ד״ר אייל ורדי ״להפוך את החקלאות לענף מוביל בישראל"

מנהיגות חקלאית היא להוביל חדשנות, לחשוב אחרת, לקחת סיכונים ולבנות צוות מקצועי המאמין בערכים משותפים.

איזו תרומה מרכזית תרמת לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח?

התרומה המרכזית לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות מורכבת מחדשנות גנטית, לדוגמא זנים מותאמים לתנאי אקלים קיצוניים, החדרת זנים חדשים כגון דלעת ערמונים, מוצר חדש בשוק הישראלי וכן מהפיכה בתחום המלונים מסדרת "אוריג'ין 365" ימים בשנה של מגוון גנטי רחב מעבר לשני טיפוסי המלון המוכרים גליה ואננס, בעלי הציפה הירקרקה. היום, לאחר טיפוח ממושך, יש מגוון רחב של טיפוסי מלון צהובים, ספרדים, פורצי דרך בשוק ולראשונה עם ציפה כתומה. תרומה מרכזית נוספת היא הפחתת חומרי הדברה והשקיה, יבול גבוה כדוגמת הזן מקסימה, המניב יבול גבוה מכל זן אחר שקיים בשוק העולמי.
השנה חברת אוריג'ין זרעים בת 20, תורמת תעסוקה לכמאה עובדים וללמעלה ממאה חקלאים וספקים במעגל השני.

הדנ"א של החברה הוא חדשנות המביאה ערך מוסף משמעותי לחקלאי ולשרשרת האספקה עד לצרכן הסופי.

כיצד פעלת לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, ואילו תוצאות מדידות השגת?

קידום חדשנות בחקלאות הישראלית כולל מחקר וטיפוח של תכונות שמקורן במיני בר, המאפשרות צמחים חזקים ועמידים עם ניצול יעיל יותר של מים.

לזנים החדשים צריכת מים שנמוכה בכ 25% בהשוואה לזנים אחרים בשוק.
החברה משקיעה למעלה מ 25% ממחזור החברה במחקר ופיתוח לחדשנות.

מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפעול לקידומו?

החזון האישי שלי הוא יצירת מוצרים חדשניים עם עלויות ייצור נמוכות יותר, כך שניתן יהיה להוזיל את המוצר ולהבטיח ביטחון תזונתי ופרנסה טובה לחקלאים. זאת, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות לרבות בינה מלאכותית וחידושים אגרוטכניים.

מעל הכל, אני חושב שהכון להפוך את החקלאות ואת החקלאים לענף מוביל בתעשייה הישראלית, שימשוך אליו צעירים וצעירות, שישאפו להצטרף לתחום החקלאות והאגרוטק ולקדמו למען עתיד הדורות הבאים.

מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?

השינוי בחקלאות צריך להתחיל במתווי המדיניות והחלטות ממשלתיות תומכות שיגיעו עד החקלאים והחקלאיות בשטח.

השינוי צריך לעבור גם דרך האקדמיה והכוונתה לנושאים החיוניים לחקלאות הישראלית, תוך הקניית השכלה אקדמית מתאימה ורלוונטית לדור הצעיר, הכוללת עבודה מעשית בתעשייה, הכשרות מקצועיות של בתי ספר חקלאיים למקצוע החקלאות. כל זאת, מלווה בחברות מובילות בתחום האגרוטק ביניהן חברות זרעים, כימיה, השקיה וכדומה, עידוד חברות סטרטאפ המתמחות בתחומי החקלאות או בתחומים המשיקים לחקלאות ועידוד וחיזוק התיישבות חקלאית, המהווה תמיכה משמעותית.

איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?

יש צורך לפקח על עלויות המים, עלויות עובדים זרים, להגדיל מכסות ולהתאים עלויות בהתאם למקבילות הארופאיות. לבצע השוואת תשומות לעלויות בארופה כמו מים, כח אדם והגדלת מכסות.

תמיכה ממשלתית נדרשת לצורך הגדלת יחידות הייצור. אני מציע גם לשכלל את השוק על ידי הקמת שוק סיטונאי מרכזי כ"בורסה" כדי למקסם את רווח החקלאי אל מול הצרכן הסופי ולהקטין את מספר המעברים של הפרי בין החקלאי לבין הצרכן הסופי.

מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי, האם הרחבת היצוא החקלאי תתרום לחקלאות הישראלית ולמדינת ישראל? או תפגע ?

יש נחיצות רבה בייצוא החקלאי שיאפשר להרחיב את היקפי הייצור בישראל מה שיגדיל וירחיב את הענף ויפתח הזדמנויות נוספות בפני החקלאים.

יש לקחת בחשבון את עלויות הייצור הגבוהות בישראל ואת עלויות השילוח. לכן, יש לחתור להפחתת עלויות תשומות החקלאי.

כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאקולוגיים הניצבים בפני החקלאות המודרנית?

בעידן התחממות העולמית אנחנו מתאימים את הגנטיקה והאגרוטכניקה למחסור במים ואני מטפל באתגרים הסביבתיים על ידי שיפורים גנטיים בעזרת תכניות הטיפוח.

מהן התכונות והמיומנויות החשובות ביותר למנהיג בתחום החקלאות, וכיצד אתה מיישם אותן בעבודתך היומיומית?

מנהיגות חקלאית היא לחשוב חדשנות, להוביל חדשנות, תוך לקיחת סיכונים ובניית צוות מקצועי.