מחדל הזנחת מרכזי הערים בישראל: "צריך לקום מחר בבוקר ולהתחיל לפעול"

הזנחת מרכזי הערים והשכונות הוותיקות בישראל הפכה לתופעה מדאיגה – ותעמוד במוקד ועידת ישראל לכלכה ירוקה מחר, 26.3. דוגמא טובה לכך הוא בי"ח הדסה בבאר-שבע שהפך לאזור מוזנח המשמש כיום כמוקד לפעילות עבריינית: "אי אפשר להתמקד רק בהתחדשות עירונית בתל אביב – בפריפריה, שבה הנדל"ן לא יקר ולא 'משתלם', מזניחים את הפיתוח"

הזנחת מרכזי הערים והשכונות הוותיקות בישראל הפכה לתופעה מדאיגה, המשליכה לא רק על ההיסטוריה והמורשת אלא גם על חיי היומיום של התושבים. דוגמה בולטת לכך היא העיר העתיקה בבאר-שבע ומתחם בית החולים הדסה הנטוש, אשר הפך למוקד עזובה במקום לנכס היסטורי ותרבותי. במקום לחדש ולשמר, מדיניות הממשלה דוחפת את ראשי הערים בישראל לבנות מרכזים מסחריים ולהתרחב לשטחים חקלאיים ולבנות שכונות חדשות, תוך פגיעה בביטחון המזון של המדינה. הנושא הזה כמובן יקבל ביטוי בוועידת ישראל לכלכלה ירוקה, שתתקיים ב-26 בחודש במיוזיק סיטי בבאר-שבע תחת הכותרת: "האירוע היחיד שמזיז דברים בכלכלה הירוקה".

בית החולים הדסה בבאר-שבע הוקם עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה ושימש במשך שנים רבות כמוסד רפואי חיוני לתושבי הנגב. לאחר הקמת בית החולים סורוקה בשנות ה-60, ננטש מתחם הדסה והפך לאזור מוזנח המשמש כיום כמוקד לפעילות עבריינית. נשיא ועידת ישראל לכלכלה ותושב העיר, חיים אלוש, מביע צער עמוק על מצבו של המתחם: "כמי שנולד בבית החולים הדסה, כואב לי לראות איך הלב הפועם של באר שבע נראה היום. 60 שנות הזנחה הן לא הגיוניות. אני מפנה אצבע מאשימה למשרדי הממשלה: משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה ואפילו משרד ראש הממשלה. אנו מצפים לראות פעולה מיידית בנושא".

שימור המורשת ההיסטורית של הערים העתיקות אינו רק עניין תרבותי, אלא גם צורך כלכלי וחברתי. בכל עיר בעולם שמכבדת את עצמה העיר מטפחים את העיר העתיקה ומשמרים את המבנים ההיסטוריים כך ברומא, אתונה, פריז, אסן, ברלין וקלן, שם משמרים את האזורים ההיסטוריים לצד פיתוח כלכלי, תוך שמירה על האיזון בין מסחר עירוני לתכנון בר-קיימא. בישראל, לעומת זאת, מוקמים מרכזי מסחר גדולים דוגמת "ביג פאשן גלילות", שמרוקנים את המסחר מהערים, גורמים לפקקים ולזיהום אוויר ופוגעים בקהילות מקומיות.

למרות ההזנחה המתמשכת, ישנם גופים הפועלים לשימור אתרים היסטוריים. מריה מצרפי, מנהלת מחוז דרום במועצה לשימור אתרים, מציינת כי לאחר מאבק ציבורי הוחלט לשמר חלק מהמבנים במתחם הדסה ולהפוך אותו למלון עם שימושים פתוחים לציבור. עם זאת, מכיוון שהקרקע נמצאת בבעלות פרטית, הבעיה הגדולה היא שלא ברור מתי תצא התכנית לפועל. אין שום חוק שמחייב את בעלי המבנים לשימור עתיקות להקים את המבנים.

מסקנה: התחדשות עירונית: דין תל-אביב כדין ירוחם וצפת . מדינת ישראל חייבת להכיר בחשיבות ההתחדשות העירונית והשימור של ערים עתיקות בפריפריה, ולא רק בערים שבהן הנדל"ן יקר כמו תל אביב. יש לקדם מדיניות כוללת של שיקום אתרים היסטוריים, יצירת תמריצים כלכליים ליזמים ולעודד פיתוח המתחשב בערכים היסטוריים לצד קידום מודרניזציה בת קיימא. העתיד של הערים העתיקות תלוי בפעולות שננקוט היום – הגיע הזמן לקום ולהתעשת לפני שיהיה מאוחר מדי.

אלוש הוסיף: "במקום להקים קניונים מרוחקים מהמרכזים, צריך לטפח את המסחר המקומי – כזה שאפשר להגיע אליו ברגל, מבלי לתקוע את המדינה בפקקים. כמי שנולד בבית החולים הדסה בבאר-שבע, כואב לי לראות איך נראה הלב הפועם של באר-שבע אחרי 60 שנות הזנחה. אני מפנה אצבע מאשימה גם לעירייה וגם למדינה – זה לא הגיוני. אם מדובר באתר היסטורי, צריך לשמור עליו, אך לא להזניח אותו".

"צריך להתעשת ולראות מה קורה עם בית החולים הזה, כי הוא משקף את המצב בכל המדינה. אי אפשר להתמקד רק בהתחדשות עירונית בתל אביב – בפריפריה, שבה הנדל"ן לא יקר ולא 'משתלם', מזניחים את הפיתוח. אני מציע לראש הממשלה ולמנהיגי המדינה לנסוע לרומא, לאתונה, אסן וקלן, ולראות איך מטפחים את הערים ההיסטוריות ולא רק בונים מרכזים מסחריים כאילו אין מחר. דוגמא עכשווית היא ביג פאשן גלילות בשטחה של רמת השרון. לאחר פתיחתו ב-27 בפברואר 2025, הפך לקניון הגדול בישראל והוא עלול ,לרוקן את הערים מהמסחר שלהן וגורם לעוד פקקים וזיהום אוויר".