הרבה מעבר לחברת ביטוח

כבר למעלה מ-50 שנה קנט מאפשרת לחקלאות הישראלית לצמוח ולהפוך לאחת המובילות והמתקדמות בעולם. ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים מעלים בשנים האחרונות את החשיבות הקריטית לפועלה של החברה לחקלאים, אבל לא פחות מכך למשק הישראלי ולאינטרסים הלאומיים של ישראל

חברת הביטוח קנט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פועלת משנת 1967 כחברת ביטוח בבעלות משותפת של החקלאים והממשלה בשיעורים שווים. לחברה למעלה מ -15,000 מבוטחים והיא נחשבת לבין המובילות בעולם המערבי במתן פתרונות ביטוחיים חדשניים לענפי החקלאות השונים.

הביטוח של החברה מאפשר לחקלאים לפתח הזדמנויות עסקיות חדשות, מספק להם רשת בטחון המונעת פגיעה ביכולות הפיננסיות של המשק, משמש כבטוחה טובה להלוואות, מאפשר הגנה ושקט נפשי במקרים של התרעה על מזג אויר חריג, והחשוב מכל, הביטוח מאפשר לחקלאים להיות עצמאיים בכל הנושא של הגנת עסקיהם בפני סיכוני הטבע. במהלך השנים, וכלל שתופעת ההתחממות הגלובאלית גוברת, הופך הביטוח של קנט לקריטי עבור החקלאים ורבים מהם  מרחיבים את הביטוח הבסיסי של החברה, ודואגים להגן על עצמם בביטוחים המורחבים המעניקים, בין השאר, כיסויים נרחבים יותר,  פיצויים גדולים יותר ותשלום ישיר למבוטח.

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. מנתוני קנט עולה כי ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014)  שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מציינים כי בחורף האחרון, כמו בשנים האחרונות, היינו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר, כתוצאה מההתחממות הגלובאלית,  שגרמו לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי  בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.

מסיכום ביניים של נתוני 2020 עולה כי עד כה טיפלו מעריכי הנזקים של קנט  בכ- 14,000 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים. סך הנזקים בשנה החולפת הסתכם עד כה בכ-270 מיליון ₪, כאשר מבחינת אזורי הנזק, כ-44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ-41% למגדלים בדרום וכ-15% למגדלים במרכז הארץ.

אנו עומדים כעת בפתחו של החורף, נקודת זמן בה ראוי להזכיר כי מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית כשבנוסף למשקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, הביא עימו גם לנזקים גדולים כתוצאה מאירועי קיצון הנגרמים מההתחממות הגלובאלית. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהצפות של שדות ופגיעה בגידולי הפלחה והירקות, תמותת  עצי פרי ומאירועי סערה שגרמו לפגיעה בפירות ולנשר של פרי. אירועי סערה גרמו לנזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה. גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף ושפגע  בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון וכן לפגיעה בגידולי הענבים. בהקשר זה ראוי לציין  כי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמים לפירות נזקי איכות  הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.

נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת כתוצאה מאירועי חום, ובעיקר בחודשים מאי-יוני-יולי, שגרמו לתמותה נרחבת של עצים צעירים ולנשירת חנטים בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים, יחסית שירדו בסוף מרץ גרמו לנזקים לשחתות שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש.

ההתחממות הגלובאלית פוגעת גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים) כאשר בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים.

גם נתוני החודשים האחרונים מעידים על כך שהחקלאים הם הראשונים להינזק כתוצאה משינויי האקלים. רק בנובמבר האחרון היינו עדים לאזורים בהם ירדו כמויות משקעים גבוהות                פי 4 מהממוצע הרב שנתי. זאת לאחר אוקטובר שהיה חם מהממוצע וכמעט ללא משקעים בכלל. נתונים אלו מצטרפים לסיכום הרבעון השלישי שפרסמה קנט ולפיו היקף הפיצויים ששילמה החברה למבוטחיה היה גבוה כב-30% מזה ששילמה בשנה שעברה. זאת בשל תופעות מזג אוויר שכללו גלי חום קיצוניים וארוכים. למי שכבר הספיק לשכוח, בספטמבר האחרון נמדדו באילת, לדוגמא, קרוב ל-49 מעלות ובצפון הארץ (כפר בלום) נמדדו 47 מעלות. בירושלים נשבר שיא חום שהחזיק 118 שנה.  התוצאה הייתה שחלק מהגידולים "התבשלו" על העצים, פשוטו כמשמעותו.

הדרך היחידה להתגבר על תכיפות אירועי הקיצון

מבחינת החקלאים, המשמעות של ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים היא לא בהכרח שיהיה יותר חם או שהחורפים יהיו קרים יותר. בטווח הארוך החקלאים יתאימו  את עצמם למציאות החדשה. הם ישנו הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. תינתן העדפה לזנים המתפקדים יותר בחום הבעיה היא שהחקלאים לא יכולים להתגונן מאירועי הקיצון ותכיפותם של מקרים אלה נמצאת בקו עליה מתמיד ועל כך אין לחקלאי פתרון. למעשה כיום אנו עדים להיקף הגדול פי 150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כשלושים שנה. הדרך היחידה של החקלאים להגן על עצמם היא הביטוח שחשיבותו עולה ככל שהתופעה מחמירה.

אינטרס לאומי

לתכיפות המקרים יש השפעה גם על היקף הפיצויים וכתוצאה מכך על הפרמיות. בקנט אומרים כי כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר. מקבלי ההחלטות צריכים להבין כי האינטרס הלאומי הוא להגדיל את התמיכה בפרמיות, תמיכה המהווה את הדרך היעילה והכלכלית ביותר  לתמוך בחקלאות הישראלית ולייצר הכנסות נוספות לקופת המדינה. למעשה, הקטנת הסיכונים של החקלאים, בעזרת התמיכה בפרמיות, צריכה להיות בכלל חלק מסעיף ההכנסות. לא סעיף ההוצאות. לישראל, כמו לכל מדינה, יש אינטרס עליון לדאוג לביטחון המזון של התושבים ולוודא שהוא לא יפגע  כיוון שהחקלאים לא יוכלו לספק את כל המזון ולא בצורה רציפה. מבחינת משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים,  מחסור בתוצרת חקלאית בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה. מדינה אינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות. ישראל זולה יותר בפירות וירקות ממדינות ה OECD ובגלל הייבוא אנו עלולים להגיע לתוצרת יקרה וחסרה. היינו עדים למקרים כאלה בעבר. לחקלאי  שורה ארוכה של משתנים המשפיעים על הסיכונים וההשקעות שהוא מסוגל לבצע. הביטוח מסיר מהחקלאי חלק מהחששות. כשיש לחקלאי וודאות כלכלית ובמקרה נזק הוא יפוצה במידה סבירה, הוא לא יחשוש לגדל את מגוון הגידולים שיבטיחו אספקה סדירה של תוצרת חקלאית.

הגאווה של קנט: שביעות הרצון הגדולה של המבוטחים

כחלק מפועלה, קנט רואה חשיבות רבה גם בקידום החקלאות והחקלאים בישראל והיא פועלת במספר מישורים על מנת לעשות זאת. אחד הפרוייקטים המרכזיים שמפעילה החברה, מזה כ-14 שנה, הוא "הגלריה החקלאית" – פרוייקט צילומי חקלאות, חקלאים ונוף ארץ ישראלי. הפרוייקט שהחל כתחרות סגורה לחקלאים, נפתח בשנים האחרונות לציבור הרחב והחברה מקבלת מדי שנה אלפי תמונות של צלמים מכל הארץ. התמונות הזוכות מוצגות במשרדי הממשלה ובמוסדות ציבור בארץ ובעולם ומזכירות לציבור הרחב, ולמקבלי ההחלטות, כי החקלאות הישראלית נחשבת למובילה ומתקדמת בעולם וכי כך ראוי שימשך. החברה רואה חשיבות רבה גם בקידום מחקר ופיתוח בתחום החקלאות ומדי שנה היא משתתפת במלגות הניתנות לחוקרים בתחומים הללו.

תחום נוסף עליו שמה  החברה דגש הוא השירות הניתן למבוטחים. בכלל זה ניתן דגש מרכזי לקשר האישי למבוטחים תוך מתן התייחסות מקסימלית לצרכים של כל אחד מהם. מעריכי החברה  מבצעים  הערכות במהירות המקסימלית ובמרבית המקרים החקלאים מקבלים את הפיצוי במהירויות שאינן מוכרות אפילו במגזר הפרטי.   

אבל נראה כי יותר מכל, בקנט גאים בכך שחקלאי ישראל, המבוטחים, יודעים להעריך את החברה ואת פועלה למענם, כפי שבא לידי ביטוי בשביעות הרצון ובהערכה לה זוכה החברה מלקוחותיה ובציונים הגבוהים מאוד הניתנים לחברה, מדי שנה, בסקרי שביעות הרצון. יחד עם זאת, בקנט לא שוקטים אל השמרים ומתחייבים להמשיך לחדש, לקדם ולתמוך בחקלאות ובחקלאים.