שר החקלאות בוועדת הכלכלה: אם לא תהייה רפורמה לא תהייה חקלאות

יו"ר וועדת הכלכלה ביקש לוודא שהרפורמה תהייה מגובה בתקציב ושב וקרא להביא אותה בהסכמה

השר פורר הציג גם את תכניות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ואמר: בשנים האחרונות המשרד עבר ללא חזון, כעת גיבשנו חזון ותכנית עבודה; היו"ר ביטון בירך על התכניות ואמר כי בשנה הבאה תבקש הוועדה לבחון את ביצוען

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיבלה היום את דיווחו של השר עודד פורר, על פעילות משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכן המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. השר פורר הציג בדיון את פעולות משרדו והתייחס לרפורמה בחקלאות, ואמר כי אם היא לא תהייה אז גם לא תהייה חקלאות. היו"ר ביטון התייחס במהלך הדיון לתקציב משרד החקלאות, ואמר כי כשעושים רפורמה הדבר צריך להיות מגובה בתקציב, והזהיר כי הדבר לא בא לידי ביטוי מניתוח תקציב המשרד. הוא אף שב וקרא להביא את הרפורמה בחקלאות בהסכמה, הן בממשלה והן מול החקלאים.

את הישיבה פתח היו"ר ביטון בהתייחסות לרעידות האדמה שהתרחשו אתמול, ואמר כי הממשלה חייבת לטפל בנשוא ולהקצות לכך תקציב ראוי. באשר לחקלאות אמר היו"ר ביטון כי היא בדעיכה בכל הפרמטרים. הוא הוסיף כי השר ושר האוצר מבינים את החשיבות, אך את הרפורמה צריך לעשות בשותפות מלאה ובהקשבה לחקלאים. הוא הוסיף כי לפי ניתוח תקציב המשרד, שביצעה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי תקציב התמיכות הישירות יעלה בין 2021 ל-2022 ב-30 מיליון שקלים בלבד, וביקש לדעת כיצד זה מתיישב עם תכניות המשרד.

השר פורר התייחס לנושא החקלאות ואמר כי חייבים לשנות כיוון, הוא הזכיר כי מדד מחירי הפירות והירקות זינק בעשרים השנים האחרונות הרבה יותר מהמדד הכללי והצריכה ירדה, זאת לצד משבר האקלים שחייבים לתת עליו את הדעת. "אנחנו במשבר, אבל משבר הוא הרגע שלפני הלידה, השלב הבא של הלידה זה שלב כואב, אבל בסופו ייווצר משהו חדש וזה קורה עם המון כסף, לראשונה מזה שנים תקציב המשרד גדל משמעותית וזה יגיע לחקלאים", אמר השר.

מנכ"לית המשרד, נעמה קאופמן פס, הוסיפה כי המטרה היא להבטיח את קיומה ושגשוגה של החקלאות, והוסיפה כי בעתיד יכול להיות שיהיה סימון של ארץ יצור התוצרת החקלאית. עוד הוסיפה המנכ"לית כי ישנה תכנית להגדיל את כוח האדם בחקלאות, תכנית לטיפול בפשיעה החקלאית ועוד.

ח"כ יסמין פרידמן אמרה כי המשרד החליט לממן מחקר שמכניס חזרה את הפטם למאכל לכלובים, וביקשה לדעת מה מטרתו והאם יש כוונה כזאת שבה יד אחת תוציא את המטילות מהכלובים והשנייה תכניס את הפטם לכלובים. ח"כ נירה שפק שאלה אם יש תכניות ספציפיות למתן מענה לחקלאי עוטף עזה, וביקשה לדעת האם תהייה הסרת חסמי רגולציה כמו מחירי המחים והעובדים. ח"כ שרון רופא אופיר שאלה על פתרונות לדיור לצעירים שמבקשים לעסוק בחקלאות.

ח"כ יעקב מרגי אמר כי יש לחברי הכנסת חשדות, מאחר שהמדינה טובה בלהתקין תקנות, אבל לא טובה בפיקוח ובקרה. הוא הציע לבדוק את נושא מחירי המזון גם מבחינת ריכוזיות הענף, וקרא לבטל אגרות העסקת עובדים זרים. הוא אף קרא לשר לגייס משאבים כדי להפוך את לולי הסוללה ללולי חופש, ואמר כי בלי סיוע של הממשלה זה לא יקרה. ח"כ קרן ברק אמרה כי היא מחכה בכליון עיניים למסקנות הוועדה שבוחנת את יוקר המחייה. השר פורר שאל האם תשנה את דעתה אם הוועדה תקבע שאין פערי תיווך, וברק השיבה כי תבדוק זאת שוב.

ח"כ אופיר סופר דיבר על השמירה על קרקעות חקלאיות והתייחס גם הוא לסוגיית פערי התיווך. השר פורר השיב כי הממשלה מתקנת את מה שקרה בקדנציה הקודמת. ח"כ אורי מקלב העיר כי כל חבר כנסת מבין בחקלאות יותר מאשר יו"ר הוועדה לשירותי דת הבינה בכשרות. השר פורר השיב כי היא מבינה מצוין וח"כ מקלב טען כי לא צריך להבין, אלא להאמין בכשרות ולהאמין בחקלאות.

השר פורר השיב לשאלות ואמר כי אם נמשיך באותה דרך לא תהייה כאן חקלאות. עם זאת הוא הוסיף: "אני קשוב להערות ובודק את עצמי בזהירות ובאחריות. אני לא מסתכל על הבחירות הבאות, אלא על הדור הבא עוד 20 שנה. כדי שתהייה כאן חקלאות אי אפשר לפספס. החממות בערבה התרוקנו וננטשו לא בתקופתי, זה קרה קודם. לגבי עובדים זרים, אני מחויב לייצר לחקלאים את הכלים הטובים ביותר להתמודד. האגרות על השולחן ואני רואה עין בעין עם החקלאים בעניין הזה. הורדת מכסים זה פיפס קטן ברפורמה, האירוע הגדול פה הוא השינוי העמוק של החקלאות הישראלית הולכת לעבור. אני מקבל את זה שזה כואב, לידה זה לא פשוט אבל בסוף יצא תינוק והוא יגדל ותהייה כאן חקלאות, אם לא תהייה רפורמה לא תהייה כאן חקלאות".

השר פורר התייחס לאזהרות על היעלמות גידולים, ואמר כי "בהחלטת הממשלה יש סעיף ברור לפיו אם נראה גידולים שירדו ביותר מעשרה אחוז תעצר הפחתת המכסים. לא רק שלא נראה ירידה, נראה התרחבות בגידולים גם של חקלאות אחרת וחדשה". הוא התייחס למה שקורה בנמלים ואמר כי זאת שערורייה והוא פועל ככל יכולתו מול רשות הנמלים. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי הוועדה כבר קראה לשרת התחבורה לפתוח רציפים נוספים, אך השרה הסבירה שלא צריך. באשר לסימון התוצרת אמר השר פורר, כי הוא רוצה שמי שהולך לקנות עגבנייה ידע מאיפה היא באה.

המנכ"לית קאופמן פס התייחסה לתקציב המשרד ואמרה כי הוא עומד על 2 מיליארד שקל ותקציב התמיכה הישירה עומד על 420 מיליון שקל בבסיס התקציב. בנוסף יש מענקי חדשנות בסך 400 מיליון שקל ו-420 מיליון שקל להשקעות הון והעלאת פריון. היו"ר ביטון אמר בתגובה: "את עושה לי סלט ירקות? יש סעיפים תקציביים ואני רואה גידול של 30 מיליון שקל בלבד בתמיכות. זה מה שיספיק לעבור לרפורמה של תמיכה ישירה?". השר פורר הסביר כי התמיכה הישירה הייתה צריכה להתחיל כבר השנה ובהשלמת הרפורמה יעמדו לשם כך 400 מיליון שקלים. היו"ר ביטון הגיב: "כשאומרים רפורמה מגבים בכסף וכשאני מסתכל על התקציב, אז כל תקציב המשרד גדל ב-104 מיליון שקל בלבד".

לאחר מכן קיבלה הוועדה גם סקירה של עבודת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ובאשר לכך אמר היו"ר ביטון כי החוכמה היא לגרום לממשלה לחשוב מחדש ולהסיט תשומת לב ומשאבים. השר פורר אמר כי בשנים האחרונות פעל המשרד ללא חזון ברור לגבי תפקידו, וכעת גובש חזון שלאורו נכתבה תכנית עבודה. הוא הוסיף כי ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים רק באזור המרכז, ותהייה חייבת לייצר מרכזים חדשים בנגב ובגליל.

מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, אילן שוחט, אמר כי ״חזון המשרד הוא לראות בנגב ובגליל ובפריפריה מרכזים עצמאים ומשגשגים, שמהווים עוגנים אזוריים מבוססים תוך התחברות לנכסים ייחודיים, המאפיינים אזורים אלו. מדובר על דברים שהם משאבים טבעיים וקיימים גם כך בנגב ובגליל כשהחוכמה היא לא רק להביא פרויקטים חדשים, אלא לראות איך הם מתחברים ומשתפים את התושבים בפירות הצמיחה ותורמים לצמצם הפערים. ואין ספק שנצליח לעשות את זה באמצעות שיתוף פעולה וראיה מתכללת. השר פעל להגדלת תקציב המשרד באופן חסר תקדים לטובת מימוש החזון״. בתום הדיון אמר היו"ר ביטון כי בשנה הבאה תבחן הוועדה מה בוצע מהתכניות הטובות שהוצגו.