רוחות של קידמה

ישראל היא מעצמה טכנולוגית. ניתן לכנותה חממה ליזמות טכנולוגית. בשנים האחרונות אנו עדים לכניסת הטכנולוגיה המתקדמת ליותר ויותר תחומי פעולה. אחד התחומים הפחות שגרתיים הוא החקלאות. מתחת לאפינו הולך ומתפתח מדע החקלאות המדייקת, שעתיד לשנות את פני החקלאות בישראל. פגשנו כמה גורמים מובילים בתחום החדשנות בחקלאות לשמוע את חזונם כלפי עתיד החקלאות כאן בארץ. כשחברת תוכנה, חקלאים וחוקרים נפגשים תחת חזון משותף, השמיים הם הגבול.

שימחה שור מנכ"ל ומייסד חברת התוכנה אגרוסקאוט, הגיע לתחום לאחר פרישה מצה"ל אחרי למעלה מ-20 שנות שירות. הוא רצה  לקחת את כל מה שלמד שם לעולם החקלאות. גם שאר עובדי החברה מגיעים מרקע מגוון: ביטחוני-מבצעי, עסקי, חקלאי וטכנולוגי, לכולם עם עשרות שנות ניסיון בפיתוח תוכנה, בינה מלאכותית, אגרונומיה רובוטיקה וכו'.

רק החודש הם השתתפו בתחרות גדולה של חברת אדמה שמטרתה לקדם רעיונות לחדשנות וטכנולוגיה להגנת הצומח. הם זכו במקום הראשון- פרויקט גדול עם חברת אדמה בעולם, שבמסגרתו הם יהיו החיבור בין אדמה לבין החקלאים באמצעות המובייל. "מובייל יש לכולם, נותן השירותים יספק את הרחפנים ואנחנו ניצור את הממשק האגרונומי".

הם פועלים משנת 2017 וכבר כיום פעילים ברחבי העולם בדגש על צפון ודרום אמריקה. הם גם עובדים עם לא מעט חקלאים ופקחים בישראל.

לחקלאי ולאגרונום הישראלי הם מציעים כלים ושירות בתחום הפיקוח האגרונומי בכלל ובפרט נושא גילוי מוקדם של מזיקים ומחלות.

למה הקמתם את החברה?

ניתן לכם קצת פרספקטיבה עולמית על החקלאות: עם ההתקדמות שלנו קדימה היא לאפשר לפחות ופחות חקלאים בעולם על השטח ההולך ומצטמצם לצרכי חקלאות וגידולים. ישנם 500 מיליון חקלאים, ו-7 מיליארד דונם חקלאי, על יותר ויותר אנשים שקיימים בעולם. מדברים על כך שב- 2050 נצטרך להזין עוד כמה מיליארד בני אדם, מה שאומר שפחות חקלאים יצטרכו בפחות תשומות לגדל יותר וזה מאתגר מאוד.

אנחנו חלק ממהפכה ענקית שתאפשר לחקלאי לעשות הרבה יותר. כמו שהרופאים היום יכולים לעשות הרבה יותר עם הדיגיטציה של הרפואה.

אנחנו יכולים לחסוך זמן וכוח אדם. אלו משתנים דרמטיים ביותר בעבור החקלאי.

בחצי שעה שפקח או אגרונום הולך בשדה הוא סורק בין 200 ל-1000 צמחים. בחצי שעה שהרחפן מעל השדה הוא סורק 20,000 צמחים.  הסיכוי של הרחפן באמצעות המערכת שלנו לזהות מהר יותר לקויות הוא הרבה יותר גבוה. המשמעויות של זה מלבד חיסכון בריסוסים וכו', היא יותר יבול. אנחנו נכנסים לשדה ומאפשרים לחקלאי כלים וסיוע מהרגע שהוא זרע ועד רגע הקציר.

יותר מכך, אנחנו יכולים לפעול לא רק נקודתית, אלא לזהות מגמות אזוריות ובכך לסייע לכלל החקלאים באזור.

זה כבר לא "הגד"ש של בני", זה כל האקו-סיסטם. נניח שבכל הנגב המערבי מגדלים תפוח אדמה. אני כבר רואה אם יש לי שדות בכל המרחב אני כבר הופך לכיפת ברזל של כל המרחב. ברגע שעולה בעיה מסוימת באזור, אני יכול להסתכל על התנועה שלה לאן היא מתקדמת ואני יכול להתריע לכל החקלאים באזור על הבעיה בזמן אמת. זה מאפשר שירות הכלל.

מה השירות שאתם נותנים?

אנחנו חברת תוכנה, אנחנו עושים שירות מבוסס תוכנה. ניתן לקנות רחפן באמאזון או בחנויות ייבואן בכמה אלפי שקלים. אנחנו נותנים שירות אגרונומי, ומשתמשים משלמים לנו חודשי או שנתי. אנחנו לא מדברים פה על עלויות גבוהות. זו לא התשומה המרכזית שלו.

אנחנו מאפשרים לכל אחד לאסוף מידע שדרוש לו לאחזקת השדה שלו בצורה המיטבית.

אנחנו הופכים את הרחפן הזה מ'צעצוע' לכלי עבודה. הרחפן הזה הוא רובוט, הוא טס לבד. אנחנו הוספנו לו את הלוגיקה של הפקחים הישראלית- שהולכים פיזית בשדה על פי דפוס, נניח W או X, וסורקים אותו.  אנחנו מטיסים את הרחפן בגובה מאוד נמוך לאורך השדה והוא מצלם את השדה ברזולוציה מאוד גבוהה, 0.5 מילימטר, מאפשר לנו לראות את הדברים כמו ראיה אנושית של ממש.

הסיפור המרכזי הוא לסייע לחקלאים לזהות מוקדם יותר מזיקים ומחלות, לסייע להם להבין מתי נכון לשים אילו כימיקלים, לאפשר להם להשתמש במדע מתקדם בסמארטפון שלהם שהוא ממש פלטפורמה דיגיטלית לחישה מרחוק.

הרחפן בסך הכל טס ומצלם תמונות ברזולוציות גבוהות. אנחנו טסים כל כך נמוך שהאוויר של הרחפן הופך את העלים, וזה מגביר את היכולת לזהות את המזיקים כי שם הם נמצאים.

מבחינתנו כשהיום חקלאי רוצה לעסוק בהגנת הצומח או שהוא הולך בשדה או שהפקח הישראלי הולך בשדה. ההצעה שלנו אומרת משהו פשוט מאוד- כל חקלאי, כל פקח בזמנו החופשי, מגיע לשדה, נותן לרחפן לטוס אוטונומית, הרחפן מצלם תמונות ומעלה לענן, האלגוריתם שלנו סורק את התמונות ומקפיץ את התמונות שמזוהה בהן בעיה ונוצר דו"ח מפורט שמסביר את הנקודות הבעייתיות.

אילו בעיות למשל?

מלבד זיהוי המזיקים והמחלות, הוא יכול למשל לזהות את אינדקס הירוק בשדה, לזהות בעיות של דישון והשקיה. לעולם האגרונומי במהותו אלו שלושת האתגרים המרכזיים וניתן לזהות אותם בזמן אמת ולא בחוכמת הבדיעבד.

בעולם כולו הופכים מגרוע לטוב. בארץ כשיש את תפקיד הפקח, אנחנו הופכים את השמירה על השדות מטוב למצוין. בארץ זה כלי עבודה לחקלאי ולפקח להבין הרבה יותר טוב מה הולך בשדה שלו בזמן אמת. החקלאים והפקחים שלנו עושים עבודה מעולה, אבל חסרים להם כלים ומידע על השדה. ואנחנו נותנים להם את הכלים ומתריעים מוקדם יותר. כמו בעולם הרפואה האנושית- ככל שמזהים משהו מוקדם יותר הסיכוי שתטפלי בפחות כימיקלים ופחות כסף עולה.

יש פה משחק קבוצתי מבחינתנו. אנחנו, הפקחים, האגרונום, חברת הכימיקלים- כולנו צריכים לפעול יחד לפעולה מיטבית בשדות.

מהיום והלאה אנחנו נזהה יותר ויותר בעיות, ונבין מה צריך, וכך נאפשר טיפולים נקודתיים. למה צריך ריסוס מוגבר על כל השדה? יהיה אפשרי לרסס נקודתית.

העתיד כבר כאן

אנחנו עדים לניצנים ראשונים של עוד התפתחות. אנחנו, ביחד עם שותף אמריקאי, נבנה תחנות עגינה לרחפן המסחרי הקטן. הוא שם אותם על עמודים של תקשורת סלולרית. אנחנו נשים אחד כזה בעמק החולה בחודשיים הקרובים. הרחפן נמצא שם, וזה כבר לא סיפור של כוח אדם שצריך ללכת לשדה ולשים אותו בפינת השדה לסריקה. הרחפן הזה יכול לצאת ולהיכנס כל היום. הוא יכול לכסות אלפי דונם בשבוע. ולהסתכל על השדה גם פעם ביום אם יש צורך. מעלים את זה לענן, האלגוריתם מסתכל על זה ומעבד את הנתונים. וזה לגמרי מוביל אותנו למציאות אחרת מהיום. ואז גם רחפני ריסוס יצאו ויטפלו נקודתית.

מה אתם צופים בעשור הקרוב?

אני לא יודע מי וכמה עובדים יהיו לו, אבל מה שבטוח זה שלחקלאי הישראלי תהיה המון רובוטיקה. יהיו לו רובוטים שיטיילו בשדה ויעשו פעולות שונות, יהיו לו טרקטורים רובוטים, והיד עוד נטויה. רחפנים יחיו בשדה בתחנות עגינה. רחפנים לצילום וזיהוי ורחפנים לטיפול נקודתי כמעט ברמת הצמח. נגיע למיקסום תוצרת לדונם עם כמה שפחות משאבים של מים, דשן וכימיקלים. והחקלאים הישראלים הם ממש בשורה הראשונה של הסיפור הזה.

מה מיוחד בעבודה עם החקלאים הישראלים?

האתגר שלנו עם החקלאי הישראלי הוא הרבה יותר גדול והוא גם מלמד אותנו הרבה. החקלאי הישראלי הוא לא דומה לחקלאים ברחבי העולם. כל חקלאי ישראלי מחזיק היום פקח ויש פה רמת פיקוח מאוד גבוהה. אם יש לו מזיקים שפגעו ברמה של יותר מ-5% מהגידולים בשדה הוא מרגיש שהוא נכשל בתפקוד היומיומי שלו. בעולם מדובר על בין 20% ל-40% פגיעה ביבול. להפוך את הפיקוח הישראלי מטוב מאוד למצוין. אנחנו בנינו חבילה שמתאימה לחקלאיים הישראלים. באמצעות טכנולוגיה של מבזבזת זמן, במסגרת שעות העבודה הקיימות שלהם הם ישתמשו בכלי הזה.

משרד החקלאות יצר מיזם של 100 מיליון שקל לעודד את החקלאים להשתמש בטכנולוגיות חדשות. הוא יממן 50% מהעלות לחקלאים שיזמינו את השירות.

איפה שיש עתיד- יש מחקר

גם בשדה המחקר יש עיסוק בנושא. ד"ר עודד לירן, בעל דוקטורט בביופיסיקה, אשר זכה במלגת מארי קירי, חוקר בשנים האחרונות תהליכים פוטוסינטטיים, ומפתח במכון מיגל מערכות של חישה מרחוק. ברוב עבודתו הניסויית הוא משתמש ברחפנים. לא תמיד היה כך.  בעבר לא האמין ברחפנים, אלא יותר בכוחם של הלוויינים לטובת מיפוי שטחים חקלאיים. "אבל כבר היום", הוא אומר, "אנחנו רואים שיפורים והתפתחות ענפה בנושא. ככל שהדאטה סיינס יתפתח יותר, הרחפנים יהפכו להיות כלי שגרתי בעבודה חקלאית".

למה בכלל צריך רחפנים ומה יכולה לתת לחקלאי עבודה עם חישה מרחוק?

החל משנות ה-70 אנחנו כבר עובדים עם מכשירים בעלי סנסורים שממפים את השדה, זה לא דבר חדש. הייחודיות של הרחפן, זה שהוא נותן לנו מידע לפני שהצמח מגיע לשלב הייבול, כי כאשר הוא מגיע לייבול, את התיקון נוכל לעשות רק בשנה הבאה.

הפיזיולוגיה של הצמח משחקת כאן תפקיד חשוב. החישה מרחוק מטרתה לחזק את ההבנה של הפיזיולוגיה של הצמח. ישנם כיום 600 אינדקסים לצמחיה, וכולם מדברים רק בצורה עקיפה על הפיזיולוגיה. רחפן יכול לתת מענה, ובעיקר על הפיסיולוגיה של הצמח.

אז אנחנו צריכים רחפן שינוע זמן רב בשמים, יכסה שטחים גדולים ויתן לנו כל מה שאנחנו צריכים.

מדובר על רחפנים כבדים, מקצועיים, רגישים לתנועה, שיש להם תוכנות מקצועיות והם בעלי חיישנים שעולים מאות אלפי דולרים.

מה הפונקציות שרחפן יכול למלא כיום?

רחפן מאפשר לסרוק את השדה מהר ובאופן איכותי. איכות נוספת ייחודית היא היכולת למפות את מצב הצמחיה טרום ייבול. למשל בתירס, זה גידול של 3 חודשים, אם עברת את החודש הראשון ולא זיהית בעיות, ככל שהזמן עובר עד הקציר לא יהיה ניתן לשנות. אם נשפר את זה, אפילו ב-10%, זה יכול לצאת המון כסף.

רחפן מסוגל לצלם שכבות שונות של מידע שאתה מקבל מהרחפנים. דאטה פיוז'ן- צילום רב מימדי שמביא נתונים שונים. כשאת לא מצלמת בדאטה פיוז'ן- יש לי לוויון שדוגם לי מים ב-9 בבוקר, ואחד שדוגם ירוק, ואני משקה בשעה 12, ב-15 עובר הלווין של המים ומתריע על סטרס, ואז אני תקוע- כבר השקתי, והמידע שמתקבל הוא לא אחיד, לא מאפשר פעולה מיטבית ונכונה לשדה. ואת אף פעם לא יודעת בזמן נתון מה קורה בשדה. אם את דוגמת את הכל במכה, ב-9 בבוקר יש לך גם מים, גם חנקן, גם צבע, וכו', את יודעת מה המצב האמיתי ויכולה לתת מענה.

בשונה מלוויין, רחפו אני יכול להעלות מתי שאני רוצה. לווין עד שהוא מגיע והוא גם דורש מתכנת, כוח אדם. רחפן ניתן להפעיל מתי שתרצו, יש לכם תוכנה שקיבלתם, ואתם חופשיים להפעיל ללא כוח אדם נוסף, או ללא תלות במתכנת.

אם כן, מה החסרונות?

רחפנים היום לא מחזיקים הרבה זמן באוויר ולכן הם מוגבלים בכמות המרחב שהם יכולים להשיג. לווין בעניין הזה טוב יותר, הוא מכסה שטח שרחפן יכול לחלום לכסות אותו. גם בישראל זה נחשב כחסרון. כדי לשרוק שדה של 20 דונם לוקח לי 10 דקות להרים רחפן. אני צריך 3 סטים של בטריות בכדי לשרוק את כל השדה.

כמה זמן רחפן מחזיק ללא ציוד?

20 דקות. ועם ציוד גג 10 דקות, ועוד אלו הטובים.

יש היום פתרונות חלקיים לכך. היפנים מפתחים רחפנים שעובדים על בנזין והם יכולים לסחוב צילינדר של בנזין. אבל גם כאן זה תופס משקל של מצלמות. ברגע שהטכנולוגיות ישתפרו ויעלו על דרך המלך של משך הזמן שהוא באוויר, יהיה לכך יתרון משמעותי. כיום הטכנולוגיה היא בחיתולים.

יש היום עוד פתרונות שמנסות לעקוף את הרחפנים. למשל טיסן (רוכב שמים), שהוא עומד יותר זמן באוויר, אבל הוא סוחב פחות משקל.

לי כחוקר רחפן זה הכלי האולטימטיבי לפיתוח הכלים שאיתם אני אחקור שדות.

מה העלויות?

זה יותר זול מלטוס עם מטוס ברחבי השדות. אבל זה עדיין כלים יחסית יקרים. רחפנים מקצועיים לא עולים יותר מ20,000 שקל. ארגון מגדלים יכול לקחת על עצמם לרכוש שני רחפנים ולעבוד איתם במטעים ושדות שונים. ב-30,000 אפשר להעמיד רחפן כולל תוכנות והכל.יכנס לשוק באופן גור

מה לדעתך יהיה בתחום הזה בעוד 10  שנים מהיום?

אני חושב שאנחנו נפרוץ עם זה חזק החוצה. אני מאוד מאמין בזה.

רשות החדשנות

הרשות מקדמת את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק , ולרבות תעשיית היצור. תפקידיה של רשות החדשנות הם ליזום פעילות מחקר ופיתוח במימון ממשלת ישראל ולהעניק תקציבים ליזמים ותעשיינים. ביקשנו מהם התייחסות לנושא הרחפנים.

מה עמדתכם ביחס לשימוש ברחפנים לטיוב החקלאות בישראל?

אין ספק שרחפנים מביאים בשורה לחקלאות בישראל. בעיקר עם ירידת המחירים שלהם, יחד עם שיפור הביצועים המתמיד הנגזר מהייצור ההמוני שלהם.

רחפנים מאפשרים להוזיל משמעותית את הגישה למידע על בריאות הצמח, מלמעלה, בשדות פתוחים ולשפר את איכותו. רחפנים מאפשרים ריסוס סלקטיבי ומדויק גם ביום וגם בלילה באופן שלא ניתן להשיג ממטוסי ריסוס וללא הנזקים הנגרמים מריסוס קרקקעי באמצעות טרקטורים. רחפנים משמשים להובלת עדרי בקר בגולן תוך צמצום הצורך בבוקרים וצמצום הסטרס בבקר. רחפנים מסוגלים לסייע באבטחה של שטחים נרחבים ולתת התראה כנגד גניבות והשחתה של שדות וכן להעביר אזהרות קוליות ברמקול ממרחקים. השימוש עדיין בראשיתו, כי המענים הם חלקיים, ולרחפנים יש מגבלות. עם זאת מתקיימות פעילויות פיתוח, בשילוב עם כלי ניתוח מתקדמים, שמניבים מענים משופרים. יש לצפות לשילוב רחפנים הולך ומתגבר שיהפוך את הרחפנים הם כלי עבודה שגרתי בידי החקלאי המודרני ומי שאין לו, יש סבירות לא נמוכה שיכנס לנושא בשנה-שנתיים הקרובות.

האם אתם מזהים במגמה הזו של שימוש ברחפנים בפרט ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת בכלל כמהפך שעתיד להתחולל בשנים הקרובות בחקלאות?

ניכר שהמהפך כבר כאן, עלות הרכש של רחפן בעל יכולות צילום מעולות והפקת תוצרים אופרטיביים המסייעים בקבלת החלטות היא בהישג ידו של כל חקלאי. כ"כ היכולת להטיס אותו ולאסוף צילומים הופכת קלה וזמינה יותר מאי פעם. יכולות מיצוי ויישום מידע בעל ערך לחקלאי הולך ונעשה מובהק. מדובר הן בתחום זיהוי מוקדם של מפגעים ועקות; הן בניטור אוטונומי של שטחים גדולים (באמצעים רבים, לא רק רחפנים);  והן בפעולות "תיקון" כגון שליטה על השקיה, דישון, ריסוס ממוקד, האבקה וכו' משתפר והולך. גם החיסכון בהוצאות התפעול ובהקטנת הנזקים תודות לשימוש ברחפנים נעשה בולט. האקוסיסטם של יצרני הרחפנים ומפתחי הפתרונות מבוססי הרחפנים בארץ מתפתח תוך שמירת קשר מתמיד עם החקלאים ו"סגירת מעגלים" קצרה מאפשרת התאמה גבוהה בין הצורך והמענה המתפתח. כמות החברות העוסקות בתחום גדלה מדי שנה. האמירה הוותיקה של "לעשות יותר באמצעות פחות" (או לפחות באמצעות אותם משאבים) מקבלת משמעות מעשית באמצעות ניצול אפקטיבי יותר של המשאבים באמצעות היכולות שמביאים הרחפנים.

האם אתם מקיימים מיזמים או מחקרים בנושא ואילו?

הפעילות שלנו בנושא רחפנים מחולקת לשלוש משפחות:

1.  רגולציה – אנו מובילים יחד עם שותפים כמו רת"א ונתיבי אילון פעילות להסדרה מתקדמת של פעילות רחפנים בשטחים מורכבים (מיזם נעמה)

2. תמיכה בפרויקטים של חברות – אנו תומכים בחברות המפתחות באופן ספציפי יכולות העושות שימוש ברחפנים לטובת חקלאות

3.  פיתוח ידע בארץ בנושא אגריטק כללי – במסגרת מאגדים כמו קריספר  ופנומיקס אנו מפתחים יחד עם האקדמיה והחברות בישראל ידע טכנולוגי ומדעי הקשור לחקלאות מדייקת 

מה החזון שלכם ביחס לחקלאות מדייקת בישראל?

חקלאות ושרשרת האספקה של מוצרים מהחי והצומח הוכחו כעניין בעל חשיבות לאומית במשבר הקורונה. התנאים הגיאופולטיים בארץ מחייבת להפיק יותר מזון מהקרקע החקלאית הזמינה לנו תוך התמודדות עם קושי גדל בגיוס כוח אדם עונתי ודרישות רגולציה מחמירות בכל הנוגע לריסוס וכימיקלים. נוסף על כך יש לזכור כי ישראל מדינה דלת משאבי מים ולכן חשוב לתת לצמחים את המים הנדרשים ולא טיפה אחת יותר. התשובה היחידה לכל אלה בשתי מילים – "חקלאות מדייקת".

גם החקלאים נעים לכיוון

גם אבנר, חקלאי פנסיונר מקיבוץ הגושרים, רואה ברחפנים טכנולוגיה מיטיבה.

"אני חקלאי בזהותי, תמיד הייתי קשור לאדמה ולקרקע, למדתי חקלאות קרקע ומים וגידלתי כותנה הרבה מאוד שנים, עסקתי בערבה גם. אני כל בוקר לא מוותר ועושה סיבוב בשדות, לראות את הגידולים החדשים, ההתפתחויות החדשות. לפני כשנה וחצי נחשפתי על ידי קיבוץ יראון בגליל העליון לרעיון השימוש ברחפנים. הם השקיעו באגרוסקאוט לא מעט כסף, והם עשו את אחד המהלכים הכי נכונים בתחום החקלאות לדעתי.

כל העולם עובר יותר ויותר לחקלאות מדוייקת. אם זה שליטה ובקרה על מים שהחלקה מקבלת, אם זה בזיהוי מזיקים, וכלה בנושא הדישון. לדעתי אנחנו רק בתחילת הדרך. אני יודע למשל שגיאולוגים עוסקים בנושא של זיהוי קרקעות באמצעות רחפנים. כלומר ישנם עוד הרבה פיתוחים עתידיים בתחום.

חקלאי יוכל להיות הרבה יותר רגוע ושקט מאינדיקציות הרחפן, הוצאותיו קטנות בהרבה,  וישנה עליה ברווחים, זה בעצם מייצר חווית חקלאות אחרת לגמרי במהותה.

קבלת ההחלטות של החקלאי היא הרבה יותר קלה ופשוטה. הכל הרבה פחות גורלי.

מה השינוי התפיסתי שהחקלאי צריך לעבור לדעתך?

זה לא בא להחליף את החקלאי ואת זה חקלאים צריכים להבין. אין הרבה מאוד חקלאים צעירים. לחקלאים ותיקים, מסורתיים, קשה יותר לבחור בטכנולוגיות האלו . הוא סומך על האינטואיציה שלו, הוא מכיר את השדה שלו, וקשה לו לשנות. ברגע שהוא יפנים שהרחפן נותן לו כלי נוסף, ולא מחליף אינטואיציה, יהיה לו יותר קל לבחור בכלי הזה. צריך לזכור שהם לא מכירים את הכלי של הרחפן. זה מכשיר שהיה עד כה זר לחקלאות. זה לא כמו טרקטור שהוא כלי מוכר, ואז קל להלביש עליו חדשנות. זה כלי חדש לגמרי.

בגושרים אנחנו משתמשים ברחפנים בשדות ובגידולים שלנו.

אני מאוד ממליץ לחקלאים להשתמש בפלטפורמה הזו. היא הולכת ופותחת את הראש של חקלאים ושל המחקר החקלאי. זו רק ההתחלה, ישראל מובילה בנושא הזה בעולם וכדאי לעלות הגל.