"חשבתי שאני הכי אופטימי בחיים עד שנפגשתי עם החקלאים כמו בשנה ובתקופה האחרונה, ואין עם יותר אופטימי מכם"

דבריו המלאים של שר החקלאות אבי דיכטר בוועידת ישראל לחלקאות ה-14 שנערכה בבאר שבע:

"כשאנחנו מסתכלים על הצורך לשקם את האיזור והיישובים בעוטף עזה, את גבול הצפון, אנחנו יודעים מיד לזהות שאת החקלאות יהיה אפשר לשקם מהר יותר מכל דבר אחר. קודם כל, מפני שהחקלאים זה עם אחר.

אני זוכר את הדיווחים על כך שהרפתות ומכוני החליבה לאורך עוטף עזה לא יוכלו לתפקד. כשהתחילה ההתשה בגבול הצפון, חששנו שלא יהיה אפשרי לספק ביצים מהלולים. לכן, התחלנו לתכנן איך משלימים את הפער הזה, שהיווה כמעט 7% מהתצרוכת בישראל. קבענו כמשרד החקלאות שהאזרחים לא יראו מחסור על המדפים.

כשהתלבטנו איך משלימים את נושא החלב ואיזה היקף ייבוא נאשר, התחילו להגיע דיווחים שהרפתות נפתחות ומכוני החליבה חוזרים לעבוד, אמנם לא בהספק ובתפוקה שהייתה קודם. למעט רפת כיסופים שלא מתפקדת כי היא פשוט נהרסה ומנהל הרפת נהרג. קבענו שהיא תשוקם ותחזור לפעילות, אני מקווה שבמהרה.

כשאנחנו מסתכלים על שיקום, זה גם לחזור לעבוד במקומות שבהם החקלאות נפגעה קשות. בנוסף, צריך להתחיל ולהסתכל קדימה על העשור הזה עד 2030 – איך אנחנו חוזרים לייצר בחקלאות יותר מכפי שייצרנו מדי שנה בשנים הקודמות.

אני מזכיר לכם, לאורך 10 שנים, היינו תקועים על ייצור של 2 מיליון טון, ירקות ופירות, כל שנה. אירוע בלתי סביר מבחינה לאומית ובלתי הגיוני מבחינה חקלאית.
ניסינו להבין מה הבעיה. קודם כל הרפורמה, שלא הביאה את המצופה אלא רחוק מזה, הפכה את הכיוון ודרדרה אותנו. בינואר, הפעימה השלישית של המכס שהיתה מתוכננת לרדת נעצרה. זה לא פותר הכל, אבל זה מתחיל.

אנחנו נגדל באמצעי הייצור: עובדים, קרקע, מים וחדשנות. לגבי סוגיית העובדים הזרים, אי אפשר לעשות חקלאות על פי מכסה של עובדים. לא הגיוני, לא חכם, לא תקין ולא מקצועי. חודשיים לפני המלחמה הגדלנו את מספר העובדים הזרים בישראל ב-9,500 עובדים. לא כי זה המספר שאנחנו רוצים. כי היה צריך לגדול במספר ששובר את תקרת הזכוכית, את האגדה שעובדים זרים תופסים מקומות עבודה של ישראלים. 9,500 זו פריצה והגידול הכי משמעותי שהיה אי פעם. כך חקלאי יוכל לקחת כמה עובדים שצריך כדי לעשות חקלאות, ולא לעשות חקלאות לפי מכסה שנותנים לו. אנחנו נגיע לזה. בסופו של דבר חקלאי יוכל להעסיק עובדים זרים כמה שהוא צריך.

המתנדבים זו הברכה אבל לא הפיתרון, כך הגדירו זאת החקלאים. הדבר הכי חשוב שיהיה לנו מהמתנדבים הוא שהם יעודדו תרבות של קניית חקלאות ישראלית. מי שעבד בחקלאות, קטף רימונים או עגבניות, לא יקנה משהו שלא גדל בארץ, וזה הבנפיט הכי משמעותי.

יצאנו עם פרויקט מרשים, לעודד עבודה עברית ועבודה ישראלית, זהו פרויקט תמריצים חסר תקדים. 20 אלף ש״ח לשלושה חודשים, תמריץ לעובד מביטוח הלאומי, עוד לפני שקיבל שקל מהמעסיק, באיזורים הקשים יותר ואלה שפונו. 12,000 ש״ח מביטוח לאומי לעובד שבא לכל מקום שלא באיזורי סיכון ושעושים בו חקלאות. 30 אלף התעניינו, בערך 500 חקלאים חיפשו, השידוכים נעשו, חלק מהחקלאים עשו מיון לעובדים. לחקלאי אחד, מתוך 18 מרואיינים, התקבלו 3. שניים הגיעו לעבודה ואחד עזב לפני שבוע. יכול להיות שאלה הקשיים של ההתחלה וזה יגדל בהמשך.

היו פה 30 אלף עובדים זרים ב-7 באוקטובר, ועוד 20 אלף פלסטינים מיו״ש, בבת אחת כולם ירדו מהרשימה. נשארו כאן 20 אלף תאילנדים, ו-10 אלף מהם עזבו. אנחנו מנסים להביא את העובדים מכל מקום, פתחנו ללשכות פרטיות. אני יכול להגיד שהבאנו קרוב לאלף בחודש האחרון. אנחנו לא מוותרים על כל מקום שאפשר להביא ממנו עובדים זרים. ככל שהמצב ישתפר נצליח להביא יותר.

אמצעי ייצור נוסף הם הקרקעות. עודכנתי שמידי שנה ננגסות מהחקלאות בערך 15 אלף דונם. אתמול השתתפתי בוועדת שרים שעוסקת בין היתר בהקצאת קרקעות, בניית שכונות, כבישים וצרכי צה״ל. בדיון אחד ננגסו 30 אלף דונם באיזור אופקים, קרית גת, מפרץ חיפה.

לפני שבועיים כינסתי דיון חירום עם שר השיכון ורמ״י, הקמנו צוות בין-משרדי והחלטנו שעד סוף ינואר הצוות צריך להביא כהחלטת ממשלה תכנית על מתווה פיצויים על כל קרקע חקלאית שננגסת, וכן על תכנית להגדלת קרקעות. נגמר העידן שבו נוגסים קרקע חקלאית בלי שיש קרקע חקלאית במקומה במקום אחר.

מים, כאמצעי ייצור, זה הסטארט אפ הישראלי הכי מוצלח שהיה אי פעם במדינת ישראל. בעולם, לא משלמים על מים לחקלאות למעט מספר קטן של מדינות שמשלמים בהן סכום סמלי על שאיבה או קידוח. בישראל, הצליחו להביא לכך שמשלמים למעלה מ-2 ש״ח על מים שפירים, ו-1.43 ש״ח על מים מושבים. פטנט ישראלי.

אנחנו בימים שלפני התקציב, בוויכוח נוקב מול האוצר, שאנחנו ננצח בו – על הורדת מחיר המים המושבים, שהם הכי מתוכננים בישראל. נוריד מ-1.43 ש״ח ל-73 אג׳ לקו״ב מים מושבים, אמצעי הייצור שהוא כמעט 20% מהחקלאות. אין שום הצדקה שאמצעי ייצור כמו מים בישראל, יעלה כל כך הרבה לחקלאי בישראל.

הדבר האחרון, חדשנות ומו״פ כאמצעי ייצור. יש 2.6 מיליארד ש״ח שהוקצו לחקלאות ברפורמה בממשלה הקודמת, ל-5 שנים. הורידו את המכס פעמיים אבל לא נתנו את התמיכות כי הנוסחה היתה משפילה. החקלאים לא לקחו את התמיכות, בצדק. לא הסכימו על נוסחא אחרת, לא בצדק. הכסף הזה נמצא בתקציב והוא יחולק. זה כסף של החקלאים וכסף של החקלאות.

החדשנות היא קריטית לחקלאות, ולא רק לצמצום ידיים עובדות, אלא גם להגדלת הפיריון. אני אומר לכם, אנחנו נגדיל את הייצור מפני ש-10 שנים הייבוא גדל פי 5 וזה לא הוזיל מחירים. מדד המחירים לצרכן ב-13 השנים האחרונות עלה והמריא. האגדה כי הייצור משפיע לרעה והייבוא משפיע לטובה היא אגדה ריקה. אנחנו נגדיל את הייצור גם כדי להתמודד עם ימים רגילים וגם כדי להתמודד עם ימים קשים, כמו עכשיו.

אני איש אופטימי, חשבתי שאני הכי אופטימי בחיים עד שנפגשתי עם החקלאים כמו בשנה ובתקופה האחרונה, ואין עם יותר אופטימי מכם. אני מגיע לעוטף עזה, ליישובים שנפגעו. בכל מקום החקלאים שואלים ״איך אפשר להזיז את החממות כדי להתחיל לגדל״, ״איך אפשר לנקות שדה מוקשים כדי לפתח עוד מטע דקלים״. אלה אנשים אופטימיים.

כשר אופטימי, לעבוד עם חקלאים אופטימיים השמיים הגבול. האמינו לי, אנחנו נפרוץ ונגיע רחוק וגבוה".