באתי מהחקלאות ואני לא יכול בלי!

החקלאים צריכים לשלם הרבה פחות על מים מחיר מי השפדן לא צריך להיות יותר משקל אחד לקוב!! אומר למשוב גדי ירקוני ראש המועצה האזורית אשכול. חייבים להגן על הייצור המקומי, חובה עלינו לדאוג שהחקלאים יוכלו להתקיים בכבוד, ומצד שני לוודא לוודא שהצרכנים לא ייאלצו לשלם מחירים מופקעים

גדי, חבר קיבוץ נירים, עומד בראש המועצה החל משנת 2015. שוחחנו בעיקר על עתיד החיים באזור ועל המשך התפתחות החקלאות בחבל ארץ הכל כך מיוחד שלהם.

"תושבי המועצה חיים בצל איום בטחוני מתמשך בהיותם אזור ספר, למעשה ברצף, משנות ה-50. החיים לאורך הגבול קשורים תמיד למצב הבטחוני. אולם, בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי לרעה שמתבטא בהתמודדות כמעט קבועה עם אירועי ירי רקטות, איום מנהרות טרור, טרור בלונים ועוד. שליש מהרקטות שנורו לעבר ישראל נחתו באשכול! על רקע מציאות זו הושקעו אמצעים רבים להגביר את ביטחונם וחוסנם של התושבים בכל תחומי החיים. לשמחתנו, הם חשים בטחון, נהנים מאיכות חיים גבוהה ומתארים את החיים באזורם כ-99% גן עדן ו-1% גיהינום.

אחת המשימות המרכזיות של המועצה לשנים הקרובות, הוא יצירת עצמאות כלכלית בכמה שפחות תלות בתקציבי הממשלה. אנחנו נמצאים בתנופת פיתוח של מספר עוגנים כלכליים מניבים ארוכי טווח שיצמצמו את התלות בתקציבים הממשלתיים, מצד אחד, ויאפשרו למועצה ולתושביה שירותים ברמה גבוהה בתחומי החינוך, רווחה, איכות הסביבה והגדלת מקורות התעסוקה, מצד שני.

אנחנו שואפים לפתח את הסביבה העיסקית שלנו כך שנהיה עצמאיים בקבלת ההחלטות ונוכל להמשיך ולבנות עתידנו כאן.

בחקלאות, הענף העיקרי שלנו אנחנו מבצעים את הייצור והשיווק עם וע"י אנשינו כשהממשלה משלימה את חלקה בתמיכה באמצעות מערך הדרכה (שלצערנו הידלדל) ובמימון המו"פ האזורי.

בין הבעיות שלנו יש נושא אחד שחייבים להתייחס אליו במיוחד והוא – מחיר המים.

אנחנו חושבים ומאמינים שהחקלאים צריכים לשלם פחות על מים – רק את המחיר האמיתי:
מחיר מי השפדן לא צריך להיות יותר משקל אחד לקוב!!

נושא שני שמצריך שינוי גישה: על הממשלה לדאוג לכך שהחקלאי יוכל לקבל מספיק עובדים ולשלם להם שכר הוגן וטוב אבל שעלויות העבודה לא יהיו גבוהות מידי בגלל עמלות ובירוקרטיה!"

איך אתה מתייחס לרפורמה בתחום החקלאות שמבוססת על הפחתת המכסים, כדי להוריד מחירים כשמצד שני קיימות תחזיות קודרות ממש על מחסור עולמי צפוי במזון בגלל המשבר האקלימי? האם הממשלה לא לוקחת סיכון גדול מידי בזה שפתיחת השוק ליבוא חפשי עלולה לפגוע קשות ביכולת לספק לאוכלוסיה בישראל את צרכיה במזון טרי?

"היום אפשר להגיד בוודאות שאנחנו בפיתחה של תקופה שבה לא ניתן יהיה לספק את כל צריכת המזון בעולם ולכן עלינו לעשות הכל כדי לשמר את הפוטנציאל היצרני בתחומי החקלאות בישראל, ואת זה אי אפשר לבצע באמצעות F-35….אני בהחלט חושב שיש במהלכים האלה מידה רבה של סיכון!

בהקשר של הגנה על הייצור המקומי אני אומר שלא חייבים לעשות זאת באופן גורף על כל המוצרים, אבל כן על מוצרים מוסכמים שהחקלאות תייצר בתנאים טובים והגיוניים ותעניק לנו בטחון תזונתי לטווח ארוך. חובה עלינו לדאוג שהחקלאים יוכלו להתקיים בכבוד, אבל גם לוודא שלא ייווצרו תנאים שהצרכנים ייאלצו לשלם מחירים מופקעים! במילים אחרות, הרפורמה חייבת להוביל לכך שתהיה פה חקלאות שתספק לשוק מספיק תוצרת איכותית, עשירה ומגוונת במחירים סבירים. לשם כך חובה עלינו לפתח חקלאות מודרנית ומתקדמת ואם תוך כדי התהליך יתברר שיש חקלאים שנפגעים – כאלה שלא יוכלו לאמץ את שיטות העבודה החדשות – יש למצוא את הדרכים לפצות אותם כדי לאפשר להם המשך קיום בכבוד! מדובר במתיישבים שהמדינה שלחה אותם ליישב את הארץ ולהוות גבול חי ביננו לבין האויב מעברו השני של הגבול ולכן כל מה שיקבלו הוא בזכות ולא בחסד! במקביל ניתן יהיה לאפשר הגדלת היצור בלולים ורפתות באזורים אחרים כמו למשל אצלנו. כדוגמא אוכל להגיד שתוספת רפת לכרם שלום (שיכולה להיות בשותפות עם קיבוצים אחרים) הוא חיזוק משמעותי לישוב – הן כלכלית והן חברתית."

האם לדעתך, המועצות האזוריות מעורבות ומשולבות די הצורך בחקלאות?

" אצלי אישית אני משתדל מאד לעשות יותר להיות מעורה בכל מה שקורה, ליזום ולעזור לחקלאים. באתי מהחקלאות ואני לא יכול בלי!

המערכות המרכזיות והממלכתיות בכל התחומים נחלשו מאד או אפילו נעלמו בשני העשורים האחרונים ואל החלל שנוצר המועצות חייבות להיכנס, אין ספק בכך, ויש למסד את הפעילויות שלנו.

חשוב להזכיר שאנו (המועצות) הם אלה שתפקידם לדאוג לפיתוח האזורי הן בחקלאות והן בתחומים הנושקים לחקלאות. אני משוכנע היום, יותר אפילו מאשר בעבר שחייבים "למלא" את כל השטחים הפתוחים שהם בתחום האחריות שלנו בפעילות ולא להשאיר שטחים ריקים, זה היעוד שלנו וזה תפקידנו!"

בתחילת הראיון גדי דיבר על כמה פרוייקטים חדשים שנמצאים בשלבי הקמה שיתנו תרומה חשובה לכלכלת האזור. להלן מספר מילים על כל מיזם מתוך פרסומי המועצה:

חשמל מפסולת:
נמצאים בתהליך מתקדם של הקמת אתר ראשון מסוגו בארץ לייצור חשמל מפסולת אורגנית ביתית באתר "דיה". התהליך יתבסס על טכנולוגיה מתקדמת שאינה קיימת כיום בישראל שבאמצעותה ניתן להגדיל בצורה משמעותית את מיחזור הפסולת ובכך להפחית את רמת הזיהום הסביבתי.

שדה סולארי
קיימת תכנית להקמת שדה סולארי לאורך גבול הרצועה בהיקף של 20,000 דונם שיפיק חשמל בכמות גבוהה לשימוש מדינת ישראל. השדה מתוכנן לקום בשטח שהיה מיועד עבור חקלאות אך אינו מנוצל עקב הקירבה לגבול ומגבלות בטחוניות. משרד הבטחון וצה"ל אישרו את התכנית ואף רואים בה חשיבות לכינון יחסים עתידיים עם רצועת עזה ולשקט בגבול שכן חלק מהחשמל יוכל להימכר לעזתים. היקף פוטנציאל ייצור החשמל המערכת הזאת מקרב את ישראל לעמידה ביעדים שנקבעו כחלק מהמאבק בהתחממות הגלובלית.

מפעל השבה
אשכול מובילה מהפכה בהזבת השפכים המוניציפלים לצורכי השקייה לחקלאות. בימים אלה נבנים מאגר גדול לאיגום מים ו – 5 תחנות השבה מתקדמות שיובילו שפכים למתקן הטיהור בחולית על ידי קווי הולכה חדשים. מעבר לשדרוג תשתיות הביוב מדובר בתכנית שתביא לחסכון במים ובעלויות לחקלאים.

מנחת גבולות
המועצה מקדמת הסדרה סטטוטורית של מנחת גבולות ןהפיכתו למשאב משמעותי למועצה ולרווחת תושביה, לצרכי חקלאות, מסחר ותיירות. שימושי המנחת יורחבו להפעלת כטב"מ, לטיסות ריסוס וכן חניות ובדק מטוסים, רחפנים, ספורט מוטורי וכד'. הפרוייקט יהווה מקור הכנסה נוסף משמעותי וזרז לעסקים השונים באזור בתחום המזון, לינה ועוד.

בסיכום שיחתנו חזר גדי על עיקרי הדברים בהם בולטת הנחישות והמחוייבות שלו לפעול בכל הדרכים האפשריות לממש את חזון החקלאות בנגב. "אי אפשר לקיים חיים נורמליים בנגב, בכלל, ולאורך הגבולית, במיוחד, בלי חקלאות גדולה. מפותחת ומתקדמת וצופה אל העתיד"

מועצה האזורית אשכול

המועצה האזורית אשכול ממוקמת בצפון מערב הנגב על משולש הגבולות ישראל-עזה-מצרים, כולה נופים ירוקים המוקפים מדבר. גבולות המועצה בצפון – קיבוץ בארי ועד חולות אגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול עם מצרים במערב. בסה״כ חברים במועצה, 32 ישובים מהם 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 ישובים קהילתיים.

שטחה הכולל של המועצה, כ-760 אלף ד׳ שכמחציתם הם קרקע חקלאית מעובדת.

מספר התושבים במועצה היום כ-16,800 ונמצא במגמת הרחבה, אמנם מתונה, אך עקבית (בין 2.5%-3% לשנה). היעד השנתי הוא קליטתם של 150 משפחות.

המועצה הוקמה בשמה הרשמי הראשון, כחבל מעון ומשנת 1969 שונה שמה לאשכול לזכרו של ראש הממשלה ה-3 של ישראל, לוי אשכול שפעל רבות בתפקידיו השונים, להקמתה והרחבתה של ההתיישבות החקלאית בדרום הארץ ובנגב במיוחד.

ראשיתה של ההתיישבות בחבל ארץ זה הוא קיבוץ גבולות (1943) בהמשך בארי, אורים ונירים במסגרת עלית 11 הנקודות במוצאי יום כיפור 1946. לאחר קום המדינה, נמשכה הפעילות ההתיישבותית במקביל לגלי העלייה בשנות ה-50 ולתהליכים הפוליטיים שהביאו לפינוי חבל ימית במסגרת הסכם השלום עם מצרים וההתנתקות מרצועת עזה (שנת 2006).

חבל אשכול והחקלאות

החקלאות ב"אשכול" מספקת חלק ניכר מהצריכה בישראל במוצרים שונים ומהווה מקור פרנסה עיקרי לתןשביה. במסגרת המועצה פועלים שני מוקדי מו"פ – זה של יח"מ (העיקר גד"ש) ומו"פ דרום. בין המטרות המרכזיות של המועצה נמצאים הרצון והתוכניות לקדם את החקלאות באזור בכל הענפים הפעילים וגם להביא להכנסתם של מוצרים חדשים.

סה"כ היקף השטחים המעובדים בשנת 2022 מגיע לכ – 320 אלף דונם.

מתוכם:
גדולי שדה 200
ירקות 90
מטעים 30

שני המוצרים העיקריים הם עגבניות (65% מכלל הצריכה בישראל) ותפוחי אדמה (25%)

ובנוסף תוצרת הרפתות והלולים.