"עכשיו זה כבר ברור – היבוא לא מוריד את המחירים!"

אחד הפאנלים הסוערים של הועידה היה סביב סחף היבוא וחיזוק החקלאי הישראלי אל מול התחרות בעולם. אל מול קהלת ואנשי משרד האוצר עמדו גם החקלאים ואנשי האיגודים החקלאיים השונים. 

על דבר אחד כולם הסכימו – יוקר המחיה עדיין קיים ומקשה מאוד על אזרחי ישראל למלא את סל המזון. יחד עם זאת עלתה ביקורת כלפי מדיניות השוק החופשי בה נוקטת מדינת ישראל כיום ובקשה ברורה – " רוצים תחרות? תשוו את התנאים כדי לקדם מדיניות הוגנת כלפי החקלאים שמדינת ישראל כפי שאנחנו חפצים בה. כמו שאנחנו לא מפריטים את ביטחון ישראל אי אפשר להפריט את ביטחון המזון." 

הפנאל התחיל בנתונים עדכניים ממשרד החקלאות, בהם רואים כי בין השנים 2017-2019 היבוא הלך וגדל, דבר שהשפיע על וצמצם את הגידול המקומי. על פי הנתונים, ב2019 התקיים יבוא של 178 אלף טון פירות וירקות. 

יעקב פוגל סמנכ"ל, בכיר לסחר חוץ, תיאר את מדיניות המכס והיבוא במדינות אחרות בעולם. בדבריו התייחס לפאנל הקודם, אודות שינויי האקלים וחיבר בין שני הדברים: "גם במדינת ישראל נגיע ל16 מיליון איש ויהיה צורך באספקת מזון ותהיה תחרות על מזון. ראינו שמדינות הגבילו את הייצוא למדינות על העולם. ניסינו לייבא גם ביצים וגם חיטה. זאת אומרת מדינות דואגות לביטחון המזון שלהן ולאוכלוסייה שלהן בראש ובראשונה. אני אומר את זה כי זה מתחבר לנושא. נושא המכסים בכל העולם מוסדר באמצעות הסכמי סחר בינלאומי, שקובעים את המכס המקסימלי שניתן להטיל על מוצר כלשהו. אגב מדינת ישראל היא המדינה היחידה שמפחיתה את המכסים בצורה וולנטרית. אין מדינות שמפחיתות את המכס. בשאר העולם זה לא קורה, נהפוכו. יש לזה שם למדיניות שנוהגים במקומות אחרים בעולם – מכס דיפרינציאלי. בשורה של כעשרה מוצרים, מגדיל את המכס ככל שערך המוצר נמוך יותר." 

יחד עם תיאור המציאות העגום כלפי מדיניותה של מדינת ישראל, יעקב פוגל אמר כי תודות למדיניות חדשה של המשרד בוטלו מכסות החגים שפגעו בצורה קריטית בחקלאים. (מספר מגדלי של העגבניות פחת). כיום מתקיים יבוא במכס מלא ועם אישורי תעודות הבריאות, אולם הוא עדיין איננו מגן על התוצר המקומי.

בפאנל נשאל צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים, אם הפיקוח על תעודת הבריאות מתקיים מתקיים לשביעות רצונם ותגובתו הייתה חיובית מאוד. "אין בעיות בנושא" כפי שענה.

"במדינות רבות אנשים מקפידים לא לאקלם גורמי מחלה חדשים." המשיך – "אנחנו מדינה ים תיכונית, כשיתאקלם פה גורם הוא לא יצא. אצלינו הם נודדים. לכן ההקפדה על בריאות החי והצומח היא קריטית. אנחנו לא מסכנים ולא נסכן את בריאות החי והצומח של המדינה שלנו.

לשאלה על עמדת מועצת הצמחים כלפי היבוא ענה אלון ש"אנחנו בהחלט מבינים שכשחסר צריך ליבוא. כשעשיתי תפקיד בכיר במשרד החקלאות ראיתי את זה גם, כשחסר גם אין טעם לשים מכס. ידוע שכל נושא הפיקוח נמצא בידי משרד האוצר, אולם כל עוד הפיקוח מתקיים יחד עם דיאלוג סביר ומכובד בין משרד האוצר למשרד החקלאות – זה בסדר גמור. והם יודעים להגיד יחד מתי יש צורך ביבוא ובכמה".

צבי הוסיף וחידד את הקושי בו החקלאי עומד: " צריך לזכור שמדובר במחירים סבירים לחקלאי , לא לצרכן. מלינים עלינו שצריך לפתוח כי המחיר גבוה, חוגגים עלינו, מה שבסוף משפיע על המחיר שהצרכן משלם. "

בהמשך הדיון לאורך הפאנל התייחס אושיק אפרים, מנכ"ל פרי גליל, לשימוש הפוליטי בסחר וביבוא הקפואים למדינת ישראל בתקופת החגים: "כל פעם שמתחלף איזשהו שר הם עושים את זה, זה קרה גם בפסח, השר כחלון הביא 10 אלף טון של צ'יפס קפוא לפסח. זה לא הוזיל לא לצרכן ולא לאף אחד אחר חוץ מהרשתות עצמן, רשתות ההמבורגרים והמלונות. זה לא השפיע על הצרכן בכלל. היבוא לא הוריד את המחירים. היבוא הוא בעייתי אבל הוא לא יוריד את המחיר לצרכן." 

אלי מורגנשטרן, רכז מים וחקלאות ממשרד האוצר התייחס באופן ברור ואמר "אם יש מחסור צריך לייבא, ביחס לשנות התשעים והעולם מבחינה כלכלית ומבחינת בטחון המזון – המחסור כבר כאן, זה לא שאלה של 'אם' – יש מחסור."  

מורגנשטרן תיאר את מצב השוק ואמר: "כל היבוא עומד על בין 5-7 אחוז. גדלנו מ4.5 ל5 עדיין אנחנו עוד מספקים מעט פירות וירקות ביוא, זה לא פוגע ביצור". על קילו קפואים צרכן בישראל משלם 19 שקלים ובבריטניה 3 שקלים. חוסר הסכמה אודות הנתונים עלה מיושבים אחרים בפנאל.

אז מה בעצם אחריות המדינה?

ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים על ריכוזיות במשק, שדווקא במשחק השוק החופשי "ברגע שאנחנו לא מתערבים בשוק אנחנו הופכים את השוק ליותר ריכוזי ממה שקורה פה.אם לא יתערבו בשוק הכסף לא ירד למטה ,נכון להיום הוא לא מגיע לאזרחים ואני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תיראה את השכבות החלשות, אלו שלא יכולות לקנות, ושהם יהיו בראש מעיינה ולא בראש 3-4 שחקנים מרכזיים בלבד שעושים בוננזות."

כשיעל שביט שהנחתה את הפאנל שאלה את צבי פינקלשטיין, חקלאי מרמת הגולן על הסרת המכסים הנשמעת מכיון פורום קהלת טען צבי כי יבוא גורף של מוצרי מזון טרי במחירי רצפה שהחקלאות הישראלית לא תוכל להתמודד איתם, זאת לא תחרות הוגנת. "אני מזכיר שהמדינות האלו שמהם אנחנו מייבאים, משקיעות במים עבור החקלאים והם (החקלאים) לא משלמים על זה. המניע של  תומכי הסרת המכסים הוא כביכול הבחירה בין טובת הצרכן לטובת החקלאי. התפיסה בשוק כיום היא כאילו שהחקלאי הוא זה שמעלה את המחירים וזה מסתמך על זה שהציבור אולי לא יודע מספיק את הנתונים והמצב.

אז האם חקלאי ישראל יכולים להתמודד עם יבוא במידה ויתנו להם את כאן התנאים? קשה לענות על שאלה זו כיון שכיום אין התאמה והפערים המקדמיים, בגלל מדיניות הממשלה ביחסה אל החקלאים, לא מאפשרת תחרות הוגנת. "החקלאי מקבל סכ"ה 20-30 אחוז ממה שרואים על המדף, פער התיווך שלנו הוא מה שהולך וגדל"

לסיכום אמר יעקב פוגל "אני חושב שצריך בכמה מישורים לטפל בזה – ראשית להתאים את המכס לעלויות הייצור המקומיות. אין תחרות הוגנת, היבוא מסובסד, זו לא תחרות. בכל מקרה שהייתה הפחתת מכס צריך לזכור שראינו עליות מחירים (כמו על החמאה) רוצים תחרות? תשוו את התנאים כדי לקדם מדיניות הוגנת כלפי החקלאים שמדינת ישראל כפי שאנחנו חפצים בה. כמו שאנחנו לא מפריטים את ביטחון ישראל אי אפשר להפריט את ביטחון המזון".