קול קאלה

11.03.2018

אי אפשר להתעלם מיופיו הייחודי של פרח הקאלה הגבוה והאצילי. בשנים האחרונות התווספו לגרסה הלבנה והוותיקה קאלות צבעוניות בשלל גוונים, שמהפנטות את כל רואיהן. בתחנת יאיר של מו"פ ערבה תיכונה מטפחים את הזנים הצבעוניים החדשים ובטוחים שהם בשורה אמיתית לכל גינה ולכל משתלה 3

הקאלה, אותו פרח ארוך הגבעול והאצילי, מוכר אצלנו בארץ כבר שנים רבות בגרסתו הלבנה ("קאלה אתיופיקה"), כשבמרכזו מתנוסס "החוטם" הצהוב – סימן ההיכר שלה. גרסה זו הקסימה גם אמנים רבים ברחבי העולם, ובהן שתי אמניות מפורסמות שהרבו במיוחד לצייר קאלות: פרידה קאלו המקסיקאית (ממוצא יהודי) וג'ורג'יה או'קיף האמריקאית. שתיהן נודעו בפרשנות הארוטית והנשית שיצירותיהן העניקו לפרח בעל המבנה הייחודי.

בשנים האחרונות התווספו לפרחים הלבנים הוותיקים אחים צעירים ושובבים, קאלות בשלל צבעים פרועים: צהוב, ורוד, סגול, כתום, קאלות מעורבות ומנומרות ואפילו קאלות "שחורות" בצבע קפה אפל ומסתורי. והעיניים לא שבעות מלראותן עוד ועוד.

בעוד בארץ מדובר בעולות חדשות, בחו"ל הקאלות הצבעוניות וותיקות למדי, והן נפוצות מאוד בזרים של אירועים רשמיים (שימו לב לזרים שברקע המפגשים הרשמיים של הנשיא טראמפ) וגם… לא עלינו, בזרי הלוויות.

השוק הוא הקובע

בחממות מו"פ ערבה תיכונה שבחצבה מגדלים כבר מספר שנים את הצבעוניות הללו. מעין פלוס-קטרון, רכזת תחום מחקרי פרחים ותבלינים במו"פ, מספרת שכבר בתחילת המילניום הנוכחי נעשו נסיונות להחדיר את הקאלות הצבעוניות לארץ, רק שאז הן סבלו מתחלואים שונים, ובעיקר מרגישות לחיידק הארוויניה. אבל לפני שנים מעטות, לאחר שהגיעו זנים חדשים ועמידים יותר מניו-זילנד, הוחלט לשוב ולתת צ'אנס לקאלות הצבעוניות.

אבל לפני הכל מעין מספקת מעט רקע על מו"פ ערבה תיכונה, הבית המאמץ והמטפח של הקאלות הצבעוניות, ושל עוד עשרות מיני פרחים, תבלינים, פירות וירקות מיוחדים ובלתי שגרתיים.

מה מדריך אתכם כשאתם בוחרים לערוך ניסויים ולטפח דווקא מין או זן מסוים של צמח, כדי להכשירו לגידול מסחרי?
"מה שמדריך אותנו זה בעיקר נושא השוק: האם קיים לגידול הזה שוק? האם יש לו פוטנציאל לייצוא? האם יהיה לו ביקוש? כמובן שחשוב שזה יהיה גידול שיש לו סבירות לגדול בערבה". מעין מציינת שהתנאים היחודיים של הערבה, מלבד החום המפורסם, כוללים גם יובש רב, קרינה גבוהה של השמש, ומים עם אחוזי מליחות גבוהים. רוב הפרחים והתבלינים בתחנה מגודלים על ידי אדמת מילוי, שמגיעה ברובה מהואדי הסמוך. גם הקאלות, שברורב הארץ מגודלות על גבי מצעים מנותקים, גדלות בחממות המו"פ על גבי הקרקע מהואדי.

סליחה, זה מפלסטיק?

אבל לא הכל דבש. מסתבר שיופייה הייחודי של הקאלה לא "מתחבר" לכל אחד, וממש כמו קוסברה או גוייאבה, יש כאלה שממש אוהבים אותה ולעומתם כאלה שממש לא. אפילו נרתעים.

מעין פלוס-קטרון מסכימה: "לקאלה הייתה בעבר תדמית קצת 'זקנה' ו'מכובדת'. בקיבוצים היא נתפסת כצמח שתמיד שתלו ליד 'שיכון וותיקים'. לטעמם של חלק מהאנשים היופי שלה 'עשוי מדי' ו'מהוקצע מדי'. היא תמיד נראית מאוד רשמית. מלבד זאת אצל כמה עמים ועדות היא נתפסת בעיקר כפרח של זרי הלוויות".

אבל כניסתן המרעננת של הקאלות הצבעוניות שינתה את התמונה, ואנשים החלו לקנות זרים או עציצים של קאלות גם למחוות רומנטיות, או אחרות.

"בחו"ל כולם מכירים את הקאלות הצבעוניות אבל כאן בארץ הרבה אנשים נכנסים ולא מבינים מה בדיוק הם רואים. יש כאלה שבכלל חושבים שמדובר בפרחים מלאכותיים, שעשויים מפלסטיק", מעידה מעין.

אבל ממש כמו קוסברה וגיאבה – מי שאוהב את יופיין של הקאלות, אוהב בעוצמה. ומי שנשבה בקסמיהן יהיה מוכן לשלם לא מעט עבור האפקט המרשים שהן מעניקות לכל סידור פרחים או לכל גינה. ויש מי שממש כמו האמניות קאלו ואו'קיף, מוצא בצורת הפרח המיוחדת משמעויות סמליות נסתרות.

קאלה צהובה הגדלה בחממות תחנת יאיר במו"פ ערבה תיכונה

קאלה ורודה

הפקעת הנודדת

הקאלות הצבעוניות גדלות, מלבד בחממות של תחנת יאיר במו"פ ערבה תיכונה, גם כגידול חקלאי במשק אחד בערבה, והפרחים הגדלים בו מועברים הן לשוק המקומי והן לייצוא. ברחבי הארץ הן נמכרות בעציצים במשתלות וגם בחנויות פרחים מובחרות.

ומה בדבר אלה שרוצים לגדל אותן בחצר, או אפילו בגינון ציבורי?

על פי מעין פלוס-קטרון זה בהחלט אפשרי. ברמה העקרונית הקאלות הן לא פרחים מאוד מפונקים, והן די מסתדרות עם האקלים הארץ ישראלי, זאת בתנאי שלא ייחשפו לתנאי חום או קור קיצוניים מדי, לא לקרינה ישירה של אור השמש במשך רוב שעות היום, ולא להצפה רבה מדי של מים.

הסיבות שבגללן היא לא הפכה לאהובתם של הגננים היא שחומר הריבוי יקר למדיי, ולוקח כמה שנים עד שמתקבלת התוצאה המרשימה.

בנוסף, הקאלות הן גיאופטים בעלי פקעת. כל פקעת של קאלה צבעונית תניב בשיאה כ-5 פרחים גדולים, שבהחלט מנפקים את "אפקט הוואוו!". אבל הפקעת עצמה היא זו שדורשת את רוב הטיפול הנדרש לגידול קאלה בוגרת.

בסביבות חודש מרץ הפריחה נמצאת בשיא תפארתה ואז נקטפים הפרחים. את הפקעות משאירים באדמה, ובסביבות מאי-אפריל אוספים אותן ומאחסנים. ברוב חלקי הארץ האחסון יכול להתבצע באדמה. בערבה מאחסנים בקירור, והם ממליצים לנהוג כך באזורי הארץ החמים. בחודשים אוקטובר-נובמבר מתבצעת שתילה מחודשת של הפקעת באדמה.

אבל מעין פלוס-קטרון חושבת שהכל כדאי: "יש קצת התעסקות סביב הפקעת שצריך לאסוף, לאחסן ולשתול בחזרה, אבל התוצאה מאוד כדאית. זהו פרח גדול ומרשים שיש לו גם תמורה כלכלית וביקוש. אני בטוחה שמי שישתול קאלות, הן כענף חקלאי והן לגינון פרטי, ציבורי או למשתלה – יראה ברכה בעמלו ויוסיף יופי לעולמנו".