יעקב מוטס היה הראשון שהגה את ההשקיה בטפטוף בישראל

הנהלת שה״מ העניקה תעודות הוקרה לבני המשפחות של יעקב מוטס ז״ל, שהגה את רעיון
ההשקיה בטפטוף ויהודה זוהר ז״ל, שהמשיך בפיתוח

בטקס רב משתתפים, בפתיחת יום עיון להשקיה במי קולחין, העניקה הנהלת שה"מ תעודות הוקרה לבני המשפחות של יעקב מוטס ז"ל ויהודה זוהר ז"ל, על קידום ההשקיה בטפטוף.

בטקס נכחו חנן בזק, מנכ"ל שה"מ במשרד החקלאות, ד"ר שאול מנור, מומחה מים בינלאומי, גדעון זוהר, בנו של יהודה זוהר ז"ל, פרופ‘ יוסי שלהבת, לשעבר מנהל מכון וולקני והמדען הראשי במשרד החקלאות, אשר אייזנקוט, מנהל שירות השדה בשה"מ, ד"ר רבקה אופנבך, חוקרת במו"פ ערבה תיכונה, משה סנה, לשעבר מנהל שירות שדה, שלמה ישראל, מנהל אגף
ענפי שירות ואחרים.

עבור עדי מוטס, בנו של יעקב מוטס ז"ל, שבמשך שנים לחם על ההכרה באביו כמפתח שיטת הטפטוף, הראשון בישראל, היה זה יום מרגש שכולו גאווה. ”אני המום", אמר לי אחרי הטקס, ”זה מאורע של פעם בחיים, ניסינו לערוך את הטקס הזה אינספור פעמים ואני שמח שזה יצא לפועל. אין לי ספק שללא העדויות הללו, היה קשה מאוד לשכנע את הנהלת שה"מ לערוך את
הטקס".

הטפטוף הוא המצאה ישראלית, אך מי המציא אותה? מתברר כי יעקב מוטס היה האיש הראשון שהגה ואף פיתח את השיטה, עוד לפני שהמהנדס שמחה בלאס, ביחד עם קיבוץ חצרים, הפכו
את הטפטפת למוצר.

ד"ר שאול מנור, מזכיר אגודת נאמני המחקר החקלאי ושוחריו במרכז וולקני, פתח את הטקס: ”אני שייך לדור בו עוד השקו בהצפה או בהתזה, אך יעקב מוטס ויהודה זוהר ביקשו לפתח
שיטה יעילה יותר. השיטה שפיתח מוטס נראתה אז כמשהו הזוי, שלא נראה כלכלי. אבל בעקשנות, בהתמדה וברצינות הגיעו למה שהגיעו.

אני זוכר שהיה אז ויכוח איך יקראו לשיטה החדשה: השקיה בהדלפה, בטפטוף, דריפ איריגיישן".

יעקב שגיב, שלא נכח, שלח מכתב, בו כתב בין היתר: ”יעקב מוטס היה הראשון שהגה את שיטת ההשקיה בטפטוף והחל בניסיונות ליישום השיטה, שנעשו עם מדריכים ובעיקר יהודה
זוהר שפיתח את השיטה. . ."

ד"ר מנור הוסיף: ”כידוע להצלחה אבות רבים והכישלון הוא יתום. אנחנו ננסה היום לתקן חלק מהדברים, ולהעמיד דברים על דיוקם".

פרופ‘ יוסי שלהבת, לשעבר מנהל מכון וולקני והמדען הראשי במשרד החקלאות, אמר: ”יעקב מוטס היה האדם הראשון במדינת ישראל שהגה את רעיון ההשקיה בטפטוף. מוטס לא
הספיק לנכס לעצמו את הזכות. דבר זה נעשה מאוחר יותר ע"י המהנדס שמחה בלאס, שקיבל את הזכות גם על ייצור תעשייתי, בשיתוף עם קיבוץ חצרים והיו להם אמצעים גדולים שלא היו
למוטס".

פרופ‘ שלהבת אף תיקן טעות היסטורית, לפיה נטען שמוטס המציא שיטה לטפטוף מוטמן ולא היא. פרופ‘ שלהבת הסביר שהטעות נבעה מכך, שמוטס עצמו כינה את השיטה שלו כתת קרקעית, אך בכל ניסיונותיו הדגים טפטוף על פני האדמה.

הסיבה: מוטס תכנן שמתחת לכל חור בצינור, יהיה בור קטן שיאפשר חדירה טובה יותר ולכן קרא לשיטה השקיה תת קרקעית.

פרופ‘ שלהבת: ”מוטס מעולם לא הטמין את הטפטפות, הוא הניחם על הקרקע. הטעות נבעה מהשם שנתן לשיטה שלו. . .

ב 1956 החל מוטס באופן מעשי לבדוק את שיטת הטפטוף, למרות שאז לא קראו לזה כך. הרעיון נולד בחלקה פרטית שלו, כשהבחין בברז שטפטף ולידו צמחו צמחים רבים באופן אינטנסיבי. מזה הבין ששיטת השקיה כזאת תהיה יותר יעילה משיטות אחרות וזה הביא אותו לפיתוח שיטת טפטוף בצינורות.

אורך הצינור קבע גם את הספיקה של הטפטפת.

”בשנת 1962 פרסם מוטס בפעם הראשונה את השיטה בירחון ’השדה‘, וזאת לאחר שידידים שלו עודדו אותו. אמרו לו: ’אם לא תפרסם, לעולם לא יזקפו זאת לזכותך‘, אבל דברים כאלו לא
העסיקו אותו, הוא היה איש צנוע ולא חיפש התעשרות באיזושהי דרך. אגב, המערכת שפיתח עם המחלקה להשקיה במחקר החקלאי הייתה כבר בשלבי פיתוח ראשונים של עבודה. השגנו
תקציב קטן ועשינו ניסוי בשטחים של הפקולטה לחקלאות, בעיקר עשה זאת החוקר יוסי הלר ז"ל.

הניסוי היה מוצלח וזו הייתה השותפות הראשונה שלי עם מוטס, שנמשכה לזמן ארוך.
בהמשך, מי שבאמת הפך את השיטה למסחרית, היה שמחה בלאס, שלטענתו כלל לא ידע שמוטס הגה את השיטה, אך אין ספק שמוטס הוא זה שהחל ברעיון הטפטוף. רק הנסיבות,
הצניעות שאפיינה אותו וחוסר האמצעים מנעו ממנו לפתח את השיטה ליישום מסחרי. אני רוצה להביע הערכה להנהלת שה"מ שמצאו לנכון לאחר בדיקה, לתת כבוד ליעקב מוטס על פיתוח
השיטה, וליהודה זוהר על המשך הפיתוח".

הכתבה נכתבה במקור על ידי עמוס דה-וינטר ופורסמה בירחון משוב חקלאות, גיליון 317, דצמבר 2015, כסלו תשע"ו.