במיה לא לקשישים עיראקים בלבד!!

איך הפכה הבמיה מירק נישה שעיר ורירי ליקירת השפים בארץ ובעולם? ■ במסעדות העדכניות לא מסתפקים רק בתבשילי סבתא ברוטב עגבניות, אלא משלבים אותה במנות כירק אופנתי מתוחכם ■ הגיע הזמן שגם החקלאים, החוקרים והמדריכים החקלאים בישראל יאמצו את הבמיה!!

מתחקיר ״משוב חקלאות״ עולה שלמרות שכבר למעלה מעשור הביקוש לבמיה הולך וגובר בארץ ובעולם אך למרבה הצער הבמיה מעולם לא זכתה לתקציבי מחקר וגם לא התקיים שום מחקר על הבמיה באופן מסודר לא על ידי מכון ולקני ולא על ידי מועצת הצמחים , ולא על ידי שום גוף מחקר בישראל, יתרה מכך חברת ״סנפרוסט״ (חברת בת של תנובה שהייתה בעבר בבעלות החקלאים והיום היא חברה בבעלות סינית) רוכשת כבר שנים רבות טונות של במיה ממצרים.

כששאלנו מנהל בכיר ב״סנפרוסט״ למה הם רוכשים את הבמיה ממצרים ולא ממגדלים ישראלים? התשובה הייתה שאין מגדלים ישראלים שמגדלים במיה, אנחנו ב״משוב חקלאות״ סבורים שסנפרוסט שפועלת בשוק הישראלי ומתפרנסת ממנו חייבת הייתה להשקיע במגדלים הישראלים ולעודד אותם לגדל עבורם את הבמיה!
יש מקומות בעולם שבהם אוכלים במיה כל יום, כל היום, ממש כמו שאצלנו אוכלים מלפפון בסלט.

יבול הבמיה בישראל הוא קטן ומגיע לשווקים מהשטחים, מהמשולש ומחקלאים ערבים בגליל.

הבמיה הקפואה שנמכרת בסופרים, מגיעה בכמויות גדולות מיבוא מה שמוכיח שהביקוש גדול מהיצע .

הגיע הזמן שיותר חקלאים יגדלו אותה ויותר חוקרים ומדריכים בישראל יחקרו את הבמיה ויסיעו במציאת פתרונות יעילים לקטיף הבמיה הנחשב לקשה במיוחד. תהליך שבוודאי יהפוך את הבמיה שהביקוש עליה הולך וגדל , לגידול רווחי ומשתלם עבור עשרות חקלאים ואולי מאות.

הבמיה, או בשמה הלטיני היביסקוס אסקולנטוס, היא ירק שיש המתקשים לחבב. היא רירית, דביקה, שעירה, קשה לקלף אותה ועוד יותר קשה לקטוף ולגדל אותה. אבל כל אלה לא הפריעו לה להפוך, כאמור, ליקירת השפים. הנותנים בסירים בישראל ואף מעבר לים אינם מסתפקים רק בתבשילי סבתא ברוטב עגבניות, אלא באחרונה אף משלבים אותה במנות כירק אופנתי מתוחכם.

ידוע שגם בניו יורק במסעדות מנהטן מרבים להשתמש בבמיה, או כפי שהיא מכונה שם אוקרה.

הבמיה מלאה בוויטמינים, מינרלים, וחומרים מזינים אחרים המספקים יתרונות בריאותיים רבים.

ב-100 גרם במיה מבושלת יש כ-90 קלוריות, וגם סידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים, המסייעים למלחמה בכולסטרול והמפחיתים את הסיכון למחלות לב.
הבמיה מונעת מחלת כליות ומסייעת בריפוי של מחלות מעיים.
הבמיה היא מקור טוב במיוחד של ויטמין C, ויטמין K, חומצה פולית (ויטמין B9), תיאמין (ויטמין B1), מגנזיום וסיבים תזונתיים.

לבמיה סגולות רבות ומגוונות:

היא מסייעת להילחם בעייפות ובדיכאון, תורמת לאכילה מאוזנת, מורידה כולסטרול, מונעת עצירות, עוזרת להילחם בסרטן השד, מסייעת להיריון, לאסטמה, לבריאות העצמות ושלל נושאים נוספים המחזקים את מערכות גופנו.

הבמיה היא ירק ממשפחת החלמיתיים, שאליה משתייכת גם הכותנה. מקורה באפריקה, והיא גדלה על שיח שעליו המחומשים נראים ככף יד.

הריר, המצוי בדופנות התרמילים, מכיל חומרים מעבים ומקרישים, המסמיכים את התבשילים והמרקים שבהם מתבשלת הבמיה. לריר יש השפעה מרגיעה על מערכת העיכול, והוא מסייע במקרים של כאבי גרון.

בעולם מוכרים כמה זנים של במיה. בארץ מוכרת בעיקר הבמיה הירוקה והאדומה.
זן מיוחד של במיה בצבע אדום שבגינות רבות בישראל מגדלים אותו לצריכה עצמית , עליו רחבים בגודל של 10 – 20 ס”מ.והוא קל מאוד לגידול ונושא פירות יפים ובקלות.

לשתיל פרח צהוב הפורח רק יום אחד ולאחר מכן מתפתח פרי הבמיה מתחתיו.
הבמיה הוא גידול קייצי, שנשתל ממרץ ועד יולי. יש לקטוף את הפרי כשהוא מגיע לשמונה ס”מ ולפני שהוא הופך לסיבי.

האוכלוסיה הערבית לעומת זאת מחבבת יותר את הבמיה הירוקה והשמנמנה. השידוך המסורתי של הבמיה הוא כמובן עם רוטב עגבניות קליל, אבל הערבים, אצלם במטבח הבמיה היא מלכה, נוהגים לצרף לתבשיליה הרבה בצל, שום, כוסברה ובשר כבש קצוץ.

בטורקיה וביוון יש במיה ארוכה. במטבח העיראקי מבססים עליה את מרק הקובה-במיה הידוע, ובהודו יש בינדי מסאלה, שהיא במיה מוקפצת עם תערובת תבלינים. בארצות אפריקה ומזרח אסיה מגדלים במיה גדולה הרבה יותר בהשוואה לזו של המזרח התיכון. גם בארה"ב, שם היא מכונה "אצבעות הגברת‭,"‬ אפשר למצוא אותה, מבושלת עם עוף, דגים או מאכלי ים. במדינת לואיזיאנה מכינים מרק גומבו המבוסס על במיה, ובקרוליינה פורסים אותה לטבעות קטנות ומבשלים עם תירס.