אז איך עונים לאנשי פורום קהלת?

בצל עננת פירוק הממשלה ובצל מגפת הקורונה, התקיימה היום הועידה ה11 לחקלאות, האירוע הידוע והמשפיע ביותר על השוק החקלאי בישראל. הוועידה התקיימה באופן מקוון והשתתפו בה שר החקלאות, ח"כ אלון שוסטר, מנכ"ל משרד החקלאות ד"ר נחום איצקוביץ', מנכ"ל מועצת הפרחים מר צבי אלון, מנכ"ל שופרסל מר איציק אברכהן ועוד מומחים בתחום. את הועידה הנחה דני קושמרו מערוץ 12.

בועידה התקיים פאנל מרכזי בנושא ביטחון המזון בישראל, אחד הנושאים החשובים ומעוררי המחלוקת במדינה. בפאנל השתתפו מנכ"ל משרד החקלאות ד"ר נחום איצקוביץ', אלי מורגנשטרן, רכז מים וחקלאות במשרד האוצר, רני ברנס מגדל פירות מוביל בישראל, עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת ושי חג'ג' יו"ר מרכז המועצות אזוריות.

בתחילת הפאנל נשאל רני ברנס האם תקופת הקורונה חיזקה את החקלאות המקומית, על פי ברנס הקורונה לא שינתה את היחס ואת החקלאות המקומית, לברנס היה חשוב להתייחס ישירות לנושא הפאנל, ביטחון המזון בישראל "זה מתחלק לכמה חלקים, קודם כל תיקח את איכות הפרי, כל בדיקה שעשינו הפרי הישראלי מול ייבוא, איכות הפרי הישראלית גבוהה ב2 מדרגות" הוא המשיך להסביר כי הפרמטרים שבו בודקים את הפירות בארץ הרבה יותר דקדקנים מאשר בחו"ל. "הפרי שלנו יותר נקי, אנחנו נבחנים עם זכוכיות מגדלת ויוצאים טוב, הפרי שבא מחו"ל לא תמיד יצא בטוב, הוא נבחן בפרמטרים אחרים, יש לו יותר חומרי הדברה, בודקים אותם בפרמטרים אחרים, הרבה פחות מחמירים ממה שבודקים אותנו הישראלים." באמירתו זו מצד אחד ניתן היה לחוש את הגאווה על הפרי האיכותי בארץ ומצד שני את הביקורת על הפרמטרים הקשיחים אולי מידי שמתקיימים בישראל.

רני המשיך והתייחס לחשיבות ביטחון האספקה של המזון, לעובדה שבארץ – אין צורך לחשוש מאספקה/חוסר אספקה. "אתה בונה על טורקיה אבל פתאום יכול להיות מרמרה, אתה בונה על ירדן פתאום יש קורונה, ציונות יש לי חבר שאומר שזה גם שווה כמה אגורות".

בהמשך דבריו שם רני דגש נוסף בביטחון ושמירה על גבולותיה של מדינת ישראל. לטענתו רוב החקלאות נמצאת ומשרטטת את גבולות המדינה שלנו, מדרום לצפון "בוא נחשוב איפה יושבת החקלאות הישראלית – ערבה, עמק המעיינות, תעלה לעמק הירדן, רמת הגולן, ברעם וירעון בגליל מערבי  יורד עד ניצנה שם יושבת החקלאות הישראלית ואם האנשים האלה לא מגדלים חקלאות שם, הם לוקחים מזוודה ועוזבים לת"א". לטענתו כשמדברים על ביטחון מזון רוב הפעמים לא מתייחסים לפרמטר של שמירה על גבולותיה של המדינה "החבר'ה של עוטף עזה באותו יום חטפו טילים ובאותו יום הביאו להם ייבוא עגבניות מטורקיה" הוסיף.

אלי מורגנשטרן, רכז מים וחקלאות במשרד האוצר שבתחילת הפאנל טען כי תקציב למשרד החקלאות היה מוכן על השולחן כל העת ואף התעדכן תדיר מידי כמה שבועות, התייחס לסוגיית ייבוא המזון ותקף את החקלאות בארץ שלא מצליחה להדביק את קצב גידול האוכלוסייה המזון בחקלאות, וכי הייבוא בארץ נעשה בלית ברירה. "אנחנו מסתכלים על השוואת בצריכת מזון כשאני הייתי ילד ירדנו מ650 ג' צריכה ביום לסביבות 400 ג' ליום, ב30-40% בהיקף צריכת הירקות והפרות". לדבריו עובדה זו קשורה בחוסר.

ברנס מיד סתר את דבריו והסביר כי הבחירה של האוצר לייצא קשורה למניעים כלכליים ולא למחסור במזון "אם אתם תמשיכות לעשות ייבוא אז עוד חקלאי יעלמו ועוד חקלאי יסגור את החממה שלו ועוד מטע זיתים ייסגר, אתם יושבים מהמחשב ומייבאים מהעולם כי אפשר ביותר זול אתם בוחנים אותנו לפי שעה אם עלה לרגע המחיר – יאללה לייבא".

גם שי חג'ג התייחס לטענה של מחסור במזון לדבריו כשיהיה חוסר נייבא, הבעיה שחג'ג סימן היא העובדה שכתפיסת עולם ניתן להכיל בארץ ישראל שוק חופשי "אנחנו מדינה קטנה באזור מאוד מורכב, אנחנו לא יכולים להסתמך על ארדואן, אנחנו במזרח התיכון".

מורגנשטרן התרעם כי כל הבלאגן של הייבוא מדובר ב5%-6%. ברנס מיד סתר את דבריו והתייחס לסיטואציה בה כאשר מביאים ייבוא באותה שנייה חקלאי זורק את הגידול שלו. "אל תגיד לי 5%. הרבה יותר בתקופה, אתה מודד את זה לפי שנה".

עוד המשיך הדיון האם הבחירה לייבא פירות וירקות קשורה לחוסר או שהיא מגיעה ממניעים אחרים "אנחנו מגדלים 120 מיליון ק"ג תפוח עץ, 150 מיליון ק"ג בננות, 25 מיליון ק"ג תמרים, 100 מיליון ק"ג אבוקדו 100 מיליון ק"ג אפרסקים, יש כאן הרבה מאוד ירקות ופירות שמספיקים להאכיל את כל המדינה. אתם פותחים את הייבוא לא כשחסר, אני רואה את רמי לוי מתריע שייחסר,  אם אתם פותחים ייבוא החקלאי סוגר את החממה שלו, אל תבקש מחר שיהיה את הכמות הזאת, אנחנו לא מגדלים לא תירס ולא חיטה כי אנחנו לא מדינה של קומודוטי, אנחנו מגדלים את הירקות והמטעים עם מי קולחין מטוהרים, שהמדינה הייתה משקיעה מיליונים כדי לטהר אותם. אנחנו עם זה עובדים, ומאכילים מדינה שלמה" סיכם ברנס.

בחלק השני של הפאנל הועלה בזום עו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת וכאשר נשאל איזה ציון היה נותן לחקלאות בקורונה אמר כי "זה ממש בדיחה לטעון שבשביל ביטחון מזון צריך לצרוך יצור מקומי" לטענתו של רובין בזמן הקורונה כל מה שגודל ונוהל בישראל היה חסר ומה שמיובא מחו"ל יש בשפע. רובין התיחס לטענה של ביטחון המזון והציע דרך אחרת להתמודד עם חשש למחסור במזון,הוא נתן לדוגמא את ארה"ב שמגדלת את החיטה, ומאחסנת אותה "היא צריכה לאחסן כמה חודשים קדימה בתקופה שהחיטה בשדה, גם אנחנו יכולים לאחסן מלאי כמה חודשים קדימה רק בלי החלק של לגדל בשדה". 

השיחה עם רובין עוררה כעס רב גם מול רני ברנס וגם מול מנכ"ל משרד החקלאות, רובין האשים שבגלל שאין מספיק ייבוא בארץ "ילד בישראל לא יטעם אננס". לדבריו בגלל שלא מביאים אננס מחו"ל שעולה 10 ש"ח " כמו שמוכרים בכל אירופה" אלא מוכרים אותו ב40 ש"ח לא כל המשפחות יכולות להרשות לעצמן לרכוש את הפרי האקטוזי.

לטענה זו אפילו קושמרו התערב וסתר את דבריו של רובין "הבאת את הדוגמא של אננס, יש את משק אזולאי בבקעה שמגדל אננס מאוד איכותי על הגבול וגם במקביל מייבא אננס מתאילנד שיותר זול אבל פחות טעים ופחות איכותי ונותן פרנסה לתאילנד ולא לישראל". השיב, דני המשיך וניסה להבין מה בעצם רובין מציע, מה מבחינתו צריך להיות על החקלאות בארץ."צריך להתייחס לזה כמו עסק לכל דבר בלי שום ערכים?" שאל את רובין. רובין השיב כי במאה ה21 צריך לחשוב על דרך אחרת לתפוס את הקרקע, דרך חדשנית. בהמשך פירט את התפיסה שמעבירה את החקלאות מגידול ממשי של מזון למכירה של ידע "יש בא"י חקלאות הייטק יוצאת מן הכלל, היא לא עתירת קרקע ולא עתירת משאבים, היא עוסקת בידע החקלאית, איך לבנות את הרפת הכי יעילה, את הלול הכי יעיל,איך לייצר חקלאות במכולות, איך לייצר מים, בשביל דברים כאלה לא צריך לייצר שדות מאופק לאופק שתופסים שטח, מה שצריך עכשיו שהמדינה תשתמש ביתרון היחסי שלה שנעשה חקלאות ניסיונית ותייצא ידע לא ירקות ופרחים, אם משרד החקלאות יצטמצם נוכל לייצר תחרות גבוהה מאוד אם לא יפריעו לה."

חתם את הפאנל רני ברנס כסיפר על רני מנכל אולמרט שהגיע לארץ ותיאר את החשש שלו שוך 15 שנה יחסר לי מזון על המדפים, "הוא מודאג ממחסור במזון אנחנו לא מודאגים".