יום שלישי, פברואר 7, 2023

האם ישראל עדיין מובילה בטכנולוגיה חקלאית?

מאת- מור שבתאי "צריך להיזהר מלדבר על החדשנות הטכנולוגית הישראלית במונחים של סטארטאפ. אנחנו צריכים להיות מעצמה, והיינו מעצמה....

פוסטים אחרונים

מאיר יפרח במכתב נרגש לדיכטר "האוצר מבקש לשבור את התארגנות החקלאים ולהחליש אותם"

מאיר יפרח מזכיר ארגון מגדלי הירקות פנה במכתב נרגש לשר החקלאות אבי דיכטר בנוגע להוצאת פרק החקלאות מחוק ההסדרים, להלן:

הבחירה שלנו: פירות טריים מקומיים

לקראת ט"ו בשבט, שיחול השנה ביום שני ה-6 בפברואר, מועצת הצמחים יוצאת בקריאה לציבור לצרוך פירות טריים ישראלים במקום פירות מיובשים ומיובאים....

יש מנכ״ל לפיתוח הנגב והגליל

הממשלה החליטה: ד"ר אלעזר בן הרא״ש מונה למנכ״ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, יצחק...

מחכים למנכ"ל חדש!

מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן פס, הודיעה הבוקר לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר כי החליטה לסיים את תפקידה...

נזקים אדירים לחקלאות עקב העלייה הדרמטית בהיקף ובתכיפות של אירועי הקיצון

ההתחממות הגלובלית היא עובדה מוגמרת והחקלאות בישראל היא הענף הראשון הנפגע מכך. שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, מסביר מה המשמעות של שינויי האקלים ומדוע על המדינה לתמוך בכלי המשמעותי ביותר המאפשר לחקלאי להתמודד עם הבעיה על פי דו"ח מיוחד של IPCC (The Intergovernmental Panel on Climate Change – הגוף המחקרי של האו"ם לבדיקת השפעות שינויי האקלים), שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית עלולים להשפיע בצורה ניכרת על הגידולים החקלאיים ועל היכולת של המדינות לספק לתושביהן תוצרת חקלאית טריה וזמינה. זמינות התוצרת החקלאית עלולה להיפגע כתוצאה מירידה בתפוקת הגידולים ובבעלי החיים החקלאיים ובכללם גם המדגה. זאת לא רק בגלל שינויי הטמפרטורה אלא גם בשל התפרצות מזיקים ומחלות כתוצאה משינויי האקלים. הערכים התזונתיים בגידולים החקלאיים עשויים להיפגע עקב עלייה ברמת הרעלנים במזון כתוצאה מעלייה בטמפרטורות ומתדירות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים. גם לריכוז המוגבר של ה- CO2 באטמוספירה יכולה להיות השפעה לרעה על הערכים התזונתיים של הגידולים החקלאיים. אירועים קיצוניים, למשל שיטפון, ישפיעו על יציבות אספקת המזון עקב שיבוש התחבורה והשווקים.

על ישראל, ההתחממות הגלובלית עלולה להשפיע אפילו יותר. למעשה, מתברר שבעוד שבמאה וחמישים השנים האחרונות ממוצע הטמפרטורות של כדור הארץ עלה במעלה אחת, באגן המזרחי של הים התיכון, נרשמה בזמן הזה עלייה ממוצעת של מעלה וחצי – פי 1.5 ביחס לממוצע העולמי. ואם זה לא מספיק, רוב ההתחממות נרשמה ב-40 השנים האחרונות, כך שהמצב רק הולך ומחמיר.
מבחינת החקלאים הישראלים כבר לא מדובר בתיאוריות מדעיות. מנתוני קנט, קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מציינים כי לאחר מספר שנים מעוטות משקעים, בחורף האחרון, גם אם היה עתיר משקעי וגשמי ברכה, היינו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר, כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, שגרמו לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
עליה דרמטית באירועי הקיצון
"ההתחממות הגלובאלית היום היא עובדה. אנחנו בתוך התהליך" אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "מבחינת החקלאים, המשמעות היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים, גלי קור קיצוניים, שריפות ועוד. בארץ לדוגמא, חווינו בחורף האחרון אירוע גשם אחד באזור תל אביב שבמהלכו, ביממה אחת, ירדה כ-20% מכמות הגשם השנתית. כולנו זוכרים את התמונות של הצפת ערים, ואנחנו בקנט זוכרים גם את התמונות הקשות של הצפת שטחים חקלאיים. דוגמא נוספת היא גל החום הקיצוני ששרר בחודש מאי.גל החום גרם לפגיעה החמורה ביותר שחווינו בכל שנות קיומה של קנט, בחנטה של האבוקדו. התוצאה היא יבול נמוך יותר בעשרות אחוזים והנזק הגדול ביותר בתחום שנגרם בהיסטוריה של קנט
"למעשה", אומר תורג'מן, "כיום אנו עדים להיקף הגדול פי 150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כשלושים שנה".
לא רק קורונה
אמנם, בתקופה האחרונה העולם כולו עוסק במשבר הקורונה, אולם אי אפשר להתעלם מההשפעות הישירות של שינויי האקלים גם על התפרצות של מחלות. "שינויי האקלים משפיעים ישירות גם על מחלות הקשורות בגידולים החקלאיים", אומר תורג'מן, "השינויים חושפים אזורים שלמים להתפרצות מחלות שלא היו קיימות באותם מקומות עד אז. אנחנו מדברים בעיקר על הקורונה כי היא פוגעת בבני אדם, אבל מחלות אחרות שלא זוכות לתשומת לב פוגעות בגידולים ובבעלי החיים החקלאיים. בישראל אנו עדים לפגיעות ממחלות לא היו קיימות בעבר בישראל ומגיעות מאזורים שכנים כתוצאה מהמצב החדש.
בפועל, כשמסתכלים על התחממות גלובלית צריך להבין את מכלול הדברים והנזקים הנובעים מהתהליך הזה".


מה למעשה המדינה צריכה לעשות על מנת להתמודד עם הפגיעה בחקלאות?
בטווח הארוך החקלאי יתאים את עצמו למציאות החדשה. הוא ישנה הרכבי זנים, מועדים וגידולים על מנת להתמודד עם תופעות שגרתיות. אם יש זנים המתפקדים יותר בחום הוא יעדיף אותם ויתאים עצמו למצב הרגיל, לצורת הגידול. הבעיה היא שחקלאי לא יכול להתגונן מאירועי הקיצון. הדרך היחידה היא הביטוח שחשיבותו עולה ככל שהתופעה מחמירה. לתכיפות המקרים יש השפעה גם על היקף הפיצויים וכתוצאה מכך על הפרמיות. כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהבין שתמיכה בביטוח והקטנת החשיפה הכלכלית של החקלאי היא צעד משמעותי וחשוב יותר מבעבר.
ואם לא…?
הסיכון הוא שאם לא תהיה תמיכה בפרמיות, בטחון המזון יפגע כיוון שהחקלאים לא יוכלו לספק את כל המזון ולא בצורה רציפה. מבחינת משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים, מחסור בתוצרת חקלאית בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה. מדינה אינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות. ישראל זולה יותר בפירות וירקות ממדינות ה OECD ובגלל הייבוא אנו עלולים להגיע לתוצרת יקרה וחסרה. היינו עדים למקרים כאלה בעבר.
איך הביטוח פותר את זה?
לחקלאי שורה ארוכה של משתנים המשפיעים על הסיכונים וההשקעות שהוא מסוגל לבצע. הביטוח מסיר מהחקלאי חלק מהחששות – החשש מפני פגיעות כלכליות כתוצאה ממזג האוויר. כשיש לחקלאי וודאות כלכלית ובמקרה נזק הוא יפוצה במידה סבירה, הוא לא יחשוש לגדל את מגוון הגידולים שיבטיחו אספקה סדירה של תוצרת חקלאית."
ומה אתה אומר למגדלים שמסתפקים בביטוח הבסיסי?
"החקלאות המתקדמת היא תחום עתיר השקעות וסיכונים. סיכונים שעל פי כל התחזיות ילכו ויגדלו. ניהול מודרני מחייב ניהול סיכונים מושכל ושימוש בכלים המאפשרים הגנה על ההשקעות. הביטוח הוא כלי מרכזי בניהול הסיכונים ואכן אנו עדים לכך שבשנים האחרונות יותר ויותר מגדלים מבינים שבשילוב של השקעות גדולות הנדרשות מהמגדלים יחד עם השינויים הקיצוניים במזג האוויר, הביטוח המורחב מהווה את הדרך היחידה של המגדל להבטיח את המשך הייצור, צמצום הפגיעה הכלכלית והקטנת הסיכונים."


"הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה
לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪.
ההתחממות הגלובאלית היום היא עובדה. אנחנו בתוך התהליך" אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. "מבחינת החקלאים, המשמעות היא לא בהכרח שיהיה יותר חם. הבעיה המרכזית הגורמת לנזקים הכלכליים הכבדים היא התכיפות של אירועי הקיצון הנגרמים כתוצאה משינויי האקלים. אירועי קיצון אלו מתבטאים בשיטפונות, הצפות, סערות, גלי חום קיצוניים"


גל החום גרם לפגיעה החמורה ביותר שחווינו בכל שנות קיומה של קנט, בחנטה של האבוקדו. התוצאה היא יבול נמוך יותר בעשרות אחוזים והנזק הגדול ביותר בתחום שנגרם בהיסטוריה של קנט


למעשה", אומר תורג'מן, "כיום אנו עדים להיקף הגדול פי 150 במספר אירועי הקיצון, לעומת המדידות שנעשו לפני כשלושים שנה".


Latest Posts

מאיר יפרח במכתב נרגש לדיכטר "האוצר מבקש לשבור את התארגנות החקלאים ולהחליש אותם"

מאיר יפרח מזכיר ארגון מגדלי הירקות פנה במכתב נרגש לשר החקלאות אבי דיכטר בנוגע להוצאת פרק החקלאות מחוק ההסדרים, להלן:

הבחירה שלנו: פירות טריים מקומיים

לקראת ט"ו בשבט, שיחול השנה ביום שני ה-6 בפברואר, מועצת הצמחים יוצאת בקריאה לציבור לצרוך פירות טריים ישראלים במקום פירות מיובשים ומיובאים....

יש מנכ״ל לפיתוח הנגב והגליל

הממשלה החליטה: ד"ר אלעזר בן הרא״ש מונה למנכ״ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, יצחק...

מחכים למנכ"ל חדש!

מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן פס, הודיעה הבוקר לשר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אבי דיכטר כי החליטה לסיים את תפקידה...

תישאר בקשר

להתעדכן בכל החדשות האחרונות, ההצעות וההודעות המיוחדות.

דילוג לתוכן