יום שלישי, יולי 5, 2022

המחלוקת על המיליארדים בקרן הניקיון • מה עושים עם שריפות הפסולת הפירטיות הגורמות לנזקים בריאותיים הרסניים?

מאת: מור שבתאי אלה הם חלק מהנושאים שעלו בדיון חרום שהתקיים ביוזמת ״משוב ניוז״ בהשתתפות ראשי רשויות, פעילים סביבתים,...

פוסטים אחרונים

התמונה "מטע רימונים" שצילמה סבטלנה קירז מחיפה זכתה בתואר "תמונת החקלאות של ישראל" לשנת 2022

תחרות הצילום "הגלריה החקלאית" של קנט, שהתקיימה זו הפעם ה-15, שמה דגש השנה על חשיפת החקלאים ועל עבודת היומיום של אלה שדואגים...

נועם בלום, "מלך הצבר", הלך לעולמו כחודשיים לפני שהוענק לו פרס מפעל חיים בחקלאות

הלם בעולם החקלאות הישראלי: אחד מיזמי החקלאות הישראלים המשמעותיים, מי שפיתח והעצים את "הצבר הישראלי" כשהקים את חוות צברי אורלי השוכנת בנגב...

צביקה סלוצקי – מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, אירח את דוד אסף – סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות

צביקה סלוצקי מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, תושב טבריה, אירח את דוד אסף שמונה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות.

חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG ממזגת לתוכה את 'גונן עצים וסביבה' המתמחה בסקרי עצים

חברת הייעוץ האגרונומי וסקרי העצים נוסדה על ידי האגרונום שבתאי גונן לפני כשני עשורים, שימשיך להוביל את פעילותה בתוך חטיבת הייעוץ הסביבתי...

חקלאים למען חקלאים

ספרד היא מעצמת חקלאות שהצליחה להעיף את החקלאים הישראלים מכל השווקים באירופה כמעט. הסיבה העיקרית להצלחתם הגדולה של החקלאים בספרד היא הקאופרטיבים להם משתייכים רוב חקלאי ספרד. למה בישראל קאופרטיב "יופי של ירקות" מעין יהב הוא זן נדיר?

בערבה, ליד הגבול עם ירדן ממזרח וכביש 90 ממערב, דרומית לים המלח, שוכן לו יישוב חקלאי עם סיפור על חברת שיווק תוצרת חקלאית מעניינת במיוחד -– "יופי של ירקות. ", עין יהב – היישוב החקלאי הגדול ביותר בערבה משתייך למועצה אזורית הערבה התיכונה ומונה כ 200 משפחות, מתוכן 143 חקלאים. עיקר הגידולים החקלאים הינם פלפל, עגבניות מסוגים שונים, מלונים, חצילים, כרמים, ומטעי תמרים.

לחקלאים ביישובים ישנם אתגרים שונים וכדי להתמודד עמם הם ביססו עקרונות וכללים שונים. אחד מעקרונות היסוד שעליהם התבססו המושבים בישראל הינו עיקרון השיווק המשותף. לצורך זה בשנת 1995 חקלאי עין יהב חברו ביחד לאגודה שיתופית "יופי של ירקות", אגודה של החקלאים למען החקלאים. האגודה קמה במטרה לתת שירות לחקלאים, להגדיל את שיווק התוצר החקלאי בשוק המקומי ולהעניק עזרה בשירותים לוגיסטיים שונים שצריכים החקלאים. מאז ועד היום היו שינויים רבים בהתנהלות האגודה.

בשנים האחרונות בוצע תהליך של התייעלות לוגיסטית ושינויים בכוח אדם בנוסף להתמקדות בשיווק ומיקסום הרווח לחקלאי. כמו כן, בוצעו שיפורים טכנולוגיים ושיפור ביכולות של שליטה ובקרה, התמקדות בשוק המקומי ובמיוחד בשווקים הסיטונאים ושירותי האגודה הורחבו לישובים נוספים בערבה. איך התחרשו השינויים באגודה ומה עתידו של ענף החקלאות בערבה ובשאר הארץ בכלל? בכדי להשיב על כך ראיינו שני מנהלים שלקחו על עצמם את ניהול יופי של ירקות בכדי להוביל אותה ממקום של הפסדים וקשיי ניהול לרווחיות והצלחה בקידום מעמדם של החקלאים החברים באגודה.

עומר קניון, יו"ר "יופי של ירקות" עין יהב חידד את התהליך והקשיים בניהול יופי של ירקות:

"למושבניקים יש קושי בהתאחדות. בקיבוצים למדו את הרעיון וביצעו לא מעט שיתופים, היה ניסיון בעבר לייצור איחוד של כל מגדלי הערבה לגוף אחד חזק, ניסיון שלא צלח. לדוגמא: בפלפל היו בעבר 75 חברות שיווק מה שפגע מאוד בענף, והיום יותר ויותר יש הבנה של החשיבות האדירה להתאחדות בשיווק של התוצרת החקלאית."
המיתוג בענף הינו מרכיב חשוב לבחירת המוצר עבור הלקוח הסופי. אל מול זה עומר תיאר את המיתוג ב"יופי של ירקות": "כיום כאשר שולחים קרטון שלנו כל חקלאי שם את המיתוג שלו, ככה הוא חותם על התוצרת שלו תחת הכותרת שלנו של יופי של ירקות. לדוגמא בהתארגנות המנגו בערבה, המיתוג "מנגו הערבה" משווק על ידי יופי של ירקות. החקלאים הגדולים רוצים להיות ממותגים והקטנים רוצים להפוך להיות בוטיק. החקלאים יודעים את האיכויות של הסחורה ומספקים לנו את הסחורה האיכותית שלהם כי הם יודעים את החשיבות של השיווק דרך יופי של ירקות. המטרה המשותפת שלנו ושל החקלאי שמעוניין גם כן לשמור על המיתוג שלו ושל האגודה השיתופית "יופי של ירקות".

כמה חקלאים היום יש לכם ביופי של ירקות?

"היום אנחנו עובדים עם כ- 50 חקלאים. בשנתיים האחרונות המגדלים מגיעים ל"יופי של ירקות" ומבקשים להצטרף, כיוון שאנחנו נותנים שירות איכותי ונוח עבור החקלאים לכל שרשרת השיווק. בנוסף, "יופי של ירקות" מצליחה לתת עבור החקלאי תמורה גדולה יותר בהשוואה למצב בו אותו מגדל היה משווק בעצמו את התוצרת."

התאגדויות הקיבוציות גדלות בקצב הרבה יותר מהיר. מדוע זה לא מתרחש אצלכם?

"הקיבוצים הינה התאגדות בפני עצמה. חקלאי בקיבוץ מחוייב לכללים של הקיבוץ. לעומתו ביישוב חקלאי כמו עין יהב ישנם בערך 120 חקלאים, שכל אחד מחליט עצמאית על תוצרתו ואיך הוא רוצה לשווקה. המטרה שלנו שהחקלאי יגיע ויצטרף לא כי הוא מחויב מגוף גדול יותר, אלא כיוון שהוא יודע ומבין שדרכנו תהיה לו יכולת להגיע לרווחיות ונוחות גבוהה יותר. כלומר, שיגיע אלינו מתוך בחירה ולא מתוך החלטה חד צדדית של גוף חזק יותר. במבחן התוצאה, בעבר היינו גדולים מספרית מבחינת חקלאים אך היינו לא רווחיים, ואילו כיום אנחנו יותר קטנים יותר, אך רווחיים."
עומר קניון שגם מנהל משק חקלאי בעצמו תיאר איך הוא רואה את עתידם של החקלאים עם החלקות הקטנות – האם הם יהיו בעוד 30-20 שנה? "פעם למגדל קטן היו 50 דונם. בעוד 10 שנים למגדל קטן יהיו 200 דונם. זאת שכן קשה מאוד להישאר רוווחי ולהתפרנס בכבוד מ 50 דונם. החקלאות היום צועדת לכיוון של איחוד חלקות חקלאיות. להשקיע המון משאבים רק על 50 דונם זה לא נכון, כיוון שגידול של 400 דונם זה אותה אופרציה ולכן יש יתרון בניהול נכון של שטח חקלאי גדול."

רני סלע הוא מנכ"ל "יופי של ירקות" עין יהב. הוא בן עין יהב, בעברו ניהל את אגף הפירות והירקות ברשת שופרסל, והתחיל ב 2017 את תפקידו ב"יופי של ירקות". בתחילת התפקיד הגיע סלע בכדי לפתור משבר ניהולי שהיה בחברה. בנוסף, מטרותיו היו לארגן מחדש את הניהול באגודה, לשפר את ההתנהלות הארגונית וכן להגדיל את הרווחיות למען החקלאים. רני סלע מספר על תהליכים אלו ב"יופי של ירקות" ואיך הצליח להובילה להיות חברה שהמגדלים בכל רחבי הארץ מעוניינים להצטרף אליה ולשתף איתה פעולה.

"יופי של ירקות הוקמה לפני 30 שנה בכדי לתת פלטפורמה שיווקית לחקלאי מושב עין יהב כאשר לכל משק במושב הייתה חלקה קטנה של כ 50 דונם. החקלאי היה מגדל את התוצרת, ממיין את הסחורה בבית האריזה שלו, מביא את התוצרת לטרנזיט ולאחר בדיקת איכות, התוצרת היתה משווקת לכל רחבי הארץ. עד לפני כ 5-6 שנים היו ב"יופי של ירקות" כ 100 חברים. למעשה, כל חקלאי עין יהב היו חברים בקואופרטיב זה, שהיה משווק את התוצרת החקלאית. בשנים האחרונות, בעקבות משבר בענף החקלאות והקושי להתפרנס מחלקה קטנה של 50 דונם, נוצר שינוי תהליכי וארגוני של חקלאי עין יהב, ויופי של ירקות שינתה את פניה. כיום אנחנו משווקים ירקות ופירות מחקלאים מכל רחבי הארץ, אך הבעלות נשארה בידי הקואופרטיב בעין יהב, שמונה כיום פחות משקים. היום "יופי של ירקות" משווקת תוצרת חקלאית הן מעין יהב ומכל רחבי הארץ ובכלל זה הבקעה, הערבה, אזור קדש ברנע ועוד. האגודה נותנת שירותים לכל שרשרת השיווק של החקלאי – מאיסוף הסחורה ועד למכירתה ללקוח הסיטונאי".

מה היתרונות של האגודה החקלאית השיתופית "יופי של ירקות"?

"ראשית, "יופי של ירקות" הנה אגודה שיתופית שהבסיס שלה הוא חקלאים למען חקלאים. כלומר, הקואופרטיב מנוהל בידי חקלאים ולא על ידי חברה חיצונית. שנית, אנו נותנים שירות מלא לחקלאי בכל ההיבטים של שרשרת האספקה, כולל שירותי איכות, כשרות, הובלה וגבייה. המשמעות של כך היא כי החקלאי מתעסק בחקלאות ואנחנו בכל השאר. יתרון נוסף שלנו הוא ההתמקצעות שלנו בשיווק, מיתוג ומכירות. כמו כן, אנחנו מבצעים ביטוח אשראי לכל הלקוחות שלנו. כל אלה, בצירוף ניסיון של 30 שנה בתחום, מעניקים לחקלאים שקט ובטחון כלכלי. אלה חשובים במיוחד בתקופה של חוסר יציבות כלכלית בכלל ובענף החקלאות בפרט."
מה התוצרת המרכזית שאתם משווקים ואיך אתם מבטיחים את איכותה עבור הצרכן?
"אנו משווקים בעיקר פלפלים, אבטיחים, חצילים, מלונים קישואים, עגבניות, עגבניות שרי ומנגו.
אנו עושים בקרת איכות על התוצרת החקלאית והסיטונאים מקבלים תוצרת איכותית ובדוקה. הרבה מהחקלאים אצלנו בעלי תקן אירופאי על הסחורה שלהם, כי הם גם יצואנים. אנו משווקים גם לשווקים הפתוחים וגם לרשתות השיווק. הצלחנו לבסס מעמד מאוד איכותי, אמין וטוב בשווקים."

מה המיקוד המקצועי של יופי של ירקות היום?

"היום החברה מתמקדת בשיווק ומכירות. ביצענו הפרטה של שרשרת האספקה, במטרה להיות גוף מטה יעיל ומצומצם שמנהל את "יופי של ירקות"".

איך אתה רואה את העתיד של "יופי של ירקות"?

"בעתיד אני צופה ש"יופי של ירקות" תגדל ומקווה שהבסיס שלה ימשיך להיות מהערבה. הגודל ימשיך להעניק לנו יתרון מול השווקים הסיטונאים והרשתות וכמובן נמשיך לעשות שיתופי פעולה ולקבל אלינו חקלאים מכל רחבי הארץ.
אני חושב כי העתיד של הענף הוא באיחוד של חקלאים וחבירה לקורפורטיביים. היום אין הרבה קורפורטיביים בחקלאות ויחסית מעט משווקים במשותף תוצרת חקלאית."
איחוד תהליכים של החקלאים, כמו שאנו עושים ב"יופי של ירקות", נותן כוח לחקלאי מול הרשתות השיווק. לדוגמא, רוב המנגו בערבה משווק על ידנו (העונה מתחילה בסוף מאי עד יולי) וככל שאנחנו יותר מאוחדים, זה מאפשר לנו בקרה על האיכות, שליטה בשוק ובמחיר, מיתוג המוצר, ולהעניק לחקלאי תוצאות טובות יותר מבחינת המחיר.

מה דעתך על הרפורמה בחקלאות?

"הטענות כי למעלה מ 60% ממחיר התוצרת הנמכרת בחנויות מקבל המקטע החקלאי, הן לא מדויקות. כמי שניהל אגף קמעוני ברשת שיווק, אני יכול לומר כי זה לעוות את המציאות ואת המספרים. גם אם הרפורמה חשובה, צריך לעשות זאת בהידברות והסכמה עם החקלאים ונציגיהם ולא כגזרות באופן חד צדדי. הרפורמה עוסקת גם בהורדת המכסים בצורה חד צדדית. הורדה זו עשויה לפגוע לא רק בחקלאות המקומית, אלא גם להוביל לכך שבעתיד לא יהיו חקלאים, המחירים יעלו ולא תהיה תוצרת מקומית בכדי לבלום את העלייה. בנוסף, רשתות המזון ייבצעו ייבוא מוצרים, אך זה לא ילווה בהורדת המחירים לצרכן. כל מה שיקרה הוא שהרשתות יגזרו קופון גדול יותר, והציבור בישראל – ימשיך לשלם הרבה. התהליך מתרחש היום בסופרים, אשר מהווה גורם משמעותי לעליית מחירי הירקות והפירות, נובע מהרשתות שגוזרות נתח משמעותי מהמחיר הסופי לצרכן. השנתיים האחרונות, על משבר הקורונה, הראו עד כמה הכרחית ההתבססות על חקלאות מקומית. לכן צריך לבדוק איך עוזרים ומסבסדים את החקלאים בכדי שיהיו תחרותיים מול התוצרת המיובאת וישמרו על הביטחון התזונתי במדינה."

מה מאפיין את החקלאי הישראלי?

"החקלאי הישראלי הוא מקצוען, נחוש, מתמיד בעבודה קשה למרות האתגרים המרובים, אוהב יציבות ולא נשבר. יחד עם זאת, חסרה הנהגה צעירה בחקלאות הישראלית והנהגה יותר לוחמנית למען זכויות החקלאים והציבור."

Latest Posts

התמונה "מטע רימונים" שצילמה סבטלנה קירז מחיפה זכתה בתואר "תמונת החקלאות של ישראל" לשנת 2022

תחרות הצילום "הגלריה החקלאית" של קנט, שהתקיימה זו הפעם ה-15, שמה דגש השנה על חשיפת החקלאים ועל עבודת היומיום של אלה שדואגים...

נועם בלום, "מלך הצבר", הלך לעולמו כחודשיים לפני שהוענק לו פרס מפעל חיים בחקלאות

הלם בעולם החקלאות הישראלי: אחד מיזמי החקלאות הישראלים המשמעותיים, מי שפיתח והעצים את "הצבר הישראלי" כשהקים את חוות צברי אורלי השוכנת בנגב...

צביקה סלוצקי – מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, אירח את דוד אסף – סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות

צביקה סלוצקי מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת, תושב טבריה, אירח את דוד אסף שמונה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות.

חברת הייעוץ והניהול AVIV AMCG ממזגת לתוכה את 'גונן עצים וסביבה' המתמחה בסקרי עצים

חברת הייעוץ האגרונומי וסקרי העצים נוסדה על ידי האגרונום שבתאי גונן לפני כשני עשורים, שימשיך להוביל את פעילותה בתוך חטיבת הייעוץ הסביבתי...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן