כך מתכננים לנצח את ההתחממות הגלובלית ולמנוע משבר מזון עולמי!

פרופסור יורם קפולניק, מנכ"ל קרן בארד, יוביל בוועידת ישראל (4-5.1) במעלה החמישה, שולחן עגול בנושא "חקלאות מחדשת", הנוקטת בעיקר בשיטות מודרניות וצפויה לשנות את הענף. בסיום אף יוציא נייר עמדה לשר החקלאות בנושא: "הצורך להתמודד עם שינויי האקלים והשגת ביטחון מזון אינו פוסח על ישראל"

ועידת ישראל לחקלאות ה-13, שתיערך בין ה-4-5.1 במעלה החמישה, תהיה גם השנה האירוע החשוב ביותר של ענף החקלאות. בעיקר בשל זירת השיח הרב-תחומית והבמה היחידה מסוגה לדיוני עומק מרתקים על הענף. הוועידה תפגיש בין מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי ענף החקלאות, מנהיגי התיישבות העובדת וראשי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, משווקי תוצרת חקלאית, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חקלאים מובילים, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה.

אחד מהשולחנות הבולטים בוועידה יהיה בנושא "חקלאות מחדשת", המגמה לעידודה בעולם ואיך היא תוכל לעזור לחקלאי הישראלי. מי שיוביל את המושב ובסיומו אף יוצא נייר עמדה עם המסקנות לשר החקלאות הוא פרופסור יורם קפולניק, מנכ"ל קרן בארד כיום ומי שכיהן בעבר גם בתפקידי הנהלה בכירים במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) ובמועצת הגנים הבוטנים.

"השינויים האקלימיים שאנו חווים היום ביתר שאת, מתרחשים בעת ובעונה אחת עם הירידה בעתודות הקרקע והמים המיועדים לחקלאות, ובכך מדגישים את הצורך במציאת דרכים יעילות ויציבות לייצר יותר מזון בחקלאות – מזון שאוכלוסיית העולם הגדלה תזדקק לו. הצורך להתמודד עם שינויי האקלים והשגת ביטחון מזון אינו פוסח על ישראל, ובימים אלה תשומת לב רבה מושקעת בנושא", מסביר קפולניק.

"בעולם כבר קיימת מגמה לעידוד החקלאות המחדשת, אשר מתמקדת בחידוש משאבי הקרקע בעזרת ממשק המכוון להעלאת בריאותה ופוריותה. יש בפעולות אלו כדי לשפר את הקרקע, ולהפוך למערכת אקולוגית מניבה לאורך זמן, ואף לשמש אמצעי מיטיגציה לאצירת פחמן בקרקע וליצירת חוסן בפני שינויי האקלים", הוסיף קפולניק.

החקלאות המחדשת נוקטת בעיקר בשיטות מודרניות, ממעיטה בהדברה או בדישונים כימיים ונשענת על שלושה עקרונות בסיסיים: כיסוי אורגני מתמיד לקרקע, מיעוט בעיבוד הקרקע והימנעות מהפיכה ושבירה של השכבות בקרקע, ויצירת מגוון ומחזור גידולים ותהליכים בקרקע – לרבות שיקום המגוון הביולוגי שלה.

לחקלאות זו יתרונות רבים, גם בהקשר של שינויי האקלים. מקליטת הפחמן ואצירתו, דרך שיקום המגוון הביולוגי בקרקע ומעליה, ועד שיפור חלחול המים ומניעת נגר וסחף קרקע. ממשק זה מסייע גם להיווצרות חוסן באירועי קיצון של גשם – על ידי הפחתת אידוי ושיפור אחיזת המים בקרקע בין אירועי הגשם.

האם גודל החקלאות הישראלית מצדיק את ההשקעה במו"פ? היכן המדינה יכולה לסייע בתהליך? מי השותפים הטבעיים (מעבר לחקלאים) לייצור מזון איכותי עבור אזרחי ישראל? מי ילווה את החקלאים במסע מאתגר זה? – על כך ועוד יתבקשו חברי השולחן העגול בוועידת ישראל לתת מענה.