כולם מדברים על תחרות אף אחד לא מדבר על תחרות אמיתית

מעל ל20 מיליון ש״ח הושקעו על שוק סיטונאי שלא הוקם

השוק בצריפין פועל באופן ״זמני״ כבר 14 שנה המדינה הבטיחה במשך שנים להקים שוק מודרני ומפוקח, אך לא קיימה.

חיים אלוש שהנחה את המושב פתח בביקורת על העובדה שבישראל כשמדברים על הגברת התחרות, מדברים רק על פתיחת היבוא לתוצרת מחו"ל .
תחרות אמיתית לטענתו,תתקיים רק אם יעודדו את הציבור לרכוש גם בשווקים הפתוחים בירקניות ובקצביות.
תחרות אמיתית היא תחרות לא רק על המחיר, תחרות אמיתית מתקיימת גם על האיכות.
הפיתרון של פתיחת היבוא לא מתמודד באופן אמיתי עם הורדת המחירים ואפילו פתיחת הייבוא מביאה להקטנת התחרות ולהעלאת המחירים.
עוד דוגמא לכך שאין בישראל תחרות אמיתית היא העובדה שבמשך שנים רבות דיברו על הקמת שוק סיטונאי אך זה לא קרה.
מה שמקומם הוא שלמעלה מ20 מיליון ש״ח מכספי משלם המיסים הושקעו בתיכנון השוק הסיטונאי שבסופו של יום לא הוקם .
״ פתיחת הייבוא באופן פרוע מביא להקטנת התחרות והעלאת המחירים ״ טען חיים אלוש והוסיף: ״אם יש 400 מגדלי עגבניות – היבוא הפרוע מקטין את התחרות. כי בשל היבוא , החקלאים מייצרים פחות, ויש לנו פחות חקלאים פחות תחרות ולאט לאט התחרות הופכת להיות בין ארבעה או חמישה יבואנים במקום בין 400 מגדלים ״.

ראשון הדוברים היה עופר עטר מנכ"ל ובעלים של חברת ״עטרה״ חברת עטרה שיווק פירות וירקות. ״עטרה״ נוסדה בשנות ה90׳ ע"י בני משפחת עטר חקלאים מעמק יזרעאל .
חברת ״עטרה״ מתמחה בשיווק תוצרת חקלאית לחנויות עצמאיות ולא לרשתות שיווק בכל רחבי הארץ , ״עטרה״ בעצמה עוסקת בגידול פירות וירקות בשטחיה החקלאיים.
:
״אנחנו פועלים במשולש של איכות, שירות ומחיר, כחברה משווקת שקודם כל צורכת את הסחורה מהחקלאי ולא הכל יוצא א"א ולא הכל מובחר, אנחנו יודעים להגיע לחקלאי לקחת ממנו את הסחורה, עוזרים לו גם למיין.

כמה חנויות יש בישראל שהם לא רשתות שיווק?

עופר עטר: ״ אלפים והם לא זולות. אך הן מצליחות כי הן התמקדו באיכות ובטריות. בימים האלה אנשים מבשלים לבד ומבינים מה המשמעות של תוצרת טרייה״

טלי פרידמן יו"ר שוק מחנה יהודה, "כדי להגביר את התחרות בישראל צריך להקים שוק סיטונאי חדש ולטפח את השווקים העירוניים כאלטרנטיבה לרשתות השיווק" פרידמן מוסיפה "אני יו״ר השווקים הפתוחים בישראל ומייצגת את כולם , כל המהלך הזה התהווה בתקופת הקרונה, ברגע שמעודדים ייבוא משאירים את החקלאים בחוץ וזה מוריד אותם למקומות נמוכים כי הם צריכים למכור את התוצרת במחיר נמוך."

"רשתות המזון בסיוע המדינה דחקו את השווקים לפינה, אנחנו נאבקנו כדי לפתוח ולנשום, מי שנשאר בפרונט זה רשתות השיווק, והן יכולות להרשות לעצמן לעשות מה שהן רוצות. בייבוא או בשיווק התוצרת החקלאית, למכור עגבניה ב-6 ש"ח וליצור פערים הולכים וגדלים. זה השאיר אותנו מחוץ למשוואה. ברגע שהשווקים הפתוחים לא יתפקדו הראשונים שיפגעו הם החקלאים. אני חושבת שהמהלך של הגברת התחרות צריך להיות בתוך המדינה. הממשלה צריכה להגביל את הייבוא בתקופות כאלה, אנחנו צריכים לתמוך אחד בשני, צריכה להיות שרשרת של סינרגיה מאוד ברורה כדי להטיב גם עם השוק הפתוחים וגם עם השוק הסיטונאי וגם עם הצרכנים." אומרת פרידמן.

מאיר יפרח, מזכיר אירגון מגדלי הירקות, גם הוא ביקר את התנהלות הממשלה. לדידו "יוקר המחייה הוא לא אצל החקלאי, הוא נמצא בין הרשת לצרכן. החקלאים מקבלים את אותם מחירים שקיבלו תמיד. להיפך, מה שקרה עם חיזוק הרשתות הוא שפעם אחת הם גובים את העמלה של הסיטונאים ופעם שנייה הם מגדילים את המחיר לצרכן ב400% לכן כל העניין של לייבא בשביל להוזיל היא בעליל לא נכונה. היא גם לא עבדה."

יפרח מסביר מדוע הגדלת התחרות כאן בארץ בפיזור התוצרת בשווקים תהווה את הפיתרון המיטבי: " יבאו לישראל השנה 40 אלף טון עגבניות זה 4000 דונם שחקלאים לא גידלו , הפרנסה של האזור בעוטף עזה היא עגבניות, הדרים ופלפלים וככל שאתה מגדיל את היבוא, נוצר עוד לחץ על משרד האוצר להוריד מכסים ולפתוח את השוק – זאת טעות. אם רוצים ביטחון מזון ורוצים שהשוק המקומי והחקלאות תייצר מקומות עבודה נוספים ולשמור על הפריפריה אין ברירה. צריך להגביל את הייבוא ולהעלות את המכס."

פרידמן מחדדת שהדרך הנכונה להוריד בסופו של דבר את יוקר המחייה קשורה ביכולת החיבור הישיר בין הסוחר בשוק אל החקלאי.
יפרח התנגד להצעה וטען שבגישה הזאת היא מחלישה את השוק הסיטונאי "ברגע שיש קשר הדוק של שיתופי פעולה, בדרך נחזק את השוק הסיטונאי. הקשר בין החקלאי לסוחר הבודד הוא לא ריאלי, אבל אם אנחנו מדברים על לאגד את כל השווקים ולבסס שוק סיטונאי נוסף וחזק – זו הדרך הנכונה כרגע."

יפרח סיפר בעצב על ביטול הכוונה להקים שוק סיטונאי במסובים שהיה יכול לתת מענה טוב למצב.
" עקב כך בגלל רשתות השיווק נכנסו לוואקום הזה, בין החקלאי לרשת השיווק , וזה עוד תוספת עמלה. הרשת בכלל לא רואה את החקלאי. היא אומרת למשווק 'תביא לי 400 משטח' והוא כבר יודע ממי לקחת וזה עוד פעם מגדיל את העמלות״.

איתן בן דוד מומחה לשיווק בעברו היה מנכ״ל מועצת הירקות ובתקופתו פעל להגברת שיתופי פעולה עם השווקים הפתוחים , אשר הצביע על מספר בעיות ואפילו נתן גם כמה פתרונות קונקרטיים למצב. "כשאתה מדבר על תחרות אני מדבר על 2 סוגים. קודם כל, תחרות ברמת הצרכן שאמורה להביא לו כמה אופציות ואז הוא אמור לבחור את האפשרות הטובה והזולה ביותר הקיימת. כשהוא הולך לשווקים הפתוחים הוא רואה את חנות א', ב' וג'. ברשתות השיווק אין לך תחרות – אתה נתקל במוצר במחיר נתון. פה יש בעיה עם הכוח הגדול של הרשתות".

בעיה נוספות שבן דוד מצביע עליה היא שאין תחרות בשוק הפירות והירקות בישראל . דבר הקשור לעובדה שאין מפגש מסודר בין ההיצעים והביקושים. "אף אחד לא יודע מה המחיר הנתון כי אין מפגש מסודר ואין מידע מלא, ודבר נוסף הוא הסטנדרט – כל אחד מדבר על איכות אחרת, ויש כאן בילבול , מי שנהנה מהבלבול הזה זה רק גורמי הביניים ומי שסובל מזה הם החקלאים שמוכרים בזול והצרכנים שמשלמים ביוקר. זה מחדל של מדינת , לדעתי כל עיר שמכבדת את עצמה חייבת שוק פ כי שוק זה צורך."

בן דוד טוען שפיתרון משמעותי שהתפתח לאחרונה קשור בקנייה באון ליין"מכירת האונליין מגבירה את התחרות, צרכן פותח את האינטרנט ואומר 'אני יכול לקנות מפה ומפה ומפה'.
הדובר האחרון בפאנל היה אלעד מלכא מנכ"ל 'האינטרס שלנו הלובי שלךבכנסת' שטען כי החקלאים מרוויחים הרבה יותר מרשתות השיווק. מלכא טען שהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיחים שהרווח של החקלאים גדול מהרווח של הרשתות .
החקלאי מרויח בממוצע 17% לעומת כ4.2% ברשתות השיווק של רמי לוי ו 3.9% ושל שופרסל דיל. הצגת הנתונים הזאת עוררה את זעמם של שאר רוב משתתפי המושב ואפילו המנחה יצא זעם על מלכא- "מאיפה הבאת את הנתונים הללו?
״אני מאד ממליץ לך לקבוע עמדה לאחר שסיירת בשטח ולא רק על סמך נתונים יבשים .
צא לשטח ותראה את המציאות יש לא מעט חקלאים שמפסידים הרבה כסף ואתה טועה ומטעה".

לסיכום המושב פרידמן השאירה טעם של תקווה. "יש לנו יכולת ליצור שינוי , זה תלוי בשיתופי פעולה כדי להאיר את עיניה של הממשלה ולגרום לכך שיוקם שוק סיטונאי גדול בארץ.
השינוי יגיע גם מהחיבורים בין הסוחר הצרכן. צריכה להיות הסברה. הצרכן עצמו שקונה את התוצרת שלו לא מבין בכלל מה עובר בדרך כשהוא מגיע לקנות הוא צועק 'יקר כאן'. חבר'ה לא יקר כאן זה המחיר האמיתי , הוא צריך להבין שהסחורה האיכותית שהוא קונה היא סחורה שלא עברה הרבה ידיים. לא במקררים ולא בהקפאה עמוקה. מה שיצא מהשדה הגיע אליו".