דור חדש של חקלאים בגולן

הובלתי ביצוע החלטת ממשלה 1170, שיזם אלי מלכה. יישום ההחלטה הביא ליצירת דור חדש של חקלאים בגולן, לצד הרחבת היקפי החקלאות באזור ■ בזכות עשרות חקלאים ויזמים נחושים, המשלבים חדשנות בעשייה, הצלחנו להכשיר אלפי דונמים חדשים לשימוש חקלאי ולקדם מחקר חקלאי מתקדם, התורם לפיתוח האזור כולו.

אינני מנהיג. המנהיגים בחקלאות הם החקלאים היזמים, הצעירים והוותיקים, שממשיכים יום יום ליצור ולקדם חקלאות מדהימה במדינה ובגולן, למרות כל האתגרים האדירים ומתעקשים לייצר ביטחון מזון למדינת ישראל- זו מנהיגות!

איזו תרומה מרכזית נתת לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח ?

תרומתי לחקלאות בגולן היא בהובלת ביצוע החלטת ממשלה 1170 שיזם אלי מלכה. הביצוע של ההחלטה הוביל ליצירת דור חדש של חקלאים בגולן ולהגדלת החקלאות בעזרת עשרות חקלאים, יזמיים ונחושים, המובילים חדשנות בשטח. במקביל, הכשרת אלפי דונמים חדשים לחקלאות וקידום מחקר חקלאי.

כיצד פעלת לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, ואילו תוצאות מדידות השגת?

על בסיס תקציב החלטה 1170 ובחשיבה חדשנית הגולן בהובלת חיים רוקח וגל גפני הקימו חוות יישום מהמובילות בארץ המשלבת טכנולוגיות ייחודיות וחדשניות, גידולים מגוונים ואטרקטיביים ושיטות גידול מתקדמות. לדוגמה, יישום טכנולוגיות חקלאות מדייקת הגדיל את הפריון והפחית את עלויות הייצור.

השפעתן מורגשת לא רק בגולן אלא גם כמודל לחיקוי לחקלאים מכל רחבי הארץ.

מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפועל לקידומו?

החקלאות במדינת ישראל תישמר כמקור מרכזי לביטחון מזון. ראינו בשנה האחרונה שאנו חייבים לסמוך רק על עצמנו. על כן, המדינה צריכה להפעיל מנגנוני סבסוד לתחומי גידול מזון מרכזיים. להשקיע הרבה מאוד במו"פ ממוקד לשיפור ומיצוי השטחים והעלויות, להכניס מיכון במו"פ בהשקעה גדולה, להתמודד עם מחסור בעובדים ולהגן על מחירי המים לחקלאות, בעזרת הנ"ל יכנסו חקלאים חדשים וצעירים.

אני פועל לקידום ופיתוח החקלאות בגולן שימשיך להיות אזור חקלאי מפותח ומתקדם. שהמודל החקלאי יתחלק ב- 3 תחומים : חקלאות מסורתית וגידול בשטח פתוח, חקלאות משלבת A.P.V וחקלאות במתחמים סגרים אינטנסיביים. אנו מובילים את המחקר בגולן ב- 3 תחומים אלו לשמר את העתיד החקלאי.

מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?

תהליך השינוי בחקלאות מתחיל מתפיסה עצמית של הבנת הערך החקלאי עצמו. צריך ליצור מחדש תחושת גאווה על העיסוק – זכינו להיות חקלאיים! ומתוכו מדינת ישראל תירתם לתחושה הזו ותצרף מוסדות אקדמיים כמו מכון שמיר למחקר ומוסדות יישומים כמו היחידה לחקלאות וחדשנות, משרדי ממשלה ויזמים טכנולוגיים כי הם שותפים מרכזיים בתהליך.

הקהילה המקומית היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ, במיוחד דרך שילוב ערכים חינוכיים וחקלאיים בכל הגילאים.

איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?

הובלת 3 תהליכים מרכזיים יוכלו להוריד עלויות מזון.

1. יצירת תחרות באמצעות שיווק ישיר אגרסיבי ויצירת פלטפורמות שיווק לחקלאים ופרטיים .
2. יצירת סביבה כלכלית ברורה לחקלאים במחירי מים והכנסת טכנולוגיות מכפילות ידיים עבודות וטכנולוגיות גידול להגדלת ייצור- "גידול יותר בפחות".
3. טיפול בשרשרת הערך וסיוע להשאיר את רובה בידי החקלאים.

מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי? האם הרחבת היצוא החקלאי תתרום לחקלאות הישראלית ולמדינת ישראל, או תפגע?

אני מאמין שהרחבת היצוא תתרום משמעותית, אך חשוב לוודא שהשוק המקומי אינו נפגע. בגולן אנו מתמקדים ביצירת ערך מוסף לתוצרת המקומית, כך שתהיה אטרקטיבית גם לשוק העולמי וגם לצרכן המקומי.

כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאקולוגיים הניצבים בפני החקלאות המודרנית?

באמצעות חוקרי האגרי-אקולוגיה שבמכון שמיר למחקר, אנו מטמיעים גישות אקולוגיות מתקדמות, שימור משאבי מים והתאמת גידולים לאקלים המשתנה. פעילויות אלו שומרות על איזון בין ייצור יעיל ושמירה על הסביבה.

מהן התכונות והמיומנויות שחשובות למנהיג חקלאי?

מנהיג חקלאי צריך להיות חדשני, בעל חזון, בעל יכולת להוביל שותפות בין גורמים מגוונים ומחויב לערכי הקהילה והחקלאות. בנוסף, חשובה היכולת לחנך דור חדש של חקלאים דרך יצירת הזדמנויות וחיבור לערכים מגיל צעיר, כפי שחקלאי הגולן עושים!

"חקלאות היא לא רק מקצוע – היא ערך ציוני ואורח חיים. בגולן אנו חותרים לשמר את החיבור בין האדמה לקהילה, מתוך גאווה והשראה לדורות הבאים."