הגענו למשרד חקלאות עלוב ברמת השקעות ההון

חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד יצא ״משוב חקלאות״ לפגוש את  ד"ר נחום  איצקוביץ המנכ״ל הנכנס של משרד החקלאות.

חשוב לציין שהקדנציה האחרונה של השר אורי אריאל   ובעיקר המנכ״ל שלמה בן אליהו הייתה קדנציה ארוכה מאוד אך בעיקר  מטלטלת עבור חקלאים רבים.

 רבים מהחקלאים ומנהיגיהם  חיכו בכיליון עיניים לסיום הקדנציה של  השר אורי אריאל  ובעיקר מצפים לשינוי הגדול  שיתחולל  כך מקווים החקלאים בתקופתם של  השר שוסטר וומנכלו איצקוביץ הנתפשים כאוהדי החקלאים. 

למנכ״ל משרד החקלאות  ניסיון עשיר וארוך שנים בשירות הציבורי. ד"ר איצקוביץ ניהל בשבע השנים האחרונות את הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה, קודם לכן כיהן כמנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים במשך שש שנים, מנכ"ל משרד התיירות, וקודם לכן, בין השנים 1994 ל-2006 כיהן כראש המועצה האזורית עמק חפר במשך שלוש קדנציות. 

 השאלה הגדולה היא האם הצמד שוסטר ואיצקוביץ יעמדו בציפיות הגדולות שהמגזר החקלאי מצפה מהם.

.נחום עם היד על הלב האם  באמת יהיה  מפנה של 180 מעלות  ביחס הממשלה לחקלאים ולחקלאות כפי שהשר שוסטר הצהיר לפני הבחרו ?

 ״ אני לא מאמין בהצהרות בומבסטיות,   אלוהים נמצא בפרטים הקטנים .אני  בהחלט מאמין  שאנחנו נעשה שינוי גדול , אבל  הוא יגיע משינויים רבים .  פה שינוי ושם שינוי בסופו של דבר יחוללו  שינוי גדול״

 אתה בעל ניסיון רב  במשרדי ממשלה איזה משרד מצאתם?

 ״הגענו למשרד חקלאות עלוב  ברמת השקעות ההון  שהוא השקיע בחקלאות . השקעות  שנעשו אם בכלל היו מצומצמות מאוד ומאוד נקודתיות.השקעות שבוודאי אינן מאפשרות להצעיד את החקלאות  למקום אחר״

למה  אתה מתכוון ?

״ ידוע לכל בר דעת  שאחת הבעיות הגדולות של החקלאות היא שאין דור המשך בחקלאות.  לפי תפישתנו תפקידו של משרד החקלאות הוא לעודד את דור ההמשך להכנס לחקלאות.

הצעירים נמשכים להייטק , חקלאות חכמה ומדייקת , טכנולוגיות  שיעוררו את הדימיון והפרנסה. אנחנו מתכוונים לפעול  להגדיל בצורה משמעותית מאוד את  השקעות  בתחום זה  כדי שהצעירים ירצו לעבוד בחקלאות ולחזור למשקים ״.

דווקא  בשנים האחרונות נכנסו לחקלאות  רובוטים , רחפנים ואפליקציות.

״אני חולק עליך בעניין הזה  , הזמינות  הטכנולוגית היא תאורטית בלבד .אתה יודע כמה נתנה הממשלה לעידוד סטארטאפים  2 מיליארד ש״ח  וכמה נתנו לחקלאות? עכשיו לאחר מלחמות גדולות באוצר הסכימו לאשר 31 מיליון ש״ח.

  רק לאחרונה בעקבות הקורונה  אישרה הממשלה תוכנית האצה לאומית שתחזיר את המשק מצניחה לצמיחה להייטק אישרו  750 מיליון שח ואילו לחקלאות אישרו רק… 95 מיליון שח״.

 למה אתה משווה את החקלאות להייטק , ההיטק זה סיירת מטכ״ל של הכלכלה הישראלית?

״ אני מצטער מאוד   אבל סיירת מטכ״ל לא מכריעה קרב ,  אבל  גם אם נבדוק את השקעות ההון בתעשיה נראה שהחקלאות מופלית לרעה בצורה קיצונית  ואפילו מבישה  כי בתעשיה הממשלה משקיעה  700 מיליון שח בשנה ״

הבנתי אותך אתה מתלונן על קיפוח החקלאות ביחס לתעשיה ולהייטק השאלה הגדולה היא האם  משהו ישתנה בתקופה שלכם?

״ היום הייתי כל היום בדיונים האוצר ואני  כבר מרגיש שיש שינוי ביחס כלפי החקלאות, יצאתי מרוצה כי היום אישרו לנו כ100 מיליון שח.  אני מאמין  שזו רק ההתחלה אני ובוודאי גם השר  נפעל בכל הכח לשנות את האפליה הזו כלפי החקלאות. בהנחיה של השר הכנו תוכנית כלכלית תלת שנתית עם 15 נקודות שהערך הכלכלי  של התוכנית הוא מיליארד ש״ח  לשנה , כלומר 3 מיליארד בשלוש שנים.השקעות בסדר גודל כזה לא היו בחקלאות שנים רבות אם בכלל״

נחום  אתה היית בעברך מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח למה לא עזרת אז לחקלאות?

״ הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה והתעשיה שייכת למשרד הכלכלה לצערי הרב לא הייתה לי סמכות להחליט בעיניני חקלאות, אבל בכל מקום  שהיה צריך להשקיע בתעשיה בתחום אגרו טכנולוגיה או במפעל מזון או כל מפעל תעשייתי שמשיק לחקלאות תמיד הייתי בעד והשקענו כספים גדולים מאוד״

מה היא  חלוקת העבודה בינך לבין השר?

 ״תוך זמן קצר בנינו מערכת יחסי עבודה של שותפות , אנחנו רואים את רוב  הנושאים עין בעין העבודה היא משותפת אבל כמובן שהשר הוא המכריע והחלטה הסופית היא שלו. אנחנו עובדים ביחד בתחושת שליחות שנינו הגענו עם רצון עז להלחם למען החקלאות והחקלאים.״

מהי העמדה שלכם לגבי יבוא תוצרת בכלל ומטורקיה בפרט?

״ אנחנו  בעד הגדלת כמות התוצרת החקלאית  המקומית אשר עשויה להביא בין היתר לירידת מחירים  לצרכן. אך ישראל חתומה על הסכמי סחר  בינלאומיים ובינהם טורקיה . אנחנו  הפסקנו את הנוהל של ביטול המכס על תוצרת החקלאית בחגים, שהיה נהוג בשנים האחרונות.

אבל אין לנו אפשרות להפסיק  את היבוא מטורקיה  על תוצרת שמשולמת עליה  מכס . באוצר מתנגדים על הגנה על התוצרת המקומית גם כשיש יבוא במחיר היצף.

יש יבוא חופשי  של מלט שפוגע ביצור המקומי,יש פגיעה גם במפעל פיניציה בירוחם והמפעל נגב קרמיקה בירוחם נסגר והקרמיקה מיוצרת היום בטורקיה. מדיניות האוצר , היא לפתוח את היצוא הם ביקשו לבטל את המכסים בחקלאות, השר מתנגד לכך״ 

מה  העמדה שלכם לגבי יצוא  התוצרת החקלאית? אתה  יודע שהייתה ירידה גדולה מאוד ביצוא התוצרת החקלאית בשנים האחרונות?

״ אנחנו מתכוונים לעודד חקלאות  שמייצאת תוצרת חקלאית וגם כן אני מתכוון לחשוף את האפליה של החקלאות ולדרוש תיקונים.

תסביר למה  על יצוא של תפוחי אדמה מהפריפריה , החקלאים משלמים  23% מס ואילו מפעל  מאותו אזור משלם רק 7.5%?? 

אפילו במרכז הארץ יש אפליה כי מפעל תעשייתי במרכז הארץ  משלם 16% מס ואילו חקלאי מייצא  במרכז הארץ משלם 23% מס זה לא הגיוני״.

אני מבין שאתה תפעל להקטין את המס ליצואני התוצרת החקלאית , זה מספיק כדי להגדיל את היצוא?״ 

לא, יצוא  מחייב חשיבה , פריון חדשנות ושיפור  כושר התחרות בשווקים הבינלאומים.ללא השקעות במו״פ לא  תתקיים חקלאות מתקדמת והיצוא לא יגדל ואפילו יקטן.

אנחנו נדרוש שמדינת ישראל תשקיע  5% מהתוצר החקלאי במו״פ. היום התוצר החקלאי הוא 4.5 מיליארד כלומר ההשקעות במחקר חייבות להגיע ל500 מיליון ש״ח.״

מה היה היקף ההשקעות במחקר החקלאי בשנים האחרונות?

״ ההשקעות היו באמת  מצומצמות היקף  בשנה טובה השקיעו  הממשלה 150 מיליון ש״ח במחקר החקלאי .ברוב השנים הושקעו 100-120 מיליון ש״ח.וזה כולל השקעות במכון וולקני בתקציב המדען הראשי ובכל המחקר החקלאי״

  מנכ"ל משרד החקלאות הקודם בן אליהו אמר: שהמחקר הישראלי כבר לא העיפרון המחודד בקלמר, מה דעתך על המחקר הישראלי?

״ מכון ולקני הוא פאר היצירה , הוא אחד משלושת  מכוני המחקר החקלאי הטובים בעולם.אנחנו מתכוונים לחזק ולהעצים אותו, עומדים בשעריו דוקטורנטים שהיו יכולים להתקבל לאוניברסיטת הווארד ולאוניברסיטאות הטובות בעולם״

 אתה  מדבר על השקעות גדולות  שיגיעו לחקלאות אתה באמת מאמין  שזה יקרה? שמעת איך שר האוצר מדבר על  הצורך בהגדלת היבוא ?

״ התשובה היא כן, היו לי מספר מפגשים עם שר האוצר ואני חייב לציין שהוא מגלה אמפטיה למה שנעשה בחקלאות אסור לשכוח שהשר כץ היה שר החקלאות והוא גם מבין את  הצרכים  של החקלאים והחקלאות״.

   בסוף  בסוף “נערי האוצר״ מחליטים.

״אני מרגיש שיש שינוי, ללא ספק רוח המפקד  מחלחלת גם לפקידים , אל תשכח שיש לי ניסיון רב בהתנהלות מול האוצר  המומחיות  שלי היא ניהול ומדיניות ציבורית ואני  בטוח שזה יעזור להביא את השינוי״

מנכ"ל משרד החקלאות הקודם אמר שתפקידו לדאוג לצרכנים  ולא רק לחקלאים.

״האידאולוגיה של השר שוסטר  ושלי היא למצוא איזונים, אנחנו מאמינים שהמגדל חייב לקבל מחירים סבירים והוגנים עבור התוצרת שהוא מגדל וכך גם הצרכן.הבעיה הגדולה שמי שקובע באמת את המחיר הם שחקני האמצע שעד היום לא טופלו בכלל״.

  אף  אחד לא רצה לטפל  ברשתות השיווק או שחקני האמצע כפי שאתה קורה להם

״ אתה צודק זה נושא שאיש לא רצה לטפל  בו בעבר, אבל אנחנו נחושים  לטפל בו , קח לדוגמא לפני כחודש מחירי  הפטם עלו ב15%-20% ללא שום הצדקה   פנינו מייד  ליו״ר ועדת המחירים באוצר ולרשות התחרות במשרד הכלכלה ודרשנו חקירה פנינו גם לתקשורת .ראה זה פלא רק הדרישה שלנו לחקירה  גרמה לירידת מחירים. שוב הוכח שמידע ופרסום משפיעים , אף גורם לא רוצה להיתפס כחזירי. תבדוק מה קרה לקוטג׳ מאז המחאה החברתית? מחירי הקוטג׳ לא עלו כבר 9 שנים״.

 מהם הדרכים הנוספות שאתם מתכוונים לטפל בשחקני האמצע? 

״אנחנו הולכים על מהלך גדול של סימון תוצרת , מצאנו שיש כבר חקיקה קיימת  של חוק המזון שמחייב את סימון המזון , אנחנו נשען עליו כדי שהצרכן הישראלי יוכל לזהות  את התוצרת הישראלית ולהחליט אם הוא מעדיף עגבניה מצ׳וקמקת  מטורקיה או עגבניה איכותית מחבל אשכול.

אנחנו גם נפרסם מידע לציבור על  מחיר הקניה הסיטונאית וכמובן את מחיר לצרכן.

כמו שאמרתי קודם אף גורם בשרשרת השיווק אינו מעוניין להיתפס כחזירי.

אני מאמין שפרסום שיטתי של המחירים ירתיע את המשווקים ויקטין את פערי התיווך״

המשק הישראלי מצוי במיתון עם מאות אלפי מובטלים לא הגיע העת לעשות מאמץ לשילוב ישראלים בחקלאות

״ בתפקידי  הקודם  הייתי אחראי על מסלולים לעידוד  תעסוקה  שהצליחו.

ואכן אני מאמין שניתן לשלב  עובדים ישראלים  בחקלאות ובאבטחת המרחב הכפרי   פניתי  במכתב לסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אסף וסרצוג, בבקשה לקדם מסלול סיוע לקליטת 1,000 עובדים ישראלים חדשים בחקלאות הישראלית, זאת בשיתוף הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה.  אנחנו מבקשים  להקצות 30 מיליון ₪ שישמשו עבור תימרוץ העסקתם של 1,000 העובדים, לתקופת העסקה של שנה וחצי לפחות. המטרה היא לסייע לחקלאים לממש את מלוא הפוטנציאל שבייצור המקומי.  מאחר ומג״ב  עזב את המרחב הכפרי פניתי גם בבקשה להוסיף 500  מאבטחים חדשים כתיגבור לסיירי השדות במועצות  . המהלכים הללו  עתידים לתת מענה למחפשי העבודה שנפגעו כתוצאה מנגיף הקורונה ולצמצם את מעגל האבטלה בישראל״.