ההסכם הזה פוגע בכם החקלאים?

"לא יכול להיות שהמדינה קובעת לנו גם כמה לשלם לעובד וגם כמה לקזז הוצאות מחייה של העובד. לשלם זה הגיוני ויש שכר מינימום בחוק אבל הגבלת הוצאות מחייה ל 570 שזה כולל עלויות של החדר חשמל,מים ,גז ,אינטרנט ,מזגנים ,מכונות כביסה דאגה לעובד כמו לקחת אותם לטיפולים רפואיים ועוד ועוד.

האם הצגת את הטענה לגופים הרגלטורים?

"הוזמנתי לדיון בוועדת הכנסת לעובדים זרים לפני חצי שנה, ציינתי ליושבת ראש הוועדה ולשאר המשתתפים בוועדה, שאם יש לך יחידת דיור בתל אביב או כל מקום אחר היא יכולה להשכיר אותה לכל מי שמבקש במחיר שמקובל בשוק אבל אם היא משכנת שם עובדים זרים היא יכולה לבקש רק 530 ₪ למה? כי ככה המדינה קבעה לחקלאים. אני דורש שהמדינה לא תתערב בהוצאות אחזקת העובד בדיוק כמו שלא מתערבים בהוצאות שוק הדיור. הוצאות אחזקת העובד צריכים להיות בשוק חופשי והעובד יחליט אם מתאים לו לעבוד אצל מעסיק שמנכה הוצאות אחזקה כך או אחרת."

איזה עוד סעיפים בחוזה היית מציע לשנות?

"סעיף הפנסיה מכיוון שפנסיה לא מגיעה לעובד שלא נשאר בארץ לגיל פנסיה כמו כן בארץ המוצא שלו אין חוקי הפרשה לפנסיה חובה.

לבטל את סעיף העסקה ל 5 שנים ולהפוך את זה ל 11 חודשים וחזרה לארץ המוצא שיוכלו לחזור לישראל ללא הגבלה אם החקלאי מרוצה וירצה שיחזור אליו העובד, וכך לבטל את סעיף הפיצויים.

בנוסף לרשום שמית בחוזה למי העובד מוזמן, ובמידה ולא מסתדר לו הוא יכול לשוב לארצו, ואם יש הסכמה בין העובד למעביד אפשר שהעובד יעבור לחקלאי אחר.

יש חשיבות ליצירת הסכם העסקה חדש שיאפשר לחקלאי לעמוד בו, שזה שעות ושעות נוספות לבטל את צו ההרחבה בחקלאות.

ללא הסכם חדש שיהיה מקובל גם על העובד וגם על החקלאי לא תהייה פה חקלאות בארץ ישראל."
בעקבות מצוקת העובדים הקשה הוציאו בתאריך  16/06 החקלאים ובעלי המשקים המשפחתיים מכתב להנהגת חקלאי ישראל שמציין את המצוקה שלהם ."בימים אלה בהם עתיד החקלאות במדינת ישראל עתיד להיות מוכרע…אנו קוראים לכם להעביר את נושא העובדים הזרים בחקלאות מהשוליים של המו"מ למרכז הדיונים לתחושתנו זה לא קרה."

כיום במשק המשפחתי הקושי המרכזי הוא עלויות העובדים הזרים המגיעים ל כ50% מעלויות הייצור והמחסור בעובדים.

הדרישות של החקלאים במכתב הם שלא ייחתם הסכם ללא פתרון מניח את הדעת בנושאים מטה:

  • החרגת עובדים זרים בחקלאות מעליית שכר המינימום (רק משקים בודדים יכולים להתמודד עם עלות שכר חודשית של 10,000 ₪ )
  • השוואת פנסיה ופיצויים של העובדים לגובה כפי שמקובל בארץ המוצא של העובדים.
  • שינוי בצווי ההרחבה בחקלאות ביחס לעובדים הזרים.
  • הגדלת מכסות העובדים וביטול מכסות עובדים זרים לחקלאות בכלל.
  • ביטול הכוונה לחייב בפיקדון.
  • הגדלת הניכויים (מגורים והוצאות) לסכום ריאלי של 1,500 ₪ (עד לתקרה של 25% מהשכר).
  • וביטול מוחלט של האגרות השנתיות של עובדים זרים שמוטלות על המעסיקים.

החקלאים פתחו עצומה שבה הם מבקשים מהנהגת החקלאות לא לחתום על הסכם טרם יימצא פתרון לבעיות העסקת עובדים זרים בחקלאות .(נכון לכתיבת הכתבה חתומים 582 תומכים בעצומה).
לצורך הגעה  לפתרון הנושא, נפגשים נציגי החקלאות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם נציגי ממשל. בדיונים נציגי החקלאים מציגים את עיקרי הנושאים בהעסקת עובדים זרים  שבמידה ולא ישונו יובילו פגיעה ממשית בענף החקלאות.
 
עמית יפרח מנכ"ל תנועת המושבים הכניס אותנו לדיון שנערך עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה," הנושאים שהועלו הם הכמות החסרה של העובדים בענף, היום חלק גדול של התוצרת בישראל לא נשטפת ולא נאספת עקב המחסור הגדול בעובדים. סחורה נשארת ומתייבשת ונרקבת וזה מאוד מעציב במיוחד בתקופה כזאת שנושא יוקר המחייה מטריד את תושבי ישראל, כמו כן לפי החלטת שר החקלאות עודד פורר הייתה צריכה להיות תוספת של 6,000 וויזות עבודה וגם זה לא היה מספיק למחסור שקיים בענף ולצערי התקבל רק 2,800 בנוסף למשרד החקלאות אין אפשרות של חלוקה מאוזנת של העובדים ויכולת בקרה ופיקוח מיטבית על העובדים."

מה היה בדיונים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה?

"הדרישות שלנו היו מאוד ברורות להגדיל את המכסה – אין חקלאי שייקח עובדים זרים אם הוא לא צריך  ההגבלה של עובדים לחקלאות לא קיימת במדינות מערביות אחרות. אין לנו חלופות כוח אדם אחרות. הדרישה השנייה: להוריד את המעמסות הכלכליים שמוטלים על המגדלים כמו למשל תשלומי פנסיה לעובדים הזרים. ראשי המפלגות ובחירים בכנסת  לפני הבחירות הגיעו למסקנה שאין סיבה להפריש פנסיה לעובדים הזרים. בנוסף ההגבלה של העמסת הוצאות מחייה על העובד. הניכוי המרבי משכר עובדי חקלאות זרים בגין מגורים והוצאות נלוות, עומד בשנת 2022 על 557.31 ₪ לחודש כסכום אחיד. הסכום אינו תואם את ההוצאות הריאליות של החקלאים. אלו הם הקווים האדומים שלנו. בנוסף אנחנו מבקשים לפתוח את העסקת העובדים מעוד מדינות ולא רק מתאילנד.

המאבק מתקיים כל הזמן וכן אנחנו גם מדברים עם נציגי הממשל על התופעה שחקלאים משלמים על הוויזות לעובדים העובדים מגיעים למשק צוברים ניסיון וכעבור תקופה יחסית קצרה עוזבים את המעסיק ששילם עבורם את הוויזה והולכים לעבוד במקום אחר."

האם ישנם הסכמות בדיונים?

"הפקידים לא מבינים את המצוקה של החקלאים  והמשמעויות של המחסור העובדים בענף. הם מוכנים במשא ומתן להוריד לנו 30 מיליון ₪ באגרות אך אני ושאר הנציגים לא מסתפקים בזה מכיוון שיש בעיה גדולה בענף שזקוקה לפתרון אמיתי ויציב. אנחנו נותנים את כל הנתונים העדכניים של המצב בשטח. חשוב שהרגולטור יבין למען חקלאות בר קיימא החקלאים צריכים הורדת התשומות הפחתת הרגולציה המוגזמת על העובדים הזרים והורדת מחירי המים. הבסיס לרפורמה זה שיפור יכולת של החקלאים להתחרות בשוק, ממחקר משווה שערכתי בתחום חקלאים ממדינות אחרות אין להם את אותה העמסת הוצאות על עובדים זרים כמו שאצלנו בישראל הרגולטור דורש שנשלם עבור העובדים הזרים."

בשיחה עם בכיר ענף החקלאות הודגש הצורך של עובדים זרים בעיקר בענף הפירות שבו יש כ 3,500 מגדלים במשקים קטנים וגדולים מכל רחבי הארץ, המעבדים כ 360,000 דונם של מטעים (לא כולל הדרים) המניבים כ 600,000 טון פרי בשנה ומספקים מגוון פרי איכותי לשווקי ישראל וייצוא. וכל כמות פרי הזאת זקוקה לידיים עובדות רבות בקטיף אריזה וכו'

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל ,תיאר את מצוקת הענף ואיך הם מחפשים פתרונות עבור המגדלים. "בענף הפירות אנחנו כרגע נמצאים בשלהי קטיף הקיץ נקטרינות אפרסקים ובקרוב אגסים ודובדבנים ויש מצוקת עובדים מאוד מאוד חמורה, השנה התברכנו ביבולים מאוד טובים בקיץ וצריך בבת אחת לקטוף את הפרי שלא יבשיל יתר על המידה ולהוריד את הפירות. המחסור בעובדים  הורגש כבר כמה שנים והשיא הינו השנה. ביקשנו להוסיף הקצאות של עובדים בעיקר תאילנדים שהינם עובדים מאוד מקצועיים ומכירים את העבודה בנוסף ביקשנו אישור כניסה של עובדים פלסטיניים בכדי לעמוד בעומסים שקיימים כרגע בענף. אנחנו ערכנו פגישה במחסום ארז על אפשרות של הגדלת מכסות העובדים מחבל עזה. מחסור העובדים מורגש בכל הארץ. ביקשנו מנציגי הממשלה הגדלת המכסות של העובדים מתאילנד שניתן לבצע עמם חוזים ארוכי טווח."

האם ישנם עוד פתרונות למחסור העובדים בענף?

"הכשרת כוח עבודה עברי ציוני, הממשלה יכולה להגדיר את העבודה בחקלאות כעבודה מועדפת ולתגמל בהתאם את הצעירים בענף, בנוסף ניתן לחשוב על מבצע בחקלאות תוכנית העסקת עובדים  מוגדרת בזמן ותקציב לעזרה והצלחת הענף , מכיוון שהפירות והירקות זה ביטחון המזון של תושבי ישראל וחשוב שהחקלאים ימשיכו לגדל ולהגדיל את השטחים שהם מעבדים. בפרט שאנחנו מדברים על הרפורמה שמכניסים חדשנות לחקלאות וכתוצאה יגדל הפריון והנושא של עובדים הוא תנאי בסיסי .בענף הפירות יש חשיבות מאוד מהותית לידיים עובדות בעיקר בעונת הקטיף שמגיע בזמן מאוד ספציפי ולכן באותה תקופה צריך כמות גדולה של עובדים לביצוע הפעולות."

במהלך כתיבת הכתבה משרד החקלאות חתם עם נציגי החקלאים על הרפורמה בחקלאות כחלק מהרפורמה יש התחייבות להוזיל את עלויות אחזקת העובדים הזרים וכן הגדלת המכסות. לא כל הדרישות של החקלאים בנושא העובדים הזרים התקבלו. אנחנו במשוב חקלאות נמשיך לעקוב לראות שהזכויות של החקלאים נשמרות והתחייבויות של הממשלה ברפורמה מתקיימות בהודעה לעיתונות משרד החקלאות והכפר מתחייב " הגדלת מכסות העובדים הזרים – מכסות העובדים הזרים בחקלאות יוגדלו ב-6,000 היתרים חדשים, לכ-31 אלף עובדים זרים בענף. פעימה ראשונה כבר נכנסה לתוקפה בסוף שנת 2021 בהיקף של למעלה מ-2,500 עובדים זרים. ב-2023 תיכנס הפעימה השנייה."

מצוקת מחסור העובדים בענף היא אמיתית וגדולה בתקווה שהתהליך ייתן עכשיו מזור לחקלאים שיכלו לגדל תוצרת ישראלית ולהתחרות בצורה הוגנת מול השווקים בעולם.

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן