ענף החלב בישראל הוא המוביל בעולם

אנו העוסקים בענף החלב הוכחנו שוב שאנו מתמודדים מצויין בכל אתגר. אנחנו מצפים מקובעי המדיניות להסתכל איך התמודדנו עם הקורונה ולהבין שהענף הזה הוא מרכיב משמעותי בתפיסה של ביטחון המזון לאזרחי ישראל. הדבר היחידי שאנחנו מבקשים זה וודאות, על מנת שאפשר יהיה להמשיך להשקיע, להתקדם ולייעל את הענף

איציק שניידר, 52, גר במושב בית אלעזרי, בוגר בית הספר החקלאי 'כנות', כך שבחירתו להפוך בהמשך לרפתן הייתה טבעית. בשנת 2009 החל לנהל את ארגוני מגדלי הצאן ומשם עבר לשמש כסמנכ"ל במועצת החלב. הוא ניהל את אגודת 'החקלאית', אשר מספקת שירותים וטרינרים לרפתות ולדירים. ולפני כשנתיים חזר למועצת החלב, הפעם כמנכ"ל. הוא מאמין גדול בענף החלב הישראלי ומתגאה בו בכל אפשרות.

בשנתיים האחרונות מתמודד העולם עם משבר קורונה עולמי, איפה זה פוגש את ענף החלב הישראלי?

ענף החלב, מתמודד ביתר שאת עם האתגרים שהציבה הקורונה לפתחנו אשר מתבטאים בעלייה במחירי חומרי הגלם והתשומות השונות, בעיות בנמלים ובשרשרת האספקה, עובדים חולים ומבודדים, ועלייה משמעותית בצריכה מצד הציבור, סביב הסגרים וחגי תשרי.

המרכיב המרכזי במזון של הפרות הינו גרעינים מסוגים שונים, ואלו ברובם מיובאים ומגיעים באוניות צובר, שפריקתם בנמלים הפכה מורכבת ובעייתית בעקבות העומסים ומתן העדפה לאוניות מכולה. אנחנו מתמודדים עם עיכוב של ימים רבים דבר שמוביל לעלויות נוספות במחיר שמשפיע גם על מחירי החלב והזמינות.

במספר פעמים הגענו למצב של מחסור בגרעינים ומרכיבים שהם חיוניים לתזונת הבקר, והיינו צריכים להשקיע הרבה אנרגיה תוך פנייה למשרד החקלאות, משרד הכלכלה ורשות הנמלים בבקשות לעזרה בשחרור הפקקים ולוודא שנותנים לאוניות האלה עדיפות. בנוסף, ישנה התייקרות במחירי הגרעינים עצמם הגורמים ב להתייקרות במחירי התשומות של המחלבות. זה, עוד לפני שמדברים על עלויות כמו: החשמל, הארנונה, העובדים המבודדים והחולים.

ניתן לסכם זאת בקצרה, שהקורונה הביאה אותנו להתמודד עם שינויים מרובים בסביבת העבודה  בפרק זמן קצר ומציאות של חוסר וודאות.  את הצרכן זה לא כל כך מעניין ובצדק.

הצרכן בא לסופר ורוצה להושיט את היד ולקחת את החלב שהוא רוצה ואת המעדן שהוא אוהב. הוא לא יודע שמאחורי הקלעים אנחנו נמצאים בהתמודדות יומיומית כבר מעל שנתיים, 24 שעות ביממה עם אישור מיוחד שהמחלבות קיבלו להאריך את המשמרות ל-12 שעות ופתרונות יצירתיים שונים.

אותם צרכנים הם גם אנשים עובדים שמתמודדים עם ההשפעות הכלכליות של הקורונה ועליית יוקר המחיה, כך שיש היגיון בדרישה שלהם.

נכון. התפקיד שלנו הוא לייצר ולספק חלב ומוצרי חלב לצרכן ואנחנו ממשיכים לעשות אותו בתקופת קורונה בדיוק כפי שאנחנו עושים בימי שגרה או חירום ומלחמה.

ענף החלב על כל על כל שלוחותיו, ברפתות, במחלבות וגם בנושא ההפצה, מתמודד היטב בכל מצב. כבר ראינו מדינות בעולם שכל השרשרת הזו נקטעה ואפילו בארצות הברית מדברים על חוסרים בגבינות כאלו ואחרות, תודות לאיתנות העוסקים בענף התכנון המרכזי ושיתופי הפעולה , אצלנו זה לא המצב.

אצלנו לא היו בעיות במהלך הקורונה בכל הקשור בענף החלב? מחסור בחלב או גבינות?

היו בעיות נקודתיות סביב הגל השני של הקורונה וסביב חגי תשרי השנה, אבל אלו היו ממש אירועים נקודתיים למספר ימים ולא משהו שליווה אותנו לאורך תקופה.

באופן כללי אם צריך לתת ציון לענף אפשר להגיד בגאווה ששוב הוכחה הגמישות ויכולת ההתמודדות המצויינת של העוסקים בו בכל אתגר, גם בתקופת משבר.

אנחנו מצפים מקובעי המדיניות להסתכל על מה שקרה פה ולהבין שהענף הזה הוא מרכיב משמעותי בתפיסה של ביטחון המזון לאזרחי מדינת ישראל ועצם זה שגם במבחן הלא פשוט הזה, שעדיין נמשך, עמדנו בהצלחה, זה מוכיח שצריך לשמור על הענף ולחזק אותו, בטח שלא להחליש אותו.

מה התהליך שבעצם מתרחש בשרשרת הייצור?

הרפתן קשור בהסכם עם מחלבה שהוא בוחר, ככלל, אנחנו כמועצה לא מתערבים בהסכמים בין הרפתנים למחלבות, אלא במקרי קיצון.

הרפתן צריך להודיע פעם בשנה לאיזה מחלבה הוא משווק, זה משהו שנעשה בין הרפתן למחלבה.

החלב שנחלב עובר כל יום למחלבה לאחר שעובר בדיקות איכות שמבוצעות במחלבה, ישנן בדיקות איכות שמבצעת מועצת החלב והרפתנים בעצמם. מכל משלוח נלקחות בדיקות לטובת איכות החלב ורכיבי החלב.

חלב נכנס למחלבה רק לאחר שהוא עומד בסף הבדיקה, והמחלבות לפי הצורך מייצרות ממנו את המוצרים השונים. חלק מהמחלבות מתמחות בייצור של מוצרים מסוימים וחלק מייצרות קשת רחבה של מוצרים. לאחר שהן מייצרות הן מעבירות את המוצרים למחסני ההפצה ומשם זה יוצא לרשתות ולקמעונאים.

איך נראית מפת יצרני החלב בארץ? האם ישנם אתגרים של התמודדות עם ריכוזיות יתר ומונופולים?

במדינת ישראל פועלות היום כ-700 רפתות שמפוזרות בכל הארץ. 75% מהרפתות פועלות בפריפריה, מתוכן כ -200 רפתות במשק השיתופי והשאר במשק המשפחתי.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה של הגדלת יחידות הייצור על ידי הקמת שותפויות. אם בעבר לכל רפתן הייתה רפת מאחורי הבית, כיום מספר רפתנים מתאגדים ומקימים רפת משותפת במושב על מנת להגדיל את יחידת הייצור וייעילותה וליהנות מיתרון הגודל. אמנם מנגנון מחיר המטרה כל הזמן דוחף להתייעלות, אבל זוהי גם תפיסת העולם שלנו שאנחנו כל הזמן הולכים קדימה ופועלים להתייעל.

התנאים בארץ הם קשים ועל מנת לשמור על רווחיות מסוימת כל הזמן צריך לשאוף קדימה ולהתייעל ולהשקיע במחקר ובפיתוח. זה לא סתם שמפה, ממדינת ישראל, יוצאים כל החידושים והפיתוחים החדשים בתחום הרפת בעולם כולו.

בארץ פועלות כ-100 מחלבות, מתוכן 3 מחלבות גדולות, תנובה שמהווה 60% מנתח השוק של המחלבות, ואח"כ שטראוס וטרה, כל אחת עם סדר גודל של 15% מנתח השוק. אנחנו מגיעים למצב ששלוש המחלבות הגדולות מהוות כ 90% ויותר מהענף. המחלבות פרוסות ברחבי הארץ, החל ממחלבת רמת הגולן, דרך שטראוס שנמצאת באחיהוד, משם נרד לאלון תבור ליד עפולה של תנובה, תל יוסף ליד בית שאן של תנובה אחרי זה יש לנו את טרה שנמצאת בנתיבות ואת מחלבת יוטבתה.

אנו גאים בכך שגם רוב התעשייה של הענף פרוסה בפריפריה ומועסקים בה אלפי עובדים שהם חלק משמעותי בענף שלנו.

תפרט קצת לגבי קביעת המחיר

יש שני מנגנונים של מחיר. המנגנון האחד הוא מחיר המטרה, זה המנגנון שקובע כמה יקבל הרפתן על כל ליטר חלב. המנגנון הזה הוא מנגנון שנקבע בוועדה של משרד החקלאות ומשרד האוצר כשהנציגים של הרפתנים נמצאים בוועדה זו.

זאת בעצם נוסחה שמשכללת את עלויות הייצור וקובעת את המחיר בהתאם לעלויות.

המנגנון השני זה המחירים המפוקחים. חלק ממוצרי החלב בהיותם מוצרי יסוד ומרכיב חשוב בתזונה של אזרחי מדינת ישראל מפוקחים על ידי המדינה, כמו חלב בקרטון, גבינה לבנה, שמנת מתוקה וכו'.

בכל קטגוריה יש מוצרים שהם מפוקחים ואת מחיר המוצרים האלו קובעת וועדת הפיקוח על המחירים.

זו בעצם וועדה של משרד החקלאות ומשרד האוצר, היא קובעת את המחירים המפוקחים ומעדכנת אותם למעלה או למטה כל פעם שיש צורך או בקשה.

מה אתם בעצם מבקשים ממשרד החקלאות והאוצר?

אנחנו לא מבקשים שום דבר, רק תעזבו אותנו בשקט. אנחנו הגענו להבנות עם המדינה וחתמנו על הסכם בתחילת שנת 2021 שמסדיר את ההתנהלות של הענף הזה לשנים הקרובות. אנחנו מיישמים את ההסכם.

להסכם הזה היו גם מחירים בהיבט של הייבוא וזה מהווה בשבילנו אתגר. אנחנו צריכים את הזמן על מנת להתמודד עם האתגרים האלה. אני מקווה שנצא במהרה מכל מה שקשור לאילוצי הקורונה.

הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה וודאות, על מנת שאפשר יהיה להמשיך להשקיע, להתקדם ולייעל את הענף.

אני מזכיר שענף החלב במדינת ישראל הוא הענף המוביל בעולם, בכל פרמטר שבוחנים, וצריך לוודא שכך זה ימשיך.

מהם עיקרי ההסכם?

מצד אחד הסכמנו על שמירה על היציבות ועל מנגנון המחיר. ההסכם הוא לשלוש שנים עם אופציה לשנתיים נוספות.

מצד שני הסכמנו לפתוח ולחשוף את הענף לייבוא גדול יותר של גבינות קשות ומוצרים נוספים, אבל במנגנון שמתכתב עם הגידול בביקוש, זאת אומרת שאנחנו שומרים על הענף הקיים, וככל שיהיה גידול בביקוש כתוצאה מעלייה בצריכה ומגידול באוכלוסייה, אז העלייה בביקוש תתחלק בין השוק המקומי לבין הייבוא.

בכל מה שהוא מעבר לבסיס והוא מהווה צמיחה, מתחלקים את זה באחוזים מסוימים בין הייבוא ובין הייצור המקומי.

אני באופן אישי חושב שזו נוסחה טובה, ששומרת על היצרנים המקומיים ולא פוגעת בקיים ובגידול בביקוש מתחלקים עם היבוא לטובת פתיחה לתחרות והגדלת המגוון.

הנוסחה הזו לטעמי היא בסיס טוב לדיון והסכמים בכלל לכל נושא החקלאות במדינת ישראל. יש פה הסתכלות מערכתית ודאגה לבסיס היצור המקומי שמהווה בסיס לשמירה על ביטחון המזון.

אנחנו אומרים מצד אחד תשמרו עלינו, מצד שני אנחנו נפתח את עצמנו לייבוא ונתמודד. זהו איזון ראוי.

וכשאתה אומר שאנחנו מספר אחת בעולם, מה הופך אותנו לכאלה מיוחדים?

מה שמייחד אותנו ממדינות אחרות זו המערכת של ענף החלב שהתפתחה ב-100 השנים האחרונות בארץ.

לפני 100 שנים כשהתחילו לייצר חלב במדינת ישראל הבינו שהשכונה הזאת לא הכי טובה ומתאימה לפרות, קצת חם פה, יש פה המון מחלות ואנחנו באקלים שהוא לא אידיאלי לגידול פרות.

פרות הן חיות שבדרך כלל אוהבות יותר קור, האקלים באירופה מעולה עבורן ולכן היה צורך להשקיע הרבה מאוד בהשבחה גנטית של הפרות, בפיקוח של מערכת של שיודעת לספק את הצרכים מבחינת בריאות הפרות, וטרינריה, ולנסות ולמקסם יתרונות וידע, ולכן התפתחו פה מערכות של עבודה הדדית שנוגעות גם לשיתוף של ידע וגם לשיתוף של תשומות והשיתוף הזה הביא להרבה מאוד תובנות ועזר מאוד לקדם את הרפת הישראלית ולהפוך אותה למספר אחת בעולם.

אחרי זה נכנסו כל הפיתוחים הטכנולוגיים. שתי חברות הטכנולוגיה מהגדולות בעולם צמחו בישראל, אחת היא AFIMILK באפיקים והשניה היא SCR שנמצאת בנתניה. שתי ענקיות טכנולוגיה בתחום של הרפת בעולם, שהמקור שלהם הוא בישראל.

הרפתנים שלנו מצוינים ומקצועיים והם מבוקשים בכל הפרויקטים הגדולים בכל העולם. הפרה הישראלית היא הפרה המניבה ביותר בעולם מבחינת תנובת החלב. עוד נתון שאולי יפתיע, מבחינת גודל רפת ממוצע אנחנו נמצאים במקום השני בעולם. לפנינו נמצאת רק ארצות הברית.

אנחנו מעולים בנושא של גנטיקה והשבחה גנטית. בכל התחומים של הפיתוח אנחנו מספר אחת בעולם. חשוב לציין שאנחנו מובילים גם בנושא של איכות החלב והבדיקות. הצרכן הישראלי שקונה חלב ממחלבות במדינת ישראל יכול להיות בטוח שהוא מקבל את החלב האיכותי ביותר.

לצערי כל מיני גבינות ומוצרים שמגיעים ממקומות אחרים בעולם לא עומדים באותו סטנדרט. יכול להיות שאנחנו לא עושים מספיק יחסי ציבור אבל חושב שהצרכן ידע ויכיר שלפעמים זה יותר זול, אבל יש גם הבדל באיכות.

אנחנו רואים ביקורות שונות על צריכת חלב ומוצריו כחלק ממהפכת הבריאות העולמית. מה עמדתך בנושא?

אין ספק בנוגע ליתרונות הבריאותיים שיש לצריכת חלב. לצד זה אנו עדים לאורך שנים לטרנדים משתנים בתזונת הציבור כמו טבעונות, צמחונות וכד', עכשיו יש תופעה של כל מיני תחליפי חלב כמו משקה שיבולת שועל, אבל לצד זה החלב תמיד כאן.

רק השבוע ראיתי כתבה על מישהי בת 94 בריאה וחדה כמו תער והיא אמרה שהמתכון שלה זה דיאטה ים תיכונית שכוללת הרבה מאוד פירות ירקות וגבינות. בסופו של דבר חלב הוא עדיין מזון בסיסי, והדרך הזולה הבטוחה והבריאה ביותר להבטיח תזונה מלאה לאזרחים, בטח לילדים ולתינוקות.

לאורך כל השנים השכלנו בענף הרפת להגיע להסכמים עם המדינה בענף כזה שהוא ענף מתוכנן מקצה לקצה עם מכסות, זה דבר לא מובן מאליו בטח לא באווירה ובתפיסה הכלכלית של מדינת ישראל של היום.

ידענו שכל הסכם מכיל בתוכו גם פשרה וכל פשרה היא בעצם התמודדות – זה מה ששמר עלינו וביושר צריך לומר שזה מה שגם גרם לנו להשתפר ולהתמקצע.