יום חמישי, מרץ 28, 2024

פוסטים אחרונים

מזג האויר השתגע – עכשיו בואו נעשה חקלאות

בהמשך לסקירה מקיפה של שמואל תורג'מן ,מנכ"ל הקרן לביטוח נזקי טבע לחקלאות, אודות שינויי האקלים, התכנסו לפאנל בנושא בכירים כדי לדון יחד בשאלה – איך נערכים להתחממות הגלובאלית?

בפאנל השתתפו דני קושמרו, פרופסור אלי פיינרמן – מנהל מכון וולקני, פרופסור עבד גרה – המדען הראשי של משרד החקלאות, שמוליק תורג'מן – מנכ"ל קנט, חגי שניר – מנכ"ל שה"מ, אלון זס"ק – סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה.

הפאנל נתן במה לטובי המדענים בארץ. "אם נתחבר למה שקורה עכשיו בקורונה, אפשר לראות שהמדע הצליח".  התייחס תורגמן. המשך הפאנל ניסה להראות את האתגרים שלפתחנו ביחס לשינויי האקלים, ההשפעות של השינויים על עולם החקלאות ופתרונות ופיתוחים שנותנים מענה למצבים החדשים. "בנוגע להתחממות הגלובלית – יש מספר אתגרים עצומים לפני האנושות, ההתחממות היא אחד מהם. יש בעיה עם ההתחממות. תהליכים של מידבור, אירועי קיצון של מזג אויר – כל אלה מחייבים אותנו לתת למדע לעבוד. במכון אנחנו עורכים בו"ז עשרות מחקרים במגוון רחב מאוד והכל קשור להתחממות. אנחנו רוצים שהחקלאים יגדלו מזון ליותר ויותר פיות, האוכלוסייה כל הזמן גדלה ואנחנו צריכים להגדיל את תצרוכות וייצור המזון. התנאים לחקלאים נהיים יותר קשים – פחות קרקעות, פחות מים שפירים להשקייה. חייבים לשמור על איכות הסביבה וזה מגביל כמובן את השימוש בחומרים כימים וכך הלאה." הוסיף תורגמן.

כחלק מהניסיון להתמודד עם שינויי האקלים התייחס אלי פיינרמן לפיתוח זנים מיוחדים אשר עמידים ומותאמים יותר לאקלים הנוכחי. פיינרמן נתן כדוגמא זן מיוחד של חיטה שפותח לאחרונה, כזה המאפשר השתבלות מיוחדת בה הגרגירים מתמלאים לפני שנכנסות מכות החום של האביב. "כך, יש חיטה, יש יבול, ואין מכות חום על החיטה". הוא הוסיף שהשפעת שינויי האקלים על בעלי החיים מעלה קושי רב מאחר והסתגלותם של בעלי חיים היא ברמה נמוכה. פיינרמן ציין כי קיים עיסוק בהפחתת הזיהום שנגרם בעקבות פעילות חקלאית, אך נושא זה עוד לא מפותח כמו נושאים אחרים. 

עבד גרה הגיע לפאנל בשני כובעים –  מנהל השירותים להגנת הצומח והמדען הראשי של משרד החקלאות ונשאל על  העיסוק של משרד המדען הראשי בנושא התחממות כדור הארץ: "ההתחממות הגלובלית מביאה לכך שגורמי מחלה וגם מזיקים, וירוסים, פטריות- מתאימים את עצמם ומגבירים את הפעילות שלהם כך שנוצר הרבה יותר נזק בפירות והרי השוק מחפש איכות גבוהה. אני כמובן צריך לדאוג לתקציבים לחוקרים של אלי (המכון הוולקני) ולחוקרים אחרים באקדמיה. כרגע אין לנו תקציב. כן, אנחנו משתדלים לממן מחקרים בשלל המחקרים השונים והמו"פים כדי שאלי וחוקריו יוכלו להתעסק בעשייה שלהם ולפרסם אותה. אנחנו עוסקים בתחומים שונים שמשיקים ונותנים תשובות בשאלות על כדור הארץ, כל מה שקשור לסחף קרקע,עשיה בתחום החיזוי התפרצות מחלות, מזיקים, צמחיה חדשה והתמודדות בפני מזיקים ומחלות שמגבירים את העמידות שלהם לחומרי הדברה, בעיקר ע"י המחקר החקלאי ובשיתוף עם הגנת הסביבה."

עוד הוא התייחס להנחיה החדשה ממשרד החקלאות לתת חשיבות מיוחדת למחקרים שמוגשים ויש בהם מרכיבים שנותנים מענה להתחממות כדור הארץ והתשנות האקלים, "לתת בונוס כספי , בתקווה שיהיה תקציב לממן מחקרים חשובים על מזיקים וכל מה שקשור לשינוי האקלים." לדבריו.

חגי שניר סיפר על השינויים אשר חלו בעקבות הקיצוצים המשמעותיים בתקציב ובכוח האדם. תיאור המציאות על פי חגי השתמע כחיובי ואופטימי בסופו של דבר – "הכנסנו אלמנטים של הדרכה קבוצתית, לימוד מלא בפורמט דיגיטלי, מגיעים להרבה יותר קהלים, ואנשים היו מתלוננים על המרחק, היום יושב חקלאי שמגדל הדרים עם חקלאי מהדרום, יושבים ביחד בזום ולומדים. עולם ההדרכה הפרטנית נעלם ועולם הטכנולוגיה הוא עולם שהולך ומתפתח".

חגי שניר מבין את תפקיד משרדו היטב ואומר "אנחנו החוליה המקשרת בין תוצרי המחקר שיוצר במו"פים לבין החקלאי. צריך להבין שאי אפשר היום לתת תוצאות של מחקר להגיד לחקלאי כך תישם, צריך הרבה אפליקציות להבין איך מישמים ואנחנו נמצאים שם איתם".

** האתגרים הבאים**

חלק נכבד בדיון עסק גם הוא ביוקר הגידול אותו סופגים החקלאים ושאלת הייבוא אשר באה בעקבותיו. "הפרה היא עדיין שיאנית עולמית, שיאים באים גם מרפתות בנגב וגם מרפתות בצפון, אבל היכולות שלנו עדיין מתורגמות בעלות. במצב הנוכחי יעלה לנו יותר להוריד את הטמפרטורה מאשר לייבא" אומר חגי שניר.

"עובדתית אנחנו נמצאים כבר בתוך המשחק הזה של שינוי אקלימי, והערכות לטעמי היא בהגדלת תקציבים בכדי לאפשר ביטוח יותר נגיד לחקלאים כי הם אלו במתמודדים עם זה." אומר תורג'מן.

"ככל שהחקלאים יפסיקו לגדל אנחנו נגיע למחסור במזון, אני חושב שהגדלת תקציבים, הגדלת טווח רשתות הביטחון לחקלאים יאפשר להם להמשיך לגדל בכמות ובקצב שהם מגלים היום , זה המשמעות היחידה להערך לתוכניות ביטוח שיתאימו למצב חדש שאנחנו כבר בתוכו.

אנחנו כבר שנים רבות לא נערכים, בכל העולם המדינות תומכות בחקלאות דרך מנגנונים של ביטוח והשתתפות בפרמיה של החקלאי, המדינות משלימות את ההפרש בין הפרמיה האמיתית לפרמיה שהחקלאי צריך לשלם." 

גם בארה"ב זה ככה. הם נוכחו לדעת שהם הרבה יותר יעילים מבחינת ההוצאה הציבורית. אם בעבר היו מודיעים שיש אזור אסון וצריך לשפוך כסף , הם שינו את הגישה והעבירו את ההתעסקות אל גוף מקצועי ולחקלאים יש וודאות שיש להם ביטוח. כשיש חוסר ודאות כל העסק הזה נתקע.

לסיום שאל דני קושמרו את אלון זס"ק אודות השפעת שינוי האקלים ואיך נראית ההיערכות לעתיד: "יש התחממות, מכירים את זה וזה כבר כאן, מצד אחד רוצים לעשות הרבה כדי להפחית, ונערכים לזה כבר היום. מקיימים תרחישים פרטניים עם השירותים המטאורולוגיים, תרחישים שאומרים מה יהיו טווחי הטמפרטורה עוד עשרים שנה, משרעת של הגשם, ולאור זה עובדים בלהתאים ולשנות את הגידולים ולהערך ." השיב זסק

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן