יום רביעי, ספטמבר 22, 2021

נחל פולג – קו כניסת השפכים קרס

המשרד להגנת הסביבה רואה את הארוע בחומרה ומתריע מפני זיהום חמור במי נחל פולג בשל הגשמים הרבים קרס...

פוסטים אחרונים

אלי שריר נגד רמי לוי וההפך

בעקבות פוסט שכתב מזכיר ארגון מגדלי הדגים , רמי לוי הגיש תביעת מיליונים. שריר : "התביעה נמחקה", לוי: "כתב תביעה מתוקן יוגש...

זכינו במונדיאל! מחלבת “הנוקד” מהישוב גילון זכתה במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת שר החקלאות בירך “גאווה גדולה נתתם מתנה לחקלאות ולמדינת ישראל”

מחלבת "הנוקד" מהישוב גילון זכתה אמש במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת.המחלבה של דני ברזילי אשר הוקמה בשנת 1996 ומתמחה בייצור גבינות צאן בשיטות...

יבול התמרים גדל השנה בכ-20% ביחס לאשתקד – בזכות ניבת מטעים חדשים

החל גדיד התמרים בערבה התיכונה ובזכות כניסתם להנבה ראשונה של מטעי התמר הצעירים, נמשכת מגמת העלייה בכמות יבול המג'הול, שיעמוד השנה על למעלה מ-5,700 טון לעומת 4,800...

סיכום מחקרים ומבט לעתיד בכנס הראשון בנושא קינואה כגידול חדש למספוא לחיות משק ולבני אדם

בכנס ראשון בנושא גידול קינואה Chenopodium quinoa)), למספוא הוצגו תוצאות חדשות בפני חוקרים ממוסדות אקדמיים, מדריכי שה"מ, חקלאים וחברות מסחריות. המידע שהוצג...

מקדמים את ענף הגינון

• ביוזמת קבוצת משוב התכנסו בכירי ענף הגינון ל״סיעור מוחות״ על עתיד הענף
• איך השפיע משבר הקורונה על הענף? האם הגינון הפוליטי שולט בענף

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גינון? מי מוביל את התחום בארץ? איך נקבעת המדיניות? האם אפשר להיות שבעי רצון ממה שאנחנו רואים סביבנו? הכינוס המיוחד והראשון מסוגו של קבוצת משוב לענף הגינון בישראל היה שלב ראשון במענה על השאלות האלה.
חיים אלוש, יו"ר קבוצת משוב החליט לנצל את משבר הקורונה כדי לקדם ענפים שונים בעולם החקלאות, הגינון והכלכלה הירוקה. בכינוס שלישי בסדרה נפגשו בכירים בתחום הגינון בארץ לשיחה משותפת וסיעור מוחות – איך לוקחים את הענף קדימה. המדיה הדיגיטלית מאפשרת לכל אחד להצטרף מרחבי הארץ לשעה מרוכזת של דיון. אחרי ענף הפלפל ותחום הייצוא – הגיע תורו של ענף הגינון.

ישראל דרורי


השתתפו במפגש יוסי בן שחר מנהל אגף הגינון במשרד החקלאות, ישראל גלון שניהל את האגף בעשורים האחרונים ומהווה אוטוריטה מרכזית בתחום, גיל רוזנברג – אגרונום מוכר שעובד עם עיריות וחברות ברחבי הארץ, אבינועם אביתן מנכ"ל שתיל, אליאב חתוכה מנהל אגף גנים בחולון, אבישי יששכרי – אגרונום ופקיד היערות של רמת גן, ישראל דרורי מנהל אגף הגינון בפתח תקוה ושרון ג'יימס, מנהל תחום הגינון במשוב.
אז מה בין העירוני לארצי? בין הפרטי לציבורי? בין השטח למטה? ואיך מצליחים לדבר ביחד על תחום כל כך פתוח, לא מפוקח וורסטילי? הדוברים בכינוס שפכו קצת אור.
*
ישראל גלון היה הראשון לדבר והמשיג את הבעיה המרכזית לדעתו – 'גינון פוליטי'. "אני חושב שראשי הערים הבינו שגינון יכול לעזור להם להיבחר שוב. אנחנו רואים תופעה שנקראת 'גינון פוליטי'. אני חושב שברוב הרשויות קורים דברים לא טובים. ראש העירייה הנוכחי בירושלים, כשנכנס, לא שאל מה הצרכים ומה חסר. הוא אמר 'אני רוצה שתצבעו את העיר בפרחים עונתיים. קחו מליון שקל – אני רוצה את העיר פורחת'. גינון פוליטי זה מדשאות, פרחים עונתיים, אולי מתקני משחקים. זה לא גינון ברמה מקצועית. זו לא אסטרטגיה נכונה. הדבר הנכון הוא להיכנס לתהליך עמוק עם ענף שפ"ע, לשאול מה הבעיות. אם נניח יש בעיה בעצים, הפיתרון שלה הוא לא דבר שייראה בשנה הקרובה, אלא עוד עשור. את הפרחים העונתיים והמדשאה רואים באותו רגע".
ישראל דרורי, שמגיע מהשטח ומנהל את האגף בפתח תקוה, הוסיף את הזוית שלו: "להבנתי, הרבה תלוי באישיות של מנהל המחלקה/אגף. עברתי כמה ראשי ערים, עם חלק היה לי יותר טוב ועם חלק פחות. הצלחתי לבנות ב20 השנים האחרונות מודל מיוחד. אצלי באגף גנים ונוף יש 7 מחלקות שעוסקות בגינון. המציאות נראית אחרת. התושבים דורשים הרבה. ראש העיר מקבל 1000 וואטסאפים ביום. אין ניהול עיר בלי פוליטיקה. ודרך זה אפשר גם לראות הישגים".

ישראל גלון

מקבילו בחולון, אליאב חתוכה, הצטרף: "אני כבר 20 ומשהו שנים בענף, הרוב במגזר הציבורי, וכיום מנהל את אגף הגינון בחולון. אני חושב שהענף נמצא בהתקדמות מתמדת. אנחנו רואים היום משהו שלא ראינו בעבר – המינוי העירוני באגפי הגינון הוא רק מקצועי וכבר לא פוליטי. בעבר היו מכניסים אנשים ללא ידע לתחום, ומניחים שעם קצת עזרה בניהול הם יסתדרו. עוד מגמת שיפור יפה היא סביב הנדסאי הנוף. בכל מיקום שקשור לגינון – הם נמצאים. מפקחים, קבלנים, שתלנים, מנהלי חברות. התפר הזה בין אגרונום להנדסאי נוסף העלה את הרמה. עוד הבנה היא שגנים ונוף – לצד גם תברואה – הוא ענף שבו התושב יודע לבחון את הרשות באופן מיידי וברור, גם בלי להיות איש מקצוע. הוא רוצה לראות ירוק".

מזווית אחרת הצטרף לנושא יוסי בן שחר. בן שחר מנהל את האגף במשרד החקלאות, כאשר אין הסדרה ברורה של הקשר בין המשרד לבין הרשויות בארץ בנושא החקלאות. "דיברנו על התפתחות במוניציפאלי. ברמה האסטרטגית, אנחנו רואים תהליך איטי ומדוד. פנינו לכל הרשויות כדי לתת הדרכות. בגדולות אנחנו רואים התפתחות, בקטנות כלל וכלל לא. אין שם מודעות לגינון ופיתוח עירוני. כנראה שהכסף מוזרם למקומות אחרים. הרמה של אלו שעוסקים בגינון ברשויות הקטנות היא לא מספיק גבוהה. זה מקרין על הרשות כולה. אנחנו רואים פה חברים מחולון ופתח תקוה שעושים שינוי משמעותי ברשות שלהם, אבל אי אפשר להכליל את כל הרשויות. ברוב המקומות אנחנו או בעצירה או בנסיגה. כשרשויות עוסקות בלשרוד, הגינון הוא לא בראש מעייניהן".
*

גיל רוזנברג


בערך 1000 עובדים נמצאים במשרד החקלאות – מתוכם רק אחדים בתחום הגינון. התחושה שנוצרת כלפי חוץ היא של 'לא פה לא שם' – הענף נמצא בתוך המשרד אך ללא התייחסות מרכזית והקצאת משאבים מספקת. הוא בעצם מחלקה בתוך שה"ם (שירות הדרכה מקצועי) וככזה משמש בעיקר כתחום הדרכה מקצועי. אנשי הגינון בשטח מדווחים על קשר טוב ופורה בתחום המקצועי, ושאנשי המשרד משתדלים להדריך ולסייע ככל שניתן. אז מה בעצם חסר? חסרה חשיבה אסטרטגית, תכנון עתידי, פיקוח וניהול של התחום. היעדר הסטנדרט האחיד מייצר מצב בו בכל רשות המציאות נראית אחרת לגמרי ושמקבלי ההחלטות בשטח יעדיפו את פתרונות הטווח הקצר והנראות המיידית על פני תכנון ארוך טווח שלא תמיד מיתרגם ל"קבלה בשטח" באותו רגע. כל אחד יכול להיות גנן – ללא הגדרה רשמית/הכשרה/תעודה. שר החקלאות מקיים סיורים רבים בשטח אך נראה שעולם הגינון נשאר בצד. במציאות בה התמחור החודשי לעבודה פר דונם משתנה תדיר ונמצא בחוסר יציבות – הפער בשטח ניכר. בין האופטימיים בדיון לאלה שפחות – ניתוח המציאות מעלה שאלות מעניינות.
אבישי יששכרי חיבר לנעשה בגזרתו: " אני אגרונום בהשכלה, פקיד היערות של רמת גן. אני גם היועץ המקצועי של המחלקה בכל מה שקשור לעצים וצמחים. קודם כל, אני חשבו שבכל גינון יש אלמנט פוליטי. יש את מה שנקרא – "ראש העיר רוצה". ב9 השנים שבהן אני עובד בשירות הציבורי ראיתי גם בפתח תקוה וגם כאן שהמחיר הקבלני לדונם עלה מאוד, מה שיוצר תהליך קבוע של השתפרות. זה מתבטא בכך שיש הרבה יותר גנים חדשים, ההשקעה בדונם גן עולה יותר. מנסים לחשוב מה נכון ומה לא ובשנתיים האחרונות אנחנו רואים גם השקעה הולכת וגדלה של בתי גידול לעצים, אצלנו זה נושא מאוד חם. במיוחד בשטחים החדשים של מזרח העיר שהיו חקלאיים – כל הרחובות הראשיים יהיו עם תעלות שתילה מובנות. גם ברכבת הקלה העתידית אנחנו לוחצים על תעלות שתילה וסטנדרט הרבה יותר גבוה. הבעיה הקבועה היא כמובן בעית התחזוקה השוטפת. אנשים לא רוצים להגיע לענף כי הוא משלם לפועלים הפשוטים שכר נמוך מאוד. זה מבריח אנשים".

אבינועם אביטן


ישראל גלון: "אין ספק שרמת הגינון הולכת ועולה עם הזמן, אין ויכוח. עכשיו השאלה היא אם רוצים לשמוע את האמת או רק את הדברים הטובים. גם בתור פנסיונר, יותר פשוט לי. התקציבים עלו והמחיר לדונם עלה. אני עדין מצהיר חד משמעית שברוב הרשויות בארץ הקשר בין המכרז והמפרט המקצועי לבין מה שמשלמים לקבלן הוא רחוק מאוד ומקטין את היכולת של הקבלן לבצע את העבודה. נכון שיש אילוצים, אבל כשהתקציב יורד עושים בעיקר את מה שנראה יפה לתושבים ולראש העיר. נקיון ואסתטיקה. זה לא מרוע לב. אנחנו רואים חוסר קשר בין מה שכתוב במפרט לבין מה שקורה בפועל. אם רוצים רק לכסח את הדשא – אין בעיה. אפשר גם ב100 שקל. דברים רציניים עולים 600-700 ש"ח לדונם בחודש, ובפועל מאושרים 300 ש"ח. זה מה שיוצר את הבעיה".

אליאב חתוכה התחבר אליו – "ההבדל בין אחזקה לפיתוח הוא חשוב. באחזקה לא נוגעים – מבינים שכל עצירה תחזור בריבית גדולה. בפיתוח אנחנו רואים פחות אגרות והיטלים, הרימו אמברקס. העירייה לא יודעת מה יהיה וזה יוצר בלבול גדול. אנחנו רואים קבלנים שנותנים הנחות במחירי המדף – הם רוצים לשמר את הקשר בתקופה הזו. ראינו גם ספקים שהייתה להם בלעדיות בתחום וכבר אין. אני בעיקר מפחד שמרכיב אי הודאות יחזיר אותנו אחורה עם מחירים נמוכים מדי".


ישראל דרורי, מנהל אגף הגינון בפתח-תקווה

״הצלחתי לבנות ב-20 השנים האחרונות מודל מיוחד. אצלי באגף גנים ונוף יש 7 מחלקות שעוסקות בגינון״."


אבינועם אביתן, איש המגזר הפרטי שעובד עם הציבורי, מספר בתור מי שנמצא בצד השני של המשוואה. "ראינו באחת הערים מכרז שאפילו לא מאפשר לעמוד בשכר מינימום לעובדים. עד כדי כך. אני חושב שענף הגינון נפגע באופן משמעותי ברגע שבו לא מחשבים נכון את מחיר שכר המינימום וההוצאות. בעיריית פתח תקוה אנחנו מתקרבים ל880 שקל למשל – זו העלות האמיתית בשטח. במקומות אחרים מבקשים את אותן דרישות בדיוק עם 20% תשלום פחות. אתה אומר להם שאי אפשר לעמוד במחיר הזה והם אומרים "בדקנו וכן אפשר". אנחנו יודעים מה ההוצאות שלנו, אין שום הוצאה שהיא לא ברורה. ברגע שאתה בתור קבלן לא זוכה במספר מכרזים אתה מוריד את עצמך למטה כדי להישאר במשחק ובוא נוסיף לזה את הלחץ של הקורונה, את הפגיעה בתזרים. זה מביא את הענף למקומות לא טובים. הוא יורד למטה".

החברים בדיון דיברו על מערכת של אילוצים. מנהל אגף הגינון העירוני צריך להתנהל ולאזן בין הצרכים של ראש העיר, העובדים והועדים, התקציב המוגבל, לדעת איפה להילחם ומתי לוותר וגם איך להביא את עצמו לקדמת הבמה. הם סיפרו שתקופת הקורונה יוצרת חוסר ודאות, עוצרת את התזרים התקציבי ויוצרת שרשרת של קיפאון. הרשויות שומרות על הקיים – אך נמנעות מיציאה לפרויקטים חדשים.

אליאב חתוכה

*
לבסוף, ביקשנו מכל אחד מהמשתתפים לתת את שורת הסיום שלו לדיון.

אבינועם: "אני רוצה להרגיש – גם אחרי עשרות שנים במקצוע – גאווה. אנחנו צריכים להבין ביחד איך העסק הזה מתפתח לכיוונים נכונים. זה דורש רמה גבוהה של מכרזים ועבודה. לתת לקבלנים מה שהם צריכים לקבל וגם לדרוש מהם רמה גבוהה".

אבישי: "הייתי רוצה לראות הרבה יותר מעורבות ממשלתית בנושא הזה. משרד החקלאות הוא שחקן שולי היום. מעט אנשים. הייתי רוצה לראות יותר רגליים על הקרקע, כאלה שמחוברים לשטח ואיתם אפשר לדבר. עוד אנשי מקצוע וקיבוע נושא השכר ברמה יותר גבוהה".


אליאב חתוכה, מנהל אגף גנים בחולון

"אני כבר 20 ומשהו שנים בענף. לדעתי ענףהגינון נמצא בהתקדמות מתמדת.
המינויים באגפי הגינון הוא מקצועי וכבר לא פוליטי״.


יוסי: "אנחנו שואבים היום הרבה מאוד ידע מקצועי מפרויקטים בחו"ל – לא חסר ידע בארץ. הרשויות בתהליך גידול ולמידה, למרות שהדרך עוד ארוכה. סביב נושא הפיקוח – אנחנו רואים שאלה שנמצאים עם היד על המסור והמזמרה, בסוף לא תמיד מבינים את מכלול העבודה. אם לא יהיה פיקוח גבוה יותר כל ההדרכה והקורסים לא יעזרו. הפיקוח יכול לקדם את הענף הזה. יש אנשי מקצוע מעולים".

ישראל גלון: "ב40 השנים שלי בענף אני אומר – התקדמנו הרבה. אין ספק שענף הגינון לא מעניין את כל הגורמים במשרד החקלאות. את כל מה שהשגנו ב40 השנים האחרונות השגנו באוסף של מלחמות ומאבקים. התקדמנו גם בתחום הגנת האילנות, ואנחנו עדין רחוקים ממה שאפשר להגיע אליו".

ישראל דרורי: "אצלי ברשות אני מרגיש מאוד משמעותי ומשפיע. אצלנו לא זז תחום בעיר בלי תיאום עם גנים ונוף, ומבלי שאני מאשר את התוכניות ומוודא שיש פיקוח. אנחנו הסמכות בכל מה שקשור לזה ומרגישים משמעותיים. הרמה היום הרבה יותר גבוהה. לצד זה, יש עוד המון לאן להתקדם".

אליאב: "אנחנו נמצאים באחד המקצועות הכי יפים, מאתגרים, קשים ותורמים לסביבה. האתגר המרכזי הוא להבין איך משמרים את העצים שנטעו אבות אבותינו למען הדורות הבאים. ההתחממות הגלובלית, הבניה, הרכבת הקלה – הם משפיעים".

גיל: "מגיעות מחמאות לכל מנהלי הגינוף שנמצאים כאן בשיחה. אני רואה פרויקטים מאוד יפים. ראשי הערים מזרימים יותר כספים. ברמה הארצית – אני לא רואה מספיק לובי. עבר חוק נגד מפוחים למשל, אבל מי שאין לו מפוח לא יסיים עבודת גינון כמו שצריך. אין למי לפנות לגבי נושאים שנמצאים בלב הקונצנזוס בגינון".

את הדיון סיכם חיים אלוש, יו"ר קבוצת משוב, שהנחה וכינס את השיחה. "גינון זו מילה קטנה לעיצוב של מדינה. לפיתוח נוף. אלה הפנים שלנו, אלה הפנים של ישראל. כל אחד מכם מעצב את המדינה – אי אפשר שהתחום הזה ירד מסדר היום ולא יקבל מהממשלה את היחס הראוי. אני באופן אישי אגש לדבר על זה עם השר והמנכ"ל, אנחנו נמשיך להתכנס ולקחת את ענף הגינון קדימה".

Latest Posts

אלי שריר נגד רמי לוי וההפך

בעקבות פוסט שכתב מזכיר ארגון מגדלי הדגים , רמי לוי הגיש תביעת מיליונים. שריר : "התביעה נמחקה", לוי: "כתב תביעה מתוקן יוגש...

זכינו במונדיאל! מחלבת “הנוקד” מהישוב גילון זכתה במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת שר החקלאות בירך “גאווה גדולה נתתם מתנה לחקלאות ולמדינת ישראל”

מחלבת "הנוקד" מהישוב גילון זכתה אמש במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת.המחלבה של דני ברזילי אשר הוקמה בשנת 1996 ומתמחה בייצור גבינות צאן בשיטות...

יבול התמרים גדל השנה בכ-20% ביחס לאשתקד – בזכות ניבת מטעים חדשים

החל גדיד התמרים בערבה התיכונה ובזכות כניסתם להנבה ראשונה של מטעי התמר הצעירים, נמשכת מגמת העלייה בכמות יבול המג'הול, שיעמוד השנה על למעלה מ-5,700 טון לעומת 4,800...

סיכום מחקרים ומבט לעתיד בכנס הראשון בנושא קינואה כגידול חדש למספוא לחיות משק ולבני אדם

בכנס ראשון בנושא גידול קינואה Chenopodium quinoa)), למספוא הוצגו תוצאות חדשות בפני חוקרים ממוסדות אקדמיים, מדריכי שה"מ, חקלאים וחברות מסחריות. המידע שהוצג...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.