החקלאים כבשו את כנסת ישראל

הבוקר התקיימה ישיבה חגיגית של שדולת החקלאות ביוזמתו של יו״ר הלובי החקלאי, חה״כ רם בן ברק ובמעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר.

במהלך היום אף התקיימו ועדות בנושאי החקלאות בועדת הכלכלה, הכספים והעבודה והרווחה.

חבר הכנסת רם בן ברק, יו״ר שדולת החקלאות:
״החקלאות הישראלית נמצאת באחד המשברים הגדולים בתולדותיה. בד בבד עם התייקרות המים, שכר העבודה וצמצום השטחים החקלאיים, אנחנו מתמודדים עם תפיסת עולם שתופסת את החקלאות במימד צר בלי ראייה לטווח ארוך וללא תכנון אסטרטגי ומתן אופק בטוח לחקלאי הישראלי.
המצב הוא שבמדינת ישראל, שהוקמה על כתפיים חלוציות ועבודת האדמה, מדינה שגבולות יה נקבעו על ידי ישובי המרחב הכפרי, הקיבוצים והמושבים שנשלחו לקבוע את גבולותיה. דווקא כאן במדינה שמתאפיינת בכלכלת אי ומחויבת לייצר לעצמה ביטחון תזונתי, דווקא כאן – נתפסים החקלאים כאויבי הציבור.
יום החקלאות שאנו מציינים היום בא לשנות גישה זו. הוא בא להחזיר לחקלאות ולחקלאים את המעמד ואת המקום הראוי להם במדינת ישראל. החקלאות הישראלית הייתה ספינת הדגל של הייצוא הטכנולוגי והידע החקלאי למדינות רבות.
מדינת ישראל השכילה לפתח את החקלאות, לייצר זנים חדשים ולהגיע לתוצאות פר דונם שלא נראו כמותם בעולם. את זה אנחנו מתכוונים להשיב!״

ח״כ אופיר סופר (ימינה) יו״ר משותף בשדולת החקלאות:
“כבן להורים שהתיישבו במושב חקלאי אני רואה ערך חשוב וציוני בחקלאות הישראלית ובחיזוקה. במשבר הקורונה אנחנו באמת עדים לחשיבות של פיתוח תוצרת ישראלית והחשיבות של ביטחון המזון. החקלאות הישראלית היא פורצת דרך וכפי שאמרתי הבוקר בפתיחה החגיגית של יום הציון בכנסת- אני חוזר ואומר שצריך לקבוע חזון ויעדים ברורים לחקלאות הישראלית.
נושא חשוב שיש להזכיר ביום זה ולא רק זה הטרור החקלאי המתרחש בכל רחבי הארץ. הטרור החקלאי מעיד שוב ושוב על מאבק הבעלות שלא מפסיק להתנהל. הבעיה הטקטית חונה במשרדיהם של השר לביטחון הפנים ושר המשפטים. הבעיה האסטרטגית לפתחו של ראש ממשלת ישראל.״

חבר הכנסת אלוף (מיל') עוזי דיין: ״רואה בחקלאות ובחקלאים מרכיב חיוני לתקומת ישראל בארצו.
השדולה צריכה לדאוג שחקלאי יוכל להתפרנס בכבוד ושההתיישבות תמשיך למלא את תפקידה כשומרת גבולות הארץ וכשותפה להובלת הנושאים הערכיים והחברתיים.
לשם כך עלינו לדאוג לפרטים – ממחירי התוצרת דרך מו"פ חקלאי ופועלים חקלאיים ועד שילוב מערכות קרקעיות סולאריות עם גידולים חקלאיים.
שיהיה לנו חורף בריא, גשום וטוב!״

מזכ״ל תנועת המושבים, עו״ד עמית יפרח: ״היום הזה מסמל את חשיבות החקלאות כאינטרס לאומי ומהצד השני ניתן דרכו לקדם את האתגרים הרבים איתם מתמודדת החקלאות בימים האלה.
אמצעי הייצור בכדי לקיים חקלאות יציבה הינם הקרקע , המים והעובדים הזרים . בשנים האחרונות בשל מדיניות בעייתית כלפי החקלאות מחלחלת ההבנה שהכנסת והממשלה הם אמצעי ייצור לא פחות חשוב משלושת האמצעים הקלאסיים וחייבת לתת מעטפת תומכת בחקלאות להבטיח את יכולת העיבוד והפרנסה בכבוד של החקלאי.
אנו תקווה כי כניסתו של אלון שוסטר לתפקיד שר החקלאות, שר אשר מבין לעומק את צרכי החקלאות יחד עם השלמת החקיקה של חוק החקלאות תביא למפנה המיוחל מצידנו מייצגי החקלאים והחקלאות ליעד הראוי לחקלאות ישראל .
המשק המשפחתי מציין 100 שנות חקלאות , הוא היה ותמיד יהיה נכס אסטרטגי של מדינת ישראל״.

שי חג׳ג׳ יו״ר המועצות האזוריות: ״מרכז המועצות האזוריות משקיע את מירב האנרגיות בחקלאות. יש לנו חקלאות מפוארת, מתקדמת, המייצאת ידע לכל העולם. אנחנו דורשים לענף החיוני כל כך לביטחון, לשמירה על האדמות, הסביבה ובעיקר לביטחון המזון- את היחס הראוי לו.״ חג׳ג׳ ציין ״יש לנו גם הישגים. עבדנו עם שר האוצר ישראל כץ, וסוכם על דחיית התמיכה הישירה, שזה נושא מהותי, קיבלנו הארכה לחידוש הסכם החלב ובתנאי שיהיו הסכמות. ויחד עם זאת, יש איומים לא מעטים, הייבוא, מס המעסיקים, הותמ״ל והועדות הגיאוגרפיות. נדאג שחוק החקלאות יחוקק. יש נוסח מוסכם.״ חג׳ג׳ פנה לשר החקלאות, למנכ״ל משרדו ולחברי הכנסת באולם ואמר ״אנחנו פה כדי להילחם איתכם יחד למען ביטחון המזון של תושבי ישראל.״

מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר:
״מעבר לטיעונים הקבועים על הערכים המוספים הדרמטיים של החקלאות העברית, נוסף השנה טיעון משמעותי נוסף.
בימים של משבר תעסוקה עצום מימדים יהיה זה טרוף מוחלט ליבא אבטלה.
מצווה על כל מי שמכיר במצב, לשמר את פרנסתם של חקלאי ישראל וכל המתפרנסים אזרחי ישראל, החיים משרשרת הערך שתחילתה הוא המוצר החקלאי.
חייבים להבין את הסיטואציה ולקבל החלטות בהתאם.״

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן: ״לפני 20 שנה שהתחלנו את יום החקלאות בכנסת הבנו כבר אז שזה סוג של מאבק על הנרטיב. שלצד הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים החקלאים חשוב לעלות ולציין את החוזקות של החקלאות הישראלית ואני מבקש להודות ליוזמים של היום הזה, שלא ויתרו גם בתקופה המאתגרת הזאת להביא את הנושא לכנסת.
היום בכל העולם רוצים ידע חקלאי, כל שר שחוזר מחו"ל מדבר איתנו על זה, דובאי ואבו דאבי עוסקות היום בבטחון המזון, יש שווקים חדשים שנפתחים והם צמאים לידע והחדשנות בחקלאות הישראלית. זו צריכה להיות מדיניות ממשלתית, צריך להפנים שההשקעה בחקלאות הישראלית היא השקעה לא רק בבטחון המזון והעצמאות שלנו אלא גם בפיתוח הכלכלי של מדינת ישראל״.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: ״אני רוצה להודות לרם בן ברק על היום החשוב, בנימה זו אציין את האווירה הטובה השוררת בין החקלאיים למשרד החקלאות. מס המעסיקים הוא צו השעה! במידה והוא יחזור זו תהיה יריקה בפנים לחקלאי מדינת ישראל. זהו מס לא צודק, לא כלכלי ולא מוסרי. זהו מס גזל של המדינה״.

יור התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, דובי אמיתי: "בעת הזו, מדינות העולם מבינות את חשיבות העצמאות וביטחון המזון וחוסר התלות בגורמים חיצוניים. מדינת ישראל שמאותגרת בשוטף במצבים ביטחוניים ושינויי אקלים חייבת להבטיח את העצמאות התזונתית של אזרחי ישראל ולשם כך יש לעודד ולחזק את החקלאות הישראלית, לחזק את הייצוא החקלאי לאור הסכמי השלום החדשים עם מדינות ערב ולהגביר את כושר התחרות של החקלאים באמצעות הוזלת עלויות המים וכח העבודה שיוזילו את עלויות הייצור ויסייעו בהורדת יוקר המחייה"

רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר:
״הגעתי לכנסת להשמיע את קולם של החקלאים והחקלאיות במרכז הארץ, שקולם הולך לאיבוד בעידן של בינוי חסר אבחנה, קידוש הפרט והגלובליזציה. לומר שהגיעה העת להחזיר את החקלאות למרכז – לעצור את דריסת השטחים החקלאיים במרכז הארץ על ידי תכנון חסר מעצורים באמצעות חוק הותמ״ל, ולבטל את התכניות ההרסניות שקודמו באמצעותו; לייצר ציר הכנסה למשקים חקלאיים באמצעות קידום פתרונות נלווים לחקלאות ותיירות חקלאית; לתת פתרונות ראויים לסוגיות העסקת עובדים זרים לצד חיזוק ידיים ישראליות בחקלאות״

עמית בן-צור, מנהל מכון יסודות: "בכל התרחישים מולם ניצבת ישראל – החקלאות תצטרך למלא תפקיד משמעותי הרבה יותר במערכת אספקת המזון. הממשלה צריכה להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית חיונית, לבחון את התנאים שהחקלאות צריכה כדי למלא את תפקידה במערך בטחון המזון הלאומי ולהעמיד את כלי הפיתוח והתמיכה כדי שהחקלאות תוכל לעמוד במשימה. רק תכנון מושכל, שמשלב בין ייצור מקומי מפותח לבין יבוא, ומבוסס על ניהול סיכונים – יוכל לספק בטחון מזון לנו ולדורות הבאים".