יום חמישי, אוגוסט 18, 2022

רוצים אנרגיה מתחדשת – אבל לא ליד הבית

יו''ר ועדת הכלכלה מרגי: דרש ממנכ״ל משרד האנרגיה תכניות רב שנתיות עד 2050 ועיגון היעד ל-2030 בהחלטת ממשלה מחייבת.

פוסטים אחרונים

סטורי, זן תפוחים חדש בישראל

מי רוצה לתייג את עצמו? מועצת הפירות והירקות תציג לראשונה בתערוכת "אגרמשוב", שתיערך ב-5-6.9 בבנייני האומה בירושלים, חמישה זני תפוחים חדשים שיתחרו...

עו"ד דודו קוכמן יעמוד בראש כתיבת התוכנית האסטרטגית לחקלאות ל-25 השנים הבאות!

זה לא סוד שהחקלאות בישראל זקוקה לשינוי או רפורמה שתזניק אותה קדימה, תשדרג את מעמדה ובעיקר תגרום גם לדור ההמשך לעסוק בה....

יום האבטיח הבינלאומי

ירוץ מבחוץ, אדום מבפנים והכי קייצי שיש: "חברת זרעים גדרה" תציג בתערוכת החקלאות אגרומשוב, שתיערך ב-5-6.9 בבנייני האומה בירושלים, את הזן "פאסיניישן",...

ענפי צבר ללא קוצים לאכילה!

בריא, מזין, טעים, ובלי קוצים: מזון העל- הצבר הישראלי ממשיך לחדש ולהביא בשורות כשלקראת עונת הסברס משיקים בחוות "צברי אורלי" את הדבר...

מעצמת זרעים

שוק זרעי הירקות נמצא בתקופה טובה של פיתוחים וחדשנות במכירות והמון פוטניציאל להמשך. ראיון בלעדי עם ליאור קושניר, מנכ"ל זרעי גדרה – סינג'נטה על האפשרות שישראל תהפוך למובילה עולמית בתחום הזרעים, על הרפורמה ואפילו על ציונות

ענף הזרעים לחקלאות הוא ענף עם טכנולוגיה מתקדמת בשוק מתפתח שכל הזמן מחפש חידושים וחדשנות, העולם מחפש זרעים איכותיים יותר בכדי שיהיה ניתן להפיק יבול גבוהה ולספק את הביקושים למזון שגדלים מדי שנה ביחד עם ניצול מרבי של משאבי קרקע ומים בתנאי אקלים של התחממות גלובלית.

ישנם תועלת נוספות לענף הזרעים הבטחת אספקת זרעים איכותיים למגדלים הישראלים,פוטנציאל הגדלת ייצוא הזרעים לחו"ל ,ספקי משנה רבים מתפרנסים מאספקת סחורות ושירותים לענף הזרעים, שימור ופיתוח היכולות המדעיות המתקדמות של ישראל ובנוסף מניעה של בריחת הידע לחו"ל, חיזוק הענף ייתן מקומות עבודה לבוגרי לימודי אגרונומיה, ביוטכנולוגיה וחקלאות. 

בענף ישנם כ 25 חברות בינוניות וגדולות שמעסיקות כ 1,000  עובדים קבועים ועוד 5,000 עונתיים. שוק הזרעים בישראל נחשב לאחד מהמובילים בעולם הוא מגלגל כמיליארד שקל ,שוק של הייטק עם עבודת אדמה ,שוק מאתגר עם המון פוטנציאל לצמיחה.

אינדקציה לאפשרויות הצמיחה של הענף היא ההשקעה שביצעה קרן ההשקעות אפ פרטנרס שזיהתה את אפשרויות הצמיחה בענף וביצעה בסוף שנת 2021 רכישה אסטרטגית של שתי חברות בענף הזרעים תומטק ונירית זרעים בעסקה משלושת בסך 200 מיליון ₪ במטרה למזג בין החברות ולייצור חברת זרעים ענקית.

ענף הזרעים מאוד משמעותי למשק הישראלי " חקלאות מתקדמת מהווה דגל ועוגן מרכזי של הציונות ומראשיתה החל בשנות השמונים של המאה ה – 19 ,וכרוכה בהתיישבות, בהפרחת השממה, בפיתוח הכלכלי ובביטחון גם יחד. השיקולים הציוניים אינם חלק ממערכת השיקולים של משקיעים ובעלים זרים – אבל הם בהחלט שיקול מרכזי של חברות הזרעים הישראליות" (מנייר עמדה של חטיבת הזרעים"),

"השוק הישראלי הוא עם המון פוטנציאל ויש צורך שהמדינה תשקיע בשוק לחיזוק הענף בארץ והגדלת הייצוא"

איך הגעת לתפקיד הנוכחי מה עשית לפני?

"הצטרפתי לזרעים גדרה לפני 15 שנים בערך לפני הרכישה של סינג'נטה התחלתי בתפקידי פיתוח ניהול מוצר, לאחר מכן עבדתי תקופה קצרה שכשלוש שנים בחברת  מכתשים אגן אדמה. השלב הבא היה החזרה לזרעים גדרה סינג'נטה לנהל את השיווק , ואחר כך קיבלתי את התפקיד הנוכחי של  לנהל את היחידה המסחרית והארגון."

זרעים סינג'נטה חברה וותיקה משנת 1952 ומצליחה לשמור על הובלה בתחום הזרעים ,מה המבנה של החברה בענף?

"החברה קיימת מתחילת שנות ה -50 כאשר בשנת 2007 נרכשה על ידי סינג'נטה ומאז ומעולם התמקדות הייתה בשוק בישראל והחקלאי הישראלי והיום במבנה של הקבוצה הפוקוס הוא עוד יותר לטובת השוק המקומי. תוכניות הפיתוח ברמה גלובלית מפתחים את הזנים לכול העולם יחד עם זאת ישנה  התמקדות בשוק הישראלי.

הארגון  מתחלק ל 3 רבדים עיקריים: הרובד הראשון איך אנחנו מביאים זנים חדשים מכול העולם ומתאימים אותם לישראל, הרובד השני :מערכות תומכות גידול התחום כולל את הדיגיטל ואוטומשיין איך אנחנו מייעלים ומשפרים את מה שהגנטיקה מביאה , מערכות וצורות גידול שתומכות במגדל לקבל החלטות בצורת הגידול שיכולות לעלות את הייבול ולשפר את האיכות ולמקסם את הפוטנציאל של הגנטיקה הקיימת בזרע, והרובד השלישי תמיכה גידולית כללית משתדלים להיות החברה עם הפריסה הרחבה ביותר בארץ במספר אנשי השטח והאגרונומים המלווים בארץ ולהגיע לכמה שיותר מגדלים על מנת שכל מגדל יוכל לפתח את המקסימום מהגידולים שלו , וגם בכדי לזהות גידולים חדשים "

מה הייחודיות שלכם בענף ?

" הגישה לחקלאים החברה מספקת  ליווי המגדלים והגידולים בכלל האזורים בארץ, עובדים עם מערכות גרופי של חברת גורפית מערכות תומכות החלטה, חברת גרופית התחילה את הפיתוח בסינג'נטה והפכה לחברה עצמאית בנוסף האגרונומים שלנו נותנים תמיכה אישית ומקצועית ללקוחות. השילוב של גנטיקה איכותית, פתרונות גידול  ואנשי שטח איכותיים מביאים את העוצמה של החברה.

מה ממצבו של ענף הזרעים ?

"ישראל אחד ממרכזי טיפוח ופיתוח זרעי הירקות בעולם נחשבת למרכז מאוד משמעותי בעולם , לצערנו בשנים האחרונות עלויות התפעול עלו משמעותית והרגולציה הפכה להיות יותר מורכבת ולכן מקשה לחברות בארץ להתחרות עם  מדינות שיכולות הפיתוח והייצור זולים יותר, ביחד עם רגולציה פשוטה יותר. חוסר התערבות של  משרד החקלאות והמדינה בתחום הזה נותן את אותותיו ,היום רואים את ישראל כמקום שיש בו המון חדשנות וידע בזרעי הירקות בשביל להמשיך ולגדול צריך השקעות של המדינה, וכשיש פחות עידוד מהמדינה לעומת העבר קשה יותר להתפתח.

בהסתכלות של 30 שנה לאחור בשנות ה-90 תחילת 200 המדינה מאוד עודדה את הפיתוח של חברות בענף זרעי הירקות, חברות הזרעים מאוד התפתחו וגדלו, חלקן הפכו להיות אטרקטיביות ונקנו על ידי תאגידים בחו"ל  ובשנים האחרונות צמצמו את השקעות בחברות."

שוק זרעי הירקות בארץ מוערך כ מילארד שח שבערך 200 מיליון ₪ בשוק המקומי ו 800 מיליון ₪ בייצוא."

חטיבת הזרעים הציגה כיעד להכפיל את הייצוא ל 400 מיליון יורו עד שנת 2025 בנוסף הם יש להם רצון לשפר ייעדי תעסוקה בענף של הגדלת כוח העבודה ב 50% הגדלת כוח האדם התפעולי והניהולי בכל הדרגים ב 25% ובעתיד לייצוא פעיל של זרעי קנאביס רפואי ותעשייתי.

האם אתה רואה השפעה של נפילת אגרסקו על השוק המקומי היום?

"היום היו כל כך הרבה שינויים ותמורות בשוק שלא בטוח שעדיין יש את השפעה של נפילת אגרסקו על הייצוא כיום ,יחד עם זאת בעבר היה לזה השפעה מרכזית בייצוא הכוח שיש למספר גורמים בנפרד הוא משמעותי יותר חלש מגוף מרכזי אחד ולאגרסקו הייתה נוכחות מאוד חזקה בשוק ויכולת להיות שחקן עם כוח לשווקים באירופה.

יש מקום למדינה לתמוך בייצוא החקלאי ,ישראל מדינה עם יכולת חקלאית גבוהה ,צריך התערבות ממשלתית. לדוגמא נספח חקלאי שיכול להיות ברוסיה"

מה דעתך על הרפורמה בחקלאות?

"הורדת המכסים הולך לפגוע במגדלים הישראלים שהם לב ליבה של העשייה שלנו. בלי חקלאות טובה בארץ יהיה לנו קשה יותר להתפתח, שטחי הגידול  ואזורי הניסיונית שלנו הם פה בארץ .אנחנו צריכים שייווצר מצב שבעזרת השקעות יעודדו את ייצור הזרעים בארץ בכלל ובפרט לענף זרעי הירקות הענף יכול מאוד לגדול עם השקעות הנכונות  ומצד שני  לחזק  את החקלאים המקומיים, בכדי שלא יפגעו מהרפורמה. ענף הזרעים והמגדלים שלובים זה בזה ולכן צריך שהרפורמה תשרת את החקלאים ולא תפגע בהם ותתמוך בהשקעות בענף הזרעים.

ברפורמה צריך לעודד חקר במכוני המחקר מקומות שבהם היו פיתוחים מרכזיים בעבר בפקולטה לחקלאות במכון הוולקני וכו' , חשוב להמשיך  חקר מקצועי אקדמאי במוסדות המחקר ובמוסדות  להשכלה גבוהה וזה יביא גם לפיתוח וחיזוק הענף כמו כן יאפשר  לחוקרים מאקדמיה לעבור ולעבוד בתעשייה."

בשוק הפלפלים קיים זן "הקנון " שהפך להיות המלך הבלתי מעורער בשוק? מה מצבו של שוק הפלפלים היום, בהתייחסות גם  לייצוא?

"התחרות בייצוא הולכת ועולה כל הזמן האירנים מייצאים פלפלים וגדלים מדי שנה, כמו כן גם  מרוקו ישנם חממות מתקדמות בהולנד ובלגיה שוק מאות תחרותי,ולישראל יש אפשרות להיות שחקן מרכזי בשוק, יש הרבה תחרות בענף ואנחנו  עובדים כל הזמן על זנים חדשים, יש כיוון משמעותי הגדלת סל העמידויות של הפלפל, מצד אחד עמידויות קרקע וגם עמידות עלים כנגד כימחון, וזאת בעקבות שינוי האקלים ויציאה של חומרי הדברה מרישוי. כיוון נוסף פלפל עם חיי מדף ארוכים יותר, עם  ייבול גבוהה יותר ואיכות פרי טובה יותר.

העבודה נעשית לא רק דרך הגנטיקה ואיכות הזרע אלא גם בעזרת מערכות תומכות החלטה. היום  בקניית זן של זרעים גדרה החקלאי מקבל בנוסף לזרעים עם הגנטיקה האיכותית גם את הליווי של האגרונומים הטובים ביותר ומערכות התמיכה של גרופית וזה מאפשר להגיב לשינוי אקלים ולחסוך עלויות למגדל במים דשנים וריסוסים."

האם ישנה תופעה בישראל של שימוש בזרעים מזוייפים, מהן הסכנות בשימוש באותם זרעים?

"בזרעי הירקות יש את זני המכלוא שלהם יש "אבא" ו"אמא" שהם בעצם הקניין הרוחני של חברת הזרעים, כאשר מזייפים או יש גישה לקווי ההורים גונבים לנו את הקניין הרוחני ואז מנסים להצהיר שזה זן דומה.

אך הגנטיקה לא מתחילה  ונגמרת בקווי ההורים אלה היא תהליך מתמשך בכל שרשרת הייצור אנחנו דואגים לייצר את הזרעים ברמת איכות וניקיון מאוד גבוהה. צריך לדעת איך לייצר, צריך לבדוק שהזרע באיכות גבוהה, זרע נקי ממחלות נסתרות בזרעים, מי שלא קונה זרעים מקוריים מסתכן בכך שלא יקבל את אותו מוצר בשדה מכיוון שאצלנו יש בקרת איכות – "טוהר זן" המוצר שאתה מזמין זה מה שתקבל בפועל, בנוסף ניתן לקבל מחלות שונות מאותם זרעים מזויפים.

פגשנו כמה מגדלים שנפגעו בארץ שעשו שימוש בזנים לא מקוריים, ולצערי לפעמים פגיעה בשדה היא פגיעה לטווח ארוך, במיוחד בעגבניות שיש חיידק  Clavibacter Michiganensis שנשאר בקרקע. ויכול לגרום לנזק מאוד משמעותי בשדה ולפעמים בלתי הפיך.

אנחנו עובדים בתקן של ייצור  GSCP תקן שעובדים אתו חברות מאוד גדולות המחייב רמת סניטציה מרבית, ברמת ניקיון של בית מרקחת. תקן מאוד מחמיר של איכות הזרע."

מה מאפיין את המגדלים הישראלים?

"מגדלי הירקות בישראל מאופיינים בזיקה לקרקע לאדמה, חשיבות בהתיישבות, ניתן לשים לב שחלק גדול מאזורי הגידול  קרוב מאוד  לגבולות כמו הערבה וחבל הבשור, בצפון ובסמוך לקו הירוק.

החקלאים הישראלים הם מתאפיינים בעצמאות החופש לבחור, החקלאים הישראלים סקרנים שואלים מאתגרים מנסים למצוא את הדרכים לחדש ולייעל ולהביא את התוצרת הטובה ביותר. חקלאים מאוד פרואקטיביים."

נוכח האתגרים שיש למגדל הישראלי כיצד זרעים גדרה סינג'נטה יכולה לעזור לו להיות תחרותי ויעיל?

"האתגרים המשמעותיים ביותר עבור המגדל הישראלי הם  נושא הייבוא תוצרת טרייה ומחירי התוצרת , מחלות ומזיקים שלא חסר בארץ ושינויי אקלים קיץ שהולך ומתחמם ואיכות מים כמו כן עלות כוח אדם.

היום כחברה אנחנו פועלים להביא זנים שיתנו פתרונות למגדלים יש פלפלים ועגבניות עתירי יבול. אנחנו מספקים זנים של פלפלים קלים לקיטוף ועגבניות באשכול שיותר קל לקטוף אותן.

וזנים שעמידים יותר למחלות מוריד עלויות של הדברה ובנוסף חיי מדף ארוכים יותר, היתרון של חיי המדף הארוכים יותר הינו באפשרות למגדל לנהל בצורה טובה יותר את השיווק של המוצר.

כמו כן זנים שמתאימים לקיץ ולחום ועם המערכות תומכות החלטה מאפשר למגדל לחסוך במים.

המטרה לאפשר גמישות בשיווק של הירק עם איכות גבוהה יותר ולהוריד בעלויות הגידול. "

מה השפעה של הקורונה לענף הזרעים?

"בתחילת הקורונה הייתה פגיעה בענף הזרעים מתוך חוסר הוודאות של אותה תקופה בתחילת 2020, אך ככל שעבר הזמן היה ברור שביטחון המזון הוא מאוד חשוב והלקוחות ממשיכים לצרוך ירקות ולכן בסופו של דבר הענף נשאר יציב. בעתיד ההשפעה של הייבוא ובנוסף שנת השמיטה שיש עכשיו שמורידה את הפעילות יכולים להביא לפגיעה בפעילות."

איזה פיתוחים מעניינים בתחום הירקות נוכל לראות בקרוב?

"העגבנייה Yoom -עגבנייה שחורה עם טעמי אוממי, כרוביות צבעוניות כרובית סגולה וכתומה .

כרוביות קטנות מאוד שגדולות על גבעולים – כל עולם ה snack  הולך ומתפתח מאוד.

כרובית pure white  – כרובית שלא נשרפת בשמש, שומרת על הצבע הלבן בכל מקרה.

חסות צבעוניות סלנובה ירוקה ואדומה.

פורטפוליו שלם של עגבניות עם עמידות לווירוס ה ToBRFV."

איזה ירקות מעדיף הצרכן הישראלי? ואיך אתה רואה את השוק הישראלי?

"הצרכן הישראלי מתבסס על תזונה עשירה בירקות בדומה לשאר  תושבי אגן היום התיכון צריכה מאוד גבוהה של ירקות.

ביקוש למלפפון ועגבנייה שמרכיבים את הסלט הישראלי, כמו כן יש ביקוש עולה של חדשנות בסל הירקות כמו לדוגמא עגבניות שרי, פלפלים בצבעים, מגוון של חסות .הצרכן הישראלי מחפש מגוון רחב יותר של ירקות ,בנוסף ירקות חדשנים מיוחדים. ואנחנו מפתחים ומביאים מסל המוצרים שלנו לתוך העולם הזה.

ישנה מגמת גדילה  בעולם המיני כמו עגבניות השרי פלפלים קטנים, עולם ה snack  המיני מאוד מתפתח ומתחזק בשוק הישראלי."

Latest Posts

סטורי, זן תפוחים חדש בישראל

מי רוצה לתייג את עצמו? מועצת הפירות והירקות תציג לראשונה בתערוכת "אגרמשוב", שתיערך ב-5-6.9 בבנייני האומה בירושלים, חמישה זני תפוחים חדשים שיתחרו...

עו"ד דודו קוכמן יעמוד בראש כתיבת התוכנית האסטרטגית לחקלאות ל-25 השנים הבאות!

זה לא סוד שהחקלאות בישראל זקוקה לשינוי או רפורמה שתזניק אותה קדימה, תשדרג את מעמדה ובעיקר תגרום גם לדור ההמשך לעסוק בה....

יום האבטיח הבינלאומי

ירוץ מבחוץ, אדום מבפנים והכי קייצי שיש: "חברת זרעים גדרה" תציג בתערוכת החקלאות אגרומשוב, שתיערך ב-5-6.9 בבנייני האומה בירושלים, את הזן "פאסיניישן",...

ענפי צבר ללא קוצים לאכילה!

בריא, מזין, טעים, ובלי קוצים: מזון העל- הצבר הישראלי ממשיך לחדש ולהביא בשורות כשלקראת עונת הסברס משיקים בחוות "צברי אורלי" את הדבר...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן