מחירי המים בישראל הם מהגבוהים בעולם

בכנסת ובממשלה ובעיקר בתקשורת מדברים חדשות לבקרים על הצורך בהורדת ״יוקר המחיה״, אך אף פעם לא מזכירים את מחירי המים הגבוהים. במושב : ״איך מוזילים את מחירי המים לחקלאות״? שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לחקלאות סוף סוף דיברו על הפיל שבחדר.

מאת מיכל רוטנברג

את ועידת ישראל לחקלאות ה-11 חתם מושב תחת הכותרת " איך מוזילים את מחירי המים?" במושב השתתפו איתן ברושי יו״ר ״מים לישראל", ירון סולמון מנהל מחלקת ההתישבות באיחוד החקלאי ויענק'לה מוסקוביץ מנכ״ל מי רמת נגב, והנחה אותו ביד רמה חיים אלוש, במושב דנו במספר סוגיות מרכזיות כמו איפה צריך לקבל את ההחלטות על המים צריכות ? ועדת הכספים כמו שהיה בעבר או במועצת המים כמו היום, איך מוזילים את מחירי המים ומה תפקיד הממשלה?
ירון סולומון פתח את המושב והתייחס לבעיה המרכזית במחירי המים –העובדה כי זה משק כספים סגור "המחירים של המים בישראל הם מהגבוהים בעולם, אנחנו מתחרים מול הטורקים ומול הירדנים ועוד מדינות שמהם מייביאים ירקות ופירות, מחירי התשומות גבוהים מייקרים את העליות של החקלאי המים היא תשומה מרכזית בחקלאות, במדינות מהם מיבאים תוצרת חקלאות מחירי המים הם הרבה יותר נמוכים. לצערי פה בישראל החל מ1992 כאשר האוצר ואז נציבות המים החליטו על הנושא של התפלה, התקבלה החלטה של האוצר שחייבים להכניס את המים למשק כספים סגור" סולומון המשיך ונתן דוגמא איך לדוגמא ברכבת משק הכספים פתוח " "גב' כהן נוסעת משדרות לנהריה ברכבת, היא משלמת את הכרטיס עולה לה 20-30 ₪, אבל היא לא משלמת את התשתיות, לא את הקרונות ולא את הקטר ולא את הפסים. זה מחיר מוזל. מה עשתה הממשלה? היא סגרה את נושא של ענף המים

וכל צינור שמניחים או כל פיתוח הצרכנים משלמים".
יענקלה מוסקוביץ מנכ״ל מי רמת נגב, שפעל רבות לתיקון 27 לחוק המים, שהצליח להוריד במחירי המים, נשאל על ידי אלוש מדוע הוא לא ממשיך להילחם להוריד את מחירי המים? אלוש הזכיר כי במאבק שלו ושל שותפים נוספים הצליחו להוריד את המים מ2.5 ₪ לקוב והיום המחיר עומד על 1.86 ₪ מים שפירים.
ראשית יענקלה התייחס לעובדה שבמושב לא נמצא מישהו לא מרשות המים ולאו ממשרד המים "שר המים לא מגיע כי הוא בפוליטיקה(אלקין היה עסוק במעבר מהליכוד למפלגה של סער) " הוסיף אלוש " יענקלה התייחס לפערים שנוצרו במחירי המים במקומות השונים בארץ, והביע את כעסו בנושא "אני מגיע מרמת נגב מגדלים הרבה ירקות משלמים 1.9 לקוב מים ויש מקומות בארץ שמשלמים הרבה פחות לקוב מים , תיקון -27 היה אמור לתקן את המחדל הזה ועצר את עליית המחירים, אבל לא מקובל עלי המצב שיש פערים כל כך גדולים במחירי המים בין מקומות בארץ. עוד מעט תיקון 27 מסתיים ב2021 חייבים להמשיך לתקן. לא מקובל עלי שברמת נגב מגדל ירקות משלם כמעט כפול
.ממקומות אחרים. מישהו צריך לפתור את הבעיה הזאת. העיוות הזה לא מקובל ונלך לבג"ץ"

בהמשך הפאנל הפנה אלוש שאלות קשות לאיתן ברושי, שמונה לפני חודשיים להיות יו״ר ״מים לישראל", טען כי היה לברושי מספר הזדמנויות בתפקידים קודמים שלו לעשות שינוי ולא עשה " אתה מתנגד לתיקון 27"? שאל אלוש .
ברושי הפנה את השיחה למקום אחר והתיחס למעמד המים ביחד לחקלאות "אנחנו עוסקים בעתיד אני חודשיים בתפקיד רוצה לומר שהבעיה המשותפת היא בנקודת המוצא, מים זה לא המטרה, המטרה היא החקלאות וההתישבות, צריך לאמץ גישה חדשה, שאומרת שמים לא כמה הם עולים אלא מה ניתן לעשות איתם ומה ניתן להפיק מהם, אם תימשך מדיניות של עליית מחירי המים לא נוכל להחזיק כאן חקלאות, אין כאן חקלאות שיכולה להחזיק ולשלם את מחירי המים"
בהמשך תקף ברושי את רשות המים וקרא לה " רשות לא מובנת" הוא הוסיף כי יש להפריד בין רשות המים ומועצת המים " היא ( מועצת המים) עכשיו מכינה תוכנית כיצד המדינה תפסיק לסבסד את מה שהיא טוענת סיבסוד צולב של 400-500 מיליון ש"ח ממים של שתייה למים של חקלאות, אני חושב שהבעיה עכשיו זה לא אזורים שונים". ברושי התיחס לעובדה שאין להתאחדות חקלאי ישראל מדיניות ברורה בנושא המים וביקר את העובדה שלא ברור היום מה הכתובת לעינייני מים במדינה " מברך על ההצעה של אלקין, שיהיה שר מים, ראינו איך הוא הביא 800 מיליון לסטודנטים שזה תחום האחריות שלו, אנחנו לא רואים גורם שמטפל במים, אחרי שהוציא את האחריות על המים משר החקלאות, אין להם כתובת קבועה ומשרד התשתיות הסכים להעביר את המים לאלקין כי משרד התשתיות לא התעסק ברצינות במים, התעסק בנושאים אחרים. ולנו המים זה תנאי לקיום לכל ההתישבות והחקלאות לכן צריך לשנות את כל התפיסה, צריך להגיד בכל מקום שבלי המים אין חקלאות והתישבות, ושאלת מחיר המים לא צריכה להיקבע לא כמה הם עולים אלא מה עושים איתם. מאמין שמים בישראל תיייצר מדיניות אחרת, שיש בה חקלאות והתישבות והמים משרתים את החקלאות ולא ממלאים את קופת האוצר".
לדעתו של ברושי המדינה "ויתרה על האחריות שלה בתחום המים והעבירה את זה לקבוצת של

פקידים. המקום שדנים במים לא בכנסת ולא בממשלה, הממשלה הקימה את רשות מים והעבירה את

האחריות לשם".
ירון סולומון לא הסכים עם ברושי, לדעתו הבעיה המרכזית היא משק הכספים הסגור, זה שרשות המים מנהלת את התקציב זה עיניין מקצועי ונכון "כל עוד אנחנו חייבים לפתוח את העיניין של משק הכספים הסגור, ברגע שיפתחו אותו כמו כבישי ישראל ומסילות הברזל אפילו תשתיות החשמל, סה"כ קילו וואט עולה מטולה כמו שעולה באילת, אין דיפרנציאציה, מחיר שווה לכל נפש. רק מה, האוצר יודע שברגע שיפתחו את העיניין הזה הוא צריך להשקיע למעלה מ-500 מיליון ₪ בשנה על מנת לסבסד את המים ולהוריד אותם למחיר של שקל, שקל ועשרה שזה המחיר שהחקלאות הישראלית יכולה לשלם. ברגע שיוזילו את המים השפירים לחקלאות זה יוזיל את שאר המים, הם קשורים אחד בשני, המים השפירים לחקלאות הם המים הכי יקרים לחקלאות הישראלית, כל יתר המים, שפדן, מי קולחין, מים העליים והמליחים, הם נגזרים מהמים השפירים לחקלאות. 500 מיליון ₪ לשנה זה טיפה בים ביחס לתקציב הגדול של המדינה שלנו, והיא בהחלט יכולה לעמוד בזה. ברגע שיהיה סיבסוד ברמה הזאת סה"כ כולם יצאו נזכרים, וזה יוריד את יוקר המחייה, זאת תשומה מרכזית בחקלאות מרכזית"
אלוש פנה ליענקלה שהתיחס בדבריו לפערים במחירים בין מקומות בארץ ושאל אותו האם עצם העובדה שהוא בוחר לדבר על פערים לפי מקומות לא יוצרת לפילוג בין החקלאים? "אם מישהו חושב שאני צריך לשלם יותר זה בעיה שלו" השיב יענקלה, הוא המשיך והתיחס לדבריו של ברושי " מסכים עם איתן בתקופה שועדת הכספים הייתה קובעת את מחירי המים מצבנו היה הרבה יותר טוב, ולא היתה בעיה של פילוג, הפערים היו קטנים וזה היה בסדר. ברגע שעבר לפקידים במועצת המים הפערים הלכו וגדלו, כשהפער היה קטן אף אחד לא התקומם, עכשיו זה כפול מחירי המים אחרים אין סיבה. בעד ההצעה של אלקין למרות שאני יודע שהתאחדות החקלאים נגד. צריך להחזיר את התקציב לועדת הכספים.
ברושי התיחס גם לחברת ״מקורות״, שהיא שחקן משמעותי בעולם המים לטענתו היא צריכה להתרכז במוביל הארצי ובמים השפירים " מקורות לא צריכה להיות אחראית על חלוקת ופעילות המים בתוך האגודות והמועצות, היא צריכה לקחת אחריות על המובילי הארציים והמים השפירים, המים לחקלאות במגזר הכפרי צריכים לשבת באגודות, אנחנו יודעים להשוות שהמים בעמק יזראל הם 80 אגורות ע"י האגודה ושקל 45 אם מקורות, מנכל מקורות לא משתתף בפאנל, וחבל. התנאי שהמים יהיה יותר זולים יהיה על האגודות"
בהמשך התעקש אלוש להבין איזה מחיר מדויק צריך להיות למים בישראל הוא שאל את ברושי, איזה

מחיר לדעתו צריך להיות על המים "תנקוב בסכום" שאל "זה לא מחיר אחיד יש הבדל בין מי קולחין למי שפירים, מי הקולחין יותר זול לקחת אותם לגידול שדה מאשר לפנות אותם למקום אחר כדי לשמור על איכות הסביבה, אם אנחנו נחליט, ואולי יום אחד נעשה מרד שלא לוקחים את מי הקולחין. ניראה מה המדינה תעשה, היא לא יכולה גם להטיל עלינו את סילוק המים וגם לעשות מזה כסף ".
סולומון לא הסכים לתפיסה שהמים צריכים להתנהל ע"י הממשלה "נושא המים זה נושא מקצועי, מבלי לפגוע בחברי כנסת, כל הנושא הזה צריך להתנהל בנושא מקצועי, אני נגד להעביר את זה לכנסת. החקלאות צריכה יציבות ושיויון, זה צריך להיות בידי רשות המים, גוף מקצועי ולקחת בחשבון שיש סיבסוד ממשלתי של לפחות 500 מיליון בשנה כדי להוריד את המחיר לשקל –שקל עשרים כמו שעושים בדברים אחרים זה שיוויוני לחלוטין. כולם משתמשים במים, זאת הדרך לעזור לחקלאים, הדרך הישירה לחקלאים."
חיים הזכיר את אמירתו של ביבי " יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו" אנשי האוצר מדברים על תמיכה ישירה, למה לא להגיד להם תוזילו את מחירי המים?
סלומון בתגובה אמר "הם רוצים שנוריד את המכסים על היבוא קודם, האוצר כל הזמן פועל בתן וקח, אנחנו לא מוכנים לתת כלום, קודם שיוזילו את מחירי המים אחר כך נדבר" חיים המשיך וביקר " שר האוצר חתם על הורדת מכס לחמאה, היה צריך להגיד לו תוריד גם את מחירי המים. עוד לא מאוחר"
יענקלה : " האוצר לא רוצה לתת שקל למים, כל מי שיושב במועצת המים יש לו אינטרס עם האוצר, זה לא גוף מקצועי זה גוף הרסני".
את הפאנל חתם איתן ברושי שהזכיר שבסוף 2021 עולים מחירי המים "אנחנו הולכים לעמוד בפני אתגר גדול נגד עליית המחירים".