יו"ר ועדת הכלכלה קורא לראש הממשלה לעמוד בראש קבינט יוקר המחיה

יו"ר ועדת הכלכלה ביטון בדיון סוער על ההתייקרויות במשק: קורא לראש הממשלה לעמוד בראש קבינט יוקר המחיה – ודורש תוך חודש תכנית למאבק ביוקר המחיה

היו"ר ביטון אמר את הדברים בדיון שיזם והתקיים במקביל לישיבה שביקשו ח"כ לזימי, ח"כ פינדרוס, ח"כ תומא סלימאן וח"כ יברקן; נציגי היבואנים והיצרנים: הממשלה מעלה בעצמה את יוקר המחיה; הממונה על רשות התחרות: לא צריך לבקש מאתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים – ענף המזון בראש סדר העדיפויות

ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, קיימה היום הוועדה דיון מיוחד ביוקר המחיה, על רקע גל עליות המחירים. היו"ר ביטון פתח את הדיון היום והזכיר כי הוא מתקיים גם לבקשת ח"כ נעמה לזימי, ח"כ יצחק פינדרוס, ח"כ עאידה תומא סלימאן וח"כ גדי יברקן, שביקשו דיון מהיר בנושא. בפתח הדברים קרא היו"ר ביטון לראש הממשלה להקים קבינט ליוקר המחיה, בו יהיו חברים כל השרים הכלכליים כי זה הנושא הכי חשוב לאזרחים אחרי הביטחון.

עוד הוסיף היו"ר ביטון, כי האחריות ליוקר המחיה היא גם של הממשלה וגם של המונופולים. "הממשלה במיסוי יתר כמו דלק ובפתיחת שווקים ובהקטנת אגרות. אבל גם המונופולים. אנחנו נאמנים לאסם, אבל האם אסם נאמנה לאזרחים שלה? כנראה שלא. היא מפקיעה מחירים ומחלקת רווחי שיא. פגשנו מנכל של חברה אחרת עם שכר, בונוס ודיבידנדים של 30 מיליון שקל ב-9 חודשים. את זה מביאים מהצלחת של אנשים", אמר. הוא אף הזכיר כי הוועדה הובילה את המאבק ביוקר המחייה בימים שלא היה לזה רייטינג, ושיבח גם עיתונאים שעוסקים בזה ולא מרפים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי "הממשלה מעלה בעצמה את יוקר המחייה, כאילו שהיא לא מבינה מה היא עושה. מאיפה בא הכסף של המיסים? מהאוויר? הם לא מבינים שהם מעלים את יוקר המחייה?". בתגובה לכך אמר שאל היו"ר ביטון האם ראוי שמנכ"ל של חברה ירוויח בתקופות הקורונה 30 מיליון שקל והאם כל מה שעשו הספקים היה בסדר.

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה: "רשות התחרות תעשה את התפקיד שלה ותמשיך בלי קשר למכתב כזה או אחר. לא צריך לבקש מאתנו לאכוף את החוק ולהיות נשכניים. אנחנו על השווקים האלה. תחום המזון הוא בראש סדרי העדיפויות של הרשות אם נזהה הפרה של החוק נאכוף. על ההצעה שהייתה ליו"ר ביטון על קידום חקיקה שלא יאפשר למורשעים בהגבלים עסקיים לחזור לנהל את החברות שלהם – אנחנו לגמרי רוצים לקדם תיקון כזה. פעולות האכיפה של הרשות נגד מונופולים שמנצלים את מעמדם לדחיקת מתחרים וגם נגד חלילה קרטלים או חשדות לתיאומי מחירים בין מתחרים אנחנו נהייה כאן, לא צריך להגיד לנו את זה. האכיפה היא רק אם תהייה הפרה של החוק".

פרופ' ירון זליכה: אמר כי הממשלה העבירה מסר למונופולים שהחגיגה החלה, והציע לרשות התחרות להכריז על מונופולים ולבצע צעדים נוספים לבלימת ההתייקרות, ואמר כי היא הפקירה את הציבור בשנים האחרונות. הוא הציע גם לממשלה לספוג חלק מהעלאות המחירים ולהבין שאנחנו בפני גל אינפלציוני שלא יסתיים עכשיו.

ח"כ נעמה לזימי אמרה כי בעידן הגלובלי כוחם של תאגידים הפך לגדול מכוחן של מדינות, וצריך להראות להם שהם טועים. לדבריה, "התפקיד של הממשלה הוא לא לעודד לעשות חרם צרכנים או לשלוח מכתבים, תפקידנו להפעיל כל אופציה כדי לשנות את המציאות המעוותת הזאת ולהתחיל לדבר על הורדת מחירים ואולי אז גם החברות יתעשתו". ח"כ רם שפע הוסיף כי בטווח הקצר הממשלה יכולה להשפיע על מחיר הגז ולהוריד את מחיר החשמל, ולפקח על מחירי מוצרים חיוניים כי אחרת שום דבר לא ישפיע בשבועות הקרובים.

המגיש גיא לרר התייחס למחאת הרשת ואמר כי הציבור מרגיש שאין דרך אחרת והחברות חטאו בכך שחשבו שהציבור אדיש. "ציבור שלם מרגיש את המגף של יוקר המחייה על הצוואר, והפעם זה משפיל כי עברנו קורונה ואנשים בקשיים כלכלים והחברות עשו בתקופה הזו כסף. הם שהתעשרו בגלל הקורונה חושבים שהציבור לא מבין את זה? זה נגמר", אמר לרר.

ח"כ סימון דוידסון אמר כי הממשלה עשתה ועושה ויוקר המחיה זו בעיה של שנים שהתפוצצה ביום אחד. ח"כ אחמד טיבי שאל בתגובה אם אפשר לסכם ולהגיד תודה לממשלה על עליית המחירים. ח"כ שלמה קרעי אמר כי העלאות המסים בלמו את כל הצעדים ה"אולי טובים" שהממשלה עשתה. ח"כ רון כץ אמר כי רשות התחרות הולכת להיות מאוד דומיננטית, והוסיף: "אנחנו נבדוק רשת רשת, יבואן יבואן, ואם תהייה בעיה התגובה תהייה קשה מאוד".

מנכ"ל וילי פוד, ארז וינר, אמר כי הצרכנים יכולים לבחור במוצרים שהם לא המותג המוביל, שהם זולים יותר ואיכותם לא פחות טובה. הוא קרא לכנסת ולוועדה להוביל פעולות לחנך את הצרכן, ואמר כי אם נגביר צריכה של מוצרים לא ממותגים יוקר המחיה ירד מאליו.

ח"כ אעידה תומא סלימאן אמרה כי הממשלה צריכה לקבל החלטה אם היא בצד של התאגידים ובעלי ההון או בצד של הציבור. ח"כ ענבר בזק קראה לקחת אחריות אישית והציעה לחברי הכנסת לוותר על חלק משכרם. ח"כ יצחק פינדרוס השיב כי גם חברי הכנסת צריכים לשלם חשבון חשמל.

ח"כ גדי יברקן אמר כי צריך להודות שגם ממשלת הליכוד הייתה צריכה לעשות צעדים שלא נעשו, והוסיף כי האזרחים שהולכים למכולת משלמים את המחיר. עם זאת, הוא מתח ביקורת על הממשלה ואמר כי הכל מתפרק לממשלה הזו בכל תחום. ח"כ אחמד טיבי אמר כי מחישובים שנעשו עולה שמשפחה צריכה השנה לשלם 7,000 שקל יותר בגלל עליות המחירים, והוסיף כי הממשלה ניפחת את המחירים באופן שערורייתי וקרא לקצץ בחברי כנסת שנכנסו בחוק הנורבגי.

ח"כ אביר קארה אמר כי בנושאים הכלכליים אין ימין ואין שמאל, יש רק שמאל ומרבים ההצעות של חבריו הם מזיקות. הוא הוסיף כי כולם מסכימים שיקר לחיות בישראל, ואמר כי אם היה פתרון קסם כנראה ששר האוצר הקודם היה מבצע אותו. הוא התעמת עם ח"כ לזימי ואמר כי היא מגנה על מונופולים, ח"כ לזימי הגיבה ושניהם הוצאו מהדיון. ח"כ יעקב מרגי אמר כי הממשלה צריכה להקים צוות מלחמה בהתייקרויות, ולא להזכיר שהעלו קצבאות כי זו צביעות מאחר הקצבאות לא יעזרו להתמודד העלאת המחירים.

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, אמר: "מאז 2011 נוצר נוהל חדש, כשהממשלה לא יודעת איך לענות לציבור היא תופסת שהכי קל להאשים את אנשי העסקים ומסיטה את האש אליהם. אם נבין שכולנו בסירה אחת נוכל לשאוף לפתרון". יו"ר איגוד המזון, דוד מנביץ, קרא לממשלה לרסן את עליות המחירים שבשליטתה ואמר כי מאז 2013 ועד סוף 2021 תעשיית המזון בישראל הוזילה מחירים ב-7%.

היו"ר ביטון סיכם וקרא לממשלה להציג לוועדה, תוך חודש, תכנית עבודה למאבק ביוקר המחייה שנגזרת מהמכתב של שר האוצר ושרת הכלכלה לגופים העסקיים בענף המזון. הוא אף קרא לממשלה לחזק את הרגולטורים ולהביא תיקוני חקיקה שיאפשרו להם לפעול ביתר שאת למאבק ביוקר המחיה, והוסיף: הנושא הכואב הזה מחייב טיפול אינטגרטיבי בהובלת ראש הממשלה. הממשלה צריכה לעשות את חלקה במיסוי יתר ורגולציית יתר ופתיחת שווקים וחובתו של המגזר העסקי זה לנהוג בהגינות כלפי הצרכנים.