דיון מיוחד בכנסת בעקבות הפרוטקשין בגליל

ביום שלישי האחרון התקיים דיון מיוחד בכנסת בנושא הפרוטקשן, גביית דמי חסות, שחזר להרים ראש בגליל עם כ-60 ארועים אלימים חמורים מאז הפסקת האש עם חיזבאללה.

בדיון טענו: "משרד החינוך, נתיבי ישראל ורשויות משלמות פרוטקשן. אנחנו מאבדים את הגליל, אנחנו מופקרים ובודדים בשטח". יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הבהיר: "נקדם חוק בנושא"
אם חשבתם שהפרוטקשן שייך להיסטוריה, תחשבו שוב. על פי נתונים שהציגו היום בכנסת ראשי ארגון "עד כאן" המוביל את המלחמה כנגד גביית דמי חסות, יותר מ -60 ארועי פרוטקשן התרחשוב באזור הצפון מאז כניסת הפסקת האש לתוקף.

בישיבה מיוחדת שהתקיימה בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בהובלת חבר הכנסת מיכאל ביטון, המלווה את העסקים בצפון במאבק החשוב, אמר זוהר כהן מראשי המאבק: "אם בעבר זה היה מאבק של חקלאים, היום הפרוטקשן פוגע בכל תחומי החיים בגליל- בתעשייה, במסחר, בחקלאות, בחברות ובמפעלים, ואפילו ברשויות המקומיות". בעד כאן הבהירו כי נדרש מענה ביטוחי ומעטפת כלכלית לנפגעים המוצאים עצמם לבד מול עברייני הפרוטקשן מאחר וחברות הביטוח מסירות אחריות ולא מגנות על הנפגעים: "ביום שמאוים ידע, שיש לו מענה וגב ביטוחי הוא לא ייכנע לפרוטקשן" הבהירו.

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון פתח את הישיבה ואמר: "דמי החסות פוגעים בדבר היסודי- תחושת ביטחון. נראה שהמערכת מיואשת, ביקשנו מהמשרד לביטחון לאומי דוחות של תיקים בנושא, לא קיבלנו את הדוחות. מי שחושב שלא יטפל בהפקרות ובמערב הפרוע שבגליל ויהיה לו שקט במרכז, הוא טועה- זה יזלוג לכל בית בישראל"

יריב בן עמי מראשי עד כאן סיפר: "נפגעתי פעמיים מפרוטקשן, פעמיים הייתי לבד ב-2009 ששרפו לי ציוד בשווי מיליוני שקלים, וביולי 23 ירי עם נשק אוטומטי ושריפת קומביין בשווי 4 מיליון. הבן שלי בגיל 9 שואל אותי למה?! מה אני עבריין?. כשמשלמים פרוטקשן – מוצאים את עצמנו באירועי ה- 7.10. לי היה יותר קל להתמודד עם חיזבאללה, כי אז המדינה ומס רכוש עמדו לצידי. מול הפרוטקשן אנחנו נמצאים לבד. אם מדינת ישראל לא תכריז מלחמת חורמה בפרוטקשן ותתייצב לצידנו- מדינת ישראל תאבד את הגליל באופן סופי. אני מעדיף שב26.1 עם סיום הפסקת האש- שהטילים ישובו, איתם קל להתמודד בייחס לפרוטקשן. כולם יודעים במה ובמי מדובר אבל אף אחד לא עושה דבר!".

חבר הכנסת לשעבר וסגן ראש השב"כ ישראל חסון סיפר: "עסקתי בנושא מ 2007, והתובנה שלי: לא צריך ללמד אף אחד איך לטפל בכך, המדינה יודעת להתמודד, והעובדה שהמדינה לא עושה את זה. המדינה צריכה להניע תהליך שישיב את המשילות והריבונות. יש להניע תהליך שיחל בהצעת חוק של הוועדה לפיצוי ביטוחי למאוימי ונפגעי פרוטקשן ולבחון את פעולות גורמי האכיפה לטיפול בנושא- רשויות האכיפה יכולות לפרק להם את הצורה אם ישבו על רשויות האכיפה בצורה סיסטמתית".

אברהם בנימין מתנועת רגבים הוסיף: "משרד החינוך, נתיבי ישראל, רשויות- כולם משלמים פרוטקשן. זה הסיפור הכואב ביותר של החקלאי, הקבלן, התושב שבונה בית ובעל העסק- המדינה במשך עשרות שנים מאפשרת את התופעה הזו, הגיע הזמן לדבר על זה ולהישיר מבט ולפעול נגד התופעה החמורה ושהמדינה תפסיק לשלם!". אוריאל גזית היועמ"ש של השומר החדש: "היו 3867 אירועי פרוטקשן בשנת 2023 בחקלאות, בזמן המלחמה האירועים פחתו אבל מהפסקת האש אנחנו חווים עליה משמעותית באירועים. אנחנו מזהים מוקד בצפון בטובא זנגריה וצריך לטפל בנושא".

זוהר כהן מראשי עד כאן הנאבקים בפרוטקשן אמר: "עד 6.10 היה מערב פרוע בגליל, הקמנו קול צעקה ותנועה שתניע את האזרחים ותרתום את הגופים ותצעק עד כאן. ואז במלחמה לא היו אירועים כי הכלכלה והגליל קפאו במלחמה. ביום שהפסקת האש נכנסה לתוקף- נפרץ השכר- באגרים נשרפים, יקבים בוערים, חוות סולאריות ומה לא. אנשים מותשים מהמלחמה, איך יחזרו כשהם בשטח כבוש – לא על ידי חיזבאללה, על ידי כנופיות הפרוטקשן. כל יום יש אירוע. יום יום!".

תושבת הגליל סיפרה ללא הזדהות בשל חששה מהפרוטקשן בדמעות: "אני מפחדת מהמצלמות כי יש לי ילדים בבית. הצטרפנו למשפחה של נפגעי הפרוטקשן, הם הגיעו אלי לעסק והגיעו אלי הבייתה, שמו לי רימון, הילדים יודעים שהם צריכים להיזהר שיוצאים, איך אפשר לחיות ככה?!"

חבר הכנסת אלון שוסטר: "אנחנו חייבים למצות את הדין עם הפושעים, לצד טיפול בשיפוי וביטוח- צריכים את הביטחון בדיוק בשביל מצבים אלו והמדינה צריכה לעמוד ולדרוש".

חברת הכנסת מטי צרפתי הוסיפה: "חייבת להיות תוכנית לאומית למיגור הפרוטקשן. יש כאן חוסר תפקוד של ממשלה ושל שר (בן גביר) שלא עשה דבר בנושא. חייבת לצאת מכאן קריאה חד משמעית".

ח"כ יצחק קרויזר ציין: " נכוויתי מהפרוטקשן על בשרי בעבר בעבודתי במשק חקלאי וכקבלן. התופעה פוגעת בצורה קשה בפריפריה. התחלנו לייצר תוכנית עם המשטרה- חוק הנשק, חוק הפרוטקשן, הגנה על בסיסי צה"ל, חוק חברות השמירה ויש את ההבנה שהפגיעות האלו הם לאומניות הפוגעות בחברה שלנו, נעשו דברים אבל יש עוד בעיות רבות ולכן זה דיון חשוב".

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון סיכם ואמר: "אנחנו נפעל ונגיש נוסח חוק שעוסק בביטוח ובפיצויים ויגן עליהם כלכלית שיוכלו להתלונן בלי לפחד ונעקוב אחר גופי הממשלה וצורת הטיפול שלהם. אחרי הזנחה של עשרות שנים אין קסמים רק מסע של פעולות ונחישות. לא נמשיך להמתין- ניזום ונקדם את החוקים שיפתרו את הבעיות".