בעקבות מכתבו של נשיא "ועידת ישראל לחקלאות" יענקל'ה מוסקוביץ' לשרים שהשתתפו בוועידה האחרונה, הודיע מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא על כוונה להעביר הצעת מחליטים ממשלתית בעניין.
הממשלה תדון בקרוב בסוגיית העובדים הפלסטינים החסרים בענף החקלאות ועשויים להוביל לסגירת משקים חקלאיים שבעליהם העסיקו עד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עובדים פלסטינים ואין להם היתר העסקה לעובדים זרים (ויזות). כזכור, בסוף השבוע שעבר, שיגר נשיא "ועידת ישראל לחקלאות", מנהל המו"פ ויו"ר ועדה חקלאית רמת הנגב יענקל'ה מוסקוביץ', מכתב לשלושת השרים שהשתתפו בוועידה האחרונה בבאר שבע, שאם לא יתאפשר לבעלי אותם משקים להעסיק עובדים זרים, הם כאמור יקרסו.
במכתבו לשר החקלאות אבי דיכטר, שר העבודה יואב בן צור והשר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, הזכיר מוסקוביץ' לשרים את השתתפותם באירוע בבאר שבע, שעסק בדרכים לחיזוק ענף החקלאות, שנפגע בצורה הקשה ביותר במהלך המלחמה. "כידוע, אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר הייתה עזיבתם של עובדים זרים את הארץ ואיסור כניסתם של עובדים פלסטינים, מסיבות מובנות. חשוב לציין, שממשלת ישראל בשורת החלטות נתנה מענה (גם אם לא מלא) לחקלאים שנסמכו על עובדים זרים על פי היתרי עבודה (ויזות) ובהתאם למכסה הקיימת. יחד עם זאת, ענפים רבים שנסמכו על ידיים עובדות פלסטיניות, נותרו ללא כל מענה לאחר איסור כניסתם של פועלים לישראל. אנו בתחילתה של עונת הקטיף, וככל שלא יהיו ידיים עובדות אני צופה לצערי, את קריסתם של משקים רבים".
נשיא הוועידה הזכיר שבתחילת נובמבר האחרון, "קיבלה הממשלה החלטתה המאפשרת גיוס עובדים באמצעות לשכות פרטיות ושלא באמצעות ההסכם הבילטראלי ובהתאם לוויזות פנויות. במסגרת החלטה זו, כבר הובאו מאות עובדים ממדינות אפריקה, אך כאמור, אין בכך פיתרון לחקלאים הנסמכים על פלסטינים. בהמשך למחויבות אותה הפגנתם ב'וועידת ישראל לחקלאות' ולחקלאי ישראל, אני קורא לכם שלא להסתפק באיסור כניסתם של עובדים מהשטחים אלא לתת מענה לחקלאים הנמצאים במשבר שלא היה כמותו. יש לאפשר, לנוכח מצב החירום, גם לחקלאים נעדרי ויזות להעסקת עובדים זרים להעסיק עובדים זרים שמגיעים ארצה במסגרת החלטות הממשלה השונות. כנשיא הוועידה, אני מתכבד לפנות אליכם וקורא לכם להפוך מלים למעשים. זוהי שעת חירום – זוהי השעה שלכם".
היום, דנה בנושא הוועדה המיוחדת לעובדים זרים של הכנסת. נשיא "ועידת ישראל לחקלאות", מוסקוביץ', אמר במהלך הישיבה: "מדינת ישראל נתנה חליפה יפה לחקלאים שמעסיקים עובדים זרים, אם זה באמצעות חברות ההשמה, אם זה באמצעות הסכם בילטראלי ואם זה באמצעות החזרת תאילנדים לפה. מתבצעת עבודה בלתי רגילה על ידי רשות האוכלוסין, וזה כל יום גדל וגדל ועובד יפה. מה שקרה, וזה הדיון פה היום, שהחקלאים שמעסיקים פלסטינים ולא מעסיקים עובדים זרים, לא קיבלו פיתרון. זה פשוט מצב בלתי אפשרי, כי הם עכשיו מתחילים את הקטיף של ההדרים, מתחילים את הגיזום במטעים, כי אם לא יגזמו את המטעים, לא יהיו לנו פירות קיץ במדינת ישראל. חייבים לעשות משהו מהיר. אין זמן. אני לקחתי יוזמה, וראיתי שאחרי כל הדיונים לא קורה כלום, אז הכנתי הצעת מחליטים לממשלה. אני יכול להגיד לכם שהעברתי את זה גם למשרד החקלאות וגם לח"כים, דרך הוועדה הזאת. קיבלתי אפילו שיחות משרים שרוצים להעלות את זה במיידי בממשלה. הם מבינים את הסוגיה. אי אפשר להגיד מה לא, ולא מה כן. אנחנו לא מתווכחים עם החלטות של הקבינט".
בעקבות מכתבו של מוסקוביץ' ודבריו בוועדה, ציין יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים ח"כ אליהו רביבו, שענף החקלאות מורגל וזקוק לעובדים פלסטינים ושכעת בעונת ההדרים יש לפעול בנושא. סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, הזכיר את מאמצי המשרד להבאת עובדים קבועים לתחום החקלאות ולהוריד את ההסתמכות על מתנדבים יחד עם משרדי הפנים והחוץ, רשות האוכלוסין וההגירה והוועדה המיוחדת לעובדים זרים, תוך חתימת הסכמים שנעשו וייעשו עם מדינות שונות ברחבי העולם. מנכ"ל המשרד החקלאות, אורן לביא, העלה דבריו את האתגרים בתחום החקלאות, שיטת ההעסקה הפגומה שהייתה נהוגה עד היום והיעדר הסכמים בילטראליים שהיו בתחילת כהונתו במשרד. במסגרת שיחות משותפות עם ח"כ רביבו, הודיע לביא על הקצאת 1,000 היתרים נוספים להבאת עובדים זרים לענפים עונתיים, כמו ענף ההדרים, שעונתם מתחילה כעת. רביבו הדגיש שמדובר בבשורה ענקית בתחום והודה למנכ"ל ולשר החקלאות אבי דיכטר. בנוסף, הודיע המנכ"ל לביא על קידום הצעת מחליטים נוספת להגדיל ב-15 אלף נוספים את מספר העובדים הזרים לחקלאות. לביא טען שהוא מעוניין להגיע ל-70 אלף עובדים זרים בענף, ללא מודל הקצאה: "זה היעד של השר, סגן השר והמשרד".
לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", נכנסה החקלאות בישראל למשבר כוח האדם הגדול ביותר שידעה מאז קום המדינה. לפי נתוני משרד החקלאות, טרום המלחמה עבדו 29,900 עובדים זרים בחקלאות, רובם מתאילנד. מתחילת הלחימה, עזבו כ-10,000 עובדים זרים ושבו למדינתם, זאת לצד כ-20,000 – 10,000 עובדים משטחי הרשות הפלסטינית (תלוי עונה) עליהם מוטל סגר, והם אינם יכולים להגיע לעבודתם. עד היום, שבו חזרה לישראל 3,329 עובדים זרים, לרוב מתאילנד.