דרום השרון – מאותגרת על ידי 24 רשויות עירוניות!

החשיבות  של שמירה על המרחב הכפרי ועל השטחים הפתוחים בכלל ועל השטחים החקלאים בפרט. בלט מאוד בראיון שערכתי עם ראש מועצה אזורית דרום השרון אושרת גני גונן .המועצה נמצאת במרכז הארץ מתמודדת עם הרצון של הערים השכנות להתפתח על חשבון שטחי המועצה ומצד שני שמירה על המרחב הכפרי הריאה הירוקה במרכז הארץ. בניין המועצה הוא כמו סמל למאבק המתחולל בשטחה, הבניין נמצא קרוב למתחם התעשייה של פתח תקווה ומרחק של מספר קילומטרים בודדים מהקניון של הוד השרון. באי של שטחים חקלאים צמוד לשמורת הטבע של נחל הירקון צץ לו מתחם העירייה טבול בירוק. הצפייה בשדות החקלאים מסביב למועצה עורר בי את הצורך להכיר את החיבור בין אושרת גני גונן למרחב הכפרי ולחקלאות.

מה החיבור שלך למרחב הכפרי ולחקלאים?

"אני בת מושב נווה ימין , הרקע משפחה חקלאית , גדלתי במשק חקלאי בסביבת חיות שונות אווזים המשפחה שלי וכל המשקים סביב התפרנסו מחקלאות, היה במשקים שונים שילוב של עבודה מבחוץ וטיפול במשק החקלאי.
המועצה שלנו שייכת לזרם התיישבותי והתחנכתי במועצה עם ערכי התיישבות מאוד בולטים  עם קשר מאוד חזק לאדמה ולחקלאות.
עסקתי בחינוך רבות במהלך השנים כקצינת חינוך בצבא , בהמשך במערכת החינוך הבלתי פורמאלית בהדרכת נוער, לאחר מכן עסקתי במשאבי אנוש ומשם התפקיד הבא שלי היה מנכ"לית עיריית כפר סבא ובמקביל חברת מליאת במועצה אזורית דרום השרון.
משנת 2018 אני ראשת מועצה אזורית דרום השרון. מועצה קסומה במרכז, מועצה של 34,000 תושבים פרוסה על שטח של 94,000 דונם  מצור נתן ו צור יצחק בצפון ועד כפר מעש, מגשימים בדרום, גוש חורשים במזרח ובמערב בגבול עם רעננה. מועצה שגובלת ב 24 מועצת עירוניות ונמצאת במרכז הארץ. מכך נובע האתגר הגדול ביותר של המוצעה לשמור על אופייה הכפרי והחקלאי. ולמרות שהיום ישנם פחות חקלאים מהתקופה שהורי הקימו את המושב, השטחים החקלאיים הקיימים מנוצלים כמעט במלואם.(מעל מ 90% מהשטחים החקלאים במועצה מעובדים). המשקים המשפחתיים היום משמשים פחות כפרנסה עיקרית אך ניתן לראות משקים משפחתיים רבים מטופחים ומעובדים, מכיוון שישנו אתגר גדול מאוד היום להתפרנס מחקלאות."

מתי התעוררה התשוקה להיות ראש מועצה?

"בתקופת נערותי הייתי יו"ר מועצת הנוער והתלמידים, וביום חילופי ראשי מועצות בזמן עזיבתו של אברהם לזר, התיישבתי על הכיסא שלו כראש מועצת הנוער וחשבתי איזה דברים מדהימים ניתן לעשות במועצה ואיך אפשר לקדם אותה."

מהו האתגר שמתמודדת אתו המועצה?

"האתגר הגדול הוא לשמור את הריאות הירוקות והמרחב האקולוגי הסביבתי ככפרי חקלאי, עם מסדרונות אקולוגיים מול התהליכים האורבניים, ישנם 24 רשויות שגובלות עם המועצה וכולן רוצות להתפתח ולגדול מתוך האדמות שסובבות אותם.
החשיבות לשמור על הירוק והמרחב הפתוח הינו לא רק בשביל המועצה אלא למען כל תושבי המדינה ובפרט תושבי המרכז שיהיה מרחב פתוח בצפיפות האורבנית.
החשיבות של השמירה על הריאות הירוקות הינו קריטי מאחר ששטח שנלקח לפיתוח לעולם לא יחזור להיות שטח פתוח וכמובן כבר לא יהיה שטח חקלאי."

איך המועצה מקדמת את השמירה על המרחב הכפרי?

"היום המועצה מובילה במספר וועדות הגיאוגרפיות והוותמ"לים. התמודדות שם היא יום -יומית .
כמו כן אני מכהנת יו"ר וועדת תכנון וקרקעות במרכז השלטון המקומי.
כמו כן למועצה קיים ראש אגף אסטרטגי שאמון על הטיפל בנושאים של הוותמ"לים והוועדות הגיאוגרפיות למען שמירה על ערכים כפריים."
המועצה משקיעה משאבים רבים בנושא, מכיוון שזה עניין אסטרטגי חשוב ביותר לשמור על המרחב הכפרי והשטחים הפתוחים במרכז הארץ.
השמירה על המרחב הכפרי חיונית כמו שמירה על שמורות הטבע."

יש שמורות טבע באזורכם?

"הירקון זורם בשטח המועצה, כמו כן נחל הדס ונחל כנה, שמורת נחל אלכסנדר, יערות חורשים , יערות צור יצחק וצור נתן, תל אפק יש במועצה הרבה פינות טבע.
יש לנו תוכניות לתיירות כפרית באזור הכוללת מסלולי אופניים, מסלולים רגליים באזור, ביקור בחווה החקלאית ולגדל גידולים בשטחים קהילתיים. ישנם אתרי תיירות כגון קטיף בצופית, בית בד בחגור ויקב בנווה ירק , בתי קפה כפריים עם עגלות הקפה שהם מאוד מצליחים.
יש לנו חינוך לחקלאות וחיזוק הקשר בין אדם לאדמה, וחקלאות כערך וערכי שמירה על השטחים הפתוחים והמרחב הירוק. אותם דברים מתחברים לחיבור בין העיר לכפר שלא רק אנחנו צורכים את השירותים בעיר כמו כן העיר מגיעה לצרוך את השירותים בכפר ונוצרת סימביוזה בין העיר לכפר.

מה החיבור של המועצה לערכי החקלאות?

"ביטחון המזון מהווה חלק מהביטחון של מדינת ישראל וראינו את זה באירועים הגולבליים שקורים כמו המלחמה באוקראינה. מדינות נשארו בלי יבול של חיטה, אזורים באוקראינה היו במצור, וכן גם למדינת ישראל ישנם סיכונים באזור שאנו נמצאים ולכן אל לנו להסתמך רק על ייבוא ויש לנו חשיבות לשמור על היכולת של מדינת ישראל לייצר את המזון בעצמה. הקול הנוסף ששומעים נייצר מזון בצפון או בדרום מכיוון שהנדל"ן במרכז הארץ הוא כל כך יקר אך הטענה הזאת חוטאת לאמת מכיוון שהערים מסביבנו בכלל לא קרובות למצות את העתודות הקרקע שברשותן, ובמידה שהערים  ייבנו בצורה יעילה וחכמה מסביב ואז יגיעו לסיטואציה שאין קרקע זמינה יהיה נכון לדון על שינוי הקרקע מחקלאות למגורים אבל המצב כיום והרצון בקלות בלתי נסבלת להפוך קרקע חקלאית כגון פרדס או מטע זיתים ולכרות את העצים  מבלי לבנות אפילו יחידת דיור אחת, חייב קודם להיבדק האם ישנם חלופות הפוגעות פחות בסביבה."

מה הגידולים העיקרים במועצה?

"ישנם כמה אזורי חקלאות   שמגדלים סוגים שונים  באזור הדרומי של המועצה סירקין  ומגשימים מגדלים אפרסקים, אפרסמונים , שזיפים וכן גם תפוחים.
ישנם לא מעט פרדסים, מהדרום עד הצפון יש מגדלי אבוקדו כמו כן ישנם גידולי שדה שונים באזור.
בנוסף היו בעבר הרבה שדות תותים אך עדיין קיימים שדות תותים.
במועצה ישנו את מגדל הבטטות הגדול ביותר בישראל.
קיימים גם חקלאות מהחי כגון לולים ורפתות.
החקלאות היא מאוד מתקדמת טכנולוגית , אנחנו מהמובילים בארץ בגידולי הקנאביס שהתחילו פה בשטחי המועצה. ישנם פיתוחי אגרוטק משמעותיים, לדוגמא בנחשונים הם פיתחו רימות ומהם הם טוחנים חלבון מוגבר לתזונה עבור הפרות. המוצר מצליח מאוד ונמכר לכל העולם. חברת ורטיקל פילד שמקורה ברמות השבים היא חברת אגרוטק ישראלית המפתחת פתרונות טכנולוגיים לגידול ורטיקלי (אנכי) לערים חכמות."