.jpeg)
עמית יפרח, מזכיר תנועת המושבים ויו”ר התאחדות חקלאי ישראל, בולט לטובה בזכות הישגו המרשים: איחוד חמש תנועות מושבים לתנועה מאוחדת אחת – הישג יוצא דופן במדינה משוסעת ומפולגת.
עמית, כמי שמוביל הן את כלל המושבים בארץ והן את כלל נושאי החקלאות, עברה עליך שנה מאתגרת. ובכל אופן אתה כמנהיג החקלאים הובלת ביד רמה בכלל המרחב הכפרי שינויים משמעותיים.
איזו תרומה מרכזית הובלת בחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח?
"אני אחלק את התשובה לשניים- האחד לחקלאות והשני למושבים.
בהקשר של החקלאות, בשנה האחרונה המרחב הכפרי עבר טלטלה רצינית כאשר חלק ניכר מהמושבים ומהקיבוצים בצפון ובדרום פונו, קהילות פורקו ושטחים חקלאיים רבים הוגדרו כשטחי מלחמה. עם זאת החקלאים המשיכו לספק תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית לתושבים גם במהלך תחת ירי רקטות מוגבר וגם בשגרת המלחמה.
עם פרוץ המלחמה, התמודדנו עם מצב שהחקלאות הישראלית אף פעם לא חוותה. חלק מהעובדים הזרים שעבדו אצל בחקלאים במושבים ובקיבוצים נחטפו וחלקם נרצחו. ומתחילת המלחמה החלה נטישה המונית של עובדים זרים לחקלאות את הארץ בעידודה של ממשלת תאילנד.
ברגע שמצב זה קרה, התגלו הפנים היפות של הישראלים אשר נרתמו להתנדב בחקלאות בכל רחבי הארץ ותחת תנאי לחימה לצד החקלאים.
אנו פתחנו שני חמ"לים אשר פעלו זה לצד זה- האחד תחת התאחדות חקלאי ישראל פתחנו מערך מתנדבים של כלל הגופים בארץ שעוסקים בהתנדבות בו התקיים שיתוף פעולה יוצא מן הכלל לגיוס מתנדבים לחקלאות והשני חמ"ל של תנועת המושבים אשר פעל לחבר באופן רציף בין חקלאים לבין אזרחים אשר רצו להתנדב בחקלאות.
במישור הלאומי ראיתי את צו השעה לפתוח מדינות אחרות לעבודה בחקלאות, דבר שהמדינה סירבה לו בתוקף עד כה בעקבות ההסכמים הבינלאומיים עם תאילנד ופעלתי במישורים רבים במקביל לעצור את העזיבה ההמונית של התאילנדים- לרבות פניתי אישית לחברי נשיא המדינה, יצחק הרצוג שיפעל מול מלכת תאילנד, פעלתי מול השרים הרלוונטיים ומשרדי החקלאות ורשות האוכלוסין והן מול שגרירות תאילנד. וכמובן בועדות הכנסת השונות והממשלה. אני גאה בשינוי שחל – כמו גם בשינוי ששר החקלאות הוביל ואנחנו יחד איתו את הגדלת המכסה של העובדים הזרים לחקלאות ל-70 אלף עובדים, זאת לצד הובלתנו את נושא הפתיחה של מדינות נוספות מהודו, מלאווי ועוד ובעיקר שמחנו מאוד לראות שהתאילנדים חוזרים לארץ ומעוניינים לעבוד בחקלאות, גם באזורי מלחמה.
בהקשר של המושבים, עם כניסתי לתפקיד מזכ"ל התנועה קיבלתי החלטה לאחד את כלל תנועות ההתיישבות תחת תנועת המושבים. מדובר בחיבור משמעותי בין כלל התנועות המושביות, ללא יוצא מן הכלל, המחזק את כלל המושבים בארץ מול השלטון המרכזי ובהיותנו הבית המקצועי של כלל המושבים. כיום יש תנועה אחת לכל המושבים, כולנו מדברים בקול אחד ועובדים יחד למען המושבים ולמען המרחב הכפרי כולו."
מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפועל לקידומו?
"השנה הזאת הוכיחה את מה שאמרנו לאורך כל השנים והיא שהחקלאות היא גם ביטחון המזון- המספקת לתושבי המדינה מזון בעיתות חירום ושגרה גאחד וראינו זאת עם החרמות מטורקיה וממדינות אחרות וגם ביטחון לאומי כמי ששומרים על גבולות המדינה ומעבדים אותה עד לתלם האחרון.
החזון שאני מאמין הוא הוא שמירה על המרחב הכפרי כשליחות לאומית, להמשיך לקיים חקלאות טרייה ואיכותית למען אזרחי המדינה בעת מלחמה ובעת שגרת מלחמה תוך שמירה על ערכי ההתיישבות והעוגנים החקלאיים והקהילתיים המרכיבים את המרחב הכפרי.
בחזוני אני פועל לחזק את כלל הענפים השונים בחקלאות, להיות שותף מלא לתכנית לביטחון המזון אותה מקדם משרד החקלאות בגאון וזאת כדי לקדם את החקלאות הישראלית לצמיחה ואיתנות כלכלית, להתמודד עם משבר האקלים אשר פוקד את העולם כולו ולא פוסח גם על ישראל, להכניס טכנולוגיות וחדשנות לחקלאות ובעיקר כרכיב החשוב ביותר לפעול להכניס כמה שיותר צעירים לענף החקלאות כדור ממשיך וכדור החדש. דבר שהענף משווע לו והיום, יותר מתמיד, עלינו לפעול כדי ליישם זאת הלכה למעשה".
מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?
"ראשית ומעל לכל משרד החקלאות. לצערי הרב החקלאים ידעו לאורך השנים האחרונות רק משרדים לעומתיים אשר לא רצו לטובתה של החקלאות אלא לטובתם של יבואנים וגורמי אינטרס כאלה ואחרים. בימים אלו אנו זוכים לעבוד מול שר החקלאות, אבי דיכטר ומנכ״ל המשרד, אורן לביא אשר מובילים משרד אשר פועל לשמור על החקלאים לטווח הקצר ולטווח הארוך כאחד.
הם הם השותפים המובילים. אליהם מצטרפים כמובן חברי הכנסת מהלובי החקלאי, ראשי ועדות הכנסת השונות לרבות – הכלכלה, כספים, עובדים זרים ועוד.
בנוסף משרדי ממשלה השונים, כל אחד בתחומם- משרד הפנים ורשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הנגב והגליל, המשרד לאיכות הסביבה, משרד האנרגיה וכמובן משרד ראש הממשלה.
שותפים משמעותיים הם גם ראשי המועצות האזוריות ושיתוף הפעולה איתם הוא הכרחי להצלחת החקלאות האזורית".
איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?
"כדי שהחקלאי יוכל להגדיל את היקף הייצור החקלאי ולתרום להפחתת יוקר המחיה, על המדינה לפעול להקל על עלויות הייצור המושתות על החקלאי לרבות – עלויות המים ועלויות העובדים הזרים. במדובר בשני גורמי ייצור המכבידים משמעותית על עלויות החקלאי. ברגע שהתשומות ירדו, העלויות ירדו מהחקלאים ובהתאם לכך גם יופחת יוקר המחייה עבור אזרחי המדינה.
רכיב נוסף הוא השקעה בחדשנות. על המדינה להעניק מענקים נדיבים לחקלאים ולאפשר להם להכניס למשקים החקלאיים חדשנות ומיכון אשר יחסכו בכוח אדם ובכך ייעלו את העבודה החקלאית וייצרו יותר סחורה חקלאית.
בנוסף יש להשקיע במו"פים, להיות בקדמת המחקר ופיתוח לייצור זנים טובים ופוריים עבור החקלאים, פעילות מחקר חקלאית ענפה כזו שתעניק תמיכה מקצועית לחקלאים ופיתוח ענפים וזנים חקלאיים.
מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי, האם הרחבת היצוא החקלאי תתרום לחקלאות הישראלית ולמדינת ישראל? או תפגע ?
"ברבות השנים הייצוא החקלאי היה גאוות המדינה. לצערי הרב בשל מדיניות של הממשלות השונות לאורך השנים ונפילתה של אגרקסקו, חל שינוי משמעותי בצמצום הייצוא החקלאי. דבר זה בא לידי ביטוי בכלל הענפים החקלאיים – פרחים, פרי הדר, פירות וירקות.
עם זאת דווקא בתקופה זו יותר מכל תקופה אחרת עלינו לפעול לחיזוק הייצור המקומי זאת לצד הגדלת הייצוא. אל לנו לשכוח שהגדלת הייצוא תתרום לכלכלת המדינה ותחזק משמעותית את החקלאות הישראלית כולה."
.jpeg)
.jpeg)
