האיש ששינה את תרבות הבשר

חיים דיין בעל עדר בקר ברמת הגולן היה בין
מובילי המהפכה של מעבר לבשר טרי במקום
קפוא • תמיד חלמתי שהצרכנים במדינת ישראל
ידברו על הבשר הטרי כמו על יין •

מאת: עדי פאר

נדמה שהספורט הלאומי בעשורים האחרונים בכל הנוגע
לגסטרונומיה הארץ ישראלית, הוא להתפלמס בנוגע ל"תרבות
הבשר" . אם בעבר ״תרבות הבשר״ הייתה מנת חלקן של מדינות
כמו צ'ילה, ארגנטינה וברזיל . היום אפשר לציין בסיפוק שגם
בישראל הקטנה שלנו יש בהחלט ״תרבות בשר״ ,שרק הולכת
ומתפתחת ״
״תמיד החלום שלי היה שהצרכנים במדינת ישראל ידברו על
הבשר הטרי כמו שהם מדברים על היין הישראלי. היום במרחק
של זמן אני יכול להגיד שהצלחנו מאוד. ״ . אומר למשוב חיים
דיין הגר בגולן . דיין הוא בעל עדר בקר לבשר המונה 270 פרות,
אשר רועות על שטח של 000,6 דונם. בין השנים 1997 ל-2014
ניהל את ארגון מגדלי הבקר לבשר בארץ. ״היעד שהצבתי הוא
להביא לשינוי במודעות הציבור לצריכה של בשר טרי . השינוי
היה בהדרגה, הכנסנו את הבשר הטרי לסופרים, למסעדות,
לתוכניות הבישול וכו'. ב-1997 מדף הבשר הטרי של רשתות
השיווק היה מאוד צר. היום רוב המטרז' הוא בשר טרי. יותר
ויותר מסעדות מפורסמות מתהדרות בזכות הבשר הטרי. כל

תוכניות הבישול משתמשות בבשר טרי. גם ב'כלבוטק' יידענו
את הציבור איך לזהות את הבשר הטרי ולהתמודד עם האשליה
שמפעילות רשתות השיווק הגדולות. נעשו עוד מספר שינויים
בנושא החקיקה של משרד הבריאות בהעדפה של בשר טרי על
קפוא. היבואנים היו מביאים בשר קפוא, מפשירים אותו כאן
בארץ ומסמנים כבשר מצונן או מופשר. יצרנו תקנות שאוסרות
על כך. אין מצב שיהיה ניתן לסמן את הבשר הקפוא כמופשר
בלבד. דאגנו שהציבור לא יולך שולל בכל מה שקשור לרכישת
בשר טרי, על ידי כך שהבשר הקפוא- מופשר סומן ככזה.
מה אתה יכול עוד לספר על פועלך בתפקיד ארגון מגדלי הבקר
לבשר בארץ?
״היעד של שמירת שטחים פתוחים הוא היעד החשוב ביותר.
היום יש כמעל 2 מיליון דונם שהם חסרי כל אלטרנטיבה
חקלאית או אחרת. שטחי בור שלא ניתן לקיים בהם חקלאות.
אלו שטחי מרעה בהרשאה זמנית הפזורים מקרית

גת בעוטף עזה בדרום ועד גבול לבנון
ורמת הגולן שבצפון. בסקר שנעשה
בקרב אזרחי מדינת ישראל, התברר כי
ישנה חשיבות לאומית בשמירת שטחים
פתוחים. הדרך המרכזית לשמור על
שטחים אלו היא רעיית עדרי בקר וצאן.
היה חשוב לנו להרחיב את הפעילות
ולחזק את המגדלים שימשיכו ולהחזיק
בשטחי המרעה. ענף הבקר והצאן בארץ
נמצא בתחרות מתמדת עם ייבוא בקר
וצאן משאר העולם, זאת מכיוון שעלות
הייצור של ק"ג בשר חי בארץ היא הרבה
יותר גבוהה מאשר הייבוא. לכן חייבת
להיות תמיכה ממשלתית, באם אנחנו
רוצים לשמר את פעולתם מגדלי בקר
לבשר בשטחים אלו. רשות מקרקעי
ישראל, קק"ל, משרד החקלאות ומשרד
האוצר הבינו את חשיבות שמירת שטחים
פתוחים וזאת בהשוואה לאירועים של
תפיסת שטחי מדינה בנגב. הצבענו על
הסיכון הקיים בשמירת שטחים בצפון
הארץ. אמרנו בואו ננסה לשמור על
שטחים אלו ברעייה, בתמיכה שלכם זה
בהחלט ניתן ליישום. היה קונצנזוס רחב
במשרדי החקלאות והאוצר ובצה"ל,
סביב הרעיון של שמירת השטחים
הפתוחים. לקחתי את המודל הצרפתי של
תמיכה בעדרי בקר לבשר ויישמנו את זה
כאן בארץ. התמודדנו על יצירת הקלות
ותנאים שיאפשרו למגדלים להמשיך
לרעות בשטחים אלו.למשל בעבודה
עם רשות מקרקעי ישראל, הצלחנו
לפתור את המגדלים באזורי קווי עימות
מתשלום דמי הרשאה ופטור מארנונה
למועצות האזוריות. נכון להיום באזורים
אלו לא משלמים דמי הרשאה וארנונה
בכדי לסייע להם. בעבודה עם משרדי
הממשלה, הצלחנו לחתום על הסכם
תמיכה לשמירת שטחים פתוחים בסכום
של 39 מיליון שקלים בשנה למגדלי הבקר
והצאן במרעה עד לשנת 2024 .
נושא נוסף שפעלנו בו הוא הפשיעה
החקלאית. בתחילה בשינוי בחוק
העונשין. העברנו גניבות בקר לצאן מעוון
לפשע, בשלב הבא הקמנו את הימ"רים
המחוזיים לטיפול בפשיעה החקלאית
)יחידות מגב: ארז, אלמד ודקל(. בסופו
של דבר היו פסקי דין תקדימיים שמרבית

כולל ירידה באיכות התמותה, הראו
תוצאות. למשל, תוסף 'אומניג'ין' זה
חומר שהוא תוסף תזונתי שמונע סטרס.
מניעת הסטרס היא זו שמאפשרת עליית
משקל יומית טובה יותר. אחוזי התמותה
ירדו מאוד וירדה כמות השימוש בתרופות.
אנחנו הכנסנו את זה כחלק ממחיר
התערובת. לא כאקסטרא תשלום של
המגדל על התוסף.
בחודשיים האחרונים הכנסנו חומר ירוק
נוסף שנקרא'מגנפיי', שהוא טוב למניעת
שלשולים ולמניעת קוקסידייהבטלאים.
היתרון בו זה שהוא חומר ירוק לחלוטין
ללא אנטיביוטיקה. גם אותו נתנו בחינם
למגדלים. ושוב במבחן התוצאה התוסף
עובד לטובת המגדלים. הצריכה כמובן
עלתה בעקבות כך. בחודשים האחרונים
המכון מייצר תערובות סוסים 'אלפא'.
ההרכב שלה הוא כזה שהכופתית עשויה
מ-%30 אספסת והיא דלת עמילן ובנוסף
חלבון איכותי מכוסבה סויה. את פורמולה
הזאת יצרה תזונאית חדשה בשם שירלי
פרבר שלמדה תזונה בסקוטלנד. היא
התזונאית היחידה בארץ היום לסוסים.
זה מוצר איכותי שמתחרה בייבוא מזון
לסוסיםמאיטליה וגרמניה. בוצעו
פיילוטים במספר חוות סוסים והייתה
הצלחה גדולה מאוד. גם בסוסים הלכנו על
איכות המוצר.
מוצר נוסף שאנחנו איתו מתמודדים,
וזה חליפות מזון לרפתות גדולות. בשנים
האחרונות ישנה מגמה בקרב רפתנים
לחזור למרכזי מזון פרטיים, כתוצאה
מעליית כמות ייצור החלב במשקים.
מכון תערובת נותן מענה איכותי ותחרותי
לבניית חליפות לפרות החלב ברפתות.
דבר נוסף שמוביל את המכון מלבד איכות
התערובות הוא הדגש החזק על השירות.
יש לנו ביקורות טובות והערכה על השירות
המקצועי והמיידי ועל טיפול בתקלות.
חשובה לנו חוויית המגדלים, העניין הוא
לא רק למכור. כל פניה נענית ברצינות
גמורה.
איך אתם בעצם עובדים על הפיתוחים
האלו?
יש לנו חברה מסחרית שאיתם אנחנו
עובדים ועושים פיילוטים שונים לפיתוח.
מה שמנחה אותנו זה טיוב האיכות, ואנחנו
שוקדים על זה ללא הרף. וההבנה שפיתוח
הוא דבר מתמיד.
מה החזון של מכון ערבות לשנים הקרובות?
אנחנו במגרש של המכונים הגדולים ואנחנו
רוצים להמשיך לשקע את הייחודיות שלנו
בתערובות בקר, צאן וסוסים. לשמור על
תווית האיכות. ולא פחות חשוב לשמור על
השירות