האם השווקים יצליחו להתחרות ברשתות השיווק? ומה יש לחקלאים להגיד על זה?

אחד הפאנלים המרכזיים בועידת משוב עסק בהגברת התחרות. סוגייה מורכבת שהופכת מורכבת אף יותר בתקופת הקורונה, כשרשתות השיווק נשארו פתוחות, השווקים נאבקו בשביל חמצן, והשוק המוסדי שצורך תוצרת חקלאית נפגע גם הוא מאוד. 

חיים אלוש שהנחה את השיחה פתח את הפנאל בביקורת על האוצר שמכוון את הגברת התחרות על ידי פתיחת ייבוא תוצרת מחו"ל. לטענתו, פיתרון זה לא מתמודד באופן אמיתי עם הורדת המחירים ואפילו פתיחת הייבוא מביאה לחוסר תחרות והעלאת המחירים. "אם יש 400 מגדלי עגבניות – ברגע שנוצר משחק של ייבוא מקטינים את התחרות. רמי לוי או כל רשת אחרת מייבאת, החקלאים מייצרים פחות, ויש לנו פחות חקלאים פחות תחרות." אלוש מותח ביקורת חריפה כנגד רשתות השיווק הגדולות, 4 במספר וטוען כי הן מנהלות את כל השוק, מחליטות על המחירים ועושות מה שעולה על רוחן.

לדבריו האופן הנכון להגביר את התחרות היא לייצר אותה כאן בישראל. טלי פרידמן יו"ר שוק מחנה יהודה, "כדי להגביר את התחרות בישראל צריך להקים שוק סיטונאי חדש ולטפח את השווקים העירוניים כאלטרנטיבה לרשתות השיווק" פרידמן מוסיפה "אני מייצגת את כלל השווקים בארץ, כל המהלך הזה התהווה בקורונה, ברגע שמעודדים ייבוא מבחוץ משאירים את החקלאים בחוץ וזה מוריד אותם למקומות נמוכים כי הם צריכים למכור את התוצרת במחיר נמוך."

"רשתות המזון בסיוע המדינה דחקו את השווקים לפינה, אנחנו נאבקנו כדי לפתוח ולנשום, מי שנשאר בפרונט זה רשתות השיווק, והן יכולות להרשות לעצמן לעשות מה שהן רוצות. בייבוא או בתוצרת החקלאית, למכור עגבניה ב6 ש"ח וליצור פערים הולכים וגדלים. זה השאיר אותנו מחוץ למשוואה. ברגע ששווקים לא יתפקדו הראשונים שיפגעו הם החקלאים. אני חושבת שהמהלך של הגברת התחרות צריך להיות בארץ. הממשלה צריכה להגביל את הייבוא בתקופות כאלה, אנחנו צריכים לתמוך אחד בשני, צריכה להיות שרשרת של סינרגיה מאוד ברורה כדי להטיב גם עם השוק הקימונאי גם עם השוק הסיטונאי וגם הצרכנים." אומרת פרידמן.

בהמשך השיחה הצטרף מאיר יפרח, מזכיר אירגון מגדלי הירקות, גם הוא מבקר את התנהלות הממשלה. לדידו "יוקר המחייה הוא לא אצל החקלאי, הוא נמצא בין הרשת לצרכן. הוא לא אצל החקלאים, הם מקבלים את אותם אחוזים שהם קיבלו תמיד. להיפך, מה שקרה עם חיזוק הרשתות הוא שפעם אחת הם גובים את העמלה של הסיטונאים ופעם שנייה הם מגדילים את הסכום לצרכן ב400% לכן כל העניין של לייבא בשביל להוזיל היא בעליל לא נכונה. היא גם לא עבדה."

יפרח מסביר מדוע הגדלת התחרות כאן בארץ בפיזור התוצרת בשווקים תהווה את הפיתרון המיטבי: "הביאו 40 אלף טון עגבניות השנה – זה 4000 דונם של אדמה שחקלאים לא עשו, הפרנסה של האזור בעזה היא עגבניות והדרים ופלפלים וככל שאתה מייצר יבוא, נוצר עוד לחץ על משרד האוצר להוריד מכסים ולפתוח את השוק – זאת טעות. אם רוצים ביטחון מזון ורוצים שהשוק המקומי והחקלאות תייצר מקומות עבודה נוספים ולשמור על הפריפריה אין ברירה. צריך להגביל את הייבוא ולהגביר את המכס."

פרידמן מחדדת שהדרך הנכונה להוריד בסופו של דבר את יוקר המחייה קשורה ביכולת החיבור הישיר 

בין הסוחר בשוק אל החקלאי. יפרח התנגד להצעה וטען שבגישה הזאת היא מחלישה את השוק הסיטונאי "ברגע שיש קשר הדוק של שיתופי פעולה, בדרך נחזק את השוק הסיטונאי. הקשר בין החקלאי לסוחר הבודד הוא לא ריאלי, אבל אם אנחנו מדברים על לאגד את כל השווקים ולבסס שוק סיטונאי נוסף וחזק – זו הדרך הנכונה כרגע."

יפרח סיפר בעצב על ביטול השוק בסיטונאי במסובים שהיה יכול לתת מענה טוב למצב, "בגלל זה הרשתות נכנסו לוואקום הזה, בין החקלאי לרשת השיווק, וזה עוד תוספת עמלה. הרשת בכלל לא רואה את החקלאי. היא  אומרת למשווק 'תביא לי 400 משטח' והוא כבר יודע ממי לקחת וזה עוד הפעם מגביר את העמלות.

גורם נוסף בפאנל הוא איתן בן דוד מומחה לשיווק שפעל להגברת שיתופי פעולה עם השווקים, אשר הצביע על מספר בעיות ואפילו נתן גם כמה פתרונות קונקרטיים למצב. "כשאתה מדבר על תחרות אני מדבר על 2 סוגים. קודם כל, תחרות ברמת הצרכן שאמורה להביא לו כמה אופציות ואז הוא אמור לבחור את האפשרות הטובה והזולה ביותר הקיימת. כשהוא הולך לשווקים הוא רואה את חנות א', ב' וג'. ברשתות השיווק אין לך תחרות – אתה נתקל במוצר במחיר נתון. פה יש בעיה עם הכוח הגדול של הרשתות".

בעיה נוספות שהוא מצביעה עליה היא שאין תחרות בשוק הפירות והירקות בישראל. דבר הקשור לעובדה שאין מפגש מסודר בין ההיצעים והביקושים. "אף אחד לא יודע מה המחיר הנתון כי אין מפגש מסודר ואין מידע מלא, ודבר נוסף הוא הסטנדרט – כל אחד מדבר על איכות אחרת, ויש כאן בילבול מכל השפה, מי שנהנה מהבלבול הזה זה רק גורמי הביניים ומי שסובל מזה זה החקלאים שמוכרים בזול והצרכנים שמשלמים ביוקר. זה מחדל של מדינת ישראל כי שוק זה צורך."

בן דוד טוען שפיתרון משמעותי שהתפתח לאחרונה קשור בקנייה באון ליין "מכירת האונליין מגבירה את התחרות, צרכן פותח את האינטרנט ואומר 'אני יכול לקנות מפה ומפה ומפה'.

הדובר האחרון בפאנל היה אלעד מלכא מנכ"ל 'האינטרס שלנו הלובי שלך בכנסת' שטען כי החקלאים מרוויחים הרבה יותר מרשתות השיווק. מלכא הציג נתונים האומרים כי אחוז הרווח של החקלאים הוא 17% לעומת כ4.2%  של רמי לוי ו 3.9% של שופרסל דיל. הצגת הנתונים הזאת עוררה את זעמם של שאר יושבי הפאנל ואפילו אלוש יצא בהצהרה זועמת על מלכא – "מאיפה הבאת את זה? תקבע סיור. יש הרבה חקלאים שמפסידים הרבה כסף ואתה טועה ומטעה".

לסיכום הפאנל פרידמן השאירה טעם של תקווה. "יש לנו יכולת ליצור שינוי, זה תלוי בשיתופי פעולה כדי להאיר את עיניה של הממשלה לעוד שוק סיטונאי גדול בארץ ולעשות את החיבורים בין הסוחר הצרכן. צריכה להיות כאן הסברה. הצרכן עצמו שמקבל את התוצרת שלו לא מבין בכלל מה עובר בדרך כשהוא מגיע לקנות הוא צועק 'יקר כאן'. חבר'ה לא יקר כאן זה המחיר האמיתי, הוא צריך להבין שהסחורה האיכותית שהוא קונה היא סחורה שלא עברה הרבה ידיים. לא במקררים ולא בהקפאה עמוקה. מה שיצא מהשדה הגיעה אליו".