יום חמישי, אפריל 25, 2024

פוסטים אחרונים

המלאווים באים, והחקלאים מרוצים!

בריחת עובדים תאילנדים רבים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", גרמה למצוקת כוח אדם חמורה בחקלאות הישראלית. מאות רבות של עובדים ממלאווי שבאפריקה נקלטו בשבועות האחרונים, בעבודה חקלאית בארץ, ונראה שמדובר בסיפור הצלחה. נשיא "ועידת ישראל לחקלאות" ויו"ר ועדה חקלאית רמת הנגב יענקל'ה מוסקוביץ' ל"משוב חקלאות": "אנחנו מגלים יותר ממה שחשבנו, שאלה עובדים טובים"

עובדים זרים רבים ממלאווי שבאפריקה נקלטו, בשבועות האחרונים, בעבודה חקלאית בישראל במקום עובדים תאילנדים רבים שעזבו את הארץ עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
נשיא "ועידת ישראל לחקלאות" ויו"ר ועדה חקלאית רמת הנגב יענקל'ה מוסקוביץ', מספר ל"משוב חקלאות" שמסתמן שמדובר בסיפור הצלחה: "אנחנו מגלים יותר ממה שחשבנו, שאלה עובדים טובים. ואם אנחנו רוצים להסתמך לא רק על התאילנדים או על הודים שבינתיים אף אחד לא רוצה, נוכל להביא עובדים ממלאווי. זה מהלך אסטרטגי, כך שיהיו לנו עובדים זרים בחקלאות מלפחות שתי אומות מרכזיות. עובדים מיותר מדיי מדינות יעשו בעיות לחקלאים בהמשך. כרגע, אף אחד לא מבין את זה. אם יהיו עובדים משתיים שלוש מדינות, זה יהיה מצוין. אם יהיו מ-10 מדינות, זה יהיה מאוד בעייתי. כל עם והמנטליות שלו. אני תמיד אומר שמושב וקיבוץ הם מקום קטן, וצריך גם לשמור שבערב בחורה או אישה תוכל ללכת על המדרכה בשקט. אנחנו בין היתר, צריכים לחשוב גם על הדברים האלה. נדמה לי מהניסיון הקצרצר שלי עם מלאווים, שבינתיים אנחנו מתרשמים מהם די טוב. האיכויות שלהם גבוהות. הם פשוט באים ממדינה מסכנה כש-80 אחוז מהם עובדים בחקלאות, ואתה רואה שהם מכירים את המקצוע".

"האיכויות שלהם גבוהות". עובדים ממלאווי בעבודה בישראל | צילום: באדיבות חנן שני ופלג עמר
"האיכויות שלהם גבוהות". עובדים ממלאווי בעבודה בישראל | צילום: באדיבות חנן שני ופלג עמר

זאת ועוד, "צריך גם לזכור שהם באים לעשות כסף, ולעומת המשכורת שלהם במלאווי, העובדים האלה מקבלים כאן בערך 20 פעם יותר. גם את זה צריך לקחת בחשבון. בסך הכל, אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו, שזה אומר להסתכל על החקלאים, ולהבין שצריך לעשות הכי טוב בשביל החקלאים ולהביא את האיכויות הכי טובות ומהמדינות הכי טובות. אנחנו מנסים לעשות את זה, וגם מחזירים הרבה תאילנדים. יש נהירה גדולה של תאילנדים בחזרה לישראל. הממשלה התאילנדית בינתיים לא נותנת להביא עובדים חדשים מתאילנד, אבל מי שהיה כאן ויצא בזמן המלחמה, יכול לחזור בכמויות. 'אל על' מטיסה לארץ כמויות גדולות של תאילנדים. רוב המגיעים בשתי טיסות ביום של 'אל על' הם תאילנדים רבים שחוזרים לכאן".
מוסקוביץ' מדגיש: "לא מכל המדינות שאנחנו רוצים מהן עובדים אנחנו יכולים להביא.

ווייטנאם, קמבודיה ולאוס, למשל, אי אפשר כרגע להביא עובדים. אני לא נגד ההודים, אבל כשאנחנו שואלים את החקלאים, הם אומרים: 'אנחנו לא רוצים הודים'. יכול להיות שההודים הם עובדים טובים, אבל כנראה גם תחמנים לא קטנים. והכי קל להביא היום עובדים מהודו. כל החברות הכי גדולות מהודו מחזרות אחרינו כל הזמן, אבל בסוף אנחנו צריכים לעשות מה שהחקלאים רוצים. בשבילם אנחנו עובדים, וזה הכי חשוב. אם נצליח במשך הזמן לסווג את זה לשתיים, שלוש אולי ארבע מדינות, אז בסך הכל יהיה טוב לנו החקלאים ויהיה טוב לכולם. המלאווים מסתדרים עם התאילנדים והם גם נקיים הרבה יותר ומדברים אנגלית. המלאווים לעומת זאת, מאוד שומרים על הסביבה. בסך הכל, נראה שאלה חבר'ה טובים".

חנן שני מנהל בחברת כוח האדם "שני א.ד.א", מחזק את הדברים: "יש לנו בינתיים כבר יותר מ-600 עובדים ממלאווי שהבאנו לארץ, ונגיע בעוד זמן קצר לאלף ויותר. אנחנו מדברים עם החקלאים ומתאמים איתם כמה עובדים להביא. כולם עובדים בחקלאות, והביקושים עולים. כל יום, מצלצלים עוד חקלאים ומבקשים: 'תן לנו מלאווים. שמענו שהם טובים'. אז כנראה, יש בזה משהו. צריכים לעשות מאמץ להביא כמה שיותר".

"אנשים שמחים". עובד ממלאווי | צילום: באדיבות חנן שני ופלג עמר
"אנשים שמחים". עובד ממלאווי | צילום: באדיבות חנן שני ופלג עמר

פלג עמר, הבעלים של חברת כוח האדם "אפי", העובדת בשיתוף פעולה עם חברת "שני א.ד.א" בהבאת עובדים מלאווים ארצה, מוסיף: "לפני כחודש, התקשר אליי קונסול הכבוד של מלאווי בישראל, ניר גז, ואמר לי שיש אנשים טובים במדינה האפריקאית המאוד ענייה הזאת שהצטיינו בחקלאות. זו מדינה מדהימה, עם אנשים שמחים. בעקבות השיחה, טסנו למלאווי, וראיינו 400 מהתושבים שלה. בדקנו את האנרגיה, המוטיבציה והרקע שלהם בחקלאות. 200 מהם הגיעו לישראל בסוף נובמבר, במטוס של חברת 'ארקיע' שחכרנו. בסך הכל, נקלטו עד כה 600 עובדים ממלאווי, ואנחנו מתכוונים להביא משם עוד עובדים. התגובות של החקלאים בארץ חיוביות מאוד, והמוטיבציה של העובדים ממלאווי גבוהה. אני חייב לציין לטובה את רשות האוכלוסין, שהבינה את מצוקות החקלאים וביטלה חסמים, ואנשיה עבדו לטובת העניין לילות כימים".

אנה מלר. נראה שהם מתאימים לנו ואנחנו להם"
אנה מלר. נראה שהם מתאימים לנו ואנחנו להם"

ולסיום, אנה מלר, מגדלת תבלינים ומנהלת שולחן התבלינים, מסכמת: "העובדים המלאווים מלאים רצון ללמוד את העבודה במשקים, והם גם מאוד מסודרים ונקיים ודוברי אנגלית מצוינת. זו מנטליות שונה מהמנטליות של העובדים התאילנדים, אבל בהחלט לאחר שבועיים היכרות נראה שהם מתאימים לנו ואנחנו להם".

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן