יום רביעי, מאי 29, 2024

פוסטים אחרונים

מלך בלתי מעורער

כנס "האבוקדו הוא המלך", שהתקיים זו הפעם החמישית ברציפות במסגרת תערוכת אגרו משוב בבנייני האומה מוכיח שוב ושוב שיש לחזק את ענף האבוקדו כענף שמוביל את החקלאות בישראל ולהגדיל את כמות התוצר למ"ר, כמו גם לייצא מקומות חדשים ולחזק את הענף גם בשנים הבאות.

האבוקדו הוא אחד המזונות הבריאים והמזינים, הוא מרכיב חשוב במטבחים המובילים בעולם בין אם זה במטבח היפני במזרח או המטבח המקסיקני במערב. בשנים האחרונות הוכרז האבוקדו כסופר פוד מכיוון שהוא מגלם בתוכו תכונות ורכיבים תזונתיים חיוניים. הטעם הייחודי של האבוקדו ביחד עם הערכים התזונתיים שבו, הפכו אותו למבוקש בשווקים רבים ברחבי העולם. האבוקדו משתלב נהדר עם מאכלים שונים ונדרש במטבחים רבים. הבאזז הגדול סביב האבוקדו ברחבי העולם מעורר שיח קולינרי סביב הפרי, עורכים לפרי המופלא הזה כנסים והוא משתתף בתערוכות שונות.

קבוצת משוב חקלאות בשיתוף עם מועצת הצמחים ערכו כנס "האבוקדו הוא המלך" הכנס נערך בתערוכת החקלאות הגדולה בישראל שנערכה בבנייני האומה, לכנס הגיעו כ 100 איש בין הנוכחים חקלאים ואנשי מפתח מהסקטור החקלאי, ראובן דור יו"ר שולחן אבוקדו הציג שווקי ייצוא חדשים עבור השוק הישראלי. אוקסנה גולדברג מנכ"לית "בי פרש" פירטה בתצוגתה את התמורות שמתרחשות ברוסיה ואיך הן משפיעות על ייצוא האבוקדו מישראל. רמי כהן בונה תחזיות שבועיות לגבי הענף האבוקדו, הציג סקירה על הענף.
הכנס המרשים והמעניין פרס בפני הנוכחים את העתיד של ענף האבוקדו בישראל. יצאתי לשטח ונפגשתי עם ראובן דור לקבל תמונת מצב עדכנית של ענף האבוקדו הטומן בתוכו פוטנציאל ואפשרויות צמיחה לחקלאים.

בכנס "האבוקדו הוא המלך" הייתה הרצאה חשובה על השוק הרוסי, מה תמונת המצב העדכנית?

"הרוסים ממשיכים לצרוך אבוקדו והביקושים קיימים, יחד עם זאת ישנם קשיים עם ערך הרובל ובכלל ישנו קושי עם הביטחונות שמקבלים מהיבואן הרוסי, כמובן שיש כלל ברור שלא נכנסים לעסקה בלי בטחונות ובנוסף יש בעיה עולמית בתחום של ערכי שער החליפין עם מטבעות שונים. השוק הרוסי טומן הרבה פוטנציאל לשיווק וייצוא של האבוקדו יחד עם זאת יש לכלכל במחיר את הסיכונים בכניסה לשוק הרוסי"

בכתבה שפורסמה הציגו את אורן ולך הבעלים של "משתלת אורן ולך", במושב תלמי אלעזר, חקלאי ושתלן וותיק, שהשלים בהצלחה את תהליכי הבחינה והאקלום בארץ של זן האבוקדו החדש והמבוקש 'מלומה', וקיבל את אישור השירותים להגנת הצומח. ולך ציין: "אקלום זן ה'מלומה' בארץ הגיע מתוך רצון להציע הן למגדלים והן לצרכנים אלטרנטיבה משופרת לזן ה'האס', מבחינת איכות הפרי וכן מבחינת ייעול אופי הגידול."

מה דעתך על זן המלומה ?

"יש הרבה זנים שהם דמויי האס אבל הם לא הזן המבוקש והנדרש בכל העולם שהוא האס. בשוק קיימים זנים שונים דמויים האס. אך עם כל זאת הצרכן בעיקר בחו"ל אך גם בארץ מעוניין בזן האס ולא זנים שהם כמו האס.
אני מאוד מעריך את אורן ולך שיזם וחתם הסכם עם החברה הדרום אפריקאית להביא את זן המלומה ארצה, יחד עם זאת העולם מבקש את זן האס.

האם האבוקדו זמין כל השנה בשוק?

כיום אנחנו מספקים אבוקדו לאורך כל השנה בעזרת גידולים של זנים שונים בחודשים שונים. בעונה קודמת היה יבול של 250 אלף טון והשנה 160 אלף טון והיבול הנמוך יותר הושפע ממזג האוויר ולאו דווקא מתופעת הסירוגיות."

מה תמונת המצב של הענף בשוק המקומי?

"הענף מוטה ייצוא אך גם בשוק המקומי יש צריכה מאוד טובה של אבוקדו.
בשוק המקומי אנחנו מקדמים שיווק מאוד אינטנסיבי בכדי להגדיל את הצריכה, מבדיקה שערכנו גילינו שיש פוטנציאל גבוהה מאוד להגדלת הצריכה בשוק המקומי. כיום הצריכה של הישראלי בממוצע עומדת על 9 קילו והיעד שלנו הוא להגדיל לצריכה של 12 קילו לנפש. צריכת האבוקדו פר נפש הגבוהה ביותר בעולם היא במקסיקו.
השפעת הצריכה בשוק המקומי היא מהותית מאוד, ולכן יש חשיבות רבה לביקוש יציב בשוק המקומי.
העונה הזאת מסתמנת כטובה מבחינת מחירי האבוקדו , וכן תמונת המצב של השוק האירופי שהביקוש עולה על ההיצע.

מבחינת מטעים חדשים, היום ההתפתחות העיקרית של הענף היא באזור עוטף עזה. חלק מהשטחים הם על חשבון גידולי שדה מסורתיים של תפוחי אדמה, בטטות, גזר וכו'. באזור העוטף יש נטיעות מאוד מסיביות בסביבות ה 20,000 דונם. "

אנחנו ממשיכים בתקופה הקרובה במסע של פרסום ושיווק של האבוקדו לשוק הביתי, למרות שהאבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה והשמנים אך הצריכה בו יחסית זניחה, ולכן הקידום והשיווק מכוון עבור הצריכה הפרטית שיכול לגדול עם הוזלת המחיר והשיפור באיכות הפרי.

באבוקדו יש יבול כל השנה מדוע מתקיימים הפערים הגדולים במחירים בין העונות?

הבדלים במחירים קשורים במספר היבטים, כמות יבול משתנה , סוג הזן , הביקושים במדינות הייצוא ועוד ולכן יכולים להיות הבדלים גדולים במחיר על אף שיש פרי כל השנה. הזן האחרון שנקטף הוא ריד בדרך כלל הקטיף שלו הוא במאי ואפשר למשוך עד יוני, זן שמיועד לשוק המקומי ,הרבה מאוד חקלאים מאחסנים את הפרי , ומפיצים אותו כשיש מחסור באבוקדו, בתקופה שלפני קטיף הקיץ .

תופעת הפרשי המחירים בין העונות השונות הולכת ומתמתנת וזאת הודות לזה שיש יותר פרי בעונות ויש גידולים לאורך כל השנה.

המחיר שהחקלאי מקבל על האבוקדו 4 ₪ לקילו וברשתות המחיר בערך 8 ₪ לקילו.
האבוקדו הוכרז כסופר פוד וחלק מעליית הביקושים הוא כי האבוקדו נחשב למזון מאוד בריא, עשיר בשומן איכותי והמון וויטמינים ומינרלים שחיוניים לגוף."

מה האתגרים של מגדלי האבוקדו?

"הבעיה הכללית בחקלאות היא יוקר התשומות (מים, דשנים, חומרי אריזה) וכתוצאה מכך זה מגדיל את הסיכון ומקטין את הרווח עבור המגדל.

ענף האבוקדו מתמודד עם פתיחת שווקים חדשים לייצוא. השקענו הרבה עבודה ביחד עם משרד החקלאות בפתיחת השוק היפני שהינו שוק מאוד מאתגר מבחינת הדרישות הרגולטוריות וקיים היום הסכם עם השוק היפני. שלחנו כבר מכולה ניסיונית ליפן מהלך שהצליח בצורה יוצאת דופן. והכוונה לשלוח עוד מכולות ליפן בהמשך השנה. השוק היפני מצריך התייחסות גם לקווי ההובלה , זמני ההובלה, שערי החליפין של היין .
אנחנו תמיד בחיפוש לפתיחת שווקים נוספים , השוק הסיני הינו בתהליך מאוד מתקדם לפתיחת השוק אך המהלך נבלם מכיוון שהייתה דרישה של הסינים שנייבא מהם אשכוליות ופומלות ותפוחים בתמורה לייצוא אבוקדו.
עכשיו אנחנו בדיונים לפתיחת שווקים חדשים מול איחוד האמירויות והודו.
הענף מקיים מו"פ בכדי להתגבר על תופעת הסירוגיות ולדאוג לכך שתהיה יציבות של יבולים, כמות פרי גבוהה לאורך כל השנה ובכל עונה. המחקר מתנהל בכמה כיוונים ביחד עם מכון וולקני, מו"פ צפון ומרכז מחקר גילת בדרום.

עבור האבוקדו הגידול הקלאסי זה קו החוף ומלאי הקרקעות החקלאיות הפנויות כמעט נגמר, כרגע הפיתוח אפשרי בעיקר באזור עוטף עזה ששם ישנן עוד קרקעות פנויות לגידול אבוקדו.
הענף נתן צמיחה מאוד גדולה ב 5 שנים האחרונות בערך ב כ 50,000 דונם יבול. יש הצלחה גדולה למגדלים גם ביבולים טובים ואיכותיים וגם בביקושים שהולכים וגדלים."

מה התנאים האופטימליים לאבוקדו?

"האבוקדו הוא גידול סוג טרופי, אנחנו קו הרוחב הכי צפוני שמגדלים אותו. ולכן יש מזג אוויר שאבוקדו פחות אוהב כגון קרות בחורף וחמסינים בקיץ.

אזורי הגידול הטובים עבורו הם קו החוף גליל מערבי , כל אזור משקי גרנות, יותר פנימה לרחובות גבעת ברנר, הנגב המערבי אזור עוטף עזה. האבוקדו מתקשה יותר בתנאי האקלים של העמקים, גליל עליון, עמק הירדן. המגבלה האקלימית דורשת שימוש בזנים שיותר תואמים את האזור.
האבוקדו זקוק למים איכותיים כיום אנחנו משתמשים במי קולחין ובעתיד כנראה שנשתמש בחלק מאזורים במים מותפלים.
האבוקדו הוא גידול כמעט אורגני , הוא אינו אורגני מכיוון שנותנים לו דשנים שונים אך מצד שני האבוקדו לא מרוסס כנגד מזיקים.
יש מאמץ לשמור על הגידול הטבעי של האבוקדו ללא שימוש בריסוסים בעזרת מחקר, פיקוח ובקרה של אנטומולוגים לאורך כל הזמן במטעים."

הרפורמה של הייבוא מסכנת את הענף?

הסכנה בייבוא של אבוקדו, מחצי הכדור הדרומי שזו העונה ההפוכה מישראל, היא הבקרה על הפרי שנכנס לארץ, מכיוון שיש לחץ של משרד החקלאות על ייבוא ואיכות הבקרה יורדת וכך מזיקים שלא קיימים בארץ יכולים להרוס מטעים שלמים שנבנו במשך שנים. בנוסף, כל המאמץ לשמור על גידול כמעט אורגני יכול להיהרס וענף שלם יכול להיחרב.

מהצד הכלכלי והתחרות אין לנו כל חשש. המטעים בארץ מניבים תוצרת ברמה גבוהה וכמויות מכובדות."

מה הפיתוחים החדשים בענף?

חלק מהאתגרים המורכבים ביותר של ענף האבוקדו היא להתגבר 'תופעת הסירוגיות': (עצי פרי הנושאים יבול רב בשנה אחת ויבול דל בשנה שלאחריה),תופעת הסירוגיות היא עולמית ולא מקומית ואנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בכדי לפתור את התופעה, כאשר התופעה מאפיינת בעיקר את זן 'האס', הנחשב לזן המבוקש ביותר. ישנן דרכים שונות שהחקלאים מנסים להתמודד עם התופעה. במחקר חדש שנערך ב'מרכז לחדשנות בפוסטהארבסט' ( PostHarvest) במכון המחקר מיגל, כחלק מפרויקט "אבוקדו כל השנה", הצליחו חוקרי מיגל לאסם אבוקדו למשך שנה שלמה.

"כרגע אנחנו בפרויקט מאוד גדול של השבחת זנים, כל הנושא של הזנה דשנים. יש פרויקטים שונים של מחקר של הזנה אופטימליים עבור אבוקדו.
בנוסף יש מחקר של שמירה על יציבות ביבול במטעים.
בנוסף יש מחקרים בטיפול בפרי אחרי שנקטף (אריזות, ציפויים, טמפרטורת אחסון וכו'). המטרה, שיפור הפרוטוקולים הקיימים והארכת משך זמן האחסון כאשר היעד הוא להביא את הפרי מוכן לשיווק למדינת הייצוא, יתרונות המחקר גם ישפרו את האפשרות לאחסן את האבוקדו תוך כדי שמירה על הפרי בתקופה שיש יבול גבוה לתקופות מחסור בשוק המקומי."

בשוק מופיע אבוקדו מיני, האם זה זן חדש?

אבוקדו מיני הוא פרי חסר זרע, הפרי נוצר מכיוון שלא התבצעה חניטה , בעקבות תנאי מזג אוויר.
הפרי המשווק מייצר אפשרות שיווק של מוצר מעניין עבור החקלאי אך הכמות המשווקת היא מאוד זניחה ביחס לשוק."

על פי נתוני מועצת הצמחים- בישראל כ- 140,000 דונם אבוקדו, 70,000 דונם ממוקמים בגרנות, מטה אשר, משגב וזבולון, כ- 44,000 דונם בעמקים הצפוניים, מטה יואב, עוטף עזה ואשקלון, ו- 26,000 דונם באזור ברחובות, השפלה ובחוף הכרמל. בחודשי שיא עונת האבוקדו (אוקטובר-דצמבר לערך) נמכר קילו אבוקדו לצרכן בישראל במחיר ממוצע של בין 6-9 שקלים בלבד, כאשר המחיר לחקלאי עבור קילו אבוקדו בעונה זו הינו בין 2-3 שקלים בלבד. המחירים משתנים בכל חודש בהתאם לסוג הזן וכמות ההיצע לאורך השנה כול.
זני האבוקדו הגדלים בישראל הם אטינגר, פינקטרון, פואטרה, האס, וריד.
רוב זני האבוקדו מוכנים לקטיף כששיעור אחוז החומר היבש בהם הוא בין 18%-22%.
האבוקדו מצטיין בשיעור ניכר של שמן (18%-10%), נוח לעיכול, ושיעור חומצות השומן הבלתי-רוויות שבו רב, לכן הוא נחשב טוב לבריאות. אחוז החלבון באבוקדו גדול, והוא מהווה מקור טוב לוויטמינים ממקבץ B ולאשלגן, ומכיל חומצה אסקורבית (ויטמין C) וקרוטין, ההופך בגוף לוויטמין A.(מאתר מועצת הצמחים).

Latest Posts

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן