להפוך את היין הישראלי למותג עולמי

‎

צחי דותן מנכ״ל מועצת הגפן והיין ביקר במערכת משוב וסיפר על החזון של הענף שלוש מיליון דולר גוייסו ממשרד הכלכלה , משרד החקלאות , מכון היצוא והיקבים לטובת תוכנית תלת שנתית למיתוג היין בארה״ב.

עונת בציר ענבי היין החלה
‎כמו כל שנה במהלך חודש אוגוסט מתחילה עונת הבציר של ענבי היין.
‎נפגשתי עם צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין לשמוע ממנו על העונה שבפתח ובכלל על הענף.
‎אין עדיין נתונים ממש מעודכנים אבל אנשי המקצוע מדברים על שנה ממוצעת. מזג האוויר סביר, החורף האחרון היה טוב שכלל משקעים בכמות טובה, מעל לממוצע, והצמחים נהנו ממנות קור מספיקות ומקווים לאיכות טובה של הענבים.
‎תזכיר לנו מהם המספרים של הענף?"היקף השטחים יציב בשנים האחרונות על כ – 55 אלף דונם, המניבים כ 60 אלף טון. מספר הכורמים כ – 300 בתהליך של צמצום. חקלאים קטנים פורשים, לצערנו, והנשארים גדלים ומתמקצעים.70% מהיין המיוצר לבן והיתרה אדום,  בשתי הקטגוריות של "יין זני" (זן אחד) או "יין בלנד" (עירוב של זנים). לאורך הזמן החלק היחסי של היין הלבן גדל,  עם התחממות האקלים אנשים מעדיפים את היינות הלבנים (מוגשים מצוננים…). המכירות השנתיות מגיעות לכ – מיליארד שקל, הרוב כ – 80% לשוק המקומי. היצוא כמעט כולו לארה"ב ומכוון בעיקר אל היהודים שם."אי אפשר לייצא יותר?"אנחנו בטוחים באיכות היין הישראלי ובכל זאת יש קשיים.  התחלנו בפרוייקט של פיתוח שווקים וקידום מכירות בשיתוף ובעזרת מכון היצוא, משרדי הכלכלה והחקלאות והיקבים. המטרה היא מיתוג היין הישראלי עבור קהלים חדשים בארה"ב. הקמפיין בביצוע חברה אמריקאית ידועה מתפרס על 3 שנים שבסופן אני מקווה שנשיג פריצת דרך וזו תהיה בשורה למגדלים. האופטימיות שלנו נשענת על העובדה שיינות ישראליים ממשיכים לזכות בפרסים רבים בתחרויות בינלאומיות.מה היא רמת הרווחיות ביצור ענבים ליין?בסך הכל הכורמים מצליחים לשמור על רמת רווחיות סבירה. כמו שהזכרתי חלק מהמשקים שלא הצליחו להגיע ליחידות כלכליות פרשו מהענף אלה שנשארו הם אלה ששידרגו את המשק באמצעות מיכון וטכנולוגיות ועל ידי כך צמצום ניכר בתלות בפועלים. העבודה בכרם היום היא ברובה ממוכנת, בראש וראשונה הבציר. מצד שני יש לנו גם גורם שמשפיע לרעה על הרווחיות והוא נושא הוירוסים. בעקבות ההתחממות הגלובלית אנחנו עדים להתפרצות של וירוסים שגורמים נזקים קשים לענף (גם בעולם!). יזמנו הקמת בית גרעין. הבאנו (מדרום אפריקה ) קלונים עמידים ובנינו פרוטוקול גידול מחמיר המאפשר לייצר שתילים חדשים וכך אנו מקווים שנוכל להימנע מנזקי וירוס או לכל הפחות להקטין אותם משמעותית.
‎לעומת ענפים רבים בחקלאות בהם החקלאים מרבים להתלונן ובאים בטענות בענף שלכם דומה שהעניינים מסתדרים בשקט יחסי.זה נכון. המועצה שלנו היא וולנטרית וללא סמכויות ניהול. קיים אצלנו שיתוף הרמוני בין היצור החקלאי (הכורמים) לבין החלק התעשייתי (היקבים) והיחסים מושתתים על הבנת האינטרסים המשותפים. אנחנו מנסים גם לפשט את הרגולציה  כדי להקל ולייעל. אנחנו מקבלים במובן הזה את העזרה הדרושה ממשרדי הממשלה.מה החזון שלכם?ייצור היין בארץ ישראל הוא עתיק יומין. אבל גם היה פסק זמן ארוך למדי (בזמנים ששלטו כאן המוסלמים) שכמעט ולא יוצרו כאן יינות. חידוש תעשיית היין התרחש בעקבות הגעתו של הברון רוטשילד בסוף המאה ה – 19. מאז ועד היום היו עליות ומורדות, היתרון הגדול של ענף הגפן והיין בכך שהוא צורך הרבה פחות מים וכח אדם מענפי חקלאות רבים ולכן כדאי להרחיב את שטחי הגידול.
‎היום אנחנו הרבה יותר אופטימיים ומאמינים שיבוא היום והיין הישראלי יהיה יהיה המחליף של ה – Jaffa""  בעולם!עם תחילת עונת הבציר אני רוצה להודות לכורמים וליקבים על שיתוף הפעולה ואנחנו בטוחים שביחד נצליח.