כך נוריד את יוקר המחייה

שנים מדברים על יוקר המחייה ובמקום להוריד אותו, הוא רק מטפס והיאוש בציבור הולך וגובר. מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לחשב מסלול מחדש ולהבין כי היבוא רק מעלה מחירים אך אם נחזק ונשקיע בחקלאות הישראלית, נוזיל את עלויות הייצוא ונעודד תחרות בין יצרנים מקומיים – נוכל להוביל לשינוי אמיתי וירידת מחירים לצד דאגה לעצמאות המזון שלנו. תעזרו לחקלאים – והם יעזרו לכולנו

בזמן שמדינת ישראל הולכת לאיבוד בדרך ללא מוצא בהפחתת יוקר המחיה, כשמוכח פעם אחר פעם כי היבוא מוביל להכבדה נוספת ביוקר המחייה וזו לא הדרך,- יש פתרון אחד שנמצא ממש מעבר לפינה, והוא קל ליישום: השקעה בחקלאות הישראלית.

כמי שמלווה את החקלאות בארץ כבר 35 שנה, אין לי ספק כי מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לחשב מסלול מחדש. ישראל חייבת להשקיע בענף שכל הזמן אנחנו מתפארים בו כלפי חוץ אך פוגעים בו בהחלטות המקומיות. לפעמים אפילו נראה כי מקשים בכוונה על החקלאים הישראלים. זכרו תמיד: החקלאות הישראלית נהדרת, חדשנית, מובילה, כזו שרוצים לחקות ולשאוב ממנה ידע בכל העולם. הבעיה שבישראל מזניחים אותה. לפני עשור, למשל, התוצרת החקלאית הייתה מהזולות בעולם בזכות החקלאות המפותחת שהייתה לנו, כמות החקלאית והתחרות שהייתה בה.

עם השנים הרפורמות והפגיעות בחקלאות הובילו לדילול דור ההמשך וירידה משמעותית במספר החקלאים. אם נשנה כיוון ונשלש את כמות החקלאים בישראל – נוכל להתמודד באופן אמיתי עם יוקר המחיה ולדאוג לעצמאות המזון שלנו. בעיקר לנוכח העובדה שהאוכלוסיה בישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2048 – מה שאומר שנצטרך להגיע למצב בו יהיה צורך לספק פי שניים מזון מהיום, חייבים לדאוג כבר עכשיו לביטחון המזון של ישראל, ואם פעילות זו גם מובילה לירידת יוקר המחייה? הרווחנו כפול.

יוקר המחיה לא הגיע משום מקום. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה זעזעה את השווקים בעולם ואת תחום הסחורות, וגרם לעליות של עד 50% במחירי האנרגיה והגרעינים (חיטה, תירס וכו') – דבר שמוביל באופן מיידי לעליות במחירי הלחם, הבשר, העופות, הדגים ומוצרי החלב. עליות אלו גרמו בישראל לעלייה מטורפת ביוקר המחיה, כשמחירי המזון עלו בעשרות אחוזים. לצערנו, אנחנו שמים לב שבעשור האחרון מדינת ישראל שמה את יהבה על יבוא תוצרת חקלאית במקום לבסס את החקלאות ולהשקיע בחקלאים בעצמאות ובביטחון המזון שלנו. בשל גישה מוטעית זו אזרחי ישראל משלמים ביוקר רב. תרתי משמע.

כפי שישראל השקיעה במאגרי הגז, הקימה מתקני התפלה ותשתיות מים והפכה למעצמת מים עולמית – ולכן מחירי האנרגיה בישראל יחסית לעולם עלו בצורה מתונה – כך היא צריכה לפעול גם בחקלאות. השקעות שיוכיחו את עצמן ויתרמו ליציבות ולכלכלת ישראל. אה כן, ואפילו לביטחון שלה.

איך מחזקים את החקלאות והתעשיה הישראלית? תחזקו, למשל, את המחלבות בארץ. הרי יבוא של חמאה, גבינה או חלב לא ממש עוזר. היבואנים אומרים תודה ומעלים מחירים, מנצלים זאת לטובתם והצרכן ממשיך לשלם יקר. אם יהיו 50 מחלבות בישראל, או לחילופין, 500 מגדלי עגבניות – כך תהיה יותר תחרות על האיכות ורצון של המגדלים להוזיל כמה שיותר כדי שיקנו את הסחורה שלהם.

ומה עם השוק הסיטונאי שהוא המפתח החשוב להגדלת התחרות? באירופה יש כמעט בכל עיר, בישראל אין אפילו אחד. בקיצור, צריך לחזור לנקודת הבסיס: חקלאות זולה עם ייצוא גדול. לכן גם בזה המדינה צריכה להשקיע כספית בהוזלת העלויות לייצוא החקלאים – במחירי המים ובעלויות העובדים למשל – לעזור להם להשקיע במיכון חוסך כוח אדם כדי שהם יעזרו לכולנו. תוצרת חקלאית בישראל במחירים שווים לכל נפש זה אפשרי. מקבלי ההחלטות בממשלה, זה בידיים שלכם.