יום שלישי, יוני 18, 2024

פוסטים אחרונים

בקבוצת חיפה מייצרים מנהיגות שוק עולמית

מפעל חיפה נגב של קבוצת חיפה נדרש להתמודד עם סגירת "האח הגדול" שבמפרץ חיפה, להכפיל את כמויות הייצור שלו ולשמר ראייה חדשנית ופורצת דרך ■ "מנהיגות שוק משמעה להיות בחזית החשיבה היום, כדי לפתח את מה שבעוד עשור כבר יהיה הסטנדרט", אומר נתן פלדמן, סמנכ"ל שיווק, פיתוח עסקי, וחדשנות של קבוצת חיפה

כשרואים את תנופת הבינוי והעשייה במפעל קבוצת חיפה שבמישור רותם, קל לשכוח את ימי המשבר של 2017, כשהמפעל במפרץ חיפה נסגר מתוקף צו של המשרד לאיכות הסביבה; את ההשבתה הממושכת ואת פיטוריהם כ־250 עובדים.

חיפה כימיקלים, השם שליווה את החברה מאז הקמתה בשנת 1966, כבר לא ממש רלוונטי – החברה כבר אינה פעילה בחיפה וגם אינה מייצרת כימיקלים. השם קבוצת חיפה משמר את העבר ומצביע אל העתיד: חברה בין־לאומית שבסיסה בישראל ובאמצעות 17 (עוד מעט 18) חברות־בנות ברחבי העולם מייצרת פתרונות למגוון יישומים חקלאיים ותעשייתיים, ביותר מ־100 מדינות בעולם, ושואפת למצב את עצמה כמנהיגת שוק באמצעות ידע, איכות וסל פתרונות נרחב של מוצרים והשירותים.

"רוב החברות הבנות נמצאות באירופה, כי שם מתפתחת החקלאות המדייקת שאנו מתמחים בה", מסביר לי נתן פלדמן – סמנכ"ל שיווק, פיתוח וחדשנות עסקית, "אבל יש חברות ואתרי ייצור קטנים גם באמריקות, בדרום אפריקה, באוסטרליה, במזרח הרחוק – סין ותאילנד, ובשאר אזורי אסיה".

פלדמן מארח אותי במפעל חיפה נגב יחד עם רונה סיסטר גאון – מנהלת מחלקת המרקום, ובעז דבילנסקי – מנהל מחלקת הפרויקטים. חיפה נגב הוקם ב־1997 כסניף משני של חיפה כימיקלים, וכשסגרו את המפעל הצפוני – עבר כל הייצור לכאן. עם תוכנית השקעות של כ־700 מיליון דולר, שתיפרס על פני 6-5 השנים הבאות, המפעל היום שוקק עשייה.

"המטרה המרכזית היא קודם כול השבת כושר הייצור שאבד עם סגירת המפעל בחיפה" מספר פלדמן. "מדובר בהכפלת כושר הייצור המקורי בחיפה נגב – מ־200,000 טון בשנה חנקת אשלגן, מוצר הדגל של החברה, ל־400,000 טון עד שנת 2027, כשכל מוצרי ההמשך נשענים על תוצרי תהליך זה".

מגדילים את העוגה


"בדרך ל־400,000, כבר הצלחנו לפתור צווארי בקבוק ולהגיע ל־250 אלף טון, בדרך ל־300 אלף טון השנה", הוא מספר. "המשימה הראשונה היא לחזור למספרים הקודמים. נעלמנו מהשוק לכמה שנים, ובשוק אין ואקום. מה שלא סיפקנו, אחרים סיפקו. אנחנו צריכים למצוא לעצמנו את המקום מחדש. איך עושים את זה? לא יוצאים למלחמות אלא דואגים להגדיל את העוגה. מייצרים מנהיגות שוק עולמית.

"כמותית, אנחנו רק מספר 2 בחנקת אשלגן עולמית. המוביל הכמותי בשוק הוא יצרן צ'יליאני, שעובד בתהליך שונה. במה אנחנו כן מובילים? בידע, בחדשנות, בפיתוח שוק, באיכות ובשירות".

רונה סיסטר גאון ומפעל האמוניה ההולך ונבנה. המפעל ייתר את התלות של מדינת ישראל ביבוא האמוניה ויחסוך שינוע מיותר בכבישים
רונה סיסטר גאון ומפעל האמוניה ההולך ונבנה. המפעל ייתר את התלות של מדינת ישראל ביבוא האמוניה ויחסוך שינוע מיותר בכבישים

מה אתם מציעים בשוק?

"אנחנו מציעים מגוון גדול של פתרונות לשוק הדשנים, בהם מוצרים, שירותים וטכנולוגיה. יש לנו דשנים מיוחדים לחקלאות מדייקת, תוכניות דישון חינמיות, אפליקציה מבוססת תמונה המדגימה את ריכוזי החנקן בעלה, ועוד ועוד. הראייה שלנו היא תמיד קדימה, למה שיקרה בעשורים הבאים.

"בעולם שיש בו מחסור במשאבי ייצור כמו קרקע ומים והתייקרות של כוח העבודה, ומאידך יש גידול באוכלוסייה וברמת החיים – עלינו להגדיל את התפוקות ליחידת מים וליחידת שטח. צריך גם לזכור את השינויים בדפוסי הצריכה, עם ביקוש יציב למה שהיה פעם תוצרת עונתית או ריכוז הקניות למשק הבית לפעם בשבוע, במקום הביקור היומי אצל הירקן. אלה דורשים שיטות גידול יעילות יותר ותוצרת איכותית, בעלת חיי מדף ארוכים יותר. לתוך כל אלה נכנסות דרישות חדשות של קיימות, המחייבות לצמצם את כמויות הדשנים ולשנות תהליכי ייצור.

"חשוב לזכור שביטחון תזונתי אי אפשר לבנות על דשן אורגני כמו קומפוסט ומחזור שאריות. עולם הדשנים התעשייתיים אפשר לאוכלוסיית העולם לגדול לשבעה מיליארד איש. כדי לאפשר את הקפיצה ל־10 מיליארד, נזדקק לחקלאות מדייקת ולטכנולוגיות נוספות.

"הנישה הייחודית שלנו בעולם הדשנים היא של הזנה מדייקת, המאפשרת לתת לצמח בדיוק את מה שהוא צריך, בהתאם לסוג הגידול ושלבי הגידול, תנאי האקלים והקרקע ועוד, ובכך לייעל את השימוש בדשנים. למעשה, אנחנו חברת הדשנים היחידה שמתאמצת להציע פתרונות שיאפשרו לחקלאי לצרוך פחות דשן… אנחנו יודעים שככל שיאמצו את השיטות האלה, של ליישם פחות דשנים, אנחנו נמכור יותר – כי כמות המגדלים תגדל ושטחי הגידול יתרחבו".

בחווה החקלאית שליד דימונה. מימין: אפרת שחר, יוסי סופר ורבקה אטיה. שיתוף פעולה חינוכי לטובת דור העתיד במדע
בחווה החקלאית שליד דימונה. מימין: אפרת שחר, יוסי סופר ורבקה אטיה. שיתוף פעולה חינוכי לטובת דור העתיד במדע

מעטפת של ידע

הפתרונות של קבוצת חיפה מורכבים מהמוצרים שלה, אבל גם מטכנולוגיות היישום וממעטפת של ידע: פורמולות המכילות את כל האלמנטים והמיקרואלמנטים הדרושים, בהתאמה לסוג הגידול ותנאי הסביבה, שיטות מדידה אונליין ועוד.

"אנחנו רוצים לעשות דברים באופן משולב: מגוון מוצרים, טכנולוגיה, חדשנות, שירות וייצור ידע, שאותו אנו חולקים בשמחה עם העולם. יש לנו תוכנות מומחה שאנחנו מעמידים לרשות החקלאים, והם נעזרים בהן לצורך תכנון הדישון לפי צרכים ספציפיים שלהם. תוכנית הדישון מתייחסת לגידולים שונים ולשלבי גידול שונים ומתייחסת גם להשפעה הסביבתית: אתה יכול לראות כמה חסכת במונחי טביעת רגל פחמנית על כל קילוגרם שקטפת לאחר המעבר להזנה מדייקת.
"בשנה האחרונה, אתר האינטרנט שלנו – Haifa-group.com – קיבל יותר ממיליון וחצי צפיות, כ־4000 ביום. אין לזה אח ורע בענף שלנו. אנשים מחפשים את הידע הזה והוא שהופך אותנו ללידרים, מנהיגי שוק. אנחנו מנהיגים את הסטנדרטים, מכתיבים את הפורמולות. זוהי מנהיגות שוק: להיות בחזית החשיבה היום, כדי לפתח את מה שבעוד עשור יהיה הסטנדרט".

כמה מחקלאי העולם משתמשים כרגע בפתרונות שלכם?

"אנחנו מחזיקים בנתח שוק של 25% משוק החממות העולמי. יש עוד שווקים פוטנציאליים שטרם משתמשים בפתרונות שלנו, ואנחנו כמובן פונים גם אליהם.
"חלק מהדשנים שלנו הם דשנים מסיסים, המיושמים בהדשיה – דישון והשקיה בפעולה אחת. הדשנים הללו מומסים במים ומוזנים עם המים ישירות אל אזור בית השורשים באמצעות מערכות הטפטוף. זה מאפשר להשקות בכמויות קטנות, לפעמים גם כמה פעמים ביום, ובכך למנוע בריחה של מים ודשן אל מתחת לאזור האפקטיבי הזה – אל מי התהום, הנהרות והימים. אנחנו משקים רק את האזור האפקטיבי, מונעים איבודים, חוסכים מים ודשן, מונעים זיהום קרקעות וחוסכים גם באנרגיה הנדרשת לייצור הדשנים.

"יש מקומות בעולם שהם נטולי מערכות השקיה מתאימות, וגם כאלה שאין בהם צורך בהשקיה בגלל ריבוי גשמים. במקומות שאין צורך בהשקיה, פיתחנו דשן בשחרור מבוקר – מולטיקוט – המיושם בקרקע לפרק הזמן המתוכנן לעונת הגידול. אפשר להניח אותו בבורות שתילה, והוא יכול להשתחרר גם לאורך שנה שלמה. כמעט 100% ממגדלי האבוקדו בישראל משתמשים במולטיקוט בבור השתילה, עם נוסחה מיוחדת ('ג'וניור') שפיתחנו. לאחרונה החליט קיבוץ כיסופים לטעת 1400 עצי אבוקדו לזכר הנרצחים, ואנחנו תרמנו 10% מכלל העצים ואת כל המולטיקוט שנדרש".

בואו נדבר על קיימות. למה זה חשוב לחקלאי?

"החקלאי מוכר בשווקים ולקואופרטיבים, ואלה קשובים לדרישות הצרכן הסופי. את חלקם נושא זה מעניין מאוד כבר היום. לכן הם התחילו לדרוש מספקים שלהם לפעול בשיטות שתומכות בסביבה, וגם מוכנים לשלם פרמיה – כי גם הצרכן מוכן לשלם. אנחנו רק בתחילת הסיפור, שילך ויתרחב, אבל כבר תופסים בו מקום. פיתחנו מודל עם חברה אירופית שעוסקת בתחום איכות הסביבה, ואנחנו מתעתדים להציג אותו לחקלאים, קואופרטיבים וחברות בתחום שיווק התוצרת, כדי שבהמשך יאמצו אותו כסטנדרט גלובלי. המודל מדגים את מידת הסיכון בטביעת רגל פחמנית וסביבתית בשיטות גידול המתקדמות אל מול השיטה הקונבנציונלית. אנחנו מעוניינים לייצר סטנדרט ביקוש חדש לחקלאות מקיימת, סטנדרט של הזנה מקיימת.

"אנחנו גאים בכך שקבוצת חיפה היא חברת הדשנים הראשונה שהתקבלה לארגון ה־Global Compact, שהוקם על ידי האו"ם כדי לעודד עסקים לאמץ מדיניות אחראית גלובלית. הצטרפותנו לארגון דורשת מאיתנו לפעול על פי ה־SDGs, Sustainable Development Goals – 17 יעדי הקיימות של האו"ם המשלב את התחומים העסקי, החברתי והסביבתי".

תשלובת טורית

ספרו על תהליכי הייצור אצלכם, בחיפה נגב

"אנחנו רוכשים אשלג, שהוא אשלגן כלורי, ממפעלי ים המלח, ובתהליך כימי מחליפים את הכלוריד ומכניסים במקומו חנקן – לקבלת חנקת אשלגן. הכלורידים הם בין אדישים/לא תורמים לבין מזיקים לצמח. בגידולים עמידים לכלור אפשר להשתמש באשלג הגולמי כמקור אשלגני, שהוא הרבה יותר זול, אך אחרים יעדיפו מקור אשלגן נטול כלורידים.

"אנחנו עובדים בתשלובת טורית, כאשר כל מתקן מייצר את חומר הגלם למתקן הבא. המתקן הראשון הוא מתקן האמוניה, שעדיין נמצא בהקמה. עד אז, אנחנו מייבאים אמוניה.

"האמוניה היא חומר גלם ליצור חומצה חנקתית, המהווה חומר גלם ליצור חנקת אשלגן. אמוניה היא מולקולה גזית המכילה חנקן ומימן. בתהליך ייצור האמוניה אצלנו נשתמש באנרגיה מתחדשת, ממקור סולרי, ולכן היא תוגדר כ'אמוניה כחולה'. בתהליך, אנחנו מפגישים גז טבעי ואוויר. הגז הטבעי מתפרק למימן שחובר לחנקן שבאוויר ליצירת אמוניה, תוך יצירת מוצר הלוואי CO2 בריכוז גבוה וברמת טיהור גבוהה. לפיכך, האמוניה היא חומר גלם בתהליך ייצור חנקת אשלגן, אבל גם נוכל לשווק אותה כפי שהיא, לביקושים בישראל. כך נחסוך את היבוא המורכב, וגם יהיו לנו תוצרי המשך לשימושים של היום ולשימושים עתידיים".

למה יבוא האמוניה מורכב?

"זהו גז בעייתי, שהשינוע שלו מסובך, יקר, לא יעיל ולא בטיחותי. מפעל לייצור אמוניה ייתר את התלות של מדינת ישראל ביבוא האמוניה ויחסוך שינוע מיותר בכבישים. זו תועלת נוספת וחשובה".

ומהם תוצרי ההמשך?

"מאמוניה מייצרים חומצה חנקתית. את החומצה החנקתית מעבירים למתקן הבא, שם מפגישים אותה לריאקציה כימית עם אשלג, לקבלת חנקת אשלגן. בתהליכים הבאים מקבלים חומצת מלח, שאותה מפגישים עם סלע זרחן (פוספט) לקבלת חומצות זרחן ועוד. כל אלה ישמשו אותנו בייצור הדשנים.
"ה־CO2, תוצר לוואי של תהליך ייצור האמוניה, יכול להיות נטל – ואנחנו נהפוך אותו לנכס, במחשבה של כלכלה מעגלית. אנחנו מקבלים גז בריכוז גבוה מאוד וברמת טיהור גבוהה, בתהליך שהוא זול יחסית לייצור ה־ CO2אשר מבוסס במקומות אחרים על לכידה מארובות מפעלים והעלאת ריכוז, או בתהליך של שריפה".

להנגיש CO2 לחקלאים

מה אפשר לעשות עם CO2?

"השימושים הרווחים בתעשייה הם לייצור משקאות מוגזים ולתהליך התפלת מים. בשוק הזה יש חוסר איזון, כי בקיץ הביקושים גבוהים יותר ונוצר צורך ביבוא. לנו יהיה כושר ייצור גבוה מאוד. נוכל להחליף את היבוא ולמצוא אפליקציות חדשות למוצר. העלויות הזולות יותר שלנו גם יאפשרו להנגיש את ה־ CO2 לשימושם של החקלאים.
"הרעיון הוא להעשיר את ריכוז ה־ CO2בחממות וכך להמריץ את הגידול ולהגיע ליבולים גבוהים יותר. כרגע אנחנו מריצים ניסויים, וכבר יש תוצאות חיוביות. הפרקטיקה מוכרת באירופה, שבה החממות סגורות רוב הזמן. בישראל, בשל הטמפרטורות החמות, קיים צורך לפתוח את וילונות החממה כדי להוריד את הטמפרטורה, ואז ריכוז ה־ CO2יפחת לרמה המצויה באוויר. בניסויים הנוכחיים אנחנו לומדים כיצד יש לנהל את זה נכון, עם סגירה ופתיחה אוטומטיות, כך שגם בתי הצמיחה בארץ יוכלו ליהנות מהפרקטיקה הזו.

"אנחנו מקווים שפרויקט התקומה שלאחר משבר אוקטובר יאפשר להגשים את החזון של חקלאות מודרנית ביתר שאת, באמצעות השקעות, סובסידיות ופתיחת אפשרויות לבתי צמיחה מתוחכמים עוד יותר. כרגע, אנחנו בונים את הפרוטוקול שיאפשר את השימוש גם בחממות הפלסטיק הרגילות".

"כך, אנו מגשימים את הכלכלה המעגלית, מאנרגיה סולארית לצלחת, דרך ייצור פתרונות הזנה לצמח והעשרה ב־CO2 – לקבלת יבולים גדולים יותר".

חשיבה של עשורים קדימה

הזכרתם קודם את השימוש בחשמל סולרי לקבלת "אמוניה כחולה".

"בעבר השתמשנו בחמש בריכות אידוי לטיפול. כיום אנו משקמים בריכות אלו, כולל מילוי הבריכות באדמה. שטח זה מיועד להיות שדה סולארי פוטו־וולטאי. למעשה, זהו מפעל של כ־400 דונם לייצור חשמל על בסיס סולרי, שישמש לייצור 'אמוניה כחולה'.

"'אמוניה כחולה' היא אמוניה שבתהליך ייצורה קיימת הפחתה של טביעת הרגל הפחמנית בשל המקור האנרגטי לייצורה, וכן בשל מציאת שימושים ל־CO2. דרגה מעליה נמצאת 'אמוניה ירוקה', שבייצורה משתמשים באנרגיה מתחדשת כדי לפרק מים למימן ולחמצן, כאשר לצורך קבלת אמוניה מערבבים מימן עם חנקן. פירוק המים דורש אנרגיה גבוהה מאוד, כך שהתהליך יקר מאוד ולא יתאים לשימושי החקלאות. החשיבה על 'אמוניה כחולה' היא חשיבה של שני עשורים קדימה, בהבנה כי בעתיד – הביקוש לאמוניה מופחתת טביעת רגל פחמנית יזכה לאהדה ולזיכוי כלכלי".

התהליך שאתם נמצאים בעיצומו נראה עצום בממדיו ומורכב מאוד.

"אין ספק. מדובר בהשקעות של כ־700 מיליון דולר, בהן כ־300 מיליון להקמת מפעל האמוניה. התפוקות החדשות דורשות התאמות, תכנון ואישורי בנייה, ייצור חשמל, אחסון חומרי הגלם והתוצרת, תשתיות חדשות, בניית מסוף מכולות בהשקעה משותפת עם רכבת ישראל ועוד ועוד. אנחנו היום מס' 2 בהוצאת מכולות מישראל: כ־15,000 מכולות בשנה, שיגדלו לכ־25,000. אנחנו רוצים להגיע ל־80-90 אחוז שינוע ברכבת, גם להורדת עלויות וגם לצורכי איכות הסביבה ובטיחות.
"זה רק חלק קטן מהרשימה, כאשר מעל לכול אנחנו נדרשים להתמודד עם הדרישות ההולכות ומחמירות של איכות הסביבה, מתוך מחשבה גם על הדרישות העתידיות".

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן