70% מתיקי הפשיעה החקלאית נסגרו בעילת 'עבריין לא ידוע'

בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. 70% מהתיקים נסגרו בעילת "עבריים לא ידוע" מסך תיקי הפשיעה החקלאית שנסגרו בשנים 2017-2021. אומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם בשנת 2016

מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד ₪

הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית; גניבת ציוד חקלאי; פגיעה בבעלי חיים; הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה; הצתות; גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים.

הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם ממנה הוערך בכ-1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016. בביקורת הקודמת עלו ליקויים באופן טיפול המשטרה ומג"ב בעבירות פשיעה חקלאית ובנוגע למבנה מג"ב והיחידות שאמורות לעסוק במניעת אירועים כאלה.

בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו – מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על ידי המדינה"; שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית; ב-20 השנים האחרונות עשה מג"ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי.

עוד עלה בביקורת כי בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. השיעור הממוצע של כתבי האישום שהוגשו בשנים 2017-2021 מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית עומד על 18% (827 מתוך 4,602).

המבקר אנגלמן מציין בדוח כי על המשטרה ועל מג"ב להמשיך ולפעול למניעת פשיעה חקלאית, בין היתר באמצעות הגברת נוכחות יחידות מג"ב בשטח מתוך תפיסה שנוכחות בולטת של כוחות בשטח תייצר הרתעה לעבריינים שתביא להפחתת מספר מקרי הפשיעה החקלאית. נוסף על כך, על המשטרה ועל מג"ב לדאוג לכך שזמנם של הבלשים והחוקרים של מג"ב יוקדש בעיקר למשימות חקירה ובילוש ולא לשמירה, הסעה וליווי של עצורים. כמו כן, עליהם לגבש תוכנית סדורה לחיזוק אמון הציבור במרחב הכפרי. על המשטרה ועל מג"ב לבחון את השינויים הארגוניים שבוצעו במג"ב, תוך הפקת לקחים מהפערים שנוצרו בעקבותיהם, ומוצע גם לבחון את השפעתם של שינויים אלה על תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי.