יום רביעי, מאי 29, 2024

פוסטים אחרונים

גידולי הפירות שיצאו ממועצת הצמחים מתדרדרים

רק כשמאבדים משהו מבינים את חשיבותו״ אומר ל״משוב חקלאות״ משה ברוקנטל מנהל ענף הפירות בראיון מיוחד. ■ יש לשמר ולחזק את פעילות שולחנות המגדלים שמביאה ברכה גם למגדלים וגם לצרכנים. ■ מימנו והוצאנו לפועל מאות מחקרים חקלאיים שהצליחו לעצור מחלות ווירוסים שאיימו לחסל ענפים שלמים.

אנו נמצאים כבר במחציתה של שנת 2023, פירות הקיץ כבר מככבים על המדפים, בדרך כלל זהו מועד טוב לסיכומים ענפיים. עם זאת, החלטנו לצאת קצת מהקופסא ולערוך ראיון עם דמות בולטת בענף שרובכם, אם לא כולכם, אולי מכירים – אבל לא לעומקם של דברים.

משה ברוקנטל מכהן מאז שנת 2011 כמנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, ולפני כן כיהן בתפקידים רבים ומגוונים בעולמות החקלאיים. שנים של שינויים גדולים בענף, תהפוכות, וגם וירוס קורונה אחד ששיגע את העולם. משה, בוגר הפקולטה לחקלאות ברחובות ואל"מ במילואים, הוא בן קיבוץ חפץ חיים – בו הוא מתגורר עד היום. את לימודיו החל בביה"ס היסודי בקיבוץ ובהמשך בישיבה תיכונית, משם התגייס לפלחה"ן צנחנים, עבר את כל מסלול ההכשרה ולאחר קורס קצינים חזר ליחידה. במלחמת יום הכיפורים נלחם בדרום ובמערב התעלה, נפצע במהלך הקרבות, עבר תהליך שיקום – וחזר ללחימה. הוא השתתף בכל המלחמות מאז ועד שחרורו ממילואים לפני כשנה וחצי.

ברוקנטל מספר כי "החקלאות היא חלק בלתי נפרד ממני, מאז ומתמיד. באופיי אני אדם שיטתי ומסודר שמאמין בתהליכים, יש האומרים עלי כי אני 'רץ למרחקים ארוכים'. לאחר שהשתחררתי מהצבא ריכזתי את הגד"ש בקיבוץ במשך כעשור, ולאחר מכן הייתי תקופה דומה מרכז המשק וחבר בכל הוועדות המרכזיות בקיבוץ. הייתי שותף להקמת אגודת המים ובניהול פרק המים בקיבוץ. אני מסתכל על חקלאות כשליחות, ובתפקידי הנוכחי במועצת הצמחים אני שם דגש נכבד על שיפור הענף והרחבתו".

מהי לדעתך החשיבות הגדולה בפעילותה של מועצת הצמחים?

"למועצת הצמחים, שפועלת למען ובשיתוף פעולה עם החקלאים והמגדלים, יש תפקיד מכריע וחיוני בהפיכת החקלאות, התוצרים והחקלאים הישראלים לשם דבר בארץ ובעולם. אנחנו הבית המקצועי של המגדלים; דואגים להעברת מידע מקצועי ועדכונים מקצועיים שוטפים למגדלים, לפעילויות מחקר ופיתוח שמצעידות את הענף קדימה, לפיתוח מוצרים חקלאיים חדשים, לאקלום זנים ולטיפול שוטף בהדברת מחלות ומזיקים, לבקרת איכות וסטנדרטים, פועלים לפתיחת שווקים חדשים, מרכזים מאמצי פיתוח ורכישת טכנולוגיות חדישות, דואגים לביטוח נזקי טבע וגם לפעילויות שיווק, פרסום, יחסי ציבור ומדיה חברתית, שמטרתן הרחבת הצריכה והביקוש לתוצרת המקומית – וכמובן דואגים גם לרווחיות המגדלים. פעילויות יומיומיות אלה, ורבות נוספות שהחקלאי הבודד לא יכול (או שאינו יודע) לבצע בעצמו, או שזה יעלה לו ממון רב, יכולות להתבצע רק במסגרת ציבורית כוללת ומחייבת, והן חיוניות לענף, למגדלים – וגם לציבור הצרכנים. כל פגיעה בפעילות המועצה היא פגיעה ישירה בחקלאות ישראל ובחקלאי הישראלי".

תוכל להרחיב על פרויקטים בולטים שנמצאים כרגע על הפרק מבחינת הענף?

"כל פרי מתמודד עם אתגרים אחרים, וקצרה היריעה כמובן מלציין את כולם, אז אנקוב רק בכמה מאבקים חשובים שאנו מנהלים. בבננות אנו מתמודדים עם "מחלת הפנמה". מדובר בווירוס פוגעני, אלים וקשה להדברה. כדי להתמודד איתו הקמנו מיזם שהושקעו בו עד היום 8 מיליון ש"ח, כאשר כמחצית הסכום מגיעה ממגדלי הבננות עצמם ולכיסוי יתרת התקציב הצלחנו לגייס ולרתום את משרד החקלאות. תפקיד המיזם הוא מניעת התפשטות הנגע וחיפוש אחר זנים עמידים, ואני שמח לעדכן כי כבר בשלב זה ישנה התקדמות גדולה במשימות המיזם. בתמרים, הושקעו ב-3 השנים האחרונות 2 מיליון ש"ח בהתמודדות עם חדקונית הדקל, שהוא מזיק קשה להדברה, ו-3 מיליון ש"ח במיזם הרובוטיקה בדילול התמר. באבוקדו, שנמצא לשמחתנו במגמת גידול מואצת בארץ ובעולם, אנו מתמודדים בהצלחה עם מחלת הבוטריוספריה, ומשקיעים רבות בפיתוח זנים, בהשקיה במי קולחין ועוד. אנחנו גם מקדישים מאמצים רבים בפתיחת שווקים חדשים בחו"ל; בשנה האחרונה נפתח השוק היפני לאבוקדו הישראלי, ואנו בחיפוש מתמיד אחר הזדמנויות ושווקים נוספים כמטרה לייצוא".

ומה אתה עונה לטענות שגידול הפירות בארץ 'עומד במקום'?

"האמת שזו טענה מקוממת, הפוגעת במגדלי ישראל שעושים עבודה נהדרת. למרות הקשיים והאתגרים המרובים שעומד בפניהם, לרבות תנאי אקלים ומזג אוויר קיצוני, בעיות כוח אדם, מזיקים, מחלות, הנחיות רגולטוריות מפתיעות ועוד, החקלאים המקומיים למדו עם השנים להתגבר על כל האתגרים, להתייעל – ולצאת מחוזקים. למי שאומר לי זאת, אני פשוט עונה בעזרת נתונים – שמראים את הגידול העצום ביבול שמושג למרות שמספר החקלאים מצטמצם וששטחי הגידול לא גדלו באופן דרמטי:

 לפני כעשורכיום
שטח345 אלף375 אלף
יצור (טון)450 אלף950 אלף
יצוא (טון)70 אלף130 אלף
יצור (בש"ח)1.9 מיליארד5.5 מיליארד

אגב, מגמת הצמיחה מתבטאת גם במקומות נוספים. למשל, אם בשנת 2001 יבול התפוחים היה 95,000 טון שגודלו בשטח נטוע של 34,000 דונם, בשנת 2022 הגיע יבול התפוחים בארץ ל-115,000 טון משטח נטוע של 26,000 דונם. כך גם בבננות, בשנת 2001 יבול הבננות עמד על 80,000 טון משטח נטוע של 20,000 טון, בשנת 2022 יבול הבננות בארץ הגיע כבר ל-170,000 טון משטח של 33,500 דונם. יש כמובן אתגרים נוספים, ואנו מבצעים פעילויות רבות במטרה לשפר ולייעל את ייצור הפירות, אבל מגמת הפריחה בענף ברורה ומעידה על הנעשה בפירות".

ציינת קודם שמספר החקלאים מצטמצם. האם זה באמת "עולם הולך ונעלם"?

"כן. לצערי, מספר החקלאים בישראל נמצא במגמת ירידה מתמשכת. אם אתייחס ספציפית לענף הפירות, לפי הערכות – בעשור האחרון ירד מספר המגדלים בחצי, מכ-8,000 לכ-4,000. חקלאות היא מקצוע מאתגר ולעיתים לא צפוי, והדור הצעיר כיום מעדיף לעסוק במקצועות רווחיים יותר ופיזיים פחות. אנו פועלים להגדלת רווחיות המגדל, ואני מאמין שאם נצליח זה יגדיל את היצע הפירות בישראל מחד, יסייע בהתמודדות עם הייבוא – וגם ימשוך כוחות חדשים לענף מאידך. כמובן שגם ליחס של המדינה לחקלאיה בשנים האחרונות יש משקל, והדור הצעיר מדיר רגליו מהענף. כפי שהוכח במשבר הקורונה, החקלאות המקומית קריטית כדי לשמור על הביטחון התזונתי של מדינת ישראל ואזרחיה, ולכן חשוב שכל מי שהחקלאות חשובה לו, לרבות גורמי המדינה, הגופים החקלאיים וכד', יירתם כדי לנסות ולשנות את המגמה".

ישנם גידולים שיצאו מחזקת המועצה לפני כמה שנים. כיצד הם מסתדרים?

"לצערי, אני כואב את מצבם. קלישאה ידועה גורסת כי רק כשמאבדים משהו מבינים את חשיבותו. זה נכון גם במקרה הזה. אנחנו רואים יום יום ושעה שעה את התדרדרות הענפים שיצאו מענף הפירות, כיצד אין להם יכולת תפקוד או מענה לבעיות שצצות תוך כדי תנועה, את הפגיעה ברווחיות המגדל, אין להם את שולחן המגדלים שמהווה עבורם בית ונותן גיבוי ופתרונות לבעיות הענפיות, ולתחושתם – מאז שעזבו את המועצה 'אין להם אמא ואבא'. כתוצאה מכך, מגדלים רבים המשתייכים לגידולים הללו בהחלט לוחצים לחזור למועצה. חשוב גם ללמוד את הלקח מכך; יש לשמר ולחזק את פעילות שולחנות המגדלים שמביאה ברכה גם למגדלים וגם לצרכנים, ולהימנע מפגיעה במודל הזה שמייצר הצלחות כבר שנים רבות".

לסיום, מהו לדעתך ההישג הבולט ביותר שלך?

"מאז כניסתי לתפקיד הנוכחי במועצה עשיתי מאמצים גדולים לתת את השירות הטוב ביותר למגדלים. אבל אם אני חייב לציין רק משהו אחד, אני חושב שקידמתי משמעותית את פעילות המחקר והפיתוח (מו"פ) המתקיימת במסגרת המועצה. זה נושא שסימנתי כבעל חשיבות עליונה כבר בימי הראשונים בתפקיד, וזה מה שמוליך אותי גם כיום. בשנים האחרונות יזמנו, מימנו והוצאנו לפועל של מאות מחקרים חקלאיים המשפרים את החקלאות ואת חיי היומיום של המגדלים בארץ, וכמובן מסייעים גם לצרכנים. הדבר התאפשר באמצעות הגדלה משמעותית בתקציבי המחקר, וכיום לשמחתי יש תחושה שכל שולחנות המגדלים כבר מבינים את הערך והפוטנציאל העצם שיש בכך. פעילות המו"פ בשנים האחרונות עצרה מחלות ווירוסים שאיימו לחסל ענפים שלמים, העלתה את היבולים, שיפרה את איכות הפרי, האריכה את חיי המדף, תרמה לחיסכון במים ולהגברת השימוש במים מושבים, גרמה לטיפוח ואקלום זנים חדשים, תרמה במאבק המתמיד אחר טיפול טוב יותר במחלות ומזיקים, שיפרה את הטכנולוגיה והמערכות ועוד. כל אלה מובילים קדימה את החקלאות המקומית, ובלעדיהם – פשוט נלך אחורה".

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן