סבבה עם כולם

החציל שהיה תמיד ה״אח הקטן בענף הירקות גדל פי עשר, ובכל שנה הוא גדל ב10% ⋅ החציל מוגש בכל צורה אפשרית של הכנה – כסלט, מטוגן כממרח, מבושל וכשימורים, שלוש מאות מגדלים מגדלים חציל כ10% מהם מספרים כ50 % מכמות החצילים.

החציל  לא מורגל לאור הזרקורים. ההיפך הוא הנכון: למרות העבודה הרבה המושקעת בפיתוחו והרחבתו של הענף הוא לא זכה לחשיפות גדולות והתנהל בצניעות יחסית, בכל אופן בהשוואה לאחיו המוכרים כמו העגבניה, המלפפון או תפוחי האדמה. יעקב נוימן, חבר מושב גני יוחנן, איתו נפגשתי כדי לשמוע על החציל, אומר לי שהחציל מזמן גמר להיות ה"אח הקטן:" " תוך 20 שנה התרחב השוק פי ,10 וגם היום הביקוש לחציל ממשיך לגדול בכ – 10% לשנה,"! החציל הפך לפופולרי מאד

במטבח הישראלי. אוכלים אותו כל העדות, הוא מוגש בכל צורה אפשרית של הכנה – כסלט במגוון צורות וטעמים, כממרחים, מטוגן, מבושל וכשימורים. אין אירוע, מסעדה או במטבח הפרטי שלא נימצא בו חציל. אי אפשר שלא להזכיר את ה"סביח" שהפך למאכל לאומי ושכבר נושף בעורפו של ה"מלך" הלא הוא ה"פלאפל." למגדלים נשאר רק לדאוג שהצרכן יקבל את החציל בכמות, באיכות ובמחיר מתאים ולאורך כל השנה, והם משתפים פעולה עם חברות הזרעים כדי להמשיך ולשבח את המוצר באמצעות זנים איכותיים המתאימים לתנאי הגידול בישראל. יעקב נוימן הצליח למתג את תוצרתו "חצילי נוימן" אחרי שהחליט להתרכז בגידול אחד – החצילים – ובו להתמחות. "זו היתה החלטה מאד משמעותית שהביאה אותי עם השנים להפוך למשק גדול ומצליח. שילבתי את שני הנושאים – גידול ושיווק ביחד ובזכות כך הצלחנו להגדיל מאד את המשק. הסחורה שלנו מסומנת וממותגת והלקוח יודע בדיוק מה הוא קונה"! ליעקב היתה תרומה משמעותית בהפיכת החציל למוצר איכותי וחשוב בסל הירקות הישראלי ועל כך זכה לפני מספר שנים להימנות על מצטייניה של מועצת הצמחים ולזכות בתואר "חקלאי מצטיין" מטעמה. מי אתה "אדון חציל?" (באחד הפרסומים מופיע – "אנחנו אמנם מדברים על חציל בגוף זכר אף על פי שמהותו נשית.

נסיכה גותית שחורת קליפה מבריקה, חמוקיה עגולים ובטנה מלאה שחלות פוריות" החציל בשמו Solanum Melongenaהמדעי

הוא צמח רב שנתי, פרי מאכל ממשפחת הסולניים. השם "חציל" הוא עיברות משמו בערבית "חייצל." מקורו של החציל במזרח (הודו וגם סין) ולפני כ – 500 שנים הגיע למערב (דרום אירופה ובהמשך למדינות אמריקה.) כיום החציל נפוץ מאד בעולם ומופיע במספר רב של זנים, גדלים וצורות וחלקם גם בצבעים שונים, בעיקר סגול (כהה ובהיר,) לבן ,

ירוק בהיר או צהוב וישנם גם חצילים מפוספסים. בכל איזור או מדינה יש לו צורות שימוש והכנה אופיניים לכל מטבח כמו באיטליה שם אוהבים את החציל עם רוטב עגבניות וגבינת פרמאז'ן. בטורקיה הוא מקובל כשהוא ממולא בבשר "(קרניאריק)" או ה"בבא גנוש" שהוא אינו

 אלא סלט חציל קלוי בטחינה. המטבח היווני/ בלקני תרם את חלקו המכובד עם ה"מוסקה" שהיא תבשיל חצילים בשכבות הכולל בשר טלה טחון ולעיתים גם שכבת גבינה. מבחינת הטעם – החציל ניתן להגדרה כחסר טעם עצמאי והוא מקבל את טעמו על פי אופן הכנתו ולאחר הבישול הוא מקבל טעם עשיר בהשראת יתר המרכיבים בתבשיל. אי אפשר להתעלם גם מהמרירות הקיימת לעיתים. מקובל להגיד שהפרי הנקבי המכיל זרעים בכמות גדולה יותר מריר יותר מהפרי הזכרי. אפשר לזהות בין המינים: בחלקו התחתון של החציל ישנו מעין "פופיק" – לחצילה יש יותר גדול מחציל זכר!

מהם הערכים התזונתיים של החציל ואיזה תכונות יש לו העשויות לתרום לבריאות?

כמו כל התוצרת החקלאית המים מהווים את המרכיב העיקרי. בחצילים זה אפילו יותר: מעל 90% ממנו הם מים. רק קצת יותר מ 1% הם חלבונים, שומנים ופחמימות. לכאורה הוא מה  שההודים אומרים לגביו שהוא  "באינגן" שמשמעותו חסר מעלות! אלא שזה ממש לא נכון! כבר זמן רב יודעים שהחציל השלם (לכן מומלץ להשתמש בכולו) הוא מצבור גדול של רכיבים

בעלי משמעות רבה מבחינת תרומתם לבריאות! בראשית אפשר לציין את הברזל והסידן, שניהם יסודות חיוניים ביותר לגוף, שהחציל עשיר בהם, וככל שנרבה לצרוך אותו ייטב. החציל דל בקלוריות ולכן הוא מתאים במיוחד לשומרים על דיאטת הרזייה. כמוכן, הרכבו של החציל תורם לשורה של השפעות חיוביות על הבריאות כמו שיפור זרימת הדם וחיזוק כלי הדם, מניעת סרטן המעי, הפחתת כולסטרול, סיוע בשמירה על לחץ דם תקין, הוא מזין ומומלץ לחולים סכרתיים וגם שומר ומגן בפני מחלות שונות, כולל מחלות לב בזכות הכמויות הגבוהות  של נוגדני חמצון המצויים בו.