דיון סוער בועדת הכלכלה על הפשיעה החקלאית; היו"ר מרגי: "הגנבים מגלים תעוזה הולכת וגוברת, כשהמשטרה רצתה להתמודד עם משפחות הפשע היא ידעה איך לעשות זאת״

דיון סוער בועדת הכלכלה על הפשיעה החקלאית
היו"ר מרגי:״הגנבים מגלים תעוזה הולכת וגוברת ,כשהמשטרה רצתה להתמודד עם משפחות הפשע היא ידעה איך לעשות זאת״.

מנכ"ל השומר החדש: יש עלייה של לפחות 25% בגניבות יבולים. המדינה חייבת להבין שהיא איבדה שליטה באזורים גדולים במדינה; מג"ב: צריך תקציב ייעודי ליחידות ויכולות טכנולוגיות ומבצעיות שיופנו לטיפול רק בפשיעה החקלאית

ביוזמת היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, התכנסה היום ועדת הכלכלה לדיון מיוחד לבחינת המאבק בפשיעה החקלאית. זאת בהמשך למעקב הרצוף של הוועדה בנושא, בניסיון לעשות כל מאמץ למצוא פתרון למצוקת החקלאים והיישובים במרחב הכפרי. היו"ר מרגי פתח את הדיון ואמר כי יש חקלאים שהשלימו עם המצב, ובכוונתו לדרוש תשובות מכל הנוגעים בדבר. הוא אף ביקש להזכיר שהוא מתגורר במושב בדרום, ומתעורר מדי לילה מהודעות על גניבות חקלאיות.

סמנכ"ל משרד החקלאות, צביקה כהן, התייחס לנושא הביטוח ואמר כי המשרד לא מצליח להגיע להסדרה בנושא מול משרד האוצר. מנהל יחידת הפיצו"ח במשרד, רואי קליגר, אמר כי יש במשרד יש אוזן קשבת לחקלאים, אולם מי שאחראי על האכיפה במרחב הכפרי זה משמר הגבול. לדבריו, בעדור האחרון יש החמרה בפשיעה החקלאית, אך נקעה נפשם של החקלאים מלדווח כי הם מרגישים שאין מענה.

ראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול, אמרה כי הפשיעה בעמק היא ברמה יום יומית וגורמת נזקים משמעותיים לחקלאים. לדבריה, טיפול המשטרה לא ממצה, יש תהליך ארוך עד הגשת כתב אישום והחקלאים מאבדים אמון ומתגייסים לשמירה על עצמם. היא הוסיפה כי החקלאות שומרת על השטחים הפתוחים והמדינה חייבת לסייע להם. היו"ר מרגי אמר בתגובה כי הגנבים מגלים תעוזה שבמקרים בהם חקלאים נעמדים מולם הדבר עלול להיגמר באבדן חיים. לדבריו, כשהמשטרה רצתה להתמודד עם משפחות הפשע היא ידעה איך לעשות זאת.

המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אליעזר רוזנבאום, אמר כי המשרד השקיע 2 מיליון שקל בניסוי עם השומר החדש, ויש כוונה להרחיבו. לדבריו, כשאנשי השומר החדש יגויסו כמתנדבי מג"ב יהיו להם סמכויות. הוא הוסיף כי המשרד השקיע 35 מיליון שקל במרכיבי ביטחון, כמו גדרות, שערים ומצלמות. היו"ר מרגי אמר כי ההשקעה לא מספיקה וכי אי אפשר להמשיך במצב הקיים.

קצינת אגף החקירות והמודיעין במג"ב, מיכל ידיד, אמרה כי האחריות לטיפול לא חלה רק על המשטרה, ושילוב הכוחות הוא שיכול להיות שובר השוויון. עוד היא ציינה כי אם היה ביטוח אז לחקלאים היה תמריץ להתלונן, וציינה כי כרגע ישנה בעיה תקציבית שכן אין תקציב למדינה ואין תקציב למשטרה. עוד אמרה ידיד כי גם הענישה לא מרתיעה.

היו"ר מרגי אמר בתגובה כי אם צריך על הממשלה להביא תיקון חקיקה. הוא סיפר כי חקלאי מהדרום, שתפס על חם את הגנבים, מתמודד עם תביעה אזרחית של הגנב נגדו. ח"כ רם בן ברק אמר כי אין טיפול מערכתי בפשיעה שמתפשטת מהמגזר הערבי, וכי צריך לקחת את כל הפשיעה בישראל ולטפל בה בצורה יותר רצינית. ח"כ אופיר סופר הוסיף: "אני לא רואה פתרון מלבד הקמת יחידה ייעודית, בליווי הפרקליטות. זו בושה למשילות הישראלית".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי הגניבות הפכו לתקופתיים כמו נזקי מזג האוויר. הוא סיפר כיצד כנופיות פשע בגליל הטביעו טרקטורים ושרפו שדות ואסמים שגרמו לנזקי בסכומי עתק. "למשטרה תמיד יש בעיית כוח אדם, אך אם מג"ב יקבל סמכויות הוא יודע לפעול", אמר.

מנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן, אמר כי ישנה עלייה של לפחות 25% בגניבות יבולים, וזה בניכוי לפחות 50 גניבות בחודשים האחרונים שנתפסו ולא נכללו בסטטיסטיקה. "יש בשטח פעולות שהן ממש טרור חקלאי, בנגב יש מאות דומנים של גידול שטחי קנאביס באמצעות מים וציוד חקלאי שנגנבים מהמדינה ומהחקלאים. המדינה חייבת להבין שהיא איבדה שליטה, חקלאים משלמים גם 50 אלף שקל בחודש פרוטקשיין".

סמנכ"לית התאחדות האיכרים, הגר יהב: "עבירות הפשיעה החקלאית הן קלות ומשתלמות ביותר לביצוע והשנייה שבשנים האחרונות נשחק מאד האמון בין החקלאים לבין מערכת האכיפה – מה שהוריד את המוטיבציה להגשת תלונות". נציג פרקליטות המדינה, ערן צברי, אמר כי אם מגיע תיק ללא ראיות אין מה לעשות והוא ייסגר. ח"כ בן ברק העיר כי בגניבה, אם הגנב לא נתפס על חם, אין ראיות וצריך לבצע פעולות מודיעיניות ולהביא ראיות.

מנכ"ל קולחי גליל עליון, גרשון שרון, סיפר כי כל הגליל משלם דמי חסות והחקלאים עומדים בעברי פי פחת. הוא הוסיף כי מספר פעמים נגרמו לו נזקים ל-6 מערכות ביוב, בשווי 250 אלף שקלים כל אחת. היו"ר מרגי אמר כי זה אות קלון למדינה ולמשטרה, והוסיף כי אולי אם שרון היה מזרים את הביוב לכנרת מישהו היה מתעורר.

נציג האוצר, גלעד קצב, טען כי משרד החקלאות לא דרש בקשה לחדש את הביטוח לפשיעה החקלאית, בעוד שסמנכ"ל משרד החקלאות, צביקה כהן, אמר כי אם היה ניסוי לשנה שלא חודש ובוודאי שיש להמשיכו. לדברי כהן, אם האוצר חושב שהביטוח חשוב אז צריך כסף לכל שנה. נציג עמותת רגבים, יכין זיק, אמר כי צריך לרתום גם את שר המשפטים ומערכת המשפט למאמץ, שכן עונש של 18 חודשי מאסר הוא לא מספיק. לדבריו, אם נשיאת בית המשפט העליון תוציא לשופטים הוראה להתייחס לזה כאל מכת מדינה – כבר יורגש שינוי.

נציגת מג"ב ידיד ביקשה להוסיף כי ישנה ירידה בפשיעה החקלאית בשנים האחרונות, וכי צריך תקציב ייעודי ליחידות ויכולות טכנולוגיות ומבצעיות שיופנו לטיפול רק בכך. אולם היו"ר מרגי אמר כי הירידה נובעת מכך שהחקלאים התייאשו מלהתלונן.

היו"ר מרגי סיכם ואמר, כי "הוועדה מצרה על תופעת הפשיעה והטרור החקלאי, המהווה פגיעה בריבונות, שלטון החוק והמשילות באזורים החקלאיים. הוועדה התרשמה שיש השלמה עם המצב, וקוראת להציב את המאבק בפשיעה החקלאית בראש סדר העדיפות של משטרת ישראל ומג"ב, ולהקים לכך יחידה ייעודית. הוועדה קוראת למשרד המשפטים לקדם פתרונות להגברת ההרתעה, וקוראת למשרדי החקלאות והאוצר להיפגש בעניין סוגיית הביטוח ולדווח לוועדה על תוצאות הפגישה. אנחנו בשעת חירום וצריך לעצור את התופעה הזו".