המלחמה שלנו היא על קיום ענף הצאן בישראל

יבוא הטלאים התחיל בכמויות קטנות, במהלך השנים המספרים האלו גדלו בהיקפם. השנה כבר עכשיו עברנו אתה-400,000. היבואנים הפכו להיות חצי מענף הצאן. חצי מהענף הישראלי חוסל בגלל ההיצע של היבואנים

הוא ואשתו הם ממקימי ומייסדי אלון הגליל שנוסדה ב-1980. מתחילת דרכם הם עוסקים  בעיקר בגידול כבשים במרעה ועיזים חולבות, כבר 41 שנה.

בני מאוד מעורב בענף מבחינה ציבורית והקים עמותה של מגדלי צאן במרעה, שכוללת את כל המגדלים בארץ אשר עוסקים במרעה פתוח וטבעי.

"אנחנו מנסים להילחם את המלחמה של ענף הצאן כבר הרבה שנים" הוא מספר בלהט.

מה מהות המלחמה?

"ענף הצאן נחשב לאחד התחומים העתיקים בחקלאות, מימי אברהם אבינו. זה ענף שיש בו אחוז גבוה מאוד של ערבים, בדואים ודרוזים בדרום ובצפון, כיוון שהוא מאוד מסורתי בהוויה שלו. יש בו כמובן גם מגדלים יהודים.

הענף כולל  על פי הערכות משרד החקלאות כ-1100 מגדלים בכל רחבי הארץ, חלקם בעלי משקים קטנים וחלקם ממאה ראש בעלי משקים גדולים יותר עד אלפי ראש.

העדרים הם עדרי אמהות בוגרות אשר ממליטות טלאים, כאשר רוב הענף מבוסס על שוק הבשר.

הטלאים מפוטמים למשקל של 60 קילו ואז נמכרים לסוחרים. חלק מהענף כולל עדרים חולבים. עדרים אשר מתפרנסים בנוסף לייצור הבשר גם על שיווק חלב צאן.

ענף הצאן הוא ענף שבניגוד לענף הרפת לחלב ולול הפטם והמטילות, הוא אינו לא מתוכנן. אין בו מכסות ואין בו מגבלות. כל מי שרוצה לגדל כבשים יכול לעשות זאת.

הענף דורש מהמגדלים רמה מקצועית גבוהה, מסירות וידע על מנת לשרוד. 

"המלחמה שלנו היא על קיום הענף בישראל- לא פחות מכך"

אחד השינויים הדרמטיים שהתרחשו בענף הצאן, הוא הייבוא ההולך וגדל של טלאים  חיים מחו"ל. מה שהיה נראה כמהלך שתפקידו להיטיב עם הצרכן. בפועל המחיר לצרכן לא ירד ואילו ענף הצאן הישראלי המקומי איבד כתוצאה מכך 50% מגודלו.

"עד לפני כ-15 שנה לא ייובא לישראל טלה אחד לשחיטה ופיטום. עם הזמן החלו כמויות הייבוא לעלות. כמות הייבוא הגיעו בשנת 2021 שעוד לא הסתיימה ליותר מ-400,000 טלאים. הייבוא החי הפך להיות איום משמעותי על ענף הצאן הישראלי וברור לנו שאם המגמה הזו תימשך, תוך 4-5 שנים ענף הצאן בישראל ייכחד לחלוטין.

ענף הצאן הוא ענף יצרני שיש בו שיתוף פעולה ייחודי ומשמעותי בין ערבים ויהודים, ענף שמחבר חלקים ואוכלוסיות בתוך החברה הישראלית. ענף כזה צריך לחבק ולא לרמוס.

מה ההצעה שלכם? מה הבקשה שלכם מהממשלה?

אנחנו אומרים שענף הצאן בניגוד לענפים אחרים, אין לו מגבלות, ואם רק יתנו לו את האפשרות, הוא יכול לגדול ולספק את כל הביקוש בלי שום בעיה. אבל הנוקדים לא ירחיבו ויפתחו את עדריהם אם אין ביקוש. זה סיכון שאסור להשיט אותו על המגדל. אם הייבוא היה מצטמצם באופן הדרגתי ב-25% מידי שנה עד להפסקה מוחלטת של הייבוא, אזי העדר המקומי היה גדל כל שנה ב-25% בהתאמה. אנשים היו מגדלים את העדרים שלהם, על ידי כך שהיו משאירים יותר טלאים לגידול ולא לשחיטה. והיינו כבר שם, זה אפשרי, זה לא תיאורטי. רק צריך שהממשלה תנהל מדיניות כזו.

הנתון הזה אינו תיאורטי, הוא מעשי לחלוטין, רק צריך שהממשלה תבחר לנהל מדיניות כזו.

כי מה שיוצא בפועל, הוא שהמחיר לצרכן לא יורד, וזו עובדה! והענף הישראלי נשחט תרתי משמע.

בנוסף, ענף הצאן היווה בעבר, ואין שום סיבה שלא יהווה גם בעתיד, מקור פרנסה מרכזי, מסורתי ומכובד לאוכלוסייה הבדואית בנגב ובצפון.  פרנסה חקלאית מכובדת לאוכלוסייה הבדואית היא אינטרס לאומי מובהק עבור מדינת ישראל.

בנוסף, הנוקדים שומרים על השטחים הפתוחים מבחינת לאומית ומבחינה אקולוגית, ובאמצעות ראיית צאן מונעים שריפות.

ב-2/12 החליטו פעילים מרכזיים בענף וביניהם בני זית, ראובן ימין, עמוס דבש, ד"ר מאזן אבו סיאם, שייח אבו סלמאן ומחמוד ג'רביה, כי קלו כל הקיצין וזו העת לכנס כנס חירום.

איך קיבלתם החלטה לקיים כנס חירום?

אנחנו מתבשלים עם העניין הזה כבר שנים ומנסים להשפיע בכל דרך שאפשר, בכל מיני אמצעים. יושבים עם שרי חקלאות, מפעילים דעת קהל ציבורית, ופשוט מרגישים שלא סופרים אותנו ממטר. מתייחסים לענף הצאן כאל ענף מיושן ולא חיוני. גם בשדולה החקלאית שלנו איננו מקבלים יחס ראוי.

השינוי המשמעותי שהתרחש בממשלה הזו מבחינתנו,  הוא עצם כניסתה של  חברת כנסת חדשה מיש עתיד ששמה יסמין סאקס פרידמן, והיא באה עם אג'נדה ברורה של הפחתה בצער בעלי חיים וקידום רווחת בעלי חיים, והיא מעוניינת להעביר חוק של הפסקת המשלוחים החיים. אנחנו התחברנו אליה באופן מלא, ומצאנו בה שותפה נהדרת.

מה המשותף לכם ולהצעת החוק הזו? היה ניתן לחשוב כביכול, כי אתם שותפים לפגיעה בבעלי חיים

"אנשים נוטים לחשוב שאנחנו חסרי לב ושרווחת בעלי החיים אינה חשובה לנו. להיפך, אנחנו אוהבים את בעלי החיים במשקים שלנו, ודואגים לרווחתם במהלך חייהם אצלנו.

המשלוחים האלו הם אסון. זו תעשייה, זו לא חקלאות, ויש הבדל משמעותי בין שני הדברים הללו.

יש כל כך הרבה סיבות מדוע להפסיק משלוחים חיים, אנחנו לא מוצאים סיבה אחת טובה למה כן לקיים אותם. מילא ההבדלים במחיר היו משמעותיים, אבל אנחנו רואים בפועל שממש לא.

החוק הזה בניסוחים דומים כבר עלה 4-5 פעמים בשנים האחרונות. אבל לא הייתה יציבות ממשלתית וכל העניין הזה התמסמס ולא הצליח להגיע למימוש". אנחנו רוצים לקדם את החוק הזה.

מה אתם רוצים שיקרה?

"אנחנו רוצים לייצר כמה שיותר מודעות והשפעה על מקבלי החלטות שיתמכו בהצעת החוק הזו. אנחנו רוצים להשפיע על חברי הכנסת מכל המפלגות, חלקן באופוזיציה: חברי כנסת שמייצגים את הבדואים בדרום מרע"ם והרשימה המשותפת, מיש עתיד, וגם מהימין, כי הענף שלנו חוצה מפלגות.

אנחנו פונים למגדלים מכל הארץ, לפעילים בענף, כמו חוקרים, וטרינרים וכו'. אנחנו מאוד מקווים שהנושא יעורר וירחיב את מעגלי התודעה בעניין הזה.