מאחד את החקלאים

*״תפקיד מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל הוא תפקיד קשה מאוד בשל העובדה שההתאחדות מייצגת מושבניקים קיבוצניקים, איכרים(32 אירגונים שונים) *לאבו וילן הישגים שאי אפשר לקחת ממנו ובינהם: איחוד התנועות הקיבוציות ,״מתווה לוקר" שהצליח במבחן התוצאה לפתח, לייעל ענף הרפת , תוך שמירה על רווחיות המגדלים,קמפיין מוצלח בזמן הקרונה שהצליח להדגיש את חשיבות ביטחון המזון והתרומה של חקלאי ישראל

אבשלום (אבו) וילן (69) מכהן בתפקיד מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל כבר 11 שנים , בעברו כיהן כעשר שנים חבר כנסת מטעם מרצ.
וילן חבר קיבוץ נגבה שירת בצה"ל בסיירת מטכ"ל. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה ובפילוסופיה. בצעירותו היה שחקן כדורעף בליגה הלאומית, רכז רפת ורכז משק בקיבוץ נגבה.
אבו 11 שנים אתה עומד בראש הארגון החשוב ביותר של החקלאים מה הם ההשגים הבולטים שלך?

״ החקלאים נהנים מאז הקורונה מפופולאריות רבה בקרב הציבור הישראלי , אנחנו בהתאחדות חקלאי ישראל השקנו משאבים וכספים רבים בקמפיין שטח ותקשורת במטרה להדגיש את חשיבות ביטחון המזון והתרומה של חקלאי ישראל לאספקת המזון הטרי בזמן חרום והיום הציבור מבין הרבה יותר כמה חשוב שתהיה פה חקלאות חזקה ומשגשגת.
התאחדות חקלאי ישראל כגוף המייצג של החקלאים עוסקת רבות בהסדרת נושאי הליבה של החקלאות מול המערכות הממשלתיות כנסת וממשלה. לדוגמא נושא העובדים הזרים -יש היום כ25 אלף עובדים זרים בחקלאות ועוד 4000 משתלמים. בזמנו חתמתי יחד עם יוסי ישי על הסכם העובדים הזרים עם הממשלה שבסיומו היה צריך להגיע ל 18 אלף עובדים זרים, אבל ניווטנו את הדברים נכון והגענו במרוצת השנים להסכמה שלא יורדים מ 25 אלף עובדים + 4000 הסטודנטים וגם היום זה לא מספיק וצריך להגדיל את המספר.
משא ומתן מטבע הדברים דורש הרבה סבלנות ואורך רוח . צריך לעשות אותו בשקט וללא התלהמות מיותרת.
ביחד עם יעקב בכר ושייקה דרורי הובלתי בזמנו את המו"מ בענף החלב שהוביל למתווה לוקר. הממשלה רצתה לחסל את הרפתות לצורך פתיחת היבוא .
מתווה לוקר" הצליח במבחן התוצאה לפתח, לייעל ולבסס את ענף הרפת , תוך שמירה על רווחיות המגדלים ע״י שיפור יעילות הרפת והבאתה לכדי יחידת ייצור מינימלית יעילה יותר על ידי הגדלתה למינימום של 70 פרות חולבות, בהיקף כושר ייצור שנתי שלא יפחת מ- 700 אלף ליטר.
תשאל כל רפתן הוא יגיד לך שהשנים של הסכם לוקר היו השנים הטובות ביותר לרפת הישראלית .
תיקון 27 לחוק המים גרם למחלוקת קשה בין החקלאים בעיקר בין הדרום לצפון ובין הקיבוצים לחלק מהמושבים. הצלחנו לאחד את השורות לאחר שמאיר צור ואנוכי שכנענו את שר האוצר כחלון להקציב 550 מליון ₪ לכל השדרה המזרחית שנפגעה מהתיקון. מהגליל העליון ועד עמק המעיינות, רק בימים אלו הסתיים ההסכם.
יש הישג שאתה גאה עליו במיוחד?
״ כן בהחלט כל המגזר החקלאי מודע לכך שיש ריבוי ארגונים וצריך לאחד בינהם . אני הצלחתי לאחד את התק"ם – התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר שנקראת כיום ״התנועה הקיבוצית״

אתה מודע לכך שלצד הערכה שיש לתפקידך יש גם ביקורת עליך בקרב החקלאים?
״בכל תפקיד יש גם ביקורת היא חלק ממנו אבל יש גם ההערכה. חשוב לזכור שתפקיד מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל הוא תפקיד קשה מאוד בשל העובדה שההתאחדות מייצגת 32 אירגונים שבאים מזרמים שונים , אני מייצג מושבניקים קיבוצניקים, איכרים .זה לא פשוט לאחד את כולם יש המון מחלוקות בין הזרמים השונים. היום בעידן הרשתות החברתיות וקבוצות הווטס אפ המלאכה קשה יותר. אם תבדוק את חיי הציבוריים תראה שאני תמיד מאחד ומקרב .צריך אופי מיוחד וסבלנות רבה כדי לאחד את כל החקלאים והעובדה שהתאחדות חקלאי ישראל היא הגוף המייצג שהאוצר וכל גופי המדינה מדברים איתו מוכיח את זה. אני חתמתי על שורה ארוכה של הסכמים לאורך השנים וזה מה שקובע בסופו של יום ולא אם מוכיחים אותך או משבחים אותך. מה שקובע זה שהחקלאים מרגישים שיש מי שמייצג אותם ודואג לאינטרסים שלהם ומביא להם הישגים .״
למה יש תחושה קשה לרוב החקלאים בישראל?
״הממשלה מדברת גבוהה , אך בפועל לא משקיעה כספים בחקלאות . בארה״ב למשל הממשל משקיע 70% מעלות ביטוח נזקי טבע באירופה אין הגבלה על עובדים זרים . המים יקרים, לא הוקם שוק סיטונאי, בסופו של יום זה עניין של סדר העדיפויות ומקבלי ההחלטות לא שמים את החקלאות במקום הראוי לה, לפעמים נראה כי הם שוכחים את תפקידה החשוב של החקלאות הישראלית בבטחון הלאומי ואחד מתפקידי הוא להמשיך ולהזכיר להם את זה יום יום. עד לאחרונה שאלון שוסטר מונה לתפקיד שר החקלאות שני השרים שהיו לפניו הגיעו בתחושה של אין ברירה ובעצם חלמו על דברים אחרים.״

מדברים עכשיו במסגרת הדיונים על התקציב על תמיכה ישירה וביטול גורף של מכסי ההגנה על התוצרת החקלאית.
״ זה מטורף אני לא מבין איך האוצר שבשל הקורונה נכנס להתחייבויות של 150 מיליארד שח, מציע תוכנית של תמיכה ישירה שעלולה לעלות למעלה מ 2 מילארד שקל לשנה בהתחייבות לפחות לחמש עשרה שנה .
הודענו לאוצר יחד עם משרד החקלאות שלא ניתן בשום פנים ואופן לפגוע בגידולים מרכזיים כמו תפוחי אדמה או תפוחי עץ ואגסים שמגדליהם יושבים בעוטף עזה ועל גבול לבנון ורמת הגולן וטעות אחת יכולה לגרום להרס של אזור שלם. הצענו לאוצר לנסות תוכנית של פיילוטים קטנים, ללמוד את הנושא בזהירות ולא להיכנס להרפתקאות מגלומניות שעלולות להסתיים באסון. אני מקווה שנצליח לשכנע ואם לא אנחנו ערוכים למאבק ציבורי חסר פשרות. אני מקווה שדווקא בעידן הקורונה כשכל העולם מתרכז בבטחון המזון שלו ישראל לא תהיה המדינה היחידה שתפתח את שעריה ליבוא זול מחו"ל ותפגע אנושות בחקלאות שלה .