"ההצערה של החקלאים הישראלים היא תנאי להמשך קיומה של החקלאות הישראלית״.

אלי אהרון מדגיש כי יש להבטיח את הביטחון הכלכלי של החקלאים לפני דיון בביטחון המזון ■ אהרון מאמין שהתמדה בלחץ על מקבלי ההחלטות מוכיחה את עצמה, כפי שנראה בהגדלת מכסת העובדים הזרים ובהתקדמות “חוק המים” להוזלת מחירי המים לחקלאות.

איזו תרומה מרכזית נתת לחקלאות הישראלית בשנים האחרונות, ואילו שינויים היא חוללה בשטח ?

עליי לציין כי מירב פעילותי לטובת החקלאות הישראלית הינה פעילות המתקיימת במסגרת משותפת עם התאחדות חקלאי ישראל.

בעניין זה יש חשיבות רבה להפעלת לחץ מתמיד על מקבלי ההחלטות במדינה להענות לדרישותינו הצודקות בתחומים שונים.

הלחץ חייב להימשך גם כאשר אנחנו מקבלים תשובות שליליות. עובדה היא שההתמדה בסופו של דבר משתלמת.

למשל: מכסת העובדים הזרים הוגדלה מ- 25,000 ל- 70,000. כמו כן מספר נושאים הקשורים לעו"ז נמצאים על שולחנם של מקבלי ההחלטות וכמובן אנו מקווים שבסופו של דבר נגיע לתוצאות חיוביות כמו: צימצום האגרות, הגדלת סכומי הניכוי עבור הוצאות מגורים, נושא הפנסיה ועוד.

בנוסף על כך "חוק המים" המאפשר הוזלות משמעותיות במחירי המים לחקלאות עבר קריאה ראשונה ואנו, כמובן, מקוים לגמר מוצלח.

הנושא של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שבמקור לא הביא בחשבון את הנזקים לחקלאות הישראלית, גם הוא, בסופו של דבר, נגמר בטוב, והחקלאות הוחרגה מחוק זה.
כמובן, בנושאים אלו ואחרים אני שותף לדיונים בועדות הכנסת.

במסגרת תפקידי אני חבר בועדות השיפוט של מחקרים אותם מממנת מועצת הצמחים ושותף מלא לקביעת סדרי עדיפויות בתחום המחקר היישומי.

כיצד פעלת לקדם חדשנות וטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, ואילו תוצאות מדידות השגת?

אני מבקר בכל המו"פים הפריפריאלים בארץ ואף חבר הנהלה במו"פ דרום שהינו מו"פ ארצי לבתי צמיחה.

כל הדיונים מתמקדים בבעיות השעה כמו: מתן מענה לבעיית הוירוסים בגידולים השונים, כולל בחינת זנים סבילים/עמידים לוירוסים אלו , וכן בנושאים שונים הנוגעים לדישון והשקייה, הגנת הצומח וייצור טכנולוגיות חדשניות בתחום החקלאי.

עליי לציין כי בעבר, כמנהל הועדה החקלאית באשכול הייתי שותף להחדרת גידולים חדשים ובכללם את גידול התות התלוי בחממות. כיום יש כ-400 דונם של תות תלוי.

דרישה קבועה שלנו להגדיל את מענקי ההשקעות במשרד החקלאות, לצורך יישום טכנולוגיות חדשניות, כרגע נוחלת הצלחה בעוטף עזה, המאפשרת השתתפות מדינה ב- 50% בהשקעות של חקלאים.

מהו החזון שלך לעתיד החקלאות הישראלית, וכיצד אתה מתכוון לפועל לקידומו?

אין זה סוד שכיום ממוצע הגילאים של העוסקים בחקלאות הינו גבוה וקיים חשש גדול שבהעדר כניסת חקלאים צעירים לחקלאות, ברבות השנים תיעלם החקלאות הישראלית.

לאור זאת הכנו, בארגון מגדלי הירקות, תוכנית לשאלה כיצד ניתן לייצר מצב שישנה את המצב. עיקר התוכנית נוגעת לעידוד הצעירים במתן מענקים גבוהים לעלויות הכבדות בתחום, שלחקלאי צעיר יהיה קשה להתמודד בהם, בעיקר כאשר בשלב זה של חייו הוא צריך לבנות את ביתו ולכלכל את משפחתו.

לסיכום: החזון נוגע לעניין ההצערה של החקלאים הישראלים כתנאי להמשך קיומה של החקלאות הישראלית.

מי לדעתך הם הגורמים המרכזיים שיכולים וצריכים להיות שותפים בתהליכי השינוי בחקלאות?

הנציגות החקלאית בכל התחומים (ירקות, פירות, הדרים, בקר, לול, ועוד) חייבים להיות מאוחדים תחת קורת הגג של התאחדות חקלאי ישראל לצורך קידומם של נושאים חשובים בתחום.

כמובן שלצורך העניין יש לגייס את תמיכת משרד החקלאות בכל נושא שעל הפרק.

איזה שינויים נדרשים, לדעתך, כדי להגדיל באופן משמעותי את היקף הייצור בישראל ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה?

לעניין זה חובה לטפל בביטחון הכלכלי של החקלאי הישראלי וזאת בכדי להעביר את המסר בקרב החקלאים שבסופו של דבר, המאמץ הגדול שהם משקיעים לא יהיה לשאוו.

ז"א שלפני דיבור על ביטחון המזון יש לדאוג לביטחון הכלכלי של החקלאי שלצערינו,כיום מוטל בספק.

מהי עמדתך לגבי היצוא החקלאי? האם הרחבת היצוא החקלאי תתרום לחקלאות הישראלית ולמדינת ישראל, או תפגע?

לצערינו הרב, נושא זה שהיה בעבר גולת הכותרת של היצור הישראלי, כיום כמעט ואינו קיים והוא הולך ומצטמצם והמדינה לא רואה כל חשיבות בקידומו, כפי שהיה בעבר.

השווקים החיצוניים הצטמצמו והניסין שלנו לפתוח שווקים חדשים במזרח אסיה (סינגפור למשל) לא נחלו הצלחה וזאת בגלל אי תמיכה של המדינה בעניין.

גידול תוצרת חקלאית ליצוא תהווה גם רזרבה להשלמת תוצרת בעת חוסר בשוק המקומי.

כיצד אתה מתמודד עם האתגרים הסביבתיים והאקולוגיים הניצבים בפני החקלאות המודרנית?

בחקלאות (לאוו דוקא המודרנית) יש חשיבות רבה לסניטציה החקלאית, כיום, כל חקלאי שמייצא תוצרת חייב לעמוד בכללי "איזו" שהסניטציה היא חלק מרכזי בה.

חלק מהבעיות הקשורות לעניין הינם בתחום המיחזור של הפסולת החקלאית (פלסטיק חממות וגזם צימחי). ברמת המדינה עדיין לא נמצא פיתרון לבעיית המיחזור.

כמו כן, מדינת ישראל חתמה על אמנה בינ"ל לאי שימוש בחומר החיטוי המצויין "מטיל ברומיד" הפוגע באוזון.

לערינו מאז מניעת השימוש בו אנו נתקלים בבעיות רבות הקשורות להגנת הצומח שמקטינים בצורה משמעותית את כמות היבול פר יחידת ייצור.

כיום אנו פועלים מול המשרד להגנת הסביבה לאשר בקשה מצד המדינה להחרגה של ישראל ממחוייבות זו לאור הבעיות הייחודיות של המדינה החשופה לחרמות ביבוא תוצרת (למשל חרם של טורכיה).

מהן התכונות והמיומנויות שחשובות למנהיג חקלאי?

מנהיג חקלאי נתקל בבעיות רבות הקשורות לקשר עם מקבלי ההחלטות במדינה.

עובדה זו מחייבת אותו להיות עקבי ולדבוק בדרישות מחוייבות המציאות בתחום החקלאי ולא לקבל תשובה חיובית כדבר מובן מאליו.

זה כמובן מחייב אותו להתחבר לוורידי מקבלי ההחלטות ולא להתייאש עד לקבלת תשובות חיוביות שהרי הוא מייצג את צרכי החקלאים.

אני כמובן משתדל להיות נאמן לעניין זה. כמו כן, מנהיג חייב להיות מחובר לשטח, לבקר אצל החקלאים באזורים השונים. כמו כן עליו לבקר במו"פים השונים ולהיות מעודכן תמיד בצרכים של החקלאים ובחידושים השונים המתקבלים מהמחקר החקלאי.