יום חמישי, מאי 6, 2021

הקשר בין יוקר המחייה, יבוא, פוליטיקאים וטייקונים

מאת: דוד עיברי הקשר בין יוקר המחייה, יבוא, פוליטיקאים וטייקונים. ולמה יבוא לא מוריד את המחירים לצרכן

פוסטים אחרונים

מכת מוות על החקלאים – משרד האוצר רוצה להעלות את מחירי המים

כנס מיוחד בנושא מחירי המים לחקלאות התקיים לפני מספר ימים, הכנס הוא יוזמה של התאחדות חקלאי ישראל וארגון מים לישראל. במהלכו...

זן חדש של בננות אקזוטיות

זן אקזוטי חדש של בננה -'היד המתפללת'- Praying Hands Bananas המאוקלם לראשונה בישראל ב'בוסתן כרמל לפירות אקזוטיים' הוצג בישיבת...

7 חממות הוצתו במושב שדה משה בלכיש

אתמול ( שני) הוצתו 7 חממות פלפלים אצל החקלאי תומר שבתאי...

גם הדגים אוכלים כשר לפסח

במהלך השבועיים הקרובים צפויים להימכר מעל- 2,800 טון דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ- 650 טון קרפיונים, כ- 600 טון אמנונים וכ- 200 טון...

ד"ר נירית ברנשטיין – אישה פורצת דרך בחקלאות 2019

כיום, כולנו יודעים מה יתרונותיו של הקנאביס. אולם הייתה תקופה שאיש לא ידע ומישהו היה צריך להרים את הכפפה ולחקור אותו. מי שעשתה זאת הייתה ד"ר נירית ברנשטיין, חוקרת בכירה במכון וולקני וראש המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה במכון למדעי הקרקע והסביבה, מחלוצות מחקר הקנאביס בישראל

היום כבר אין ספק שישראל מובילה בחקר הקנאביס בעולם. ד"ר נירית ברנשטיין חוקרת בכירה במכון וולקני וראש המחלקה לפיסיקה סביבתית והשקיה במכון למדעי הקרקע המים והסביבה היא מחלוצי וממובילי המחקר בקנאביס בארץ ובעולם.

הודות למחקרים בתחום, כולנו יודעים כיום מה יתרונותיו של הקנאביס. אולם היתה תקופה, לא מזמן, שאיש לא ידע ומישהו היה צריך להרים את הכפפה ולחקור אותו. מי שעשתה זאת היתה ד"ר נירית ברנשטיין, שנרתמה לייצר ידע מדעי, שכמעט ולא היה קיים – זאת כדי לבסס שיטות גידול חדשות הנשענות על מדע ומחקר.

המחקרים שנעשים במעבדתה מאפשרים לגשר על הקושי הגדול של התאמת החומר הצמחי לצרכים של תעשיות הפרמה. על מחקר זה (ודברים נוספים, כמובן) זכתה ד"ר ברנשטיין בפרס "אשה פורצת דרך" ב"ועידת ישראל לחקלאות" שנערך בחודש שעבר.

״הקנאביס נמצא בשימוש על ידי האדם מזה אלפי שנים אך המחקר המדעי בו טרי מאוד והסיבה לכך היא שבשנת 1961 נחתמה אמנה בינלאומית על ידי מרבית המדינות בעולם על פיה כל עיסוק ושימוש בקנאביס אסורים אלא אם כן נקבעה באותה מדינה רגולציה התואמת את האמנה. אולם, משנת 1961 ועד יולי 2016 לא קרה כמעט כלום בחקר הקנאביס בעולם". אומרת ד"ר נירית ברנשטיין שנבחרה ל'אישה פורצת דרך בחקלאות' בוועידת ישראל לחקלאות שהתקיימה בדצמבר בירושלים.

ד״ר ברנשטיין מציינת שחקיקת ההסדרה לנושא הקנאביס בישראל שבשנת 2016 וכמובן ההכרזה של משרד החקלאות על קנאביס כגידול חקלאי, פרצו את הדרך ואפשרו לחוקרים במכון וולקני לחקור ולפתח את צמח הקנאביס ולקבל תקציבי מחקר לשם כך מקרנות שונות. בנוסף לכך יש עניין רב בעולם במחקר המתקיים בארץ ויש זרימה של משקיעים לישראל מכיוון שמתאפשר סוף סוף לבצע מחקר ופיתוח של צמח הקנאביס באופן חוקי.

במעבדה שלה מתמקדת ד"ר ברנשטיין בפיתוח טכנולוגיות להגברת הסטנדרטיזציה של החומרים הפעילים בקנאביס, הגדרת פרוטוקולים לגידול אופטימלי-מודרני, לימוד השפעת תנאי הגידול של צמח הקנאביס על החומרים בעלי החשיבות הרפואית, מציאת חומרים פעילים המתאימים לבעיות רפואיות שונות, פיתוח זנים משופרים, פיתוח תנאי ייבוש ואחסון, התמודדות עם המורכבות בשימוש חומרי הדברה בצמח רפואי.

כבר, בפרק זמן קצר הצליחה המעבדה בראשותה של ד"ר ברנשטיין להשיג תוצאות בתחום בקרת ייצור חומרים פעילים, ופיתוח טכנולוגיות גידול שמטרתן יצירת סטנדרטיזציה של החומרים הפעילים בצמח עבור תעשיית התרופות המתפתחת.

בנימוקים לבחירתה של ד״ר נירית ברנשטיין צויין: ״במעבדה של ד״ר נירית ברנשטיין במכון וולקני הושגו פריצות דרך חדשניות. את המחקר בנושא קנאביס רפואי החלה ד"ר ברנשטיין לפני 5 שנים והייתה מהחלוצים בתחום. היא נרתמה לייצר ידע מדעי, שכמעט ולא היה קיים, כדי לבסס שיטות גידול חדשות הנשענות על מדע ומחקר. המחקרים הנעשים במעבדתה מאפשרים לגשר על הקושי הגדול של התאמת החומר הצמחי לצרכים של תעשיות הפרמה. המקרים של ד"ר ברנשטיין יצרו עניין רב בקהילה האקדמית והעסקית, תוצאותיהם מפורסמות במאמרים מדעיים העיתונות בינלאומית, וכבר נעשו הסכמים עם חברות מסחריות על ידי מכון וולקני לגבי מחקר משותף ומסחור פטנטים עתידיים בתחום זה״.

ד"ר ברנשטיין מלמדת קורסים בנושא מחקר בקנאביס רפואי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובמכללת עמק יזרעאל. היא חלק חשוב מאוד בהפצת הידע בתחום לדור הצעיר ובהקניית כלים מחקרים. זאת כדי להרחיב את בסיס המחקר של מדינת ישראל בתחום זה ולשמור על המובילות שלה לעומת מדינות אחרות.

ד"ר נירית ברנשטיין: "אנחנו צריכים לזכור שהתעשייה מבוססת על צמח שגדל ולא על ייצור בבית חרושת, לכן יש צורך באופטימיזציה של הגידול החקלאי וזה אתגר אדיר כמותו לא נדרשו המחקר והחקלאות להתמודד בעבר. אנחנו רואים בכך שליחות, ומעבדתי מתמודדת עם אתגרים שונים בגידול הצמח.

כשהתחלתי ללמוד את תחום הקנאביס וחיפשתי מידע, הייתי בטוחה שמכיוון שהאדם משתמש בקנאביס אלפי שנים, אמצא מספר עצום של מאמרים ומחקרים שעוסקים בתחום. אבל גיליתי ולהפתעתי שכמות המידע המדעי אפסית. יש כיום צורך דחוף להרחבת הידע המדעי בתחום. מאז שהתחלתי לעסוק בחקר הקנאביס גיליתי שהמידע הקיים בכמעט כל נושא שבחנתי לא תמיד תאם את הצרכים שלנו בתחום הפרמה".

ד"ר נירית ברנשטיין הייתה גם הרוח החיה במאבק נגד סגירת מכון וולקני והעתקתו צפונה. ברנשטיין חברה בוועד החוקרים במשך 9 שנים מתוכן שנים רבות כיו"ר הועד, ועמדה בראשו למשך כל תקופת המאבק שנמשך 3 שנים. נירית ניהלה את המאבק ביד רמה והובילה מהלכים שונים ומורכבים במקביל שהתוצאות שלהם היו חד משמעיות: החלטה פה אחד של הוועדה לבחינת העתקת מכון וולקני שלא להעביר את המכון.

בין המהלכים שד"ר נירית ברנשטיין עמדה בראשם:

٠ עתירה לבג"ץ בדבר אי לגיטמיות הרכב הוועדה- בג"ץ קיבל את העמדה והכריח את הוועדה להוסיף גורם מקצועי שקול.

٠ ניהול הקשר עם וועדת המדע בכנסת- וועדת המדע קיבלה את העמדה של מכון וולקני בדבר הנזק שיגרם למחקר כתוצאה מהמעבר. בתקופת כהונת נירית נערכו 3 דיונים של הוועדה בנושא זה, ובנוסף, חה"כ מקלב, שיהיה יו"ר וועדת המדע הציג את העמדות האלו בדיונים רבים שנערכו בוועדת הכספים.

٠ ניהול מערכה תקשורתית עיקשת בנושא המעבר, מה שהוביל למעל 1000 פרסומים שונים בכלי התקשורת בישראל!!! הפרסומים הוכיחו אפקטיביות רבה משום ששקפו את המסרים של וועד החוקרים כמעט בכל כתבה. על המערכה התקשורתית זכתה נירית בפרס "האריה השואג" של איגוד יחסי ציבור על הקמפיין האפקטיבי ביותר בתחום ניהול משברים לשנת 2018, יחד עם משרד היח"צ של איתן טפירו. הכתבות שפורסמו סייעו רבות בהשפעה על מקבלי ההחלטות בנושא ועל חברי הוועדה להעתקת המכון.

٠ ניהול צוות לוביסטים שפעל נמרצות מאחורי הקלעים לגיוס שרים וחברי כנסת תומכים. נירית הצליחה לסנכרן בצורה מקצועית את עבודת הלוביסטים עם הקמפיין התקשורתי להעצמת ההישגים והמסרים של מכון וולקני.

٠ גיוס תומכים למכון וולקני. נירית בראש וועד החוקרים הצליחה לגייס מעל 3000 מדענים מהארץ ומהעולם שחתמו על עצומה לאי העתקת המכון. בנוסף להחתים 24 ראשי מועצות אזוריות, ראשי רשויות, בעלי חברות עסקיות בתחום החקלאות וראשי מוסדות המחקר והאקדמיה בישראל נגד המהלך הזה. מכתבי התמיכה והעצומות שנחתמו הועלו לדיון בוועדה להעתקת מכון וולקני ופורסמו בכלי התקשורת. בינואר 2019 החליטה הוועדה להעתקת מכון וולקני פה אחד, שאין להעתיק את המכון בגלל הנזק העצום שייגרם למחקר. אין ספק שמדובר בהישג כביר וחסר תקדים בתחום המאבקים בישראל, הישג שמעניק בטחון למכון וולקני להמשיך לעסוק במחקרים פורצי דרך עבור חקלאות ישראל ותושביה.

חשוב לציין שבמקביל נירית המשיכה את העבודה המחקרית שלה בנושא קנאביס רפואי ופתחה את התחום, ומעבדתה כיום מובילה בחקר הקנאביס בעולם.

Latest Posts

מכת מוות על החקלאים – משרד האוצר רוצה להעלות את מחירי המים

כנס מיוחד בנושא מחירי המים לחקלאות התקיים לפני מספר ימים, הכנס הוא יוזמה של התאחדות חקלאי ישראל וארגון מים לישראל. במהלכו...

זן חדש של בננות אקזוטיות

זן אקזוטי חדש של בננה -'היד המתפללת'- Praying Hands Bananas המאוקלם לראשונה בישראל ב'בוסתן כרמל לפירות אקזוטיים' הוצג בישיבת...

7 חממות הוצתו במושב שדה משה בלכיש

אתמול ( שני) הוצתו 7 חממות פלפלים אצל החקלאי תומר שבתאי...

גם הדגים אוכלים כשר לפסח

במהלך השבועיים הקרובים צפויים להימכר מעל- 2,800 טון דגים טריים מגידול מקומי, מתוכם: כ- 650 טון קרפיונים, כ- 600 טון אמנונים וכ- 200 טון...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.