לעמוד תמיד בראש המאמץ העולמי של החקלאות המדייקת

״משוב חקלאות״ יצא לפגוש את מוטי לוין (59) מנכ"ל ״קבוצת חיפה״ במפעל במישור רותם .

״קבוצת חיפה״ הינה חלוצה עולמית בענף החקלאות בין היתר הודות לפיתוחים פורצי דרך, המאפשרים לגידול להיות עמיד יותר ומניב יותר באמצעות הזנה ישירה לשורש או לעלווה שמותאמת לצרכיו. הקשב לצרכי החקלאי בשילוב פיתוחים חדשניים, מספקים מענה לאתגרים הסביבתיים, האקלימיים והכלכליים בפניהם הוא ניצב.

״קו הרקיע של חיפה נגב מורכב ממנופים ועגורונים , קורים פה דברים יפים המפעל בפריצה קדימה״ אומר לנו לוין בהתלהבות ומוסיף ״ אנחנו נשקיע בחמש השנים הבאות כ-650 מיליון דולר במפעל במישור רותם. מפעל שהוא לתפארת מדינת ישראל, מבוסס כלכלה מעגלית וייצור בר קיימה ( Sustainable development).

מוטי לוין המכהן בתפקידו כמנכ״ל קבוצת חיפה מפברואר 2018 מונה לתפקיד לאחר שהמפעל במפרץ חיפה נסגר עקב אי חידוש רשיון עסק על ידי עיריית חיפה ואילו המפעל הדרומי עמד משותק שמונה חודשים בשל הזיקה לפעילות בחיפה.

.בתחילת 2017 הושבת בצו בית המשפט גם מיכל האמוניה במפרץ חיפה, שמשמש בין היתר חומר גלם מרכזי לייצור הדשנים. כתוצאה מכך מאות עובדי המפעל הצפוני איבדו את מקום עבודתם וסכנה ריחפה גם על פעילות המפעל הדרומי.

מאז סגירת המיכל החיפאי, יבוא האמוניה לישראל מתקיים במיכלים יעודיים.

״לאחר כל כך הרבה חודשי השבתה אפשר היה לצפות שהעובדים יאבדו תקווה, אך בשילוב כוחות ובנחישות מדהימה של עובדים, הנהלה ובעלים חידשנו את יבוא האמונה ואת הייצור במישור רותם והוכחנו לעולם שהשיקום אפשרי והשרות לעולם החקלאי שווה את המאמץ.

לשמחתנו בעלי החברה מכירים בחשיבות הייצור בישראל ונותנים לנו את הזמן והמשאבים״

איך בעצם התחיל הייצור של דשנים במפעל?

״לרוב יצירתיות היא תוצאה של אילוצים. מדינת ישראל הינה מדינה חמה, יבשה ואדמתה לא מתאימה לחקלאות במובן הישן. כל זאת בשעה שלאורך השנים ישראל מתמודדת עם גידול משמעותי באוכלוסיה בשל גלי העליה הגדולים והצורך להאכיל יותר ויותר פיות. זו מציאות שדחפה ליצירתיות בתחום האגרוטק. למעשה ״חיפה״ הוקמה בשנות ה 60 כחברה ממשלתית עוד הרבה לפני שהעולם נחשף למושגים של "בטחון תזונתי" ו"פתרונות סביבתיים". נתון מעניין הוא שגם “נטפים״ הוקמה באמצע שנות ה-60 בכדי לתת מענה למחסור חמור במים. בשעה ש״חיפה״ התמודדה עם הפיכת המינרלים של מדינת ישראל (אשלג, פוספט) למוצרים חכמים ובעלי ערך מוסף גבוה יותר, שתי החברות יצרו ביחד מושג שנקרא "הדשיה" – שילוב של דשן והשקייה.
הפיתוחים של חיפה ונטפים הביאו לעולם את ה״חקלאות המדייקת״.

עד היום מתקיימים שיתופי פעולה בין החברות כשהידע האגרונומי ודיוק הפיתרון לגידול הצמח הוא במרכז.
ב״חיפה״ אנו משקיעים משאבים רבים להכרת צרכי הגידול, בכל סביבה בה הוא מתקיים ומקיימים איתו דיאלוג.

האם ״חיפה״ המשיכה להתפתח?

״ בהחלט נכנסנו לעוד תחומים כגון עולמות של מיקרו אלמנטים (חומרי הזנה מדוייקים), ביוסמולנטים ( ויטמנים ומחזקי תכונות) שכמו בגוף האדם מקנים לצמח יכולת להתמודד עם תנאי שרב , קרה, קרינה ואפילו זקיפות הצמח בתחום היערנות. נכנסנו גם לתחום ניהול המשק החקלאי באמצעות פיתוח מגוון תוכנות דישון ואף השקענו בחברת AgrIOT שפיתחה אפליקציה שמאפשרת פענוח מיידי של מאזן הנוטריאנטים בעלה״

בעבר ישראל הייתה מובילה עולמית בחקלאות האם ישראל תמשיך להוביל גם בעתידה?

״לאגרוטק הישראלי יש שם מצויין ברחבי העולם גם במוצרים וגם בשרותים.

היום יותר ויותר מדינות מזהות את החשיבות של ביטחון תזונתי גם בשל הקושי בהסתמכות על שינוע בין יבשתי.
המגמה היום לייצר יותר בתוך הבית.

כך לדוגמא מידי בוקר כ 50 מטוסי מטען נוחתים באמירויות ומספקים למדינה תוצרת חקלאית טריה.
באמירויות הבינו שהסידור הזה מאוד בעייתי והם פועלים לצמצם את התלות ביבוא חקלאי מאוד והגדלת התוצרת החקלאית המקומית".

לאן לדעתך הולך עולם הדשנים?

״ככלל, תעשיית הדשנים היא בזבזנית ומזהמת מאז ומעולם, שכן תמיד עסקו בדישון הקרקע. היום ברורה חשיבות הדיוק בהנגשת חומרי הזנה לצמח.

דישון יתר פוגע בקרקע , במקורות מים, ועודף דישון מייצר אידוי גזים ומגדיל מאוד את אפקט החממה.
כולם מדברים על פתרונות ברי קיימא וחברות הדשנים המובילות בעולם נכנסות לחקלאות מדייקת.

חיפה גאה להיות הגורם החלוצי של הנזלת הדשנים והנגשת לצמח בצורה מדוייקת באמצעות טפטפות או ריסוס עלוותי.

למה אתה מתכוון בדיוק כשאתה מדבר על כלכלה מעגלית?

״המפעל שלנו במישור רותם הוא דוגמא מצויינת לכלכלה מעגלית. אנחנו מקימים מפעל ליצור אמוניה שייתר את התלות של מדינת ישראל ביבוא אמוניה. מקור האנרגיה של מפעל האמוניה יהיה שדה סולארי שפרוס על כ 500 דונם שיבנה בסמוך. לצידו יוקם גם מתקן לזיקוק דו תחמוצת הפחמן שתופנה למתקני התפלה, תעשיית מזון ובעיקר לשימושים חקלאיים, שכן ריכוז גבוה של דו תחמוצת הפחמן בחממה משפר מאוד את תהליכי הפוטוסינתזה ואת היבולים שבחממה. לצורך הדגמה למגדלים נקים בחצר המפעל מרכז חממות בהן נגדל ירקות שישמשו את חדר האוכל של המפעל. זו כלכלה מעגלית במובן הכי בסיסי – מתחיל בשדה סולארי ומגיע עד הצלחת.

עלות הכוללת של הקמת מפעל האמוניה היא כ 300 מיליון דולר והוא צפוי להתחיל לייצר אמוניה ב 2024.
כאמור, מפעל האמוניה יופעל באמצעות אנרגיה מתחדשת שהיא נדבך משמעותי מהתוכנית האסטרטגית של הקבוצה להתמודדות עם משבר האקלים ועמידה ביעדים אותם הגדירה מדינת ישראל למעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום פליטות גזי החממה״.

אבל החקלאים בישראל מעדיפים דשן נוזלי.

״את מרבית חנקת האשלגן שצורכים בישראל, בין בנוזל ובין במוצק, מייצרת חיפה. אנו מוכרים רק חומר מוצק ואילו חקלאי שמעדיף לקבל אספקה בנוזל, רוכש אותה מגופים שמנזילים את החומר שלנו.
אנחנו גאים להיות מי שפיתחו את החקלאות המדייקת ואנחנו שמחים שקמו חברות שמנגישות למגדל את הדשן הנוזלי ולמעשה מנגישים את המוצרים שלנו לחקלאי.

השוק הישראלי מהווה רק 3% מהמכירות שלנו אך עליו גאוותנו .

למעשה במעל 100 מדינות אתה מוצא את מוצרי ״חיפה״ ותמיד אצל מפיצים שיודעים להעריך את האיכויות הנלוות למותג חיפה. בממוצע, בכל שעה משעות היום והלילה, נמכרים ברחבי העולם כ 3,000 שקי 25 ק"ג של מוצרי חיפה למאות אלפי מגדלים. ״חיפה״ הינו אחד המותגים הידועים בעולם החקלאות.

מה העתיד של חיפה?

״הדרישה למזון גדלה במקביל לצמצום שטחים שזמינים לחקלאות. הפתרונות של חיפה מגדילים יבולים ומצמצים דרמטית את הזיהומים הנובעים מהדישון המסורתי. מכאן שהעולם צועד לכיוון החקלאות המדייקת, כלומר לכיווננו. אנחנו שמחים שעוד גופים נכנסים ומייצרים דשנים מיוחדים. זה לא מפריע לנו להיות מובילים עולמיים בתחום. אנחנו משתפים חינם אין כסף מאגר עצום של מחקרים ותוצאות של עשרות ניסויי שדה שאנחנו מקיימים מידי שנה ולמרות זאת יש עודף ביקוש למוצרי חיפה וכל טון שאנחנו מייצרים נמכר מראש.
מהו סוד ההצלחה שלכם?
סוד ההצלחה שלנו נובע משלושה יסודות

1. חלוציות pioneering
2. שיתוף ידע knowledge sharing
3. חשיבות המגדל והגידול

עדיין, רוב המוחלט של החקלאים וחברות הדשנים בעולם לא נמצאים בחקלאות מדייקת, ומכאן פוטנציאל ההתפתחות. בהיותנו חלוצים התעשייה כולה תבוא אחרינו. לעמוד בראש מאמץ עולמי לקידום החקלאות המדייקת הן בפיתוח מוצרים והן בפיתוח טכנולוגיה ברת קיימא שנותנת מענה לצרכי האנושות זה מעמד מחייב ואנחנו נעמוד בו״.