אגרו-טק בעמק

עמק הירדן היה ידוע במשך שנים כערש ההתיישבות העובדת, המקום שבו הוקמה חצר כנרת, קבוצת כנרת ודגניה. המקום שבו התאגדו מספר משקים בשנות ה-30 והקימו את הארגון האזורי, שלימים הפך לצמח מפעלים אזוריים. כיום עמק הירדן מחדש ימיו כקדם והפעם ניתן לומר שהוא עמק של חלוציות וחדשנות. לכן, כאשר הוחלט על הקמת מרכז החדשנות כנרת, בשיתוף פעולה אזורי רחב, אף גבה אינה הורמה. בשנת 2018 הוקם המרכז לחדשנות כנרת KIC ע"י צמח מפעלים אזורייםומכללת כנרת. המרכז הוקם על מנת למצוא פתרון לאתגרים העולמיים בתחומי האגריטק, ווטרטק הקיימות והאקלים. בהמשך קק"ל הצטרפה ביוזמתו של דני עטר יו"ר קק"ל שהוביל את החיבור למרכז לחדשנות, מהמקום של פיתוח הפריפריה.

"חקלאות לא מוקמת בין רגע, נטיעת מטע, בניית לול, הקמת תשתית לגידול בקר לחלב או דגים הם תהליכים הלוקחים שנים. לכן מיד לאחר כניסתי לתפקיד ניהול צמח מפעלים כבר לפני 7 שנים, כאשר בחנו את עתיד החקלאות בעמק, הבנו שאנחנו חייבים לגוון את האפשרויות עבור הבעלים" סיפר לנו מנשה (מנש') שלום מנכ"ל קבוצת צמח מפעלים. "כל תנודה של מס' אגורות במחיר המים או גזירה של הרגולטור גורמים לשחיקה ברווחיות של החקלאות. חשנו זאת בתקופת הקורונה במקביל לגזרות הבאות אלינו עלינו ממשרד החקלאות, הזיהוי שלנו שעתיד החקלאות הינו בשילוב הטכנולוגיות הקיימות והפיכת החקלאות למבוססת ידע. לכן בצמח החלטנו להתמקד באפיק הפיתוח הטכנולוגי והיזמי במקביל לחקלאות ועל מנת לספק מעטפת יעילה יותר לחקלאי העמק."

אחד היסודות של המרכז לחדשנות KIC הוא חיזוק הכלכלה האזורית, כבר עכשיו ניתן לראות את הערך המוסף לצפון הארץ, לחברות הזנק שעוסקות בעולמות החקלאות, המים, הקיימות והאקלים יש בית שבו הן מקבלות ליווי משמעותי, עורכות היכרות עם עולמות היזמות ויכולות להתפתח באופן מקצועי וכמובן להעסיק עובדים מקומיים. כפועל יוצא, החיזוק הכלכלי האזורי מייצר אפיקי תעסוקה איכותיים בצפון, ובשנים האחרונות ניכר שגדל היצע העבודות האיכותיות בצפון.

במרכז שמים דגש על מגוון של הזדמנויות צמיחה עבור יזמים וחברות כגון האקתונים שמקיימים במרכז לחדשנות כנרת KIC. אחת לשנה מתקיים האקתון שנתי בנושאים הנוגעים לעוצמות האזוריות (חקלאות, מים, קיימות) ואף שמרו על המסורת גם בתקופת הקורונה ודאגו לקיים האקתון היברידי, תוך הקפדה על קפסולות ושיפוט מרחוק.
בכל שנה בוחרים במרכז בתחום שונה, החל מפיצוח אתגרים בתחומי המים ועד חדשנות טכנולוגית לעולם ירוק יותר.
בשנת 2021 התקיים האקתון ייחודי בנושא מים בו חברות רבות מהמשק הישראלי ביקשו לקחת חלק, בין החברות ניתן למצוא את שטראוס מים, חופית, עמיעד, מצר פלס ואגודת המים בעמק הירדן שהציפו אתגרים אמיתיים והחברות השקיעו כסף רב על מנת לפתור. מנשה (מנש') שלום מנכ"ל צמח סיפר לנו על הווטר-טון שהתקיים ב-2021; "היה כייף לראות שחברות טכנולוגיות, מהגדולות במשק הישראלי מצטרפות ל 36 שעות של עבודה מאומצת למציאת פתרונות לאתגרים שלהם, בעזרת שיתוף פעולה עם איגוד התעשייה הקיבוצית, חברות קיבוציות הציפו את האתגרים שלהן. אנו שמחים לעודד טכנולוגיות חדשניות ולהוביל את הפיתוחים הטכנולוגיים לטובת החקלאות הישראלית והעולמית. בחרנו לשלב גם נוער והשילוב של קידום הצעירים וחשיפתם לטכנולוגיות חדשניות הוא רווח כפול". השנה ימשיכו במסורת ואפילו יוגדל היקף ההאקתונים, כאשר בסוף חודש מאי יערך האקתון סטודנטים, שיעסוק באתגרי השטפנות וההצפות בערי ישראל. הוזמנו סטודנטים מהצפון ובוגרים מהמכללה האקדמית כנרת להצטרף ל 36 שעות של חשיבה מחוץ לקופסא בנושא.
בנוסף, מתקיימות תוכניות אקסלרציה בהן מאפשרים ליזמים להתחיל את דרכם עם ליווי צמוד, מנטורים והכוונה. בסיומם מקיימים במרכז לחדשנות KIC Demo-day's. במהלך ימי התצוגה, מגיעות מספר חברות להציג את תוצריהן אל מול קהל מקצועי ומנהלי קרנות. גם כאן הגמישות של המרכז השפיעה לחיוב ובמהלך שיא גל- הקורונה נערך יום הדגמה היברידי שהוגבל למספר משתתפים פיזי ושודר לקהל הרחב שנרשם מבעוד מועד.
בשלושת תוכניות האקסלרציה שהתקיימו עד כה ב KIC, השתתפו למעלה מ 30 סטרטאפים וקבוצות סטודנטים. כ 200 סטרטאפיסטים וסטרטאפיסטיות זכו לתוכנית האצה.
המרכז יצר קהילה באמצעות 14 meet ups במהלך השנה, אליהם נחשפו כ 800 איש המחוברים לאקוסיסטם שנרקם בזכות KIC. פורטפוליו הסטרטאפים הממוקמים באזורינו גדל לכדי כ 40 סטרטאפים, רובם המוחלט ממוקמים בפריפריה הצפונית, חלקם יושבים בתוך ההאב של KIC.
בוצעו השקעות באמצעות מיקרו קרן ב-6 סטרטאפים בשלבים מוקדמים בסכום של 160,000 $. כעת המרכז נמצא בבדיקה מתקדמת של תמיכה בעוד 2 סטרטאפים והשקעות של 100,000 $ נוספים.
דוגמאות לחברות שהשתתפו באקסלרטור של KIC:

1. זורונט- "כיפת ברזל" נגד מזיקים, גנבים וטרור חקלאי. החברה מעניקה פתרון בפלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית, חיישנים ורובוטיקה על מנת למנוע פשיעה חקלאית ונזקי חיות בר במרחבים פתוחים.
2. ToBee- מערכת מבוססת IOT לטיפול אוטומטי במזיק ה"ורואה" ודיגיטליזציה של כוורות.
3. BeFree Agro- פיתחו מערכת רעייה אוטומטית מבוססת רחפן אשר חוסכת בכח אדם ומטפלת ברווחת הבקר באמצעות טכנולוגיה.

פן נוסף בגזרת פיתוח וצמיחה במרכז הוא הקורסים וההכשרות המתקיימות באופן שוטף במכללות השונות ובעשרות חברות שמתעניינות ורוצות להנחיל לעובדיהן תרבות של חדשנות ויזמות. רק לאחרונה 'צמח תערובות' סיימו תהליך חדשנות בארגון, בליווי של הצוות המקצועי של המרכז לחדשנות KIC שבמשך חודשים ארוכים ליווה את עובדי המפעל ודאג שכל רעיון ישמע, ובסיום חודש מרץ התכנסה הנהלת החברה ושופטים נוספים לבחון את ההתכנות של הרעיונות שהועלו על ידי העובדים. "לפעמים הרעיונות היצירתיים והנכונים ביותר עבור הארגון מגיעים דווקא מהשטח, עובד שעושה את העבודה במשך 20 שנה, בעזרת דחיפה נכונה מהנהלת המפעל יכול לייעל את התפוקה, והמפעל יגדיל את הרווחיות". סיפר לנו אלעד שמיר מנכ"ל המרכז לחדשנות.KIC "חדשנות בארגון זה משהו שחייב לקבל את התמיכה של הנהלת הארגון ובמקרה של צמח תערובות ראינו שיש שותף אמיתי שרוצה לאמץ את עולם החדשנות במפעלים".

היום, מקץ כארבע שנים, מכיל המרכז לחדשנות כנרת עשרות סטארטאפים וחברות מתחום האגרו-טק ווטר-טק קיימות ואקלים. העבודות לבניית פארק ההי-טק בשיאן, וקרן החדשנות כבר החלה בגיוס מסיבי של כספים. בשנים הקרובות יאכלסו עשרות חברות את הפארק ההולך ונבנה והדבר יסייע לשמר את ההון האנושי הנצבר בעמק הירדן. "המטרה שלנו היא לייצר ערך מוסף קודם כל עבור החקלאים, בנוסף אנחנו רואים במרכז הזדמנות להשאיר את ההון האנושי הנפלא שיש לנו כאן בעמק. כהורה אני רואה שהילדים שלי יכולים להשתכר בצורה מכובדת, לטעת שורשים באזור ולהנות מאיכות החיים והמרחבים שעמק הירדן ורמת הגולן יכולים להעניק. אני שמח ובמיוחד מברך על שיתוף הפעולה עם מכללת כנרת ועם קרן קיימת לישראל שיוצר מרחב אזורי טוב יותר". הוסיף מנשה (מנש') שלום.

אלעד שמיר מנכ"ל מרכז לחדשנות כנרת KIC; "כיום אנחנו יודעים להעריך שתוך שני עשורים העולם יצטרך לייצר 60% יותר אוכל ב-30% פחות משאבים. לגשר בין הפער הזה של היצע וביקוש רק טכנולוגיה תוכל, וכאן בחיבור של הקיבוצים, התעשייה והאקדמיה, זה המקום לייצר את הידע הזה ולהפיץ אותו לכל העולם. צמח טכנולוגיות תאגיד בת של צמח מפעלים מסייע במחקרים חקלאיים, אנחנו יודעים לתת את המעטפת ולהתחבר אל התאגיד ולהפוך את המחקר למציאות, חברה בת קיימא שמעבר לפן הכספי תייצר ערך אמיתי ותשנה את העולם".

לשאלתנו כיצד יוכל להבטיח שחברות ההיזנק שמתפתחות בעמק הירדן לא יעזבו ברגע שיצמחו קצת, השיב לנו אלעד "רתמנו לזה את כל העוצמות באזור: יש לנו ליווי מקצועי צמוד וחיבור לכוח אדם איכותי- 5,000 סטודנטים מהמכללה האקדמית, מרצים בכירים מהחוג היחידי בארץ להנדסת מים, מעבדות משוכללות וקרן אימפקט שיודעת להשקיע במיזמים קטנטנים שאף אחד אחר לא יסתכל עליהם- דבר כזה לא קיים במקום נוסף בישראל. יש לנו חיבור עם חברות ענק כמו מטרו וטרגט וקשרים עסקיים עם חברות ענק מקנדה, סין, ושוויץ. גם הקיבוצים ישמחו להשקיע בסטאראפים שיפתחו את המשק שלהם.
הקיבוצים ירגישו את המקום הזה, כי המוחות שבורחים מפה למרכז כדי למצוא עבודה שהולמת את היכולות שלהם, יישארו. מראש יש פה קהילה חזקה עם מאפיינים של רמת חיים גבוהה, אבל כל הנוער הטוב הזה שמטפחים פה לא יישאר אם לא תהיה לו עבודה. השכר הממוצע בעמק הירדן ובגולן הוא כ 6000 ש"ח שזה פחות בהרבה מהממוצע במשק. יש המון אנשים שנוסעים למעלה משעה לעבודה, הם רוצים לגדל פה את הילדים שלהם והמחיר הוא שעות ארוכות על הכביש.
בעוד 10 שנים אנשים יגידו אתה רוצה אגרו-טק? לך לעמק הירדן. נראה כאן עשרות חברות הייטק שחלקם צמחו פה, וחברות גלובליות שפתחו כאן שלוחות". המרכז יהווה מרכז מו"פ בתחום החקלאות, המים והקיימות ויהיה אבן שואבת בתחומים בהם קיימות עוצמות אזוריות.

ניתן לקבוע שמרכז כנרת לחדשנות כבר מקיים את ההבטחה שלשמה הוקם, רק לפני שבועיים ביקרה משלחת של ועדת החינוך והחקלאות של הסנאט האמריקני במרכז, שכללה שישה חברי קונגרס והתרשמה מהחדשנות והיזמות האזורית. חברי הקונגרס התרשמו כל כך מהחזון והיישום באזור והזמינו את החברות שהוצגו בפניהם למפגשים במדינותיהם.

בנוסף, במרכז מתקיימות הכשרות לתלמידי בתי ספר יסודיים ותיכוניים על מנת שירכשו את מיומנות היזמות והחדשנות כבר מגיל צעיר. בהתחלה צורפו קבוצות תלמידים נבחרות להאקתון המרכזי, והיום מתקיימים האקתונים יעודיים לבני הנוער, תחת המותג "פרוייקט Z " המטרה היא לחשוף את התלמידים לאתגרי התעשייה ולעולם היזמות. פרוייקט נוסף שהושק בבתי הספר הוא פרויקט הנוער PRE-Z פרויקט ייחודי שנבנה עבור תלמידי כיתות ז' ו-ח' בבתי הספר במרחב ובמשך שלושה חודשים מלמד את כלל תלמידי הכיתה את רזי עולם היזמות. בסיום חודש מרץ ציינו באקדמיה את שבוע 'ימי השיא' , שבוע שבו כל בתי הספר שלקחו חלק מפרויקט הנוער PRE-Z השתתפו בתחרות קבוצתית בסגנון הישרדות, לכל קבוצה ניתנה משימה,, התלמידים נדרשו לפעול בסביבה משתנה ובמחסור במשאבים, כדי לחשוב מחוץ לקופסא. כ-26 כיתות מרחבי עמק הירדן, עמק המעיינות, טבריה ובית שאן השתתפו בפרויקט. "אחד העקרונות שמנחים אותנו בפעילות של ביה"ס לחדשנות הוא הנגשת הלך המחשבה ומיומנויות יזמיות לכמה שיותר בני נוער במרחב שלנו. היכולת הייחודית שלנו מתבטאת בהבאת השטח לבתי הספר ובהבאת בתי הספר אלינו למכללה, למרכז חדשנות, ולהפגיש את התלמידים עם דמויות מפתח שיכולות להוות עבורם מודלים לחיקוי." סיפרה לנו נעמי אלקבץ, מנהלת תוכניות החינוך במרכז לחדשנות KIC.

למעשה כל אלו מרכיבים את ארבעת היסודות שעליהן נשען המרכז לחדשנות כנרת KIC; חיזוק הכלכלה האזורית, יצירת אפיקי תעסוקה איכותיים בצפון הארץ, יצירת תשתיות לצמיחה בתחום ההייטק האגרו-טק ווטר-טק קיימות ואקלים באזור וחיזוק יכולת הסינרגיה והפריון של החקלאות האזורית והשותפים למרכז החדשנות.

צמח מפעלים אזוריים הינו תאגיד המאגד את שיתופי הפעולה של 26 יישובים חקלאיים המשמשים כבעליו. המפעלים בצמח מפעלים משמשים מנוף ועוצמה לתהליכי הצמיחה ביישובי עמק הירדן, רמת הגולן והאזור ומהווים עוגן תעשייתי ופיננסי אזורי. משקי עמק הירדן הינו ארגון קניות ומוסד כספים המאגד את תזרימי המזומנים המשותפים של החברים בו למטרות ניהול תזרים ורכש מיטבי. באגודה חברים 31 יישובים חקלאיים, שלושה תאגידים אזוריים ושלושה בתי ספר משותפים והם, בשיתוף האקדמית כנרת וקרן קיימת לישראל המייסדים של מרכז כנרת לחדשנות.