היכן שעוברת המחרשה שם עובר הגבול

חקלאי רמת הגולן בחרו לא להתפנות במלחמה והמשיכו לעבד את האדמות, כעת הם מבקשים ממדינת ישראל לדאוג לביטחון המזון ולשמור על הגבולות לאור המצב בסוריה ולבנון – יותר מאי פעם.

ירון דקל מנהל מדעים מכון שמיר שברמת הגולן משתף "תושבי הגולן לא התפנו במהלך כל המלחמה מהישובים שלהם והחקלאות, כמו גם החינוך בגולן, המשיכו עם עצירות קצרות בהתאם למצב.

מרבית החקלאים חוזרים על מה שתמיד אמרו ולא נשמעו, מדינת ישראל נמצאת באי בודד, מוקפת בכוחות בלתי צפויים, ולכן ייצור המזון פה חייב להיות דבר מרכזי.

השיטות המסורתיות של החקלאות המסורתית, לא מספיקות וחשוב לאמץ שיטות חדשניות, להשקיע במחקר, לייצר חלבון, סיבים תזונתיים בצורה מספקת לאוכלוסייה כולה".

איך השפיעה המלחמה על חקלאי רמת הגולן?

"גיוס המילואים בגולן, הוא מהמובילים בארץ", מוסיף ירון דקל, "חקלאים, מנהלי בקר מהגדולים בארץ, היו השנה בעיקר במילואים. העבודה אינה סדירה, האנשים לא יכלו להגיע לאדמות שלהם, לשדות, לטפל בפרות ובכלל.

הגולן נרתם בצורה בלתי רגילה למאמץ המלחמתי. מצד אחד חקלאי הגולן ממשיכים לייצר מזון ומצד שני הם ממשיכים לשמור על הגבול ולהיות בשורות הראשונות של הלוחמים בכל הגזרות. ראינו לא מזמן בקורונה, איך נסגרים נמלים בכל העולם ואיך היבוא של חיטה, תירס, למדינת ישראל יכול בשנייה להיסגר והמחסנים שלנו יכולים להחזיק לתקופה מוגבלת של 3 חודשים בלבד – לכן הגיע הזמן לחשוב שחלק מהביטחון זה לא רק פצצות אלא גם מזון".

יוסי גיליס חקלאי מרמת הגולן ,מגדל בשר ממושב נוב, ברמת הגולן מספר שנשרף להם המרעה וכתוצאה מכך הם נאלצו להגיש בעצמם אוכל לבקר, זה כולל רכישה כבדה של מזון בסכומי עתק של 100,000 ש"ח לפחות לצד עלויות תפעול של 25,000 ש"ח.

"מדובר בנזק החודשי ובינתיים קיבלנו רק מקדמה ממס רכוש, שלא עונה על הצרכים שלהם בכלל. המרעה שלנו סמוך בחלקו לגבול ואם יהיו הגבלות של הצבא אנחנו נאלץ להעביר חלק מהבקר, מאזור הגבול לאזור אחר.

הרבה אצלנו מגויסים גם במפעל וגם במסעדת "גיליס" שאנחנו מפעילים בשגרה. אין לנו כרגע תיירות ואין הכנסות ואנחנו מתמודדים עם בעיית כוח אדם".

ברמת הגולן נמצאים למעלה מ 30 קיבוצים ומושבים שכולם חקלאיים. למעלה מ 50% מיצור הפרות והבשר הטרי בארץ מצוי בגולן.

בנוסף הגולן מוביל באיכויות היין, שמן זית, פירות, דובדבנים, אוכמניות ועוד. רבים מהבוקרים בגולן ובארץ בכלל, צריכים לשמור על העדרים שלהם ושומרים גם על השטחים ומונעים בכך פלישה של גורמים עוינים לשטחים שלהם. אחרת השטחים הללו היו מופקרים והולכים לאיבוד. בגולן המטעים בשטחי הגידול, מגיעים עד גדר הגבול עם סוריה וכל יום עוברים שם חקלאים עם הטרקטורים ועובדים שם.

"חקלאי הגולן הם חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי של המדינה. איפה שאין חקלאים – אין ביטחון". אומר יוסי גיליס, הקורונה, המלחמה, נפילת המשטר הסורי, כל אלא מחזירים אותנו לתובנת הברזל – היכן שעוברת המחרשה שם עובר הגבול. הדבר הזה לא השתנה – מאז כבר היו כמה ממשלות בשלטון ועברו כמה עשרות שנים וזה עדיין לא השתנה".

כעת הם מגיעים לקחת חלק בתערוכה אגרומשוב 2024 , תערוכת החקלאות הגדולה בישראל, שתתקיים השנה בירושלים בין התאריכים 11-12/12 ותקיים כנס מיוחד סביב חשיבות החקלאות במרחב הכפרי תוך התייחסות לאתגרים והזדמנויות. בכנס ידברו על המרחב הכפרי בצפון שניזוק, איך נאמוד את נזקי הצפון, על זעקת החקלאים של הצפון, אחרי למעלה משנה של פינוי או אדמות שלא עובדו או טילים שנפלו.