מאת: מור שבתאי
ראיון בלעדי עם אברהם דובדבני, איש הציונות הדתית, שנבחר בנובמבר לתפקיד יו״ר קק״ל. השינויים הפוליטיים לא פסחו על הגוף ההיסטורי של תנועת העבודה דובדבני משנה את האסטרטגיה :לא להגברת לימודי המתמטיקה כן למו"פים האזוריים , להכשרת הקרקעות ולמאגרי המים.
שלום אברהם. מה זה קק"ל היום? מה זה קק"ל ב2021?
"זה המפגש השני שלי בקק"ל. לפני עשור סיימתי להיות יו"ר עמית בקק"ל, למשך 4 שנים. בסיבוב הראשון התאהבתי במוסד, הייתי מספר 2 ורציתי להיות מספר 1. היה לי חשוב להשפיע ולתרום בצורה המקסימלית. לטעמי, בעשור האחרון קק"ל שינתה כיוון מהמקום בו למיטב הבנתי היא צריכה להיות. המסר העיקרי שלי עם הכניסה לקק"ל, זה גם מה שאמרתי בישיבת הדירקטוריון הראשונה, הוא "לחדש ימינו כקדם". להחזיר את קק"ל למה שהייתה ולמה שהיא צריכה להיות. היא לא צריכה להתעסק ולהוציא את כספה על דברים חשובים שהם לא עניינה".
כמו מה למשל?
"במסגרת סיוע לפריפריה בגליל ובנגב למשל הושקעו כספים בתחומים חשובים מאוד שתורמים לפריפריה, אבל יש רק בעיה אחת – זה לא עניינה של קק"ל. תקפו אותי לאחרונה על כך שביטלתי את התוכנית של הכשרת ילדים בפריפריה לשירות ב8200. תוכנית באמת יוצאת מהכלל. ביטלתי אותה. התפקיד של קק"ל הוא לא ללמד ילדים ל5 יח' מתמטיקה".
ומה כן ייעוד קק"ל?
"יש לה DNA מוקדם וברור שקיים מהקמתה – בדיוק לפני 120 שנים. היא הוקמה למטרות מוגדרות מאוד, עם 3 צבעים כמו שרואים בסמל – החום, הירוק והכחול. החום הוא הקרקע – גאולת הקרקע, פיתוח שלה ודאגה שתהיה מיושבת. התחום הזה נשאר כמו שהוא ורלוונטי היום כמו שהיה אז. הירוק הוא הייעור והנטיעות. כולל החיבור החשוב לאיכות הסביבה ושמירת הטבע, שיקום נחלים. הכחול הוא כמובן המים – הקמת מאגרי מים, שיקום נחלים. אלה המטרות של קק"ל. הדאגה איכות הסביבה היא החידוש שלנו ל2021. אנחנו הולכים להוביל את המאבק במשבר האקלים. יש לפגיעה בסביבה השפעה קשה מאוד על כדור הארץ ואנחנו יכולים למזער את הנזקים עם האמצעים שברשותנו. ייעור, מו"פ, שמירה על הטבע, טיפול בחקלאות. היה לי קשה מאוד להעביר את ההחלטות האלה (על הפסקת תמיכה במיזמים חברתיים בפריפריה, מ.ש) כי אנשים התרגלו שאנחנו מחליפים את הממשלה. שפתאום קק"ל נכנסת במקום מה שהממשלה עושה. אף אחד לא יבוא אלינו בטענות אם לא נהיה מורים למתמטיקה, אבל יהרגו אותנו אם היערות יהיו מלוכלכים. כי יערות זה שלנו – ומתמטיקה זה לא. ומה ששלנו צריך להיות כמו שצריך. זה היה נכון בעבר ונכון גם ב2021. קק"ל תהיה בדיוק מה שהיא הייתה ותתמקד ותשקיע בעיקר מה שהייתה".
אז מה הם מבחינתך תחומי ההשקעה הנדרשים? לאן צריכים ללכת המשאבים?
"קודם כל הייעור. היערות נועדו להיות בתור התחלה בית גידול לעצים ובנוסף – לחבר את עם ישראל ליערות. אני רוצה שאנשים ישפרו את איכות החיים שלהם, יסעו באופניים ביערות, יהנו ממתקנים טובים. זה קיבל ביטוי אדיר בתקופת הקורונה – פתאום אי אפשר ללכת לשום מקום ואנחנו רואים מאות אלפים שממלאים את היערות. מתעדים את שעות הפנאי לשם. הייעור צריך להיות אצלנו.
התחום שני הוא הקרקע. צריך לגאול קרקעות לטובת העם היהודי. זו משימה שהתחילה אצל הרצל ועדין רלוונטית. כמובן שלא באותו אופן ולא באותה אינטנסיביות – אבל צריך לעסוק בזה כמה שרק אפשר.
התרומה של קק"ל להתיישבות לאורך השנים הייתה עצומה. שום דבר לא היה קם ללא הצעדים של קק"ל בתחום. אנחנו מכשירים את הקרקעות לחקלאות למתיישבים חדשים. זה מבחינתנו צורך קריטי -אנחנו רוצים שכמה שיותר מתיישבים יגיעו לשטח בלי להסס ושיקבלו את כל הסיוע שהם צריכים. בין אם עזרה שיקומית בהכשרת קרקע בסיסית לישובים חדשים או הכשרת קרקע לחקלאות מתקדמת. דגל ההתיישבות הולך עם קק"ל יד ביד מהקמתה".
אתה אומר – דני עטר דיבר סוציואקונומי, אני מדבר קרקע.
"אני לא מדבר קרקע – אני מדבר קק"ל. כי זה הייעוד של קק"ל, זה לא דבר שאני באופן אישי הבאתי. זה הרעיון הנצחי של הגוף הזה. כל מה שקשור לקרקע, מים, חקלאות, סביבה. קק"ל בנתה למשל מעל ל220 מאגרי מים במדינה הזו. את אותם מאגרים צריך גם היום, זו משימה לאומית מבחינתי לשמור ולהגדיל את מאגרי המים. אנחנו משנים את כל התחום של מים לחקלאות. אם אנחנו לא נעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה- קיימת כבר 60 שנה אמנה שנחתה בין מדינת ישראל לקרן קיימת על תחומי הטיפול של האחרונה. אנחנו משחררים את המדינה מהתחומים האלה. כמו שאמרתי, אם אנחנו לא נטפל בתחומי הליבה שלנו – אף אחד אחר לא יעשה את זה במקומנו".
אז אם אני חקלאי היום, למה אני צריך לצפות מקק"ל?
"קודם כל – למה שהיה תמיד. לא אדבר ברמת החקלאי הבודד אלא ברמת ההתיישבות – זה כמובן משפיע על האדם הבודד אבל אנחנו לא עובדים ישירות מול כל חקלאי אלא מול הישוב והמועצה. אנחנו מממנים את כל המו"פים החקלאים שיש – אנחנו שותפים בהם בסביבות ה50% תמיכה, 15 מלש"ח! זה דבר שמשפיע מאוד על החקלאי הבודד. כל נושא הכשרת הקרקע שנגענו בו – כל מתיישב שיגיע לערבה (וזה מאמץ עצום) יקבל מאיתנו את כל ההכשרה הפיזית של השטח לחקלאות. הערבה קיבלה הרבה מאוד מים בזכות מאגרי המים שלנו שם – וזה ימשיך כמובן. עלות הקמה של מאגר מים היא 40 מלש"ח. זה השירות שלנו להתיישבות. ההתיישבות היא הנהנה הגדול ביותר מקק"ל אחרי תחום הייעור".
אנחנו שומעים מעת לעת טענות על תקציבי קק"ל הגדולים
"קודם כל, מדינת ישראל לא נותנת לקק"ל אגורה. מדובר בתקציב שמגיע מתרומות ומאדמות קק"ל שהן בעצם אדמות העם היהודי. אם שוק הנדל"ן יותר טוב הן שוות יותר – ולהיפך. לקק"ל יש 2.5 מליון דונם קרקע. 13% מקרקעות המדינה. זה המקור הכספי שלנו. אף אחד לא נותן לקק"ל גרוש – לא האזרח ולא המדינה, ולכן גם אף אחד לא צריך לבוא בטענות. יש לנו את הסכום שנדרש להחזקת השוטף. לפעמים גם את זה לא משיגים במלואו. אם יש עודף הוא הולך לאחד משני שימושים עיקריים. קודם כל הוא מושקע בפרויקטים שיניבו פירות עתידיים לימי חוסר (מתוך הבנה שתחום הקרקעות הוא לא אינסופי). אנחנו עובדים על השקעות באנרגיה חלופית – זה גם מקור כלכלי וגם מסייע ביצירת סביבה ירוקה יותר ובהפחתת עלויות השימוש בחשמל. בנוסף, אם אנחנו רואים פרויקטים לאומיים שיוצרים שינוי מהותי במדינה – נשקיע בהם במידה שנוכל. הקמת פארק גדול, שיקום באגמון החולה וכו' – אלה דברים שיכולים להגיע רק מתקציבים מיוחדים. הרשימה של הפרויקטים היא ארוכה מאוד ואנחנו מתפללים שנוכל לפתח אותם. שיהיה יותר תקציב".
***
הוא בן 75, מתגורר ברמת קן, כשמאחוריו דרך ציבורית ארוכה מאוד. כאמור, בניגוד לכל קודמיו, דובדבני ("דובדב") הוא בן הציונות הדתית. היה איש הסוכנות היהודית ושליח בצרפת, כיהן כמזכ"ל בני עקיבא העולמית, חבר המפד"ל ומנהל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית. כיהן כיושב ראש עמית – מספר 2 – בקק"ל ובעשור האחרון כיושב ראש ההסתדרות הציונות העולמית. הוא זכה במינוי בקונגרס הציוני הל"ח שהתקיים באוקטובר האחרון, בו התכנסו ארגונים, סיעות ואנשי ציבור יהודיים ברחבי הארץ והעולם להחליט יחד על המינויים הבאים. דובדבני נבחר – לעת עתה – כראשון ברוטציה עם ח"כ חיים כץ.
אתה איש הציונות הדתית. קק"ל זה תנועת העבודה.
"תנועת העבודה ההיסטורית החזיקה ברוב בקונגרס הציוני בעבר. ככה קיבלה את קק"ל. הדבר השתנה. למוסדות וסיעות תנועת העבודה היום אין את אותה תפיסה ואת אותו גודל. חד משמעית לא. התנועה הרפורמית – החזקה – לא יכלה להחליף את תנועת העבודה בקק"ל. בסופו של דבר, כשאני נבחרתי ראיתי שראשי המועצות האזוריות, וכלל האנשים בשטח מברכים על המהלך – וזה כבר אומר הכל. אני איש ימין מאז ומתמיד ועדין – אנשי ההתיישבות העובדת מברכים על זה".
בנימה אישית – יש מאחוריך כבר הרבה תפקידים. אתה לא מחפש לנוח אחורה וליהנות מפרי עמלך?
"רציתי את התפקיד הזה. אם לא הייתי מקבל אותו – הייתי הולך הביתה. רציתי אותו בשביל כל המטרות שנגעתי בהם קודם, מתוך האהבה והדאגה שלי לגוף הזה. זו הדרך שלי לתת, לתרום לציבור. ואני הולך להשקיע בזה מאמצים לא מפחות מאשר בכל תפקיד אחר. אני מקווה מאוד לעמוד במשימה. זו התחנה הציבורית האחרונה שלי וזה מקל עלי לעשות את מה שאני רוצה – אין לי שום תוכניות ללכת מכאן לבמה ציבורית או פוליטית כזאת או אחרת. אין לי עוד שיקולים ועוד התחייבויות. אני מגיע לתפקיד הזה נקי מכל שיקול נוסף וזה כח אדיר. מאפשר לי להתמקד במה שטוב לקק"ל. נכון, יהיו מריבות וכבר עכשיו יש. על הביטול של פרוייקט 8200 העלתי עלי את כל העולם ואשתו. אמרו לי שלא יכול להיות שמבטלים תוכנית כ"כ חשובה. למזלי אני לא צריך להיות נחמד לאף אחד. גם אם פונים אלי מהליגה הכי גבוהה במדינה, אני לא חייב להתחשב במה שאומרים לי. לא צריך למצוא חן בעיניהם".