יום רביעי, ספטמבר 22, 2021

האם השווקים יצליחו להתחרות ברשתות השיווק? ומה יש לחקלאים להגיד על זה?

אחד הפאנלים המרכזיים בועידת משוב עסק בהגברת התחרות. סוגייה מורכבת שהופכת מורכבת אף יותר בתקופת הקורונה, כשרשתות השיווק נשארו פתוחות, השווקים...

פוסטים אחרונים

אלי שריר נגד רמי לוי וההפך

בעקבות פוסט שכתב מזכיר ארגון מגדלי הדגים , רמי לוי הגיש תביעת מיליונים. שריר : "התביעה נמחקה", לוי: "כתב תביעה מתוקן יוגש...

זכינו במונדיאל! מחלבת “הנוקד” מהישוב גילון זכתה במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת שר החקלאות בירך “גאווה גדולה נתתם מתנה לחקלאות ולמדינת ישראל”

מחלבת "הנוקד" מהישוב גילון זכתה אמש במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת.המחלבה של דני ברזילי אשר הוקמה בשנת 1996 ומתמחה בייצור גבינות צאן בשיטות...

יבול התמרים גדל השנה בכ-20% ביחס לאשתקד – בזכות ניבת מטעים חדשים

החל גדיד התמרים בערבה התיכונה ובזכות כניסתם להנבה ראשונה של מטעי התמר הצעירים, נמשכת מגמת העלייה בכמות יבול המג'הול, שיעמוד השנה על למעלה מ-5,700 טון לעומת 4,800...

סיכום מחקרים ומבט לעתיד בכנס הראשון בנושא קינואה כגידול חדש למספוא לחיות משק ולבני אדם

בכנס ראשון בנושא גידול קינואה Chenopodium quinoa)), למספוא הוצגו תוצאות חדשות בפני חוקרים ממוסדות אקדמיים, מדריכי שה"מ, חקלאים וחברות מסחריות. המידע שהוצג...

האם ישראל עדיין מובילה בטכנולוגיה חקלאית?

מאת- מור שבתאי

"צריך להיזהר מלדבר על החדשנות הטכנולוגית הישראלית במונחים של סטארטאפ. אנחנו צריכים להיות מעצמה, והיינו מעצמה. לשם צריך לכוון".

ועידת ישראל לחקלאות של משוב שהתקיימה בדצמבר האחרון עסקה בכל הסוגיות החשובות של עולם החקלאות בישראל – החל מביטחון המזון ועד העסקת עובדים זרים. אחד הפאנלים המרכזיים בועידה עסק בתחום הטכנולוגיה הישראלית ומקומה של ישראל בתחום. בשיחה שנעה בין עבר, הווה ועתיד, במציאות של שוק גלובלי קשוח שלא סופר את ההיסטוריה – ניסו המשתתפים בפאנל להגדיר מה נדרש כדי לתפוס את קדמת הבמה, ולמקם את ישראל במקום הראוי לה. את הפאנל הנחה חיים אלוש יו"ר קבוצת משוב, והשתתפו בו ד"ר מיכל לוי – סמנכ"ל בכירה למינוף המו"פ החקלאי במשרד החקלאות (שאת המשך דבריה נביא כאן בכתבה), חנן סלשוני ראש תחום חדשנות בחיפה כימיקלים, אבשלום וילן יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, זוהר בר נר – יזם ומנכ"ל סופלנט, וד"ר אייל ורדי, יזם חקלאות ואיש אוריג'ין זרעים.

חיים אלוש, שפתח את הפאנל, מיקד את האתגר כפי שהוא מבין אותו. "אנחנו נפגשים סביב נושא שחשוב לכולנו – לחקלאים, לחברות, ליצרני הטכנולוגיה למדינה. אבל האמת, נראה שנרדמנו בשמירה. נחשפתי לעולם החקלאות ב1987 והרגשתי שאני רואה מעצמה חקלאית בקנה מידה עולמי. הכבוד לטכנולוגיה החקלאית היה עצום. חברות הזרעים היו פורצות דרך. הנשיאים וראשי הממשלה שמו את זה בפרונט. כמי שהדבר חשוב לו, אני מרגיש שאנחנו הולכים אחורה. השאלה שלנו היא איך מחזירים את ישראל למעמד הראוי לה – מובילה עולמית בטכנולוגיה חקלאית".

אבו וילן הזדהה והוסיף ש"אין ספק – הטכנולוגיה היא הקטר שמוביל את החקלאות הישראלית. פיתוחי המים והזרעים, הקומבינציה בין המחשבים לגידול. גם היום. הביקוש לתוצרת הישראלית בעולם מבוסס על הטכנולוגיה, זה הבסיס שעליו הייצוא נבנה. אנחנו חייבים להמשיך לפתח אותה כי היא היתרון היחסי שלנו. אם נמשיך לפתח טכנולוגיה חדשנית – נמשיך לגדל ולהתפרנס. בלי זה – לא נישאר במקום אלא נחזור אחורה".

גם אייל ורדי הסכים ש"אין ספק שהטכנולוגיה והמו"פ שלנו הובילו את החקלאות הישראלית. כשמקומנו הטכנולוגי נמצא בירידה – גם החקלאות עצמה נפגעת. הקושי הוא במדיניות ממשלתית. משרד החקלאות רוצה לסייע. הבעיה האמיתית היא באוצר. המדיניות הישראלית היום לא תומכת במו"פ, בחברות ביו טכנולוגיה, בחקלאות עצמה. פה מתחילה הבעיה. אני הקמתי חברה לפני 15 שנה ולא קיבלתי שום עזרה. איו היום קרנות שמסייעות לחברות חקלאיות, אין מוטיבציה להשקעות בתחום. כל מי שיש לו קצת יוזמה נאלץ לצאת החוצה – ולחפש השקעה אחרת".

ד"ר אייל ורדי,יזם חקלאות ואיש אוריג'ין זרעים

מי שהאירה זווית אחרת בדברים הייתה ד"ר מיכל לוי, אשת משרד החקלאות שיצרה תפקיד חדש במשרד שנועד להתמקד בחדשנות טכנולוגית: "אני חושבת שישראל עדין מובילה בתחום החדשנות בחקלאות. אנחנו רואים חברות רב לאומיות שמגיעות לכאן, מתעדכנות בטכנולוגיות, ביזמים ובחברות. אנחנו רואים קרנות השקעות שמחזיקות בישראל סקאוטרים שמחפשים פה גורמי השקעה. זה מקדם גם את הטכנולוגיה המקומית – החברות משאירות את מרכזי המו"פ שלהם בארץ וניתן לראות הפרייה הדדית – ההשקעה התקציבית הגדולה עם היזמות הישראלית".

חיים: זה האבסורד! אנחנו לא צריכים אנשים בחוץ, אנחנו היינו הגורם העולמי. החברות שלנו היו בפרונט, ולא נזקקו למשקיע זר.

***

בעבר לא היה על כך שום עוררין – ישראל הייתה אימפריה של טכנולוגיה חקלאית. הדבר נחלש והשתנה עם הזמן, את החברות הישראליות קנו תאגידים מחו"ל, ולא קמו אחרות במקומן. השם של ישראל כמובילת טכנולוגיה חקלאית נשאר, אבל העוצמה נחלשה. הפאנל המשיך והעמיק בשאלה הזו – איך מתאימים את התנאים לשוק משתנה? מה נדרש כדי לא להיתקע מאחור?

זוהר בן נר, יזם ומנכ"ל סופלנט, נכנס לשיחה והביא את זווית הראייה שלו והביא את האתגרים הספציפיים של הסטארטאפ החקלאי: "אני בעולם הזה 35 שנה. הקמתי שבע חברות, והייתי גם בנטפים. כל אותן חברות עדין פועלות והתחילו כסטארטאפ. זירת הון-סיכון היא זירה שמחפשת אקזיטים מהירים. קשה למצוא מימון שירצה לטפל בעולם החקלאות – מדובר פה בנשימה ארוכה, לוקח שנים להגיע להוכחת היתכנות. בעבר, לפני 40 שנה, לחקלאים הישראלים היה יתרון. הם הצליחו לאמץ בקלות טכנולוגיות חדשניות. היום המצב קשה יותר – קשה לשכנע חקלאי או תאגיד חקלאי להשתמש בטכנולוגיה חדשה בלי להבטיח לו מימון על אובדן ייבוא צפוי, בלי ליווי בפרק הזמן הזה. חוץ מנישות ספציפיות – מדובר בתהליך של 8 שנים. בגנטיקה של מטעים – 15 שנה. בגנטיקה של ירקות – עשור. כשמדברים על המספרים האלה, חייבים גופים ממסדיים שיעזרו לצלוח את פרק ההשקעה הארוך הזה ולהביא את המוצרים לרמת מיסחור.
בנוסף, דרוש סיוע רב בכל מה שקשור לנגישות לתחום העולמי. זה עולם מאוד מורכב. השווקים משתנים מהר, קשה להכיר אותם. בלי סביבה תומכת ותקציב מאפשר – קשה מאוד לדבר אל החוץ. יש היום בערך 500 סטארטאפים בישראל שעוסקים בחקלאות. הם צריכים דחיפה רצינית כדי להגיע להצלחה".

אבשלום וילן יו"ר התאחדות חקלאי ישראל וד"ר מיכל לוי סמנכ"ל בכירה למינוף המו"פ החקלאי במשרד החקלאות

חנן סלשוני מחיפה כימיקלים הוסיף ואמר ש"אנחנו תמיד קידמנו את תחום החדשנות בחקלאות. הטכנולוגיות בעבר היו יותר ב'אגרו' – טרקטורים, מיכון וכו'. היום דברים משתנים. החדשנות היא סביב IOT ('אינטרנט של הדברים'), השקייה חכמה – פחות חומרה ויותר תוכנה. ישראל היא עדין מ10 המובילות בעולם. הרעיונות שלנו עדין מובילים בעולם. קל לממש טכנולוגיות במקום אחר, כשזה יותר פשוט כלכלית. אנחנו מאמינים שזה מה שדוחף ומקדם את המשק החקלאי קדימה. כדי להאכיל יותר אנשים – אוכלוסיית העולם גדלה – צריך חקלאות יותר טובה".

אבו וילן האיר את הסוגייה התקציבית ואמר ש"אנחנו בתהליך של גלובליזציה, העולם פתוח. בואו ניזהר מלשכוח את זה. אין מה לבכות על מה שהיה בעבר. מספר הסטארטאפים פה גדול מאוד. אני בא מהתחום הפוליטי ואני אומר בבירור – תפקיד שר החקלאות הוא כמעט האחרון בהיררכיה, נמצא רק מעל שר הקליטה. כולם מבינים מצוין את התפקיד והיוקרה של הטכנולוגיה החקלאית הישראלית. אבל כשזה מגיע לכסף – משאירים את זה ליזמים. וכן, ליזם לא תמיד יתאים להתמקד בהשקעות מקומיות. בכלל, בלי משקיעים בחו"ל לא בהכרח יהיה מספיק כסף להשקעה. יש רעיונות בלי סוף וזה היתרון היחסי שלנו. נפגשתי לפני כמה שנים עם הנספח הכלכלי הצרפתי. הוא ביקש עזרה בכניסה לחקלאות הישראלית. שאלתי אותו – בצרפת יש 80 מיליון אנשים. מה יש לחפש דוקא פה? הוא סיפר שמגיע ממחוז בורדו. ידוע ששם עושים יין. הוא מספר ש500 שנים עושים יין בדיוק אותו דבר. מי שמשנה משהו – הלך עליו. הוא יודע שאנחנו חדשנים. ראה שבכל מושב וקיבוץ שאליו הוא מגיע יש פיתוחים חדשים ומיוחדים. הדבר הזה קיים גם היום – אבל בלי עזרה במימון זה לא יעבוד. תמיכה בפקולטות, במדען הראשי. יש פה רעיונות בלי סוף. העזרה והדחיפה בשלבים הראשונים – היא הקריטית.

".

זוהר בן נר חיבר את הזווית היזמית – "החקלאי הקטן צריך שני הדברים. הראשון – גישה למקורות מימון מחוץ לישראל ופלטפורמה שתסייע להגיע לאותם מקומות. לעשות road show בסיליקון ואלי ומה שצריך. הדבר שני הוא גישה למתקנים חקלאיים. סביבה שתאפשר לו במשך 4-5 שנים להוכיח את ההיתכנות ולגמור לפתח את המוצר".

אייל ורדי הסכים: "אנחנו חייבים לעזור לסטראטאפים בשלבים הראשונים שלהם. זו המדיניות הנדרשת – בלי תקציבים זה לא יתקדם. חברות שכבר צלחו את שלב הפיתוח צריכות לקבל סיוע ביצוא, בהשקעות. אנחנו לא רוצים שהחברות הישראליות יצטרכו לצאת החוצה.

יש פה המון בירוקרטיה ורגולציה. חברות זרעים ישראליות מצאו את עצמן יוצאות החוצה ונמכרות לגורמים זרים בגלל הרגולציה – יותר נוח לעבוד מחוץ למדינה. אנחנו צריכים תנאים תחרותיים אל מול אירופה וארה"ב. לא יותר טוב – אבל לא פחות טוב".

חיים אלוש סיכם את הפאנל ואמרה בצורה חותכת ש"אני לא מסכים עם ההסתכלות עלינו כמקום של סטארטאפים. היינו מעצמה. זה הרבה מעל סטארטאפ צעיר ורעב. לשם צריך לכוון, ולא פחות מזה".

***

זוהר בר נר יזם ומנכ"ל סופלנט

המשכנו את השיחה עם ד"ר מיכל לוי, שהעמיקה והאירה זרקור על הצעדים שנעשים היום במשרד החקלאות לטובת פיתוח וקידום החדשות הטכנולוגית בישראל.

"הגעתי למשרד החקלאות לפני 4.5 שנים לתפקיד חדש שלא היה קיים קודם – 'מימוש המו"פ החקלאי והחדשנות". עצם זה שנפתח תפקיד כזה במשרד החקלאות כבר מספר שיש פה הבנה שמדובר פה בתחום קריטי, ושמעבר לטיפול הכללי שתמיד היה בתחומי החדשנות צריך שמישהו ירכז את כל הפעילות, יכיר את כל העולמות וירכז את כל החומרים. אני מטפלת בחיבורים שבין אקדמיה לתעשייה, בין סטארטאפים למשקיעים וחברות, עבודה מול החממות הטכנולוגיות ורשות החקלאות וכמובן, הדובדבן שבקצפת – החיבור לחקלאות ישראלית. אם בוחנים את כל מה שקורה כאן במדינה אנחנו רואים בעולם הסטארטאפים חדשנות מטורפת ומגיעים לפה אנשים מכל העולם – גורמי תעשייה, קרנות השקעה, ממשלות. הנקודה הכואבת היא החיבור של כל היזמות הזו לחקלאות ישראל. יש פער בין הסטארטאפים הישראלים והמוצרים שלהם לבין החקלאות הישראלית. אתה לא רואה את כל הפיתוחים האלה בחקלאות הישראלית – והם מיוצרים כאן בארץ!"

למה בעצם?

"הסיבה העיקרית היא שסטארטאפ מעצם הווייתו מתמודד עם מיעוט משאבים, כסף וכוח אדם וכדי להצליח הוא מחפש את המקומות שבהם כדאי 'לשים את כל הקופה' – שבהם אפשר למקסם את המכירות ולהיחשף לשווקים גדולים. החקלאות הישראלית היא זניחה בהקשר הזה. היא קטנה בהיקפה, יש פה מגוון מאוד גדול על שטח קטן. החברות הללו יוצאות ישר לחו"ל. כדי להגיע לשטחי מטעים בלתי נגמרים של אותו גידול – צריך לצאת החוצה. אנחנו מנסים במשרד לקחת את הסטארטאפים האלה ולחבר אותם עוד לשטח שלנו. אנחנו אומרים להם להסתכל על החקלאות הישראלית כ"מגרש המשחקים שלכם". מקום שיכול לאפשר לכם מנעד גדול של סוגי אקלים וקרקעות. כר ניסוי שיאפשר לכם לפתח פתרונות למגוון מצבים. ככה אנחנו משיגים הטמעה וחיבור לחקלאות הישראלית".

איך? איזה תוכניות ואופנים מממשים את המטרה הזו? יש תקציב מספיק לכך?

"קודם כל יש לנו תוכנית עם רשות החדשנות שתומכת בחברות ישראליות שעושות מו"פ, מקבלות מענק ומבטיחות שהייצור והיידע יישארו כאן בארץ. אנחנו תומכים בהן בשלבי הפיתוח הראשונים, השלבים שבהם הכי קשה לסטארטאפ להביא את המימון. המשקיעים רוצים לראות לקוחות והוכחת היתכנות, ובשביל זה צריך כסף. אנחנו נכנסים במקומות בהם הסיכון הוא הכי גבוה. זה המקום של ממשלה – לתמוך בשלבים הקריטיים והמסוכנים כדי להביא את הפיתוח לנקודה בה הוא מענין משקיעים. התוכנית הבאה היא תוכנית של פיילוטים, גם היא של משרד החקלאות יחד עם רשות החדשנות. חברה יכולה להגיש בקשה לקחת מוצר חדש, אבטיפוס, להתקין אותו אצל החקלאי ולקבל מאותו חקלאי אינפוט. כך נוכל להגיע למוצר גמר שניתן להפיץ".

יש גם תוכניות שמתמקדות בחקלאי עצמו?

"התוכנית השלישית היא תוכנית התקנות שיושבת אצלנו במשרד. פנינו לציבור חקלאי ישראל, תחמנו את זה לענפי הצומח ואמרנו 'בואו – תגישו בקשה להתקין אצלכם טכנולוגיה חדשנית', פיתוח מהשנתיים-שלוש האחרונות (כלומר לא דגם חדש של טרקטור). אני רוצה שאותו חקלאי יצביע למשל על בעיה בהאבקה של תמרים, יאתר חברה שבעזרת רחפנים עושה האבקה של תמר ויקבל את הטכנולוגיה הזו אצלו בחלקה. כך כולם מרוויחים. המענק ניתן עד לגובה של 50% מהעלות. אנחנו עושים על זה עבודת שיווק מאוד גדולה – גם בקרב החקלאים וגם בקרב הסטארטאפים. אנחנו רוצים לתת את ההבנה שיש פה טכנולוגיה מעניינת, פורצת דרך, ושווה לחקלאי להתמקד בה. כשיש כסף לחברה יותר קל לבוא לחקלאי ולהציע לו שיתוף פעולה".

חנן סלשוני ראש תחום חדשנות בחיפה כימיקלים

דיברנו בפאנל על הרגולציה כגורם שמקשה להתקדם

"הרגולציה הקיימת מקשה על פעילות יזמית, זה נכון. למשל – כלים אוטונומיים. רחפנים, טרקטורים ומרססים חדשניים שיכולים לסייע מאוד לחקלאי הישראלי . התחום צריך לעבור אישורים מסובכים של משרד התחבורה למשל, וזה אתגר בין משרדי. ליזם קשה להגיע לכל האישורים הנדרשים. התחום שנמצא במגרש שלנו הוא תחום הגנת הצומח – סביב פיתוח של חומר הדברה חדש למשל. יש פה מורכבות שצריך לטפל בה – אנחנו צריכים את הפיקוח כדי להגן על הציבור והסביבה, אבל בהחלט גם למצוא את הדרך לעשות את הדברים בצורה שתעזור לכולם".

מה האתגר הגדול להבנתך"

"השגת המימון הנדרש לשלבים השונים – המימון הראשוני ליזמות, התמיכה הנוספת לחברות כדי שיגיעו לשלבים של צמיחה, ולא יגיעו מהר לאקזיט ויעברו לשליטה של גורמים זרים. צריך לקדם גם חברות שנמצאות בשלבי ייצור למשל, כדי לשמור על הייצור כאן בארץ. זה מנוע שמושך קדימה – עוד חברות שרצות כאן בישראל ייצרו עוד סטארטאפים חדשים. החיבור המתמיד בין הפיתוח הטכנולוגיה לחקלאות הישראלית הוא קריטי – בלי חדשות טכנולוגית החקלאות עצמה תיפגע".

Latest Posts

אלי שריר נגד רמי לוי וההפך

בעקבות פוסט שכתב מזכיר ארגון מגדלי הדגים , רמי לוי הגיש תביעת מיליונים. שריר : "התביעה נמחקה", לוי: "כתב תביעה מתוקן יוגש...

זכינו במונדיאל! מחלבת “הנוקד” מהישוב גילון זכתה במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת שר החקלאות בירך “גאווה גדולה נתתם מתנה לחקלאות ולמדינת ישראל”

מחלבת "הנוקד" מהישוב גילון זכתה אמש במונדיאל הגבינות שנערך בצרפת.המחלבה של דני ברזילי אשר הוקמה בשנת 1996 ומתמחה בייצור גבינות צאן בשיטות...

יבול התמרים גדל השנה בכ-20% ביחס לאשתקד – בזכות ניבת מטעים חדשים

החל גדיד התמרים בערבה התיכונה ובזכות כניסתם להנבה ראשונה של מטעי התמר הצעירים, נמשכת מגמת העלייה בכמות יבול המג'הול, שיעמוד השנה על למעלה מ-5,700 טון לעומת 4,800...

סיכום מחקרים ומבט לעתיד בכנס הראשון בנושא קינואה כגידול חדש למספוא לחיות משק ולבני אדם

בכנס ראשון בנושא גידול קינואה Chenopodium quinoa)), למספוא הוצגו תוצאות חדשות בפני חוקרים ממוסדות אקדמיים, מדריכי שה"מ, חקלאים וחברות מסחריות. המידע שהוצג...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.